ניתוח תוכן של מידע ממוחשב
הרצאה מאת פרופ' שאול שנהב ומר גיא מור, במסגרת סדנת מחקר לסטודנטיות וסטודנטים למחקר במדע המדינה, ע"ש פרופסור גד ברזילי ז"ל, של האגודה הישראלית למדע המדינה. מליאה: נושאים שחשובים לי כסטודנט.ית מחקר, יו"רית המליאה: פרופ' אסנת עקירב. יום ראשון, ה-2 ביולי 2023. המפגש הוקלט וזמין לצפייה.
התנסויות ראשונות בבינה מלאכותית בהוראה ובמחקר
מפגש בשיתוף בשער עם פרופ' רענן סוליציאנו-קינן וד"ר דמיטרי אפשטיין, בנק ישראל, יום שלישי, ה-16 במאי 2023. המפגש הוקלט וזמין לצפייה.
במפגש נשוחח על שימוש בבינה מלאכותית יוצרת לצורכי הוראה ובהם תכנון סילבוס, תכנון מערכי שיעור, תכנון מטלות ותכנון פעילות בכיתה. בנוסף נדון גם בשימוש בבינה מלאכותית יוצרת לצורכי מחקר, איך לא להשתמש, חיפוש ספרות, קריאה, כתיבה, כתיבת קוד ושימושים נוספים. לבסוף נדון בסוגיות רחבות שעולות מכניסת בינה מלאכותית יוצרת לאקדמיה, בין היתר בחשיבה מחדש על הוראה והערכה, בבחינה מחודשת של תהליכי העבודה שלנו במחקר ובסוגיות אתיות.
פרופ' רענן סוליציאנו-קינן הוא חוקר ומרצה בביה"ס למדיניות ציבורית באוניברסיטה העברית. בוגר תואר ראשון במשפטים מאוניברסיטת חיפה, ותואר דוקטור במדע המדינה מאוניברסיטת אוקספורד. רענן חוקר התנהגות פוליטית, מנהל ציבורי התנהגותי ומחקר אמפירי במשפט.
ד"ר דמיטרי (דימה) אפשטיין הוא חבר סגל בחוג לתקשורת ובבית הספר למדיניות ציבורית באוניברסיטה העברית. הוא משמש גם כחבר סגל במרכז לחקר הסייבר. המחקר שלו עוסק במפגש בין מידע, טכנולוגיה, מדיניות וחברה תחת המטריה הרחבה של ממשל אינטרנט (internet governance). הוא מתעניין באינטראקציה בין מוסדות ואנשים ככל שזה נוגע לעיצוב, רגולציה ושימוש בטכנולוגיות המידע. חלק ממחקריו עוסקים בהבניה של תהליכי קבלת החלטות ושיח מדיניות בתחומי ממשל אינטרנט. מחקרים אחרים שלו עוסקים בפרטיות, על היבטיה השונים, ובמקומה במבני כוח ואי-שוויות בחברת המידע.
8 יישומי בינה מלאכותית
שיחה עם לירון לישינסקי-פישר, סטודנטית באוניברסיטה העברית. יום רביעי ה-3 במאי, 2023. המפגש הוקלט וזמין לצפייה.
להלן קישור למצגת קצרה (8 יישומים, דוגמא אחת) ולאחריה מצגת ארוכה שמציגה את 24 דוגמאות (3 לכל אחד משמונת היישומים) וקובץ הסבר מלווה. הכינה לירון לישינסקי-פישר.
שימוש בכלי העריכה של יוטיוב לתמלול
מפגש עם ד"ר רותם עבדו, אוניברסיטת חיפה. יום שני ה-7 בספטמבר, 2020, משעה 14.30 עד 15.30. המפגש הוקלט וזמין לצפייה.
במפגש סדנאי זה נכיר את כלי עריכת הכתוביות של יוטיוב, ונראה כיצד ניתן לעשות לו הסבה ולהפכו לכלי תמלול פשוט ויעיל. כדי שהסדנה תהיה יעילה, אנא הגיעו מוכנים. לשם כך עליכם (1) לבחור סרטון קצר בגודל של עד כ – 30 מגה בייט אותו תרצו לתמלל (2) לוודא שיש לכם חיבור אינטרנט חזק מספיק כדי להעלות סרטון זה ליוטיוב (3) חשבון פעיל ביוטיוב (אם יש לכם חשבון בג'ימייל זה גם טוב). התמלול אינו אוטומטי באופן מלא.
ד"ר רותם עבדו הוא עמית מחקר במחלקה לחינוך באוניברסיטת חיפה, מרצה לחדשנות בהוראה ולמידה וראש תכנית דלתא להסבת אקדמאים במכללת לוינסקי להוראה. עבודתו המחקרית של רותם כוללת פיתוח חומרי למידה וטכנולגיות ייעודיות ללמידה שיתופית, הטמעה של אלו בכיתות וזיהוי ההשפעות של כלים ופדגוגיות אלו על למידה של מושגים (מתמטיים בעיקר).
היכרות ראשונית עם קוואלטריקס – התוכנה המעולה להכנת שאלונים מקוונים
מפגש עם פרופ' רמי בנבנישתי, יום ראשון ה-4 באוקטובר 2020, משעה 16.00 עד 17.30. המפגש הוקלט וזמין לצפייה.
במסגרת המפגש נציג את התוכנה: אילו כלים היא מעמידה לרשות החוקרים כדי לעצב את השאלונים בעברית בצורה מתוחכמת ואסתטית, הצגה דיפרנציאלית של שאלות (skip & display logic), ושרשור שאלונים. נציג כיצד ניתן לעשות שימוש בנתונים באמצעות SPSS, ונראה קבצי סינטקס של SPSS המסייעים לעיבוד המידע הנאסף. את הנלמד נדגים באמצעות סקרים הנערכים בימים אלו על ידי פרופ' רמי בנבנישתי. רמי הכין סידרה של שיעורים מקוונים המציגים את התוכנה בפירוט רב והמוצגים באתר- https://research-methods.webbook.co.il/#/. אתר זה מכיל את הספרים האלקטרוניים החדשים בעברית – שיטות מחקר כמותיות ועיבוד נתונים. וכן, קורס מקוון ב- SPSS.
פרופ' רמי בנבנישתי הוא פרופ' אמריטוס באוניברסיטה העברית (ובר אילן). לימד במשך שנים רבות בבית הספר לעבודה סוציאלית חשיבה מדעית, שיטות מחקר ועיבוד נתונים. הוא חוקר בתחומי רווחת הילד, קבלת החלטות וסוגיות שונות באלימות במערכת החינוך.
אתרים לגיוס נבדקים למחקר מקוון: הזדמנויות ואתגרים
מפגש עם ד"ר אייל פאר. יום רביעי ה-7 באוקטובר 2020, משעה 14.30 עד 15.30. המפגש הוקלט וזמין לצפייה.
השימוש בפלטפורמות אינטרנטיות לגיוס נבדקים למחקר מקוון חווה צמיחה משמעותית בעשור האחרון. לצד הזדמנויות רבות לבצע סקרים וניסויים מקוונים באופן מהיר, זול ויעיל עולים מספר אתגרים בנוגע לאיכות הנתונים, זהות הנבדקים, הגיוון והיציגות שלהם. במפגש נסקור בקצרה את הפלטפורמות הפופולאריות (Amazon MTurk, Prolific, CloudResearch) לאור ניסיון וידע מחקרי שנצבר עליהן.
ד"ר אייל פאר הוא מרצה בכיר לקבלת החלטות בביה״ס ע״ש פדרמן למדיניות ציבורית, האוניברסיטה העברית בירושלים. בעל תואר ראשון במדעי התנהגות מהמרכז האקדמי רופין, תואר שני ושלישי בפסיכולוגיה חינוכית מהאוניברסיטה העברית בירושלים. פוסט-דוקטורט, עם מלגת פולברייט, באוניברסיטת קרנגי-מלון. חבר סגל לשעבר בביה״ס למנהל עסקים באוניברסיטת בר-אילן. חוקר תהליכי שיפוט וקבלת החלטות בהקשרים של רמאות, ציות ואמון, פרטיות והתנהגות בטוחה ברשת, הגנת הצרכן וצדק חלוקתי. מרצה ומייעץ במחקר התומך קבלת החלטות לגופים ציבוריים וממשלתיים כגון משרד המשפטים, הרשות להגנת הצרכן ועוד.
תוכנת זוטרו: איסוף, אצירה ושיתוף ביבליוגרפיות
מפגש עם ד"ר סיני רוסינק. יום שני, ה-21 בדצמבר 2020, משעה 14:30 עד 16:00. לקראת המפגש, המשתתפים מתבקשים למלא את טופס ההרשמה ולעיין בחוברת ההסברים על זוטרו המלמדת כיצד להוריד ולהתקין את התוכנה. יוזמת ומנחת המפגש: גב' אורלי וייסר. המפגש הוקלט וזמין לצפייה.
במפגש יוצגו הפונקציות העיקריות של זוטרו, תוכנה פתוחה ופשוטה לשימוש, המאפשרת לשמור, לארגן ולהעשיר אוספי מקורות, לשלוף מתוכם ולשלב באופן מובנה בכתיבה, כהערות שולים לפי הסטנדרטים השונים הנדרשים בעבודות ומאמרים. מלבד הזמן שהיא חוסכת בעיבוד העבודה, היא משמשת מעין זיכרון אקדמי פרטי, ומאפשרת גם לייצר ולהתחבר לקהילות ידע.
סיני רוסינק היא בעלת תואר שלישי מן האוניברסיטה העברית. את עבודת הדוקטורט שלה כתבה בתחום ההיסטוריה של המושגים, ובשנים שלאחר הדוקטורט ערכה את כתב העת Contributions to the History of Concepts. לתחום מדעי הרוח הדיגיטליים התוודעה בתקופת הפוסט דוקטורט שלה באקדמיה ע״ש פולונסקי. באותו זמן הקימה את יוזמת ׳רוח דיגיטלית׳, לקידום תחום מדעי הרוח הדיגיטליים, שבמסגרתה ריכזה את קהילת בעלי ובעלות העניין בתחום, וארגנה סדרה של סדנאות בין לאומיות. כיום היא מלמדת בתכנית למדעי הרוח הדיגיטליים בחיפה, מובילה את פרוייקט TraveLab במעבדת אליהו וכן מייעצת ומלווה פרויקטים במדעי הרוח הדיגיטליים. בצד זה היא מובילה את פרוייקט הגזטיר העברי ההיסטורי ״כימה״ (Kima), שזכה לשני מענקי הקמה של קרן פלאגיוס האירופית, את פרוייקט ״המעורר״ יחד עם ננה אריאל מאונ׳ תל אביב, במימון חלקי של מפעל הפיס, ואת פרוייקט DiJeSt לדיגיטליזציה של מדעי היהדות, במימון קרן רוטשילד אירופה.
ביבליומטריה, חוקים, אינדיקטורים והתפלגות
מפגש עם ד"ר אבישג גורדון. יום שלישי, ה-5 בינואר 2021, משעה 10:00 עד 11:30. יוזמת ומנחה: גב' אורלי וייסר, אוניברסיטת בן גוריון. המפגש הוקלט וזמין לצפייה.
ביבליומטריה היא בחינת סטטיסטיקה של חומר מדעי שהתפרסם, ובעיקר מתבססת על ספירת פרסומים וציטוטים. במשך השנים נוצרו בתחום מדדים המשמשים לדרוגיות מחברים, כתבי עת, מוסדות אקדמיים, וכן רמה מדעית של מדינות. ההרצאה תקיף את מכלול עיקרי החוקים והעקרונות שבבסיס תחום מחקרי זה, וההכרות עמם תאפשר שימוש בביבליומטריה כשיטת מחקר בתחומי מחקר רבים.
אבישג גורדון היא בעלת חמישה תארים אקדמיים, מדע המדינה והיסטוריה ישראלית (תואר ראשון האוניברסיטה העברית), תקשורת ועיתונות (תואר מאסטר אוניברסיטת המדינה בלואיזיאנה),מידענות וספרנות (אוניברסיטת חיפה),ותואר מאסטר במידענות מאוניברסיטת אילינוי אורבנה שמפיין) ודוקטורט במדע המדינה ולימודי מידע מאוניברסיטת חיפה.
ד"ר גורדון לימדה באוניברסיטת חיפה מאז 1990 קורסים במידענות וביבליומטריה ומאז 2010 קורס ביבליומטריה במסגרת ניהול מידע וידע כמסלול במנהל עסקים. במקביל, הייתה במשך 21 שנים מידענית בספריות הטכניון, הנדסת מכונות ומדעי המחשב. ד"ר גורדון פיתחה גישה חלוצית (לראשונה בעולם) לעיצוב תחום הטרור כדיסציפלינה מדעית בשיטות ביבליומטריות. ד"ר גורדון פרסמה יותר מ-40 מאמרים.
ניהול מחקר בעידן הדיגיטלי
מפגש עם ד"ר יונתן גרוסמן ופרופ' עמי פדהצור. יום חמישי ה-28 בינואר משעה 17:00 עד 18:30
אנחנו חיות וחיים בעידן של הצפת מידע. הכמות הבלתי נתפסת של נתונים זמינים, שהולכת וגדלה בקצב מסחרר, משפיעה על חיינו באינספור דרכים. בין היתר, יש לכך השפעה דרמטית על המחקר שלנו.
במפגש הזה נלמד איך לנווט את דרכנו בבטחה ובהצלחה בתוך אוקיינוס המקורות של העידן הדיגיטלי. בראשית המפגש נגדיר את "פרדוקס השפע" שגרמה מהפיכת המידע. בשלב הבא, נציג את הגישות הקיימות להתמודדות עם הצפת המידע ונשווה ביניהן. נסכם את ההרצאה בהצעה שלנו ל-workflow – זרימת עבודה – שכוללת איתור, שימור, ארגון, סיווג ואחזור של מקורות תוך שימוש בכלים דיגיטליים אינטואיטיביים ונגישים.
העקרונות שנציג מיועדים לחוקרות וחוקרים מנוסות ומתחילים, כמותניות ואיכותניים, מכל הדיסציפלינות והגישות המחקריות. חלק מהשיטות פשוטות מאוד ואחרות מורכבות מעט יותר, אבל אף אחת מהן אינה דורשת ידע בתכנות או היכרות מוקדמת עם תוכנה מסוימת.
ד"ר יונתן גרוסמן הוא עמית פוסט-דוקטורט במכון ליחסים בינלאומיים על שם לאונרד דיוויס ועמית הוראה במחלקה ליחסים בינלאומיים באוניברסיטה העברית בירושלים. בעבר הוא שימש כפוסט דוקטורנט ומרצה אורח במחלקה לממשל ובמכון ללימודי ישראל באוניברסיטת טקסס באוסטין. הוא חוקר ומלמד על פוליטיקה של הגירה ותפוצות, יחסי ישראל עם התפוצה היהודית ומדינות אמריקה הלטינית, שיטות מחקר איכותניות והשימוש בכלים דיגיטליים במדעי הרוח והחברה. אפשר ליצור איתו קשר בכתובת הדוא"ל jonathan.grossman@mail.huji.ac.il או בטוויטר.
פרופ' עמי פדהצור הוא פרופסור למדע המדינה. עמי השלים את עבודת הדוקטורט בחוג למדע המדינה באוניברסיטת חיפה בשנת 1999. מאז שנת 2005 מלמד באוניברסיטת טקסס באוסטין. תחומי העניין שלו נחלקים בין שלוש דיסציפלינות משנה של מדע המדינה: פוליטיקה השוואתית (קיצוניות פוליטית); יחב"ל (לימודי ביטחון); מתודות (איסוף והבניה של מידע). מידע נוסף ניתן למצוא בקישור הבא.
ממידע לידע: ניהול מידע מחקרי וכלים מלווי מחקר
מפגש עם אוראל ב. עמנו. יום ראשון ה-25 באפריל 2021 משעה 20:00 עד 21:30. יוזמת ומנחה: גב' אורלי וייסר, אוניברסיטת בן גוריון. המפגש הוקלט וזמין לצפייה.
המפגש עוסק בהצגה, ארגון וניהול של מידע מחקרי באופן דיגיטלי. המפגש יוצא מנקודת הנחה שפרויקט המחקר כולל בתוכו עבודה רב מוקדית שוטפת שלעתים נפרסת (ומתפספסת) על פני פלטפורמות שונות. מטרתו, אם כך, היא לאפשר ארגון של פרויקט המחקר מ"מבט על" דרך חשיפה לכלים לניהול ידע מחקרי. במהלך המפגש נתייחס לנקודות הבאות: ניהול ויצירת גאנט משימות, ארגון תקציבי מחקר ומענקים, מעקב ותקשורת שוטפת עם קולגות וע. מחקר, שיבוץ מועדי הגשה וכן שמירת קישורים, מחשבות ורעיונות במקום אחד. המפגש מיועד לחוקרים/ות וותיקים/ות וצעירים/ות כאחד/ת ואינו דורש הכרות עם תוכנה כלשהי או ידע בתכנות.
להלן רשימת הכלים שהוצגו במהלך המפגש: Roam Research, Obsidian, Evernote, Notion, וOneNote (מגיע עם Microsoft Office ו- Windows 10: קישור מפנה, קישור מלא)
הדגמות של הכלים שהוצגו יועלו לערוץ TopDOCjourney
אוראל ב. עמנו הוא מתכנת ודוקטורנט במחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה באוניברסיטה העברית בירושלים. מחקריו עוסקים בתפיסות של מדע בתוך ומחוץ לאקדמיה דרך המרוץ אחר העצמה אישית בהיבטים טכנולוגיים, סוציו-פסיכולוגיים וסמיוטיים (חקר סימנים ומערכות סימנים). בעבודתו, משלב אוראל מחקר איכותני וכמותני עם כלים דיגיטליים ועוסק בהתאמה דיגיטלית תלוית הקשר (Digital Optimization by Context) דרך סיוע לחוקרים/ות למצוא את הכלים המתאימים ביותר עבורם/ן.
מוזמנים/ות ליצור קשר OrelB.Amano@mail.huji.ac.il
מפגש הכרות עם תוכנת קוולטריקס
מפגש עם גב' קלרטה טרגר, יום שלישי ה-4 במאי 2021, משעה 12:30 עד 14:00. המפגש הוקלט וזמין לצפייה.
תוכנת Qualtrics היא תוכנה מצוינת לבניית סקרים מקוונים ברמות תחכום שונות. המפגש נועד להציג אותה ואת הפונקציות השונות שיש בה, בדגש על הכלים הבסיסיים יותר. המפגש יתבסס על הדגמה שלי בתוך המערכת. המטרה היא שבסוף המפגש אנשים ירגישו שהם יכולים להיכנס לתוכנה הזו, לבנות סקר, לשלוח אותו ולייצא את הנתונים. המפגש אינו מניח ידע מוקדם עם התוכנה, ומיועד לאנשים שכלל לא מכירים את התוכנה או בעלי הכרות בסיסית בלבד (גם מי שמכירים כמובן מוזמנים).
קלרטה טרגר היא דוקטורנטית בבית הספר למדע המדינה, ממשל ויחסים בינ"ל באוניברסיטת תל אביב ועמיתת מחקר במרכז אדמונד י. ספרא לאתיקה באוניברסיטת תל אביב. חוקרת דעת קהל והתנהגות בוחרים באמצעות סקרים וניסויים. הדוקטורט שלה עוסק בעמדות כלפי מדיניות ממשלתית פטרנליסטית לעומת הינדים. כמו כן עובדת בפרויקט מחקר הבחירות של ישראל, כעוזרת מחקר של פרופ' מיכל שמיר.
איסוף נתונים במחקר מקוון
מפגש עם אוראל ב. עמנו. יום ראשון ה-09 במאי 2021 בשעה 20:00. יוזמת ומנחה: גב' אורלי וייסר, אוניברסיטת בן גוריון. המפגש הוקלט וזמין לצפייה.
תגובות, לייקים ושיתופים הם חלק בלתי נפרד מהחיים ברשתות חברתיות מקוונות. אך מה עושים איתם מבחינה מחקרית? במהלך המפגש נסקור סוגי מחקר דיגיטלי, ניחשף לכלים לאיסוף (כריית) מידע מקוון מרשתות חברתיות מקוונות שונות (כדוגמת Facebook, YouTube ו-Twitter) וניגע בהיבטים אתיים ואבטחת מידע. במקביל, תעשה הכרות עם מושגים מעולם המונחים הדיגיטלי כגון חקר חוויית משתמש (UX), בניית פרסונה, ניתוח סנטימנטים וזיהוי מקוון של מגמות חברתיות. לאורך המפגש יינתן דגש על הפן הסדנאי של חילוץ מידע ושילובו במחקר כהכנה לקידוד וניתוח ראשוני. המפגש מיועד לחוקרים/ות וותיקים/ות וצעירים/ות כאחד/ת ואינו דורש הכרות עם תוכנה כלשהי או ידע בתכנות.
אוראל ב. עמנו הוא מתכנת ודוקטורנט במחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה באוניברסיטה העברית בירושלים. מחקריו עוסקים בתפיסות של מדע בתוך ומחוץ לאקדמיה דרך המרוץ אחר העצמה אישית בהיבטים טכנולוגיים, סוציו-פסיכולוגיים וסמיוטיים (חקר סימנים ומערכות סימנים). בעבודתו, משלב אוראל מחקר איכותני וכמותני עם כלים דיגיטליים ועוסק בהתאמה דיגיטלית תלוית הקשר (Digital Optimization by Context) דרך סיוע לחוקרים/ות למצוא את הכלים המתאימים ביותר עבורם/ן.
מוזמנים/ות ליצור קשר OrelB.Amano@mail.huji.ac.il
אבטחת מידע: הצפנה ושמירת מידע באקדמיה
מפגש עם אלכס רויטברג. יום שני, ה-17 בינואר 2022, משעה 14:00 עד 14:45. המפגש הוקלט וזמין לצפייה.
מעוניינים לאבטח את המידע שלכם? רוצים להצפין מידע על המחשב או על תיקיות מסוימות מעבר לסיסמת כניסה למערכת ההפעלה? רוצים לדעת איך להתקין סיסמה ותוכנת הגנה על דיסקים חיצוניים ונשלפים? רוצים לדעת האם לשמור או לנתק את הדיסק החיצוני במהלך העבודה שלכם? רוצים לדעת איך להכין עצמכם למתקפת כופר ? אם כן הצטרפו אלינו לשיחת הדרכה עם מר אלכס רויטברג מהאוניברסיטה העברית.
אלכס רויטברג הוא מנהל אבטחת מידע האגף למחשוב, תקשורת ומידע באוניברסיטה העברית.
ניהול סיסמאות במחשב האישי
מפגש עם אלכס רויטברג. יום ראשון, ה-30 בינואר 2022, משעה 16:00 עד 16:30. המפגש הוקלט וזמין לצפיה.
מעוניינים לדעת איך לנהל סיסמאות באופן נכון במחשב האישי, מדוע כדאי ליצור סיסמאות שונות לכל אתר אליו נרשמים ואיך מנהלים סיסמאות רבות ללא כאב ראש? אם כן הצטרפו אלינו לשיחת הדרכה עם מר אלכס רויטברג , מנהל אבטחת מידע באגף למחשוב, תקשורת ומידע באוניברסיטה העברית. במהלך ההדרכה יוצגו כלים חינמיים לניהול סיסמאות.
האתרים והתוכנות שידובר עליהם בשיחה:
sites to check mails for leakhttps://haveibeenpwned.com/
Identity Leak Checker (hpi.de)
https://monitor.firefox.com/
The Guru of privacy – Michael Bazzellhttps://inteltechniques.com/links.html
podcast – https://inteltechniques.com/podcast.htmlhttps://www.amazon.com/Michael-Bazzell/e/B007GNUI92?ref=sr_ntt_srch_lnk_1&qid=1643548176&sr=8-1
Pass managershttps://bitwarden.com/
https://keepassxc.org/
firefox with primary passwordhttps://support.mozilla.org/en-US/kb/use-primary-password-protect-stored-logins#:~:text=%20To%20define%20a%20primary%20password%3A%20%201,letter.%206%20One%20or%20more%20digits.%20See%20More.
Hardware Token (to work with keepassxc, among other things it can do)https://www.yubico.com/products/yubikey-5-overview/
אלכס רויטברג הוא מנהל אבטחת מידע האגף למחשוב, תקשורת ומידע באוניברסיטה העברית.
