מפגש פתיחה: מתלמיד מחקר לחתן פרס נובל
שיחה עם פרופ' ישראל אומן, יום שלישי ה-29 בספטמבר 2020, משעה 16.00 עד 17.00.
קישור לצפיה בהקלטת המפגש. כמו כן קישור לראיון ביוגרפי מדעי שערך פרופ' סרג'יו הארט עם פרופ' אומן בשנת 2005 זמין בקישור זה.
פרופ' ישראל אומן, זוכה פרס נובל וחבר סגל באוניברסיטה העברית. אומן נולד בפרנקפורט שבגרמניה בשנת 1930 למשפחה אורתודוקסית מבוססת, ונמלט מהנאצים עם משפחתו לארה"ב בשנת 1938. למרות המצוקות הכלכליות הכרוכות במצב של הגירה זכו שני ילדי משפחת אומן לחינוך יהודי וכללי מעולה. קיבל תואר ראשון מקיוני (City University of New York) בשנת 1950, דוקטורט במתמטיקה מהמכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס בשנת 1955, והצטרף למכון למתמטיקה באוניברסיטה העברית בשנת 1956. בשנת 1990 היה ממייסדי המרכז לחקר הרציונליות באוניברסיטה העברית; מרכז זה כולל חוקרים מכתריסר מחלוקות שונות, החל מכלכלה ופסיכולוגיה, דרך מנהל עסקים, מדעי המחשב, ואקולוגיה, ועד לפילוסופיה, מתמטיקה, משפטים ועוד. אומן פירסם מעל ל-90 מאמרים מדעיים ושישה ספרים; היה מרצה אורח בפרינסטון, ייל, ברקלי, לוביין, סטנפורד, סטוני-ברוק ואונ' ניו-יורק; מכהן כחבר האקדמיה האמריקאית למדעים ואומנויות, האקדמיה למדעים (ארה"ב), האקדמיה הבריטית והאקדמיה הישראלית למדעים; בעל דוקטורט כבוד מאוניברסיטאות שיקגו, בון, לוביין, קיוני, בר-אילן, ובן-גוריון; וזכה בפרסים רבים, כולל פרס נובל לכלכלה לשנת 2005. פרופ' אומן נשוי ואב לחמישה ילדים (הבכור, שלמה ז"ל, נהרג במבצע שלום הגליל בשנת 1982), ויש לו 21 נכדים ו30 נינים. בפנאי, הוא אוהב לטייל בהרים, לגלוש בסקי, ולבשל.
פרפורמנס כידע: מפגש עם ד"ר רותי אבליוביץ' זוכת מענק האי.אר.סי בנושא של תיאטרון יידי פופולרי 1880-1920
יום חמישי ה-8 באוקטובר 2020, משעה 14:30 עד 16:00. המפגש הוקלט וזמין לצפייה
התיאטרון היידי הפופלרי תפס מקום מרכזי בחייהם של יהודים בארצות הברית ובאירופה במפנה המאה העשרים. תיאטרון זה, על תוצריו הדרמתיים והמוזיקליים, נתפש על-ידי אינטלקטואליים יהודיים כ'שונד' (זבל) והוגדר כנטול תחכום פואטי, מלודרמטי ובנאלי. תפישה זו הידהדה דורות קדימה ואף חילחלה אל תוך המחקר האקדמי. כך, עולם תרבותי מהותי להבנת החוויה היהודית המודרנית אבד. בהרצאה נשוחח על נרטיבים היסטוריים ותרבותיים קאנונים ועל הניסיון לספר סיפור שונה מתוך ידע מגולם בגוף. נדבר עם ד"ר אבליוביץ' על דרכה האקדמית, בניית הפרויקט וההגשה לאי.אר.סי וגם על האתגר שבהוצאתו אל הפועל.
ד"ר רותי אבליוביץ' היא חברת סגל בחוג לתיאטרון באוניברסיטת חיפה. מחקריה מתמקדים בהיסטוריה של התיאטרון היהודי במאות ה-19 וה-20. רותי הינה בעלת תואר שלישי בלימודי תיאטרון, מאוניברסיטת תל-אביב. בין השנים 2017-2014 היא היתה עמיתת פוסט-דוקטורט בתכנית עמיתי מרטין בובר באוניברסיטה העברית. בין שאר פרסומיה, ספרה שכותרתו Possessed Voices: Aural Remains from Modernist Hebrew Theatre ראה אור בהוצאת SUNY Press בשנת 2019. בשנת 2020 זכתה אבליוביץ במענק מחקר מטעם מועצת המחקר של האיחוד האירופאי (ERC StG) עבור פרויקט המחקר Yiddish Popular Theatre 1880-1920: Performance as Knowledge.
"עצור מגפה מנחלתך": יהודים מתפללים בניגון וזמר. מפגש סיכום סמסטר הקיץ ולקראת ראש השנה
מפגש עם פרופ' אדווין סרוסי, האוניברסיטה העברית, יום רביעי ה-16 בספטמבר 2020, משעה 20:30 עד 21:30. יושמעו קטעי תפילה. מוזמנים ומוזמנות בחולצות לבנות ובמסך פתוח.לאחר המפגש עם פרופ' סרוסי נעשה משאל והתייעצות לקראת סמסטר החורף. מנחים אורלי וייסר ודוד לוי-פאור.
אדווין סרוסי מופקד על הקתדרה למוסיקולוגיה ע"ש עמנואל אלכסנדר באוניברסיטה העברית, מנהל את המרכז לחקר מוסיקה מאז שנת 2000. בין השנים 2009 ל-2013 יסד וניהל את בית הספר לאמנויות של האוניברסיטה העברית. אדווין, יליד 1952 (מונטווידאו, אורוגואי), עלה ארצה בשנת 1971; למד לתואר ראשון ושני בחוג למוסיקולוגיה באוניברסיטה העברית בירושלים, וקומפוזיציה אצל פרופ' אנדרי היידו ז"ל. בשנת 1987 קיבל את התואר דוקטור מאוניברסיטת קליפורניה בלוס אנג'לס ((UCLA. פרסם ספרים ומאמרים רבים על היבטים שונים במסורות המוסיקה של היהודים, עם דגש על יהודי צפון אפריקה והאימפריה העות'מאנית, וכן על מוסיקה ישראלית עממית ופופולארית.
מחקר והוראה במכללות – סיפורי הצלחה
בהשתתפות ד"ר ניצן רימון-צרפתי (מכללת ספיר), ד"ר לי כהנר (מכללת אורנים), ד"ר זהבה בלכמן (מכללת אפקה) וד"ר הילה צבן (מכללת כנרת). יום חמישי ה-25 ביוני משעה 16.30 עד 18.00. קישור לסרטון המפגש כאן.
אפשר לפרוח במכללות ומסיבות טובות. זה לא אומר שאין מה לשפר. שיחה על מחקר, הוראה וקריירה.
מעברים והצלחה באקדמיה: גרסת המאה הארבע-עשרה
מפגש עם ד"ר אילת אבן-עזרא, המחלקה להיסטוריה, האוניברסיטה העברית, יום שלישי, ה-30 ביוני משעה 14:30 עד 16:00. המפגש הוקלט וזמין לצפייה.
ד"ר איילת אבן-עזרא היא מרצה בכירה בחוג להיסטוריה כללית באוניברסיטה העברית. היא מתמחה בהיסטוריה אינטלקטואלית ודתית של ימי הביניים (1100-1500), ובפרט בהיסטוריה של מוסד האוניברסיטה ושל דרכי החשיבה המעוצבות בו. ספרה הראשון עסק בביסוס זהותם המקצועית של תיאולוגים באוניברסיטת פריז לנוכח סוכני ידע אחרים של האלוהי, ובפרט בדיון התיאולוגי אודות אקסטזה. ספרה השני עסק בהיסטוריה קוגניטיבית ובהרגלם של תלמידים ומורים באוניברסיטאות של ימי הביניים לצייר דיאגרמות עץ בשולי ספריהם. מחקרה הנוכחי עוסק בפרשנות מילולית ואלגורית כאסטרטגיות תרבותיות ובחשיבה כמשחק.
התפתחות מחקרית והעולם האקדמי
מפגש עם פרופ' אלישבע באומגרטן. יום רביעי ה-22 באפריל משעה 16:00 עד 17:30. המפגש הוקלט זמין לצפייה.
עבודתה של אלישבע באומגרטן מתמקדת בהיסטוריה החברתית של יהודי אשכנז בימי הביניים. מחקריה עוסקים במשפחה, במגדר ובחיי יום בקרב הקהילות היהודיות בגרמניה ובצפון צרפת תוך השוואה בין חיי היהודים לאלה של שכניהם הנוצריים. ספרה הראשון עסק בהורים, ילדים וחיי משפחה יהודיים במאות השתים-עשרה והשלוש-עשרה לספירה והתפרסם בהוצאת אוניברסיטת פרינסטון באנגלית (2004) ובמרכז זלמן שזר בעברית (תשס"ו). ספרה השני בוחן את העשייה הדתית היומיומית של גברים ונשים יהודיים ומשווה אותם לשכניהם הנוצרים, הוצאת אוניברסיטת פנסילווניה, (2014). לאחרונה עוסקת באומגרטן בהיסטוריה החברתית של נישואין יהודיים בימי הביניים. מאמריה האחרים עוסקים בטקסי חיים, סיפורים, מיילדות ותרבות חומרית בימי הביניים. אלישבע הגיעה לאוניברסיטה העברית ב2013 אחרי שתים עשרה שנות עבודה באוניברסיטת בר אילן במחלקה לתולדות ישראל ובתכנית ללימודי מגדר. מאז שהגיעה לירושלים שמשה כראש פרויקט לימוד ב"חברותא" – קבוצות לימוד לדוקטורנטים (2016-2014) והייתה יועצת BA בחוג להיסטוריה של עם ישראל ויהדות זמננו (תשע"ד-תשע"ה). זכתה ב 2015 במענק ה ERC לפרויקט המחקר שלה: Beyond the Elite: Jewish Daily Life in Medieval Europe (2016-2021) ובפרס מיכאל ברונו לחוקרים צעירים מבטיחים לשנת 2016.
בין שידוך לבחירת נושאי מחקר–אהבה ואמונה או תועלתנות?
מפגש עם ד"ר רבקה נריה-בן שחר. יום חמישי ה-23 באפריל, בשעה 20:30. המפגש הוקלט וזמין לצפייה.
בשלבים שונים במהלך הקריירה, עלינו לבחור את נושא המחקר הבא, לעיתים גם תוך כדי העבודה על הדוקטורט, הנתונים יכולים להוליך אותנו (ואנחנו אותם) לכיוונים שונים. בשיחה (הפתוחה, מספיק שהקורונה סוגרת אותנו) נדבר על מערכת היחסים בין הנתונים לבינינו. מי באמת בוחר את מי, מתי להתאהב בנתונים ומתי הזמן להיפרד…
ד"ר רבקה נריה-בן שחר היא מרצה בכירה וחברת סגל במחלקה לתקשורת במכללה האקדמית ספיר. חוקרת דת, מגדר ותקשורת ופרסמה שורה של מאמרים העוסקים בנושאים אלו. עבודת הדוקטורט שלה נערכה באוניברסיטה העברית בירושלים, בנושא: "הנשים החרדיות ותקשורת ההמונים בישראל: דפוסי חשיפה ואופני קריאה". מלגת פולברייט לפוסט דוקטורט בשילוב מלגה ממכון הדסה ברנדייס אפשרה לה לחקור ריטואלים שנשים יוצרות ומחדשות לעצמן. מחקריה האחרונים עוסקים בהשוואה בין נשים מהאמיש לנשים חרדיות.
קריירה לא שגרתית ולקחיה
מפגש עם פרופ' שירה דביר גבירצמן, המחלקה לתקשורת, אוניברסיטת תל-אביב. יום ראשון ה-26 באפריל 2020, משעה 14.00 עד 15.30. צילום המפגש אינו זמין
כל הזמן אתם מרגישים שאתם לא מספיק? לא מספיק טובים, לא מספיק חכמים, לא מספיק חרוצים ובוודאי לא מספיק טובים כדי לפתח קריירה? אז איך מתמודדים עם השיח המריטוקרטי של האקדמיה? בדיאלוג פתוח אנסה להשיב על כל השאלות שקשורות לתהליכי הסלקציה שהמערכת האקדמית עושה ואיך להתמודד איתם – גם מעשית וגם נפשית.
על אינטלקטואלים אורגנים–בין אקדמיה לחברה האזרחית
מפגש עם פרופ' יוסי דהאן. יום ראשון, 10 במאי משעה 14.30 עד 16.00. המפגש הוקלט וזמין לצפייה.
פרופ' יוסי דהאן הוא פרופסור חבר במרכז האקדמי למשפט ולעסקים ומנהל חטיבת זכויות האדם. פרופ' דהאן הוא מחברם של הספרים תיאוריות של צדק חברתי (האוניברסיטה הפתוחה, 2013) וצדק חינוכי הפרטה ומטרות החינוך (מוסד ון ליר והקיבוץ המאוחד, 2018). הוא גם עורכם של הספרים להמציא אומה, יחד עם הנרי וסרמן (האוניברסיטה הפתוחה, 2006)ו Global Justice and International Labour Rights. (Cambridge University Press 2016) יחד עם חנה לרנר ופאינה מילמן-סיון. תחומי המחקר ופרסומיו של פרופ' דהאן הם בתחומים הבאים: דיני עבודה, פילוסופיה פוליטית, משפט וחברה, זכויות אדם ופילוסופיה של חינוך. פרופ' דהאן הוא ממייסדי מרכז אדוה לחקר החברה בישראל ומשמש כיושב ראש הוועד המנהל של מרכז אדוה. הוא ממייסדי ועורכי אתר העוקץ, חבר הוועד המנהל של המרכז האקדמי למשפט ועסקים, חבר הוועד המנהל של העמותה לצדק סביבתי וחבר מועצת מערכת של כתב העת "תיאוריה וביקורת". פרופ' דהאן שימש כעמית מחקר במרכז לחקר צדק חברתי באוניברסיטת אוקספורד באנגליה ועמית מחקר במרכז טאוב באוניברסיטת ניו יורק.
מפגש עם חברי סגל חדשים באקדמיה
בהשתתפות ד"ר יואב קפשוק (המכללה האקדמית כנרת), ד"ר אירה (אירינה) ליאן (האונ' העברית), ד"ר מה כרכבי סבאח (אונ' בן-גוריון) וד"ר פבל גולדשטיין (אונ' חיפה). יום שלישי ה-6 באוקטובר 2020 משעה 14.30 עד 16.00. המפגש הוקלט וזמין לצפייה.
נברך את המצטרפים החדשים, נכיר את מסלול ההתפתחות שלהם, נלמד מניסיונם וננסה להבין כיצד הם חושבים על ההתפתחות המקצועית העתידית שלהם. היכן יהיו, אקדמית ואישית, בעוד עשור או שניים.
מימין לשמאל: ד"ר אירה (אירינה) ליאן, חברת סגל וראשת מדור קוריאה בחוג ללימודי אסיה באוניברסיטה העברית. אירה עוסקת במעמד בינלאומי וניסיונות מיתוג של קוריאה הדרומית עם התמקדות בשני ניסים שהשפיעו על מיקומה של קוריאה בעולם – הנס הכלכלי, הידוע גם בשם "הנס על נהר האן" והנס התרבותי, הידוע גם בשם "הגל הקוריאני." אירה סיימה את הדוקטורט בהנחיית פרופ' מיכל פרנקל וגילי ס. דרורי מהמחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה באוניברסיטה העברית ועברה השתלמות פוסטדוקטורט באוניברסיטה החופשית בברלין, באוניברסיטה העברית ובאוניברסיטת אוקספורד.
ד"ר מהא כרכבי סבאח, חברת סגל במחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה באוניברסיטת בן-גוריון, מחקריה מתמקדים בחקר שינויים חברתיים, התנהגות משפחתית ושוויון מגדרי בחברות מתפתחות בכלל ובחברה הערבית-פלסטינית בפרט. היא בעלת תואר שלישי בסוציולוגיה מאוניברסיטת תל-אביב (2015), פוסט-דוקטורט מהמרכז ללימודי מגדר מאוניברסיטת לונדון, אנגליה (SOAS), כזוכה במלגת ה-ISF ומלגת הות"ת לחוקרים מצטיינים. היא המשיכה לפוסט-דוקטורט בחוג לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה באוניברסיטת תל-אביב, ופוסט-דוקטורט במכון המפרי לחקר חברתי, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב. מחקריה מהשנים האחרונות זיכו אותה במענקי מחקר שונים. המחקר על "הקשר בין השינויים הסוציו-אקונומיים בקרב הנשים הפלסטיניות בישראל לבין גירושין" והמחקר בנושא "פיתוח מדיניות לקידום שוויון מגדרי בישראל: נשים ברשויות המקומיות" זכו במענקי מחקר מטעם משרד המדע. בנוסף למחקרה על 'נשים כחוצות גבולות אתנו-לאומיים דרך נישואים' אשר זכה במענק מחקר ממכון טרומן, האוניברסיטה עברית.
ד"ר יואב קפשוק הוא מרצה במכללה האקדמית כנרת, המחלקה ללימודים רב תחומיים. החל משנת תש"פ הוא ראש החטיבה ללימודי ישראל. יואב היה חוקר אורח ב-LSE בשנים 2018 ו-2019 וב-Peace Research Institute Frankfurt ב-2017. מחקריו מתמקדים בסכסוך הישראלי-פלסטיני, לימודי שלום, פתרון סכסוכים וצדק-מעברי. בעל דוקטורט במדע המדינה ויחסים בינלאומיים מאוניברסיטת תל-אביב (2017). זכה בפרס עבודת הדוקטורט הטובה ביותר לשנת 2018 מטעם האגודה הישראלית למדע המדינה ובפרס המאמר הטוב ביותר על בסיס עבודת דוקטורט לשנת 2018 מטעם העמותה הישראלית ללימודים בינלאומיים.
ד"ר פבל גולדשטיין הוא חבר סגל וראש מגמה לביוסטטיסטיקה בבית הספר לבריאות הציבור (אוניברסיטת חיפה). מחקרו עוסק בפיתוח שיטות חדשות למדידה וטיפול בכאב כרוני עם דגש על מחקר מולטידיסציפלינרי. כמו כן, הוא עוסק בפעילות חברתית על מנת להעלות מודעות לבעיה של כאב כרוני. פבל סיים את הדוקטורט שלו באוניברסית חיפה ועבר השתלמות פוסטדוקטרט באוניברסיטת קולורדו (בולדר) בסיוע מלגת רוטשלד.
קווים לדמותנו – התחלות, שלושה חוקרים של ישראל מספרים על דרכם לעולם המחקר
בהשתתפות פרופ' יעל זרובבל (אוניברסיטת ראגרס), פרופ' ירון הראל (אוניברסיטת בר-אילן) וניצה בן-ארי (אוניברסיטת תל-אביב). יום שלישי ה-19 במאי 2020, משעה 17.30 עד 19.00. המפגש הוקלט וזמין לצפייה. בהנחיית: ד"ר עדי שרצר (אוניברסיטת בן-גוריון ואוניברסיטת ארפורט)
הקובץ "קווים לדמותנו" (קישור כאן) מאגד שלושים ביוגרפיות של חוקרים וחוקרות של החברה הישראלית ומבקש לעמוד על הקשר שבין הביוגרפיה האישית לעיסוק המחקרי. במפגש הראשון (מתוך שלושה) נבקש משלושה מהכותבים שהשתתפו בקובץ לספר על דרכם אל העולם האקדמי ואל נושא המחקר שלהם, נשמע על התלבטויותיהם בין המסלול האקדמי למסלולים אחרים ונתהה על ההתפתחויות בעולם האקדמי ובתחום של חקר ישראל בשנים האחרונות.
קווים לדמותנו – בין פה לשם, האקדמיה הישראלית ועולמות אקדמיים אחרים
בהשתתפות פרופ' דוד ביאל (UC-Davis), פרופ' מני מאוטנר (אוניברסיטת ת"א) ופרופ' מחמוד יזבק (אוניברסיטת חיפה) . יום שני ה-1 ביוני 2020, משעה 17.30 עד 19.00. המפגש הוקלט וזמין לצפייה. בהנחית ד"ר עדי שרצר (אוניברסיטת בן-גוריון ואוניברסיטת ארפורט)
הקובץ "קווים לדמותנו" (קישור כאן) מאגד שלושים ביוגרפיות של חוקרים וחוקרות של החברה הישראלית ומבקש לעמוד על הקשר שבין הביוגרפיה האישית לעיסוק המחקרי. במפגש השני (מתוך שלושה) נבקש משלושה מהכותבים שהשתתפו בקובץ לספר על ההבדלים בין המערכת האקדמית הישראלית למערכות אקדמיות אחרות, להתייחס להבדלים בין העולם האקדמי בו הם עשו את צעדיהם הראשונים לעולם האקדמי היום ולהרהר לגבי התחום של "לימודי ישראל" בפרט ומדעי הרוח והחברה בכלל.
קווים לדמותנו – בין אקטיביזם למחקר: האם לחוקר צריכה להיות עמדה בסוגיות אקטואליות?
בהשתתפות פרופ' פנינה מוצפי-הלר (אוניברסיטת בן-גוריון), פרופ' אשר כהן (אוניברסיטת בר-אילן) ופרופ' אבנר בן-עמוס (אוניברסיטת תל-אביב). יום רביעי ה-10 ביוני 2020, משעה 17.30 עד 19.00 המפגש הוקלט וזמין לצפייה. בהנחית ד"ר עדי שרצר (אוניברסיטת בן-גוריון ואוניברסיטת ארפורט)
הקובץ "קווים לדמותנו" (קישור כאן) מאגד שלושים ביוגרפיות של חוקרים וחוקרות של החברה הישראלית ומבקש לעמוד על הקשר שבין הביוגרפיה האישית לעיסוק המחקרי. במפגש השלישי (מתוך שלושה) נבקש משלושה מהכותבים שהשתתפו בקובץ לעמוד על התפר שבין עשייה אקדמית למעורבות חברתית ולהתייחס למערכת יחסי הגומלין בין עמדת החוקר לבין המחקר.
ללמוד לעבוד ברשת ובוידאו: המקרה של גד יאיר
מפגש עם פרופ' גד יאיר. יום שני ה-1 בפברואר 2021 בשעה 19:00. המפגש הוקלט וזמין לצפייה.
איך התגלגל פרופ' גד יאיר מספרו השביעי ליוטיובר אקדמי? מה היו הנסיבות הפרוזאיות לכך, וכיצד הקורונה התבייתה על המהלך? מה התחולל בהוראה בזכות זה? כמה זה עלה, ואיך הוא מנווט בהוראה בכיתה ההפוכה? על שאלות אלו ואחרות נשוחח עם פרופסור גד יאיר, שמאז ינואר 2020 צפו בשיחות שהוא עורך ביוטיוב למעלה משבעים אלף פעם, עם למעלה מששת אלפים שעות צפייה, עם צופים מישראל וארצות הברית. נשוחח קצת על מוטיבציה, כלים, היערכות, כתיבה – הרבה כתיבה – ועל עריכה, ולא פחות – על השיחה עם הציבור והאינטראקציה עם הציבור.
פרופ' גד יאיר הוא סוציולוג של תרבות, חינוך, מדע והשכלה גבוהה. בשנים האחרונות עסק בהשוואה בין-תרבותית של ישראל והמדע הישראלי למול גרמניה – ובימים אלו למול ארה"ב והמדע האמריקני. פרסם עד עתה שבעה ספרים וכתשעים מאמרים ופרקים בשלל נושאים בתחומי התעניינותו. ספרו האחרון, "המוח הסורר – הזמנה לפגישה עם המדע הישראלי", הופיע לפני מספר חודשים, והוא מלווה בסדרת שיחות ביוטיוב תחת כותרת זו.
Intentionally Overcoming Unintentional Biases: A discussion of Gender Diversity in Science
A meeting with Prof. Yael Niv, University of Princeton. Monday, February 15th, 2021, 20:30-21:30 Moderator: Silit Lazare, Gilat Center for Arid and Semi-Arid Agricultural Research, ARO, Volcani Center. The meeting will be held in Hebrew. meeting video available here.
We are all biased. Unintentionally, we disadvantage women and minorities in academia, and as small biases accumulate, women and minorities are left behind, and scientific progress is slowed down. But it does not have to be this way. In this talk, I will suggest some ideas about how to intentionally counteract our unintentional biases, so that we can help level the playing field and move closer to an equitable academe.
Yael Niv received her MA in Psychobiology from Tel Aviv University and her Ph.D. in Computational Neuroscience from the Hebrew University in Jerusalem, having conducted a major part of her thesis research at the Gatsby Computational Neuroscience Unit in UCL. She is currently a professor at Princeton University, at the Psychology Department, and the Princeton Neuroscience Institute. Her lab's research focuses on the neural and computational processes underlying reinforcement learning and decision making, with a particular focus on how the cognitive processes of attention, memory, and learning interact in constructing task representations that allow efficient learning and decision making. She is co-founder and co-director of the Rutgers-Princeton Center for Computational Cognitive Neuropsychiatry, where she is applying ideas from reinforcement learning to questions pertaining to psychiatric disorders within the new field of computational psychiatry.
מפגש היכרות עם המכון הישראלי ללימודים מתקדמים: למה, למי ומתי?
מפגש עם פרופ' יעל אלואיל (הפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים בטכניון), פרופ' דרור הבלנה (המחלקה לאקולוגיה, אבולוציה והתנהגות במכון סילברמן למדעי החיים באוניברסיטה העברית), פרופ' יצחק חן (ראש המכון הישראלי ללימודים מתקדמים), פרופ' אלכס לובוצקי (מכון איינשטיין למתמטיקה באוניברסיטה העברית) ופרופ' רונית ריצ'י (החוגים ללימודי אסיה וללימודי הדתות באוניברסיטה העברית) יום רביעי ה-21 באפריל 2021, משעה 16:00 עד 17:30 בהנחיית פרופ' מאשה ניב (חברת סגל בפקולטה לחקלאות, מזון וסביבה, האוניברסיטה העברית וחברת הוועד המנהל של המכון הישראלי ללימודים מתקדמים) ופרופ' דוד לוי-פאור (מעברים ומדע המדינה, מדיניות ציבורית, האוניברסיטה העברית). המפגש הוקלט וזמין לצפיה.
מטרת המפגש היא להציג את המכון ואת הפעילות הנעשית בין כתליו כדי לעודד חוקרות/ים ישראלים לגבש קבוצות מחקר שיפעלו במסגרת המכון. נראיין את ראש המכון, פרופ' יצחק חן. נשמע מפרופ' רונית ריצ'י, פרופ׳ אלכס לובוצקי, פרופ׳ דרור הבלנה ופרופ' יעל אלואיל על הפעילויות של ארבע קבוצות המחקר שונות אשר התנהלו במסגרת המכון. עוד על המכון והקול הקורא לשנה האקדמית 2024-2023, בקישור זה.
פרופ' יעל אלואיל היא חברת סגל בפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים בטכניון, שם היא מובילה את קבוצת המחקר Housing History and Future of Living. מחקרה של יעל עוסק בהיסטוריה של ישראל-פלסטין כהיסטוריה של מגורי אזרחים; בהיסטוריה ותיאוריה של מגורים כסוגיה מודרנית בתכנון אדריכלי; ובארכיון האדריכלי, כולל פיתוח כלים של ראייה ממוחשבת של חזיתות מבנים ליצירת כלי ארכוב וחיפוש של מידע-רב ויזואלי.קבוצת המחקר Re-Theorizing Housing as Architecture , שהובילה במכון ללימודים מתקדמים יחד עם פרופ' גאיה קרמלינו מהפוליטקניקו די מילנו, היא הקבוצה הראשון במכון אשר עסקה בארכיטקטורה. על רקע משבר הדיור העולמי המתמשך, כללה הקבוצה עשרה חוקרים מובילים מרחבי העולם אשר חוקרים את המגורים כסוגייה של תכנון אדריכלי. מתוך השאלה 'על מה אנחנו מדברים כשאנחנו מדברים על מגורים', חברי הקבוצה עסקו יחד בניסוח טרמינולוגיה מחודשת לדיור כבעיה אדריכלית, במטרה לייצר שפה ותחום-ידע חדש במחקר אדריכלי. למרות משבר הקורונה אשר קטע את פעילות הקבוצה, הקבוצה קיימה כנס בינלאומי רב משתתפים ועובדת כעת על פרסום תוצרי עבודת הקבוצה.
פרופסור דרור הבלנה הוא חבר במחלקה לאקולוגיה, אבולוציה והתנהגות במכון סילברמן למדעי החיים (משמש כראש החוג וכראש תכנית המצטיינים אתגר ביולוגיה) באוניברסיטה העברית. מחקרו של פרופ׳ הבלנה עוסק בשילוב של תהליכים ברמת הפרט ויחסי גומלין בין מינים להבנת תהליכים ברמת המערכת האקולוגית כולה תוך התמקדות ביחסי טורף נטרף כאינטרקציית מודל. מחקריו משלבים ידע ושיטות מחקר מתחומי מחקר שונים באקולוגיה ובביוגיאוכמיה ומשלבים עבודת מעבדה ועבודת שדה תוך ניצול של שיטות אנליטיות מתקדמות ושל גישות קלאסיות למחקרי שדה. עיקר המחקר נעשה במערכות מדבריות, אבל גם במערכות לחות יותר, ומתמקד במגוון גדול מאוד של בע"ח. מעבדתו של פרופ׳ הבלנה עושה שימוש בידע הנצבר ובשיטות לקידום שמירת טבע במגוון רב של מערכות ונושאים. קבוצת המחקר שהוביל במכון הישראלי ללימודים מתקדמים קיבצה חוקרים מובילים מהעולם מתחומי ידע שונים באקולוגיה, ומטרתה הייתה לקדם מסגרת תאורטית חדשה שתאפשר להבין כיצד תגובות עקה ברמת הפרט יכולות להסביר תהליכי מחזור חומרים ברמת האקוסיסטמה. במהלך שהותם בארץ קידמו חברי הקבוצה את הנושא מבחינה תיאורטית, במתן הרצאות והרצאות אורחים, ובמפגשים אישיים עם סטודנטים. כיום ממשיכים חברי הקבוצה לקדם את הנושא ביחד ולחוד במגוון גדול של מסלולים, ורבים מהזרעים שנזרעו במהלך שהותם במכון הישראלי ללימודים מתקדמים מתחילים להניב פרי רק כעת.
פרופ' יצחק חן הוא היסטוריון של מערב אירופה ואגן הים התיכון בשלהי העת העתיקה ובראשית ימי הביניים. תחומי התמחותו הם היסטוריה חברתית, תרבותית ואינטלקטואלית של הממלכות הברבריות בימי הביניים המוקדמים; ליטורגיה נוצרית במערב הלטיני; ופליאוגרפיה וקודיקולוגיה של כתבי יד לטינים מימי הביניים המוקדמים. פרופ' חן היה חבר במכון ההולנדי ללימודים מתקדמים (NIAS) במכון ללימודים מתקדמים שבפרינסטון (IAS) ובמכון הישראלי ללימודים. כמו כן הוא עמית (Life Member) ב-Clare Hall שבאוניברסיטת קיימברידג׳, והוא Corresponding Fellow of the Medieval Academy of America. פרופ' חן מכהן כראש המכון הישראלי ללימודים מתקדמים מאז יולי 2018.
פרופ' אלכס לובוצקי הוא פרופסור למתמטיקה במכון איינשטיין למתמטיקה באוניברסיטה העברית. פרופ׳ לובוצקי כתב למעלה מ-150 מאמרים ו-4 ספרים ושימש כפרופסור אורח במוסדות רבים בעולם (אוניברסיטות קולומביה, Yale, סטנפורד, שיקגו ETH , ובמכון ללימודים מתקדמים בפרינסטון, שם ניהל תכנית מחקר שנתית ב 2005-6). פרופ׳ לובוצקי זכה בפרסים ישראליים ובינלאומיים רבים, ביניהם פרס ישראל ודוקטורט לשם כבוד מאוניברסיטת שיקגו; הוא חבר האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים והאקדמיה האמריקאית למדעים, והוא זכה במענק ERC שלוש פעמים ובעוד מענקי מחקר רבים אחרים. בשנת 2017-18 עמד בראש קבוצת מחקר במכון הישראלי ללימודים מתקדמים בירושלים. הקבוצה עסקה בקומבינטוריקה רב-מימדית ומשכה אליה כ-80 חוקרים (מתימטיקאים ומדעני מחשב) מהארץ ומהעולם, שהשתתפו בפעילויות הקבוצה בצורות שונות – ביקורים לתקופות ממושכות או קצרות, כנסים וסמינרים שבועיים. שנת מחקר זו נתנה תנופה משמעותית לחקר התחום בעולם וממשיכה לשאת פירות.
פרופ׳ רונית ריצ׳י היא חברת סגל בחוג ללימודי אסיה (וכרגע גם ראשת החוג) ובחוג למדע הדתות באוניברסיטה העברית. מחקרה עוסק בספרות מוסלמית בכתבי יד מהמרחב האינדונזי-מלאי מהמאות ה-20-18, בלימודי תרגום ובהיסטוריה של הגליה באסיה הקולוניאלית. בשנים האחרונות היא פועלת לקידום לימודי אינדונזיה באוניברסיטה העברית, שהיא האוניברסיטה היחידה בישראל בה התחום קיים, ובמסגרת זו היא מלמדת את השפה האינדונזית וקורסים שונים על ההיסטוריה והתרבות האינדונזית, היא הקימה עם עוד כמה עמיתים ותלמידי מחקר את פורום ״אינדונזיה בעברית.״ הקבוצה שהובילה במכון, תחת הכותרת Java in Jerusalem, קיבצה מומחים מרחבי העולם העוסקים בספרות של האי ג׳אווה באינדונזיה. כיום מעטים המוסדות בעולם (מחוץ לאינדונזיה) המציעים קורסים ותוכניות בתחום זה. התכנסות הקבוצה הייתה הזדמנות נדירה עבור החוקרים לשוחח, לקרוא טקסטים יחד, לפתח כיווני חשיבה חדשים, ולא להרגיש לבד. כמו כן הקבוצה תרמה רבות ללימודי אינדונזיה בקמפוס האוניברסיטה העברית ובירושלים בכלל בהמצאות תכנית אירועים עשירה שנפרשה על-פני השנה והייתה פתוחה לקהל הרחב. התכנית כללה הרצאות, השקת ספר, סרטים, כנס, וגולת הכותרת, הופעה של תיאטרון צלליות מלווה בנגינת גמלן, בה נכח קהל של יותר ממאתיים איש.
