על המתח שבין דמוקרטיה למדע
מפגש עם פרופ' יובל נח הררי. יום רביעי ה-27 בינואר 2021. המפגש הוקלט וזמין לצפייה.
פרופ' הררי מרצה בחוג להיסטוריה של האוניברסיטה העברית בירושלים. במקור התמחה פרופ' הררי בהיסטוריה עולמית, היסטוריה של ימי הביניים והיסטוריה צבאית. מחקריו הנוכחיים מתמקדים בשאלות היסטוריות רחבות-היקף כגון: מהו היחס בין ביולוגיה להיסטוריה? מהו ההבדל העקרוני בין האדם ליתר בעלי החיים? האם יש צדק בהיסטוריה? האם יש להיסטוריה כיוון? האם אנו מאושרים יותר כיום מאשר בעבר? אילו שאלות אתיות עולות מן המדע והטכנולוגיה במאה ה-21?. ספריו נמכרו בלמעלה מ27 מיליון עותקים ברחבי העולם. ספרו קיצור תולדות האנושות פורסם ברחבי העולם בשנת 2014 והפך לרב מכר. עד שנת 2019 נמכרו 15.5 מליון עותקים והספר תורגם למעל 60 שפות. בשנת 2016 חזר פרופ׳ הררי עם הספר ההיסטוריה של המחר, אשר זכה לשבחים רבים ובחן את המיזמים הגדולים איתם תתמודד האנושות במאה ה-21. אחרי שבחן את עברה ואת עתידה של האנושות לעומקם, פרסם יובל נח הררי את הספר 21 מחשבות על המאה ה-21 בשנת 2018. כאן הוא עצר להתבונן באקלים העולמי הנוכחי ולהתמקד בשאלות הנוקבות ביותר של ההווה: מה באמת מתרחש עכשיו?
ניהול מחקר בעידן הדיגיטלי
מפגש עם ד"ר יונתן גרוסמן ופרופ' עמי פדהצור. יום חמישי ה-28 בינואר.
אנחנו חיות וחיים בעידן של הצפת מידע. הכמות הבלתי נתפסת של נתונים זמינים, שהולכת וגדלה בקצב מסחרר, משפיעה על חיינו באינספור דרכים. בין היתר, יש לכך השפעה דרמטית על המחקר שלנו.
במפגש הזה נלמד איך לנווט את דרכנו בבטחה ובהצלחה בתוך אוקיינוס המקורות של העידן הדיגיטלי. בראשית המפגש נגדיר את "פרדוקס השפע" שגרמה מהפיכת המידע. בשלב הבא, נציג את הגישות הקיימות להתמודדות עם הצפת המידע ונשווה ביניהן. נסכם את ההרצאה בהצעה שלנו ל-workflow – זרימת עבודה – שכוללת איתור, שימור, ארגון, סיווג ואחזור של מקורות תוך שימוש בכלים דיגיטליים אינטואיטיביים ונגישים.
העקרונות שנציג מיועדים לחוקרות וחוקרים מנוסות ומתחילים, כמותניות ואיכותניים, מכל הדיסציפלינות והגישות המחקריות. חלק מהשיטות פשוטות מאוד ואחרות מורכבות מעט יותר, אבל אף אחת מהן אינה דורשת ידע בתכנות או היכרות מוקדמת עם תוכנה מסוימת.
ד"ר יונתן גרוסמן הוא עמית פוסט-דוקטורט במכון ליחסים בינלאומיים על שם לאונרד דיוויס ועמית הוראה במחלקה ליחסים בינלאומיים באוניברסיטה העברית בירושלים. בעבר הוא שימש כפוסט דוקטורנט ומרצה אורח במחלקה לממשל ובמכון ללימודי ישראל באוניברסיטת טקסס באוסטין. הוא חוקר ומלמד על פוליטיקה של הגירה ותפוצות, יחסי ישראל עם התפוצה היהודית ומדינות אמריקה הלטינית, שיטות מחקר איכותניות והשימוש בכלים דיגיטליים במדעי הרוח והחברה. אפשר ליצור איתו קשר בכתובת הדוא"ל jonathan.grossman@mail.huji.ac.il או בטוויטר.
פרופ' עמי פדהצור הוא פרופסור למדע המדינה. עמי השלים את עבודת הדוקטורט בחוג למדע המדינה באוניברסיטת חיפה בשנת 1999. מאז שנת 2005 מלמד באוניברסיטת טקסס באוסטין. תחומי העניין שלו נחלקים בין שלוש דיסציפלינות משנה של מדע המדינה: פוליטיקה השוואתית (קיצוניות פוליטית); יחב"ל (לימודי ביטחון); מתודות (איסוף והבניה של מידע). מידע נוסף ניתן למצוא בקישור הבא.
ללמוד לעבוד ברשת ובוידאו: המקרה של גד יאיר
מפגש עם פרופ' גד יאיר. יום שני ה-1 בפברואר 2021. המפגש הוקלט וזמין לצפייה.
איך התגלגל פרופ' גד יאיר מספרו השביעי ליוטיובר אקדמי? מה היו הנסיבות הפרוזאיות לכך, וכיצד הקורונה התבייתה על המהלך? מה התחולל בהוראה בזכות זה? כמה זה עלה, ואיך הוא מנווט בהוראה בכיתה ההפוכה? על שאלות אלו ואחרות נשוחח עם פרופסור גד יאיר, שמאז ינואר 2020 צפו בשיחות שהוא עורך ביוטיוב למעלה משבעים אלף פעם, עם למעלה מששת אלפים שעות צפייה, עם צופים מישראל וארצות הברית. נשוחח קצת על מוטיבציה, כלים, היערכות, כתיבה – הרבה כתיבה – ועל עריכה, ולא פחות – על השיחה עם הציבור והאינטראקציה עם הציבור.
פרופ' גד יאיר הוא סוציולוג של תרבות, חינוך, מדע והשכלה גבוהה. בשנים האחרונות עסק בהשוואה בין-תרבותית של ישראל והמדע הישראלי למול גרמניה – ובימים אלו למול ארה"ב והמדע האמריקני. פרסם עד עתה שבעה ספרים וכתשעים מאמרים ופרקים בשלל נושאים בתחומי התעניינותו. ספרו האחרון, "המוח הסורר – הזמנה לפגישה עם המדע הישראלי", הופיע לפני מספר חודשים, והוא מלווה בסדרת שיחות ביוטיוב תחת כותרת זו.
הוצאת ספרים בהוצאה אקדמית ובכלל
מפגש עם פרופ' ארדינסט-וולקן, פרופ' תמר הרמן וד"ר קובי פלד, העורכים הראשיים של הוצאות הספרים של אוניברסיטת חיפה, האוניברסיטה הפתוחה ומכון בן-גוריון. יום חמישי ה-4 בפברואר 2021. המפגש הוקלט וזמין לצפייה.
פרופ' דפנה ארדינסט-וולקן היא חברת סגל בחוג לשפה וספרות אנגלית באוניברסיטת חיפה, ונושאת בתפקיד עורכת ראשית של הוצאת הספרים של אוניברסיטת חיפה משנת 2007. בין יתר תפקידיה שרתה בתפקיד ראש אקדמי של ספריית אוניברסיטת חיפה בשנים 2015-2020, ראש החוג לשפה וספרות אנגלית בשנים 2009-2015 וחברה בוועדה הבינלאומית של פוסט-דוק בובר בשנים 2017-2020. פרופ' ארדינסט-וולקן מתמקדת במודרניזם ספרותי , בקשרים המורכבים בין פילוסופיה לבין ספרות ובייצוגים של סובייקטיביות, ופרסמה ספרים ומאמרים בתחומי מחקר שונים כגון יצירתו של ג'וזף קונראד ועבודתו הפילוסופית של מ.מ. באחטין.
פרופ' תמר הרמן היא פרופסור למדע המדינה במחלקה לסוציולוגיה, מדע המדינה ותקשורת באוניברסיטה הפתוחה ועמיתת מחקר בכירה במכון הישראלי לדמוקרטיה. היא העורכת הראשית של הוצאת הספרים האקדמית של האוניברסיטה הפתוחה "למדא עיון" והיתה עורכת משותפת של כתב העת "מגמות".
ד"ר קובי פלד הוא אדריכל ומזרחן בהכשרתו, העוסק בהיסטוריה תרבותית של החברה הערבית הפלסטינית ובתולדות היחסים בין ערבים ליהודים. עבודתו המחקרית סבה סביב כמה צירים: מקום, זיכרון, היסטוריה שבע"פ ושירה. מחקריו האחרונים עניינם השירה הבדואית בנגב. הוא איש סגל במכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות בקמפוס שדה בוקר של אוניברסיטת בן-גוריון בנגב ומשמש יו"ר הנהלת ההוצאה לאור של המכון. ד"ר פלד חיבר שלושה ספרים: ארכיטקטורה של זיכרון קיבוצי: זיכרון מרד גטו ורשה בקיבוץ יד-מרדכי (2008); ארכיטקסטורה: הבית הערבי כטקסט חברתי (2012); חלומה של נורה: דיוקן היסטורי של שבט בדואי (2015). בימים אלה משלים כתיבת ספר ועריכת קובץ מחקרים בנושא השירה הבדואית.
סדנת ארגון זמן
סדנה עם ד"ר שירלי הרשקו, האוניברסיטה העברית. יום ראשון ה-07 בפברואר 2021.
מתקשה להשתלט על העומס בחיים? מרגיש שרודף אחרי הזנב של עצמך? לא מוצא זמן לפעילויות פנאי או לנוח? שוכח פגישות והמשימות מציפות אותך? עושה הכל ברגע האחרון ובלחץ אטומי? מה שתכננת ביומן רחוק מהמציאות? אם מצאת את עצמך מזדהה עם אחד או יותר מהציטוטים, כדאי לך להגיע לסדנה… בסדנא נלמד כיצד לארגן לוח זמנים עמוס; כלים מעשיים, מדויקים וחדשניים לתכנון זמן; רישום משימות באופן שיביא לסיומן ובזמן; ניתוב בין לימודים, עבודה, משפחה ופנאי; שילוב אורח חיים בריא (תזונה וספורט); השגת המטרות הגדולות והקטנות בחיים; התאמה אישית תוך העלאת המודעות העצמית!
הסדנה תועבר ע"י ד"ר שירלי הרשקו, מומחית בהפרעת קשב ולקויות למידה, חוקרת ומרצה באוניברסיטה העברית, מאבחנת, מטפלת, מדריכת הורים ומנחת סדנאות. מנהלת קהילת "אנשי הקשב" בפייסבוק בנושאי מידע על הפרעת קשב ואסטרטגיות ארגון חיים. בעלת טור במדור הבריאות בעיתון "הארץ" בנושא הפרעת קשב. כותבת הספר "נא לא להפריע" הכולל את שיטת הארגון "רק רגע". מאמינה כי המפתח להצלחה בחיים, להגשמת חלומות ולשקט נפשי – הוא תכנון זמן נכון!
Insider’s Guide to the Book Publishing Process
A conversation with Dominic Byatt, Oxford University Press, Tuesday 9th February. Meeting video available her.
Dominic’s talk will provide an insider’s guide to the publishing process, suggesting the best combination of strategy and tactics for placing book projects with the most appropriate publisher, and offering a host of practical tips and advice along the way. He will offer an insight into the current state of scholarly publishing in the social sciences and humanities, the many and varied challenges being faced by publishers, and likely future developments across the sector.
Dominic Byatt is the Publisher for Academic Social Sciences and Humanities at Oxford University Press.
Dominic was educated at University College London, the University of Exeter, and Nuffield College, Oxford he has been publishing books at OUP since 1993. In addition to commissioning one of the world’s leading lists in political science he oversees a great deal of the Press’s academic publishing in Economics & Finance, Business & Management, and Religion & Bibles.
Delivering an effective presentation
A conversation with Prof. Amos Bouskila, Dept. of Life Sciences, Ben-Gurion Univ. of the Negev. Thursday 11th February 2021. Meeting video available here.
One important part of academic life is the ability to share orally our research or ideas with others. We will start by watching a short sample seminar and I will ask you to note what you see as annoying or inefficient in the way it was presented. We will discuss the importance of delivering a presentation that is effective in almost any scientific setting. We will then analyze elements in the sample talk and present alternatives to each element. We will end with a few useful tips on issues such as timing and dealing with being nervous while delivering your presentation.
Amos Bouskila studied his first and second degrees at the Hebrew Univ. of Jerusalem. During the work on his MSc, he established and was the first director of the Israel Reptile Information Center that was supported by the Society for the Protection of Nature in Israel. In 1988 he started his Ph.D. in Ecology at the Univ. of California, Davis, and went on to do a post-doc in Vancouver. He studied the use of Game Theory to understand the relationships between predators and prey in natural systems and went on in this direction when he accepted the position at Ben-Gurion Univ. of the Negev in 1994. He studies now behavioral ecology, reptiles and their conservation and social networks in Equids who live in the wild.
Intentionally Overcoming Unintentional Biases: A discussion of Gender Diversity in Science
A meeting with Prof. Yael Niv, University of Princeton. Monday, February 15th, 2021. Moderator: Silit Lazare, Gilat Center for Arid and Semi-Arid Agricultural Research, ARO, Volcani Center. The meeting will be held in Hebrew. meeting video available here.
We are all biased. Unintentionally, we disadvantage women and minorities in academia, and as small biases accumulate, women and minorities are left behind, and scientific progress is slowed down. But it does not have to be this way. In this talk, I will suggest some ideas about how to intentionally counteract our unintentional biases, so that we can help level the playing field and move closer to an equitable academe.
Yael Niv received her MA in Psychobiology from Tel Aviv University and her Ph.D. in Computational Neuroscience from the Hebrew University in Jerusalem, having conducted a major part of her thesis research at the Gatsby Computational Neuroscience Unit in UCL. She is currently a professor at Princeton University, at the Psychology Department, and the Princeton Neuroscience Institute. Her lab's research focuses on the neural and computational processes underlying reinforcement learning and decision making, with a particular focus on how the cognitive processes of attention, memory, and learning interact in constructing task representations that allow efficient learning and decision making. She is co-founder and co-director of the Rutgers-Princeton Center for Computational Cognitive Neuropsychiatry, where she is applying ideas from reinforcement learning to questions pertaining to psychiatric disorders within the new field of computational psychiatry.
כל ההתחלות: השכלה גבוהה בתקופת טרום העצמאות
מפגש עם ד"ר אורי כהן. יום שני ה-17 בפברואר 2021. דברי פתיחה: גב' ורדית ארז, יו"ר ועד העובדים המנהליים באונ' העברית. המפגש הוקלט וזמין לצפייה.
הדיון יתמקד בכינון התשתית המוסדית של ההשכלה הגבוהה בארץ ישראל המנדטורית תוך יצירה של מגוון רחב של מסגרות מחקר והוראה שביקשו לאמץ במהירות וביעילות את המודלים שהתפתחו באירופה: האוניברסיטה העברית, הטכניון בחיפה ומכון דניאל זיו ברחובות. נעמוד על תפקידם של ד"ר חיים ויצמן, ד"ר יהודה לייב מאגנס ופרופ' אלברט איינשטיין ולצידם רעיונותיו של זאב ז'בוטינסקי וברל כצנלסון ונסיונותיהם לעצב מוסדות חדשים אלה. נקודה מרכזית שתועלה היא השפעתה העצומה של יהדות העולם, בעיקר יהדות ארצות הברית בהקמה ובניהול של המערכות האקדמיות שהובילה בין השאר להתחזקות חסרת תקדים של האוטונומיה המוסדית של האוניברסיטה העברית.
ד"ר אורי כהן, בנם של הלה ולטיף. למד בבית הספר היסודי 'גאולים' בחולון ואת לימודי התיכון בפנימיית "בויאר" בירושלים בין השנים 1978-1974. למד סוציולוגיה לתואר ראשון באוניברסיטת תל אביב, את ראשית לימודיו לתואר שני החל באוניברסיטת תל אביב וסיים בהצטיינות באוניברסיטה העברית בירושלים. ד"ר כהן כתב את עבודת התזה והדוקטורט בהנחיית פרופסור משה ליסק וקיבל תואר הדוקטור בשנת 2001. נושא עבודת הדוקטורט: "האוניברסיטה העברית בירושלים בעשור הראשון למדינת ישראל: אוניברסיטה בין אוטונומיה אקדמית להסתגלות פוליטית". החל משנת 2001 החל להרצות בבית הספר לחינוך באוניברסיטת תל אביב. מחקריו עוסקים בייסוד ובהתבססות של מוסדות להשכלה גבוהה בישראל, כמו גם בהיסטוריה הפוליטית החברתית-כלכלית והרעיונית של מדינת ישראל. ספריו בנושא כוללים אתההר והגבעה: האוניברסיטה העברית בירושלים בתקופת טרום העצמאות וראשית המדינה; אקדמיה בתל אביב: צמיחתה של אוניברסיטה; מעבדה, מכון מחקר, עיר מדע: ממכון דניאל זיו למכון ויצמן למדע 1949-1935; אוניברסיטת-אם: האוניברסיטה העברית בירושלים 1967-1948
מפגש היכרות עם תוכנית המענקים של מארי סקוודובסקה-קירי
מפגש עם גב' סמדר הירש וגב' ג'סיקה סטרווייס מ-ISERD (המנהלת הישראלית לתכניות המחקר והחדשנות של האיחוד האירופי). יום חמישי ה-18 בפברואר 2021. המפגש הוקלט וזמין לצפייה.
תוכנית המענקים ע"ש מארי ס. קירי של האיחוד האירופי, היא תכנית מענקי המחקר הנדיבה, החכמה והגדולה ביותר בעולם. אחוז ההצלחה של הישראלים בתוכנית זו הוא מעל הממוצע למרות חוסר המודעות היחסית לתוכנית ושיעורי ההגשה הנמוכים מצד חוקרים ישראלים.
התוכנית פתוחה לכל התחומים המדעיים וכוללת מספר מסגרות:
א. נסיעה לפוסט דוקטורט באירופה (לבעלי דוקטרנט, ועד שמונה שנים לאחר קבלת הדוקטורט)
ב. פוסטדוקטורט מחוץ לאירופה במרכזי מחקר מובילים בכל העולם, עם חובת חזרה לאירופה(כולל ישראל) (לבעלי דוקטורט, ועד שמונה שנים לאחר קבלת הדוקטורט)
ג. מענקים לחוקרים צעירים המעוניינים להגיע לארץ לשנה או שנתיים (לתשומת הלב של חברי סגל המעוניינים לארח פוסט דוקטורנטים)
ד. המענקים מאפשרים גם תמיכה בישראלים הנקלטים במשרה או בפוסט בארץ לאחר שהות בחו"ל. (צריך להיות בחו"ל שנתיים משלושת השנים שלפני מועד ההגשה)
מועד פרסום הקול הקורא הבא: ה-15 באפריל 2021. מועד הגשה: ה-15 בספטמבר 2021. המלצה: פרויקט קודו של תמר אלמוג מארגן קבוצת תמיכה (בתשלום) ליוצאים לפוסטדוקטורט בכלל ולמגישי מארי קירי בפרט. פרטים כאן. אנחנו מפרסמים את הפרויקט וממליצים עליו מתוך אמונה בחשיבותו.
ביסוס ותנופה: ההשכלה הגבוהה מקום המדינה
מפגש עם ד"ר אורי כהן. יום שני, ה-22 בפברואר 2021. המפגש הוקלט וזמין לצפייה.
הקמתה של מדינת ישראל והדרישה לעיצוב השדה האקדמי תחת כללי הפעולה הממלכתיים הפכו לדיון מרתק סביב מה שאני קוראת "אוניברסיטת אם", קרי האוניברסיטה העברית שהייתה המובילה במוסדות האקדמיים בארץ. בן גוריון הוביל מדיניות של הכנעת האוניברסיטה העברית לדרישותיו כמו גם את הטכניון בחיפה ובו בזמן אפשר להם להתמיד במרחב מוגדל של חופש אקדמי הנשען על שיתוף פעולה מוסדי ורעיוני עמוק עם עקרונות השלטון של המפלגה הדומיננטית דאז, מפא"י. כתוצאה מכך השליטים החדשים אפשרו הקמה של ארבע אוניברסיטאות מחקר חדשות שפעלו תחת החסות וההשפעה של האוניברסיטה העברית ובכך כוננה מערכת שבראשיתה הייתה יזמית ומתפתחת במהירות. זאת עד לשנות השבעים שבהם החלו לעלות סדקים ובקיעים חדשים שהצביעו אל חולשותיה החברתיות. נבחן את התוצאות של הנסיונות לפתור סוגיות אלה באמצעות המכינות הקדם אקדמיות, האוניברסיטה הפתוחה והרעיון להקמת אוניברסיטה בצפת.
ד"ר אורי כהן, בנם של הלה ולטיף. למד בבית הספר היסודי 'גאולים' בחולון ואת לימודי התיכון בפנימיית "בויאר" בירושלים בין השנים 1978-1974. למד סוציולוגיה לתואר ראשון באוניברסיטת תל אביב, את ראשית לימודיו לתואר שני החל באוניברסיטת תל אביב וסיים בהצטיינות באוניברסיטה העברית בירושלים. ד"ר כהן כתב את עבודת התזה והדוקטורט בהנחיית פרופסור משה ליסק וקיבל תואר הדוקטור בשנת 2001. נושא עבודת הדוקטורט: "האוניברסיטה העברית בירושלים בעשור הראשון למדינת ישראל: אוניברסיטה בין אוטונומיה אקדמית להסתגלות פוליטית". החל משנת 2001 החל להרצות בבית הספר לחינוך באוניברסיטת תל אביב. מחקריו עוסקים בייסוד ובהתבססות של מוסדות להשכלה גבוהה בישראל, כמו גם בהיסטוריה הפוליטית החברתית-כלכלית והרעיונית של מדינת ישראל. ספריו בנושא כוללים אתההר והגבעה: האוניברסיטה העברית בירושלים בתקופת טרום העצמאות וראשית המדינה; אקדמיה בתל אביב: צמיחתה של אוניברסיטה; מעבדה, מכון מחקר, עיר מדע: ממכון דניאל זיו למכון ויצמן למדע 1949-1935; אוניברסיטת-אם: האוניברסיטה העברית בירושלים 1967-1948
הוצאת ספרים: מבט מהוצאת מאגנס ומההוצאה לאור של מרכז שלמן שזר
מפגש עם חיה פז כהן, מנהלת הוצאת הספרים-מרכז זלמן שזר ועם יהונתן נדב, מנכ"ל הוצאת מאנגס. יום רביעי ה-24 בפברואר 2021.. המפגש הוקלט וזמין לצפייה.
חיה פז כהן, מנהלת הוצאת הספרים-מרכז זלמן שזר מאז 2019. בוגרת החוג לתלמוד ולהסטוריה של עם ישראל באוניברסיטה העברית (תואר ראשון) והמחלקה לתנ"ך באוניברסיטת בר-אילן (תואר שני), בעלת תעודת הוראה ממכון כרם ותעודת אוצרת מוסמכת מאוניברסיטת תל-אביב. עסקה בפיתוח וייזום תכניות לימודים ברשת כל ישראל חברים לבתי ספר בארץ ובתפוצות, בהוראה בתיכון פלך בירושלים ובמכללת אפרתה, ובהוצאת ספרי מחקר לאור ביד יצחק בן-צבי. קיבוצניקית (במקור) וירושלמית (בהווה), נשואה ואמא ל-3 בנים.
יהונתן נדב, מנכ"ל הוצאת מאגנס. התמנה לתפקיד בספטמבר 2016. יליד ירושלים (1953). בוגר החוגים להיסטוריה של ארצות האסלאם ושפה וספרות ערבית, האוניברסיטה העברית, ירושלים. בשנים 1979-1984 שימש בתפקידי עריכה ב"כל העיר" ו"כותרת ראשית", וכן היה מנהל הפירסומים של המכון ללימודי אסיה ואפריקה באוניברסיטה העברית. בשנים 1994-1984 עורך בהוצאת שוקן, ובשנים 2000-1995 עורך בכיר וחבר הנהלה בהוצאת מפה. בשנת 1998 הקים עם דן דאור את הוצאת חרגול וניהל אותה עד 2014. בשנים 2011-2008 שימש גם מנכ"ל הפורום לשימור הזיכרון האודיו-ויזואלי בישראל. בשנת 2013 הקים את הוצאת עולם חדש וניהל אותה עד 2016. בשנים 2014-2011 לימד באוניברסיטת תל-אביב ובאוניברסיטת בן גוריון קורס במו"לות מעשית. בשנות פעילותו כעורך וכמו"ל היה שותף בעריכה, הפקה וייזום של כאלף כותרים: ספרות יפה, עיון, מחקר, שירה ועוד. פרסם בכתבי-עת ובעיתונות מעט תרגומי שירה מערבית, צרפתית ואנגלית.
האם אפשר להיות קדוש באקדמיה? על קדושים וחטאים אקדמים באוניברסיטה של ימי הביניים
מפגש עם ד"ר אילת אבן-עזרא, האוניברסיטה העברית. יום רביעי, ה-24 בפברואר 2021. בהנחיית גב' אורלי וייסר ופרופ דוד לוי-פאור. המפגש הוקלט וזמין לצפייה.
ד"ר איילת אבן-עזרא היא מרצה בכירה בחוג להיסטוריה כללית באוניברסיטה העברית. היא מתמחה בהיסטוריה אינטלקטואלית ודתית של ימי הביניים (1100-1500), ובפרט בהיסטוריה של מוסד האוניברסיטה ושל דרכי החשיבה המעוצבות בה. ספרה הראשון עסק בביסוס זהותם המקצועית של תיאולוגים באוניברסיטת פריז לנוכח סוכני ידע אחרים של האלוהי, ובפרט בדיון התיאולוגי אודות אקסטזה. ספרה השני עסק בהיסטוריה קוגניטיבית ובהרגלם של תלמידים ומורים באוניברסיטאות של ימי הביניים לצייר דיאגרמות עץ בשולי ספריהם. מחקרה הנוכחי עוסק בפרשנות מילולית ואלגורית כאסטרטגיות תרבותיות ובחשיבה כמשחק.
Higher Education in the United States: Historical Introduction and Analysis of Current Issues
prof. Mitchell G. Ash, University of Vienna. monday March 1st, 2021. meeting video available here
The talk begins with a historical introduction to American higher education, demonstrating the system’s hybrid character, with elements drawn from the British, German, and French systems, and also the unique approach taken by American state universities, combining liberal education with pre-occupational training in ways unknown in Europe. It is argued that the secrets of American higher education’s success – diversity of institution type and diversity of ownership, with no conflict in principle between the state and civil society – had already become evident by the early 20th century. The simultaneous rise of the American research powerhouse and mass higher education during the post-World War II period is then outlined, and the resulting changes discussed. In a concluding section, current challenges to the system, including crises of purpose, governance, and state funding and challenges to the supremacy of the research powerhouse, as well as political challenges from within from the left and the right, are outlined.
Mitchell G. Ash (Ph.D. Harvard University) is Professor Emeritus of Modern History at the University of Vienna, Austria. He is a member of the Berlin-Brandenburg Academy of Sciences and Humanities and the European Academy of Sciences and Arts. Before his appointment to Vienna in 1997, he taught German history and history of science from 1984 to 1997 at the University of Iowa. Ash was a Fellow at the Center for Advanced Study (Wissenschaftskolleg) in Berlin 1990-1991, and has held visiting professorships or research appointments at the Free University of Berlin, the University of Göttingen, the Hebrew University of Jerusalem, the University of California at Berkeley, Princeton University and the Max-Planck-Institute for History of Science in Berlin. He is the author or editor of 19 books and more than 160 articles and chapters focusing on the sciences and universities in political, social, and cultural contexts in the nineteenth and twentieth centuries, the history of human-animal relations, and the history of the human sciences. He is currently working on a major research project entitled “Scientific and Political Regime Changes in Germany and Austria, 1918, 1933/38, 1945, and 1990”.
יותר מידע ופחות מאידיאולוגיה: על דבר אפשרות קיומו של האינטלקטואל
מפגש עם ד"ר ראיף זריק. יום רביעי, ה-03 במרץ 2021. המפגש הוקלט וזמין לצפיה.
ראיף זריק הוא משפטן וחוקר, מומחה לפילוסופיה פוליטית ולפילוסופיה של המשפט, מרצה לדיני קניין ולתורת המשפט בקריה האקדמית אונו, מנהל אקדמי שותף במרכז מינרבה למדעי הרוח באוניברסיטת תל אביב ועמית מחקר בכיר במכון ון ליר בירושלים. זריק הוא בוגר תואר ראשון ושני במשפטים מהאוניברסיטה העברית בירושלים. הוא בעל תואר מוסמך מהפקולטה למשפטים באוניברסיטת קולומביה ותואר דוקטור מהפקולטה למשפטים באוניברסיטת הרווארד. עבודת הדוקטור שלו עסקה במושג הזכות המשפטית אצל קאנט ובמעבר משאלות של מוסר לשאלות של משפט. ד"ר זריק היה מרצה אורח בפקולטה למשפטים באוניברסיטת ג'ורג'טאון והיה פרופסור אורח במכון קוגט למדעי הרוח באוניברסיטת בראון. במחקריו הוא עוסק בשאלות הקשורות לתיאוריה משפטית ופוליטית ובסוגיות של אזרחות וזהות, ציונות והשאלה הפלסטינית. פרסומיו הרבים בתחומים אלו ראו אור בקובצי מאמרים ובכתבי עת משפטיים ובינתחומיים.
אנחנו דיגיטלים?!: דפי חוקרים ומאגרי מידע בעבודה האקדמית
מפגש עם פרופ' גד יאיר. יום ראשון ה-7 במרץ 2021.. יוזם: ד"ר יקותיאל (קותי) צבע, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, בית הספר לעבודה סוציאלית של אוניברסיטת צפון קרוליינה בצ'אפל היל. מנחה: גב' אורלי וייסר, אוניברסיטת בן גוריון. המפגש הוקלט וזמין לצפייה.
במפגש פרופ' גד יציג בפני המשתתפים התפתחויות בתחום של מערכות מידע אקדמיות בשני הקשרים – האחד, ייצוג מידע של חוקרים באתרים אישיים וברשתות חברתיות; השני, התפתחותם של מאגרי מידע שמשלימים את החללים שהותירו ענקי המידע, תומסון רויטרס ואלסוויר.
פרופ' גד יאיר הוא סוציולוג של תרבות, חינוך, מדע והשכלה גבוהה. בשנים האחרונות עסק בהשוואה בין-תרבותית של ישראל והמדע הישראלי למול גרמניה – ובימים אלו למול ארה"ב והמדע האמריקני. פרסם עד עתה שבעה ספרים וכתשעים מאמרים ופרקים בשלל נושאים בתחומי התעניינותו. ספרו האחרון, "המוח הסורר – הזמנה לפגישה עם המדע הישראלי", הופיע לפני מספר חודשים, והוא מלווה בסדרת שיחות ביוטיוב תחת כותרת זו.
