תשפ"ג

Dr. Kirsten Leufgen (F), Co-founder and executive director of SCIPROM. She is a chemist by training (Universität zu Köln, 1993) and has a PhD in biophysical chemistry (Universität Münster 1996). Kirsten has worked for more than 10 years as a (senior) scientist in biophysical chemistry (Universität Münster, Ecole Polytechnique Fédérale de Lausanne). Since 2003 she has been responsible for management and dissemination of national and international (EU FP4–HorizonEurope) collaborative research projects involving up to >100 European and international partners. She has a degree in research politics (Université de Lausanne, 2004) and extensive knowledge of research policies and administration.

ספיר איפרגן, ראש צוות תקשורת, השכלה גבוהה, מו"פ וחדשנות באגף התקציבים במשרד האוצר. אמונה על תקציבים בהיקף של כ-15 מיליארד ש"ח בשנה ועל קידום רפורמות כלכליות בתחומים אלה ותכניות השקעה במו"פ. היא חברת דירקטוריון במספר קרנות מחקר. ספיר היא בעלת תואר ראשון בממשל ופוליטיקה וכלכלה ותואר שני מחקרי בכלכלה, מאונ' בן-גוריון.

Christine Musselin is a member of the Centre for the Sociology of Organizations (CS0), a Sciences Po and CNRS research unit. She leads comparative studies on university governance, higher education policies, and academic labour markets. She has been a DAAD fellow in 1984-85 and a Fulbright and Harvard fellow in 1998-99. She has led the CSO from 2007 to 2013 and has been the Vice-president for Research of Sciences Po from June 2013 to November 2018. She is the author of The long March of French Universities, New York, Routledge (2005) and The markets for academics, New York, Routledge (2009). One of her last book La grande course des universités was published by the Presses de Sciences Po in 2017.

ד"ר טלי אבנית-שגיא היא מנהלת שותפה של תכנית ממשק. טלי בעלת תואר דוקטור בביולוגיה ממכון ויצמן, וחקרה שנים בתחומי הסכרת, ההשמנה ותזונה מותאמת אישית. בנוסף, טלי היא בוגרת תכנית ממשק (מחזור ז') והיתה עמיתת ממשק לצד אלון זס"ק, ששימש כסמנכ"ל בכיר באשכול משאבי טבע במשרד להגנת הסביבה. בשנת ממשק טלי עבדה ביחד עם האגפים השונים באשכול. בין השאר, היא כתבה מסמך מדיניות העוסק בטיפול בפרש בעלי חיים, חקרה את שיתוף הפעולה בין המשרד להגנת הסביבה ורשויות ניקוז ונחלים, רכזה את ועדת מעקב ובקרה המקצועית לתמ"א 22 ויצרה את המפרט של התו הירוק למשתלות. לאחר שנת ממשק טלי עבדה כשנה כמנהלת מחלקת תכנון סביבתי באיגוד ערים לאיכות הסביבה נפת אשקלון ולאחר מכן חזרה לתכנית ממשק, הפעם כמנהלת תכנית ההכשרה ורשת הבוגרים. לטלי תואר ראשון במדעי הרפואה הבסיסיים מהאוניברסיטה העברית בירושלים, תואר שני בביולוגיה ממכון ויצמן ותעודת מנחת קבוצות מהאוניברסיטה הפתוחה.

ד"ר רז תמיר הוא ביולוג, אקולוג ומומחה סביבה בעל ניסיון ברגולציה סביבתית ובמחקר. כעמית ממשק (מחזור י') התמחה באגף מים, שפכים ונחלים במשרד להגנת הסביבה. במסגרת תפקידו במשרד להגנת הסביבה רז פעל במספר תחומים כגון; טיפול בקולחים וצמצום הזרמתם לסביבה ורגולציה בתחום. בנוסף, עסק בגיבוש מדיניות ובקידום פתרונות לניהול נגר ולמניעת הצפות בשטחים הבנויים. כיום, מנהל חטיבת הידע במרכז להתייעלות במשאבים. במסגרת זו רז מנהל את חטיבת הידע האמונה על איסוף ידע והטמעתו בתחום התייעלות במשאבים בתעשייה, בנוסף מקשר בין משרדי הממשלה והאקדמיה לתעשייה ושותף לתהליכים רוחביים בתעשייה ובממשלה. רז בעל דוקטורט במדעי החיים מאוניברסיטת תל-אביב, תואר שני מאוניברסיטת בר-אילן עם התמחות באקולוגיה ימית ואקוואטית ותואר ראשון מבית הספר למדעי הים והסביבה במכמורת.

ד"ר אפרת דינרמן היא בעלת דוקטורט להנדסת סביבה מהטכניון ובעלת תעודה הוראה במדעי הסביבה. כעמיתת ממשק (מחזור ב'), אפרת עבדה במנהלת לתחליפי דלקים לתחבורה במשרד ראש הממשלה, לצד סגן מנהל המנהלת מר סער שפיר וראש המנהלת מר אייל רוזנר. לאחר שנתה בממשק, עבדה אפרת כראש תחום ניהול סיכונים בהתאחדות התעשיינים, אגף סביבה, בריאות ובטיחות.  בשנים האחרונות אפרת משמשת כרכזת אקדמית של תוכנית "אלפא" בטכניון – תוכנית מחקר לנוער מחונן. בנוסף אפרת מאמנת אישית, מומחית בהפרעת קשב, מאמנת ומלווה נשים ונוער במעברי חיים, ובניהול אתגרי הקשב. 

ד"ר עזרי עמרם הוא בעל תואר דוקטור באנתרופולוגיה מאוניברסיטת בן גוריון בנגב. כעמית ממשק (מחזור י"א) עזרי היה עמית ממשק באגף תכנון מדיניות ואסטרטגיה במשרד האנרגיה לצד שרון חצור, סמנכ"לית תכנון, מדיניות ואסטרטגיה ולצד ד"ר חנית בן ארי, מרכזת בכירה תכנון ארוך טווח – סביבה. כיום עזרי מרכז בכיר תכנון ארוך טווח באגף תכנון מדיניות ואסטרטגיה, משרד האנרגיה. עזרי התחיל את דרכו כעיתונאי ובמשך עשור סיקר שלל תחומים באמצעי התקשורת המובילים בישראל, בעיקר בחדשות 2 (כיום חדשות 12). כמו כן, עזרי כיהן כחבר ועד מנהל בעמותות: "טופז – יזמות וחדשנות חברתית", וב"עמותה הישראלית לתרבות קולינרית". לעזרי תואר ראשון בהיסטוריה מהאוניברסיטה העברית בירושלים, ותואר שני במדיניות ציבורית מאוניברסיטת ת"א (בתכנית ליישוב סכסוכים).

את אינפלציית הפרסומים המדעיים, שמביאה לירידה מדאיגה באיכות, ברלוונטיות ובאמינות המדע; את הניוון וחוסר העדכניות של מערכת השיפוט והבקרה של המחקר האמפירי; את הסבתם של חברי הסגל באקדמיה לפועלים צייתנים ושחוקים בקו ייצור מיושן; את בזבוז התקציבים והמשאבים הבלתי נסבל; את אובססיית הדירוגים, שגוררת ממשלות ומוסדות למערבולת של הונאה עצמית; את המונופול הציני והחמדנות החזירית של תאגידי המו"לות המדעית; את חוסר המקצועיות של ניהול המוסדות; את הניצול והולכת השולל של "המרצים מן החוץ" ותלמידי המחקר; את הכרסום באטרקטיביות של הקריירה האקדמית; את הפיכתם של המדעים ההומניים לג'ברשת של תקינות פוליטית; את הוזלת ערכו של התואר האקדמי; את הדבקות העיקשת בשיטות הוראה שאבד עליהן הכלח ופספוס מהפכת האינטרנט; את הנתק בין תוכניות הלימודים לבין צורכי החברה ושוק העבודה; ואת תכסיסי השיווק והמיתוג שבעזרתם מפתים את הצעירים להירשם למוסדות ולקורסים שפג תוקפם.

משבר הקורונה, שכצפוי תפס את המוסדות האקדמיים בלתי מוכנים, חשף את מחדל ההוראה המקוונת במלוא היקפו ועומקו והמחיש שכל תחום ההשכלה הגבוהה מחייב רפורמה ועומד בפני עידן חדש – העידן הפוסט אקדמי.

הספר הוא לא רק תמונת מצב מדכדכת של אליטה אינטלקטואלית שמרנית, שעוצמת עיניים מול רוחות הזמן ובוגדת בשליחותה החברתית. לצד הביקורת הנוקבת מציעים תמר ועוז אלמוג חישוב מסלול מחדש ומַעבר למודל רענן של מחקר והשכלה, שמותאם למאה ה־21.

הספר יצא מספר שבועות לפני פרוץ משבר הקורונה ותוך זמן קצר התגלה כמסמך נבואי ונמכר באלפי עותקים. הוא זכה לסיקור תקשורתי מאסיבי בארץ ובחו"ל ועורר דיון ציבורי לוהט. המהדורה האנגלית (המעודכנת) של הספר הורדה בפלטפורמות השיתוף האקדמיות  Research Gateו-Academia על ידי אלפי מדענים ברחבי העולם ומצוטטת בעשרות מאמרים. ההרצאה תעסוק בכשלי המודל האקדמי הוותיק, שאינו מותאם עוד לעידן החדש,  ובמודל החליפי שבפתח.

תמר אלמוג היא מומחית להוראה ולמידה, ועוז אלמוג הוא סוציולוג והיסטוריון. שניהם חברי סגל באוניברסיטת חיפה. ספרם הקודם, דור ה־Y – כאילו אין מחר (2016), היה רב מכר ועורר שיח ציבורי נרחב בישראל על המאפיינים, הצרכים והקשיים של הצעירים בימינו.

חגית מסר ירון, פרופ' להנדסת חשמל באוניברסיטת תל אביב, מילאה שורה של תפקידי ניהול אקדמיים. בנוסף לפעילותה הפורמלית באקדמיה, היא מתעניינת ועוסקת במדיניות מדע והשכלה גבוהה, בקידום נשים במדע וטכנולוגיה, ובאתיקה של מדע וטכנולוגיה. בנושאים אלו הרצתה, כתבה ופרסמה במגוון מסגרות לרבות ספרה “הקפיטליזם של הידע” שפורסם ב-2008.

Michael Dobbins is adjunct professor of policy analysis at the University of Konstanz. His doctoral dissertation dealt with higher education in Central and Eastern Europe. His main areas of research are higher and secondary education policy and post-communist transformation processes, with a particular focus on interest groups. He is the co-director of the research project “The Missing Link: Examining Organized Interests in Post-Communist Policy-Making,” funded by the German Research Foundation and Polish National Science Center.

Jacint Jordana is Professor of Political Science and Administration at Pompeu Fabra University and ICREA Academia researcher. He currently runs the Institut Barcelona d'Estudis Internacionals (IBEI). He is also a member of the Scientific Advisory Board of the Barcelona City Council, as well as of the Board of Trustees of the Barcelona Centre for International Affairs(CIDOB). His main area of research focuses on the analysis of comparative public policies from a multilevel perspective, with special attention to regulatory policies and their specialized institutions. His recent publications include the books Policy Analysis in Spain (Policy Press, 2022), jointly edited with Laura Chaqués-Bonafont, Linguistic Claims and Political  Conflicts (Routledge, 2021), together with Andrea Bianculli and Mónica Ferrín, and Barcelona, Madrid y el Estado (Catarata, 2019). He is also the academic coordinator of the European project GLOBE (Horizon 2020), oriented to the study of emerging trends and scenarios in global governance and the role of the European Union.

חיים פורטנוי הוא מנהל סקר מיומנויות (PIAAC) בישראל. בעל תואר שני בסוציולוגיה, עובד בלמ"ס משנת 1997, ובאגף חינוך וחברה משנת 2000. בשנים 2011-2019 ניהל את תחום סטטיסטיקה של חינוך והשכלה.

יובל מזר, ד"ר לכלכלה מהאוניברסיטה העברית, חוקר בכיר בחטיבת המחקר של בנק ישראל ויושב ראש הועד הארצי של עובדי בנק ישראל. משורר, מרצה לכלכלה וסופר.

תכנית המענקים ע"ש מארי ס. קירי של האיחוד האירופי, היא תכנית מענקי המחקר הנדיבה, החכמה והגדולה ביותר בעולם. התוכנית פתוחה לכל התחומים המדעיים וכוללת מספר מסגרות:

א. נסיעה לפוסט דוקטורט באירופה (לבעלי דוקטורט, ועד שמונה שנים לאחר קבלת הדוקטורט)

ב. פוסטדוקטורט מחוץ לאירופה במרכזי מחקר מובילים בכל העולם, עם חובת חזרה לאירופה (כולל ישראל) (לבעלי דוקטורט, ועד שמונה שנים לאחר קבלת הדוקטורט)

ג. מענקים לחוקרים צעירים המעוניינים להגיע לארץ לשנה או שנתיים (לתשומת הלב של חברי סגל המעוניינים לארח פוסט דוקטורנטים)

ד. המענקים מאפשרים גם תמיכה בישראלים הנקלטים במשרה או בפוסט בארץ לאחר שהות בחו"ל (צריך להיות בחו"ל שנתיים משלושת השנים שלפני מועד ההגשה)

במפגש השני, נדון בכתיבת הצעה טובה. נכיר את קריטריוני ההערכה של ההצעה, נתמקד בנקודות ההתייחסות השונות בתיאור המחקר, המוסד המארח והחוקר/ת הצעיר/ה. נכיר את השינויים שהוטמעו בפורמט של שנת 2023. נבחן כיצד לנצל את מספר העמודים המצומצם של ההצעה להעברת מסרים אפקטיביים.

במפגש השלישי, נערוך סדנא פיזית לכתיבת הצעה משותפת, בה תוכלו להתייעץ פרטנית וכקבוצה לגבי האספקטים השונים הקשורים לכתיבת הצעה טובה. הסדנא תערך במשרדי רשות החדשנות, בגן הטכנולוגי מלחה, 

כתובת: דרך אגודת ספורט הפועל 2, ירושלים, בקומה 17, בחדר ישיבות מארי קירי. הגעה: תחבורה ציבורית: קווים פנימיים המגיעים לגן הטכנולוגי מתחנה מרכזית ירושלים ותחנת הרכבת יצחק נבון. קווי אגד: 6,9,14,31,504,531. רכב: חניה חינם לשעתיים בקניון מלחה (מעבר לכביש).

פרופ' רענן סוליציאנו-קינן הוא חוקר ומרצה בביה"ס למדיניות ציבורית באוניברסיטה העברית. בוגר תואר ראשון במשפטים מאוניברסיטת חיפה, ותואר דוקטור במדע המדינה מאוניברסיטת אוקספורד. רענן חוקר התנהגות פוליטית, מנהל ציבורי התנהגותי ומחקר אמפירי במשפט.

ד"ר דמיטרי (דימה) אפשטיין הוא חבר סגל בחוג לתקשורת ובבית הספר למדיניות ציבורית באוניברסיטה העברית. הוא משמש גם כחבר סגל במרכז לחקר הסייבר. המחקר שלו עוסק במפגש בין מידע, טכנולוגיה, מדיניות וחברה תחת המטריה הרחבה של ממשל אינטרנט (internet governance). הוא מתעניין באינטראקציה בין מוסדות ואנשים ככל שזה נוגע לעיצוב, רגולציה ושימוש בטכנולוגיות המידע. חלק ממחקריו עוסקים בהבניה של תהליכי קבלת החלטות ושיח מדיניות בתחומי ממשל אינטרנט. מחקרים אחרים שלו עוסקים בפרטיות, על היבטיה השונים, ובמקומה במבני כוח ואי-שוויות בחברת המידע.

פרופ' רות הלפרין-קדרי היא פרופ׳ מן המניין והראשה המייסדת של המרכז לקידום מעמד האשה ע"ש רות ועמנואל רקמן בפקולטה למשפטים באוניברסיטת בר-אילן, מרכז משפטי-חברתי, הפועל לקידום צדק מגדרי בתחום דיני המשפחה בישראל, ונאבק באפליה המגדרית ובאי-השוויון בחברה הישראלית. בשנים 2007-2018 שימשה כחברה וסגנית נשיאה בוועדת המומחים הבינ"ל של האו"ם במסגרת האמנה לביעור אפליה נגד נשים (CEDAW), במסגרת זו היא עמדה בראש קבוצת העבודה הראשונה במערך גופי האמנה לחקירות, וניהלה את החקירה נגד בריטניה בגין חקיקת ההפלות האוסרנית שנתקיימה בצפון אירלנד, אשר הביאה בסופו של דבר לשינוי אותה חקיקה. היא בעלת תואר שני ושלישי מביה"ס למשפטים באוניברסיטת ייל; מומחית לדיני משפחה, ביקורת פמיניסטית של המשפט ושל ההלכה, וזכויות נשים בינ"ל. ספרה בנושא נשים בישראל יצא לאור בהוצאת אוניברסיטת פנסילבניה בשנת 2004. בעלת מספר מענקי מחקר, כולל מענק במסגרת Horizon 2020 ושלושה מענקי מחקר מטעם הקרן הלאומית למדע (ISF); וכן אותות ופרסים, וביניהם International Award for Woman of Courage מטעם מחלקת המדינה של ארה"ב; פרס רפפורט לאשה מחוללת שינוי בחברה הישראלית; ואות אבירת איכות השלטון מטעם האגודה לאיכות השלטון בישראל; בשנת 2018 נמנתה על 100 המשפיעים ביותר בתחום המגדר ברמה הבינ"ל מטעם Apolitical. היא נוטלת חלק במספר פרויקטים בינלאומיים של מחקר והידברות סביב נושאים הקשורים בזכויות נשים, דת ומדינה.