סידרת מפגשים בחסות בשער. יוזמים ועורכים: פרופ' מיכאל ברנדייס (האוניברסיטה העברית), פרופ' יהודית גל-עזר (האוניברסיטה הפתוחה), פרופ' דוד לוי-פאור (האוניברסיטה העברית).
בסדרת המפגשים נציג את עקרונות ההוראה המקוונת, נדגים כיצד אפשר לבנות קורסים מקוונים ברמות שונות של השקעה, ונראה כיצד ניתן לשלב בהצלחה מרכיבים מקוונים בקורסים בכיתה או בזום. נארח מרצים, יזמים, סטודנטים, מנהלנים ויועצים, מתחומים מגוונים של ההוראה המקוונת בארץ ובחו"ל ונדון ביחד בעתיד ההוראה האקדמית.
המפגשים מיועדים למרצים ממוסדות להשכלה גבוהה במסגרת בשער ויש בהם ענין ותועלת מעשית גם למי שלא בהכרח מתכנן להפיק קורס מקוון.
מפגש ראשון-"סקס עם פילים" ההרפתקאות והתובנות מהפקה של קורס מקוון
מפגש עם פרופ'מיכאל ברנדייס. יום רביעי ה-23 בספטמבר. המפגש הוקלט וזמין לצפייה.
את המצגת של המפגש ניתן להוריד כאן. קישור לקורס כולו בקמפוס בעברית ובאנגלית. קישור לסרטונים – סיכום הקורס, מלריה, ילוסטון. האתר עם סדנאות על Perusall.
מפגש שני-"העתיד כבר כאן (והוא לא בזום): חמישה מיתוסים על למידה דיגיטלית"
המפגש התקיים ביום רביעי ה-30 בספטמבר. המפגש הוקלט וזמין לצפייה
הספקתם להתעייף מהוראה בזום? אתן רק מחכות ליום שבו הכל יחזור להיות כמו שהיה? מתגעגעים לקשר האישי עם הסטודנטים? במפגש הזה נחשף לחמישה מיתוסים מובילים ורווחים בציבור ביחס ללמידה והוראה מרחוק. ננפץ יחד את המיתוסים ונלמד ממקומות בארץ ובעולם שהצליחו לייצר חוויית למידה אחרת. למידה מרגשת, מעניינת, מפעילה ומשמעותית, לסטודנטים ומרצות גם יחד. אנחנו ממליצים על ההרצאות הבאות של של גב' טליה גרינבלט-קולודני.
איך להתיידד עם המצלמה?
עקרונות פשוטים לעיצוב סרטונים אפקטיביים ללמידה.
את המפגש תנחה טליה גרינבלט-קולודני, אשת חינוך, מרצה ויועצת בכירה לפדגוגיה דיגיטילית וחדשנות חינוכית. בשנים האחרונות היא מובילה תכניות ותהליכים פורצי דרך בארגוני הטכנולוגיה החינוכית המובילים בארץ ובעולם כגון קורסרה, קהאן אקדמי, ישראל דיגיטלית, קרן מנדל וסטארטאפים בתחום החינוך.
מפגש שלישי, עשרה עקרונות (ושלל עצות) להוראה אפקטיבית בימי קורונה
מפגש עם פרופ' מוטי נייגר, אוניברסיטת בר-אילן. יום ראשון ה-4 באוקטובר 2020. המפגש הוקלט וזמין לצפייה
כולנו כבר יודעים כי תקופת הקורונה וההוראה בזום מחייבות חשיבה מחודשת על דרכי ההוראה, אך נשאלת השאלה כיצד לעשות זאת בפועל? הרצאה זו, הנסמכת על נסיון מעשי מוצלח בהעברת מגוון קורסים, מבקשת להציע עקרונות פשוטים וכלים מעשיים למימוש הפוטנציאל הגלום בהוראה בעידן הקורונה, תוך בניית מנגנונים שיפצו (חלקית) על החסרונות. הוראה מקוונת היא קודם כל הוראה ורק אחר-כך מקוונת. ההרצאה תתמקד בעקרונות פדגוגיים ולא תעסוק בכלים מקוונים מעבר לשימוש ביכולות הבסיסיות בזום, במודל ובווצאפ. המרצה: מוטי נייגר הוא פרופ'-חבר בבית הספר לתקשורת באוניברסיטת בר-אילן (וממ"ח בחוג לתקשורת באונ' העברית). תחומי התמחותו כוללים: עיתונות בעידן המדיה החדשה; זיכרון קולקטיבי והנצחת השואה, כמו גם חקר מתווכי התרבות.
את הוידאו המפורסם של מוטי על עשרת הכללים שזכה לאלפי צפיות ניתן לראות כאן.
מפגש רביעי-קמפוס IL: אתר ההוראה המקוונת הישראלי
מפגש עם מר אסף וייס סגן מנהל קמפוס IL. המפגש יתקיים ביום רביעי ה-14 באוקטובר 2020.
המיזם הלאומי ללמידה דיגיטלית, מובל בשותפות אסטרטגית בין מטה ישראל דיגיטלית והמועצה להשכלה גבוהה. הפלטפורמה, מיסודן של האוניברסיטאות הרווארד ו-MIT, כבר כוללת מעל 250 קורסים דיגיטליים הפתוחים בחינם, בעברית, ערבית ואנגלית, ויותר מ-400 אלף לומדים. בארבע השנים האחרונות אסף מוביל את כל הפעילות האקדמית של המיזם ואת הפיתוח העסקי.
מפגש חמישי-אז מה רוצים הסטודנטים?
המפגש יתקיים ביום חמישי ה-15 באוקטובר 2020. המפגש הוקלט וזמין לצפייה.
נשאל סטודנטים ונציגיהם ממגוון מוסדות מהם הלקחים, החוויות והבקשות שלהם מחברי הסגל לקראת פתיחתו של סמסטר מקוון נוסף. נעשה מאמץ לשמוע ולהפיץ את העמדות שלהם לחברי וחברות הסגל במכללות ובאוניברסיטאות וללבן סוגיות של אחריות בלמידה והיכולת לעשות שינוי בפדגוגיה של ההוראה והלמידה בהתאמה לטכנולוגיה והתקופה.
בהשתתפות גב' דניאל אטליס סטודנטית לתואר ראשון באוניברסיטת חיפה בחוג לתקשורת וסוציולוגיה שנה ג׳. לוקחת השנה חלק בפרוייקט״ מנטורינג״ ובפרויקט ״שומרים על קשר״ שמטרתו ריכוז מתנדבים מתן מענה לקשישים.
מר אסף הדר, סטודנט שנה ד' למשפטים במכללה האקדמית ספיר, הייתי חבר בקליניקה למיצוי זכויות של הבדואיים בנגב וחבר מערכת בפודקאסט המשפטי של בית הספר למשפטים במכללה.
מר טארק יאסין,סטודנט בממשל ומדיניות ציבורית -תואר שני באוניברסיטה הפתוחה, עורך בעיתון ופעיל סטודנטיאלי.
מר אביתר כהן, סטודנט לשנה ראשונה בתואר שני בפסיכולוגיה שיקומית באוניברסיטת אריאל. מתגורר בירושלים ורח"ט אקדמי באגודת הסטודנטים באריאל.
מר אודי פלג, סטודנט למדעי המדינה ויחסים בין לאומיים באוניברסיטה העברית. מתחיל שנה שלישית ואחרונה
גב' אילנה ציצליוק, סטודנטית לתואר שני MBA עם התמחות ביעוץ וניהול משאבי אנוש במכללה למינהל. נציגת תואר שני באגודת הסטודנטים וראש חטיבת אקדמיה.
גב' רותם שאנן, רכזת פיתוח וליווי מדיניות אקדמית בהתאחדות הסטודנטים והסטודנטיות הארצית
מתגוררת בתל אביב, בוגרת תואר ראשון במחלקות לפוליטיקה וממשל וחינוך באוניברסיטת בן גוריון וכרגע תתחיל תואר שני בלקויות למידה באוניברסיטת בר אילן
מר אלעד שיפטן, בן 23 מירושלים, סטודנט לתואר ראשון באוניברסיטה העברית, לומד מתמטיקה מאז סמסטר ב' האחרון, ומתחיל שנה א' בפיזיקה במקביל. פעיל באגודת הסטודנטים, בוועד החוגי, כותב שירה, מתנדב ומאמין שדווקא במשברים יש את הפוטנציאל הגדול ביותר לשינוי.
מפגש שישי – הוראה מקוונת יעילה באמצעים פשוטים – הלכה למעשה
מפגש עם פרופ' אמריטוס עמרם אשל מביה"ס למדעי הצמח ואבטחת מזון בפקולטה למדעי החיים באוניברסיטת תל-אביב. המפגש יתקיים ביום רביעי ה-21 באוקטובר 2020. המפגש הוקלט וזמין לצפייה.
ההרצאה תעסוק בתיאור ניסיונו בבניית והוראת קורס מקוון א-סינכרוני במלואו, במשך למעלה מעשר שנים. לפי חוות דעת הסטודנטים שסיימו את הקורס הוא היה קורס מעניין והם למדו בו הרבה, למרות שהיו צריכים לעבוד קשה. לדעתו ניתן להתאים את דרך ההוראה שלו לכל תחום ידע אקדמי ללא קושי.
מפגש שביעי- להפיק ד.ב.ש מכוורת הזום, על אינטראקציה והדרכים לייצר אותה בהוראה המקוונת
מפגש עם הלה דלל, מנהלת המדור לקידום הוראה במחלקה להוראה וללמידה באוניברסיטה הפתוחה, ומרי כצמן, יועצת פדגוגית ומדריכת סגלי הוראה להטמעת הוראה מקוונת במדור לקידום הוראה. יום רביעי ה-2 בדצמבר. המפגש הוקלט וזמין לצפייה.
אתגרי ההוראה בזום ידועים, הסטודנטים מרוחקים, מבעד למסך (השחור בדרך כלל), בסביבה הביתית מרובת הגירויים. איך נוכל לטפח סטודנט מעורב? מהם ממדי האינטראקציה המוצלחת? ומה אפשר ללמוד מפעולת הדבורים בכוורת בהקשר הזה?
מוזמנים ומוזמנות למפגש אינטראקטיבי על אינטראקציה מקוונת. במפגש נציג את מודל ד.ב.ש לעידוד מעורבות הסטודנטים במפגש הסינכרוני ונתנסה במגוון של כלים פשוטים וחינמיים המסייעים בכך.
מפגש שמיני – הוראה באקדמיה בעידן שאחרי חיסון הקורונה: מחשבות על זמן
בהשתתפות פרופ' גוסטבו מש (אונ' חיפה), פרופ' גד יאיר (האונ' העברית) ופרופ' אינה בלאו (האונ' הפתוחה). יום חמישי, ה-18 בפברואר, 2021. בהנחיית פרופ' מוטי נייגר (אונ' בר-אילן). המפגש הוקלט וזמין לצפייה.
במפגש נבחן את הסטנדרטיזציה שהורגלנו אליה בשגרת טרום-קורונה ברוב המוסדות: מופע יחיד של 90 דקות של המרצה במשך 13-14 שבועות (שבועות רצופים בסמסטר הסתיו; פחות רצופים בסמסטר האביב). כיצד הטכנולוגיה משנה את האופן בו אנו חושבים על "שיעור באקדמיה"? מה למדנו מהפנדמיה בהקשר זה? האם חלוקה בין זמן המוקדש ללימוד א-סינכרוני לסינכרוני כבר משנה את ההרגל וזה יהיה הסטנדרט החדש? האם צריך לחשוב על יחידות זמן שונות לקורסים שונים? (האם קורסי חובה וסמינרים צריכים להיות באותו האורך?). האם יהיה רווח אקדמי בלימוד של 90 דקות א-סינכרוניות בשבוע אחד ואז 90 דקות סינכרוניות בכיתה בשבוע שלאחריו ("שבוע-שבוע")?; האם פורמטים של זמן המפוזרים אחרת על-פני השבוע יכולים להיות נכונים (שני מפגשים בשבוע. הראשון בו מתקיימת הרצאה קצרה שבעקבותיה מקבלים הסטודנטים מטלה; והשני בו דנים בתוצאות המטלה ומחברים אותה לשיעור)?. אולי בכלל נכון ללמוד בקורסים באופן מרוכז (crash course/crash program) כך שאפשר ללמוד קורס בשבועיים מרוכזים במקום לאורך כל הסמסטר? אולי אפשר לפרוש את הלימודים לאורך כל השנה (ואז אפשר להקל על הלימודים בהשוואה לסמסטר רגיל כך שלסטודנטים יתאפשר גם לעבוד). והשאלה הגדולה מכולן: האם האקדמיה בכלל ערוכה לשינויים בפורמט הזמן בהוראה?
פרופ' גוסטבו מש הוא פרופ' לסוציולוגיה באוניברסיטת חיפה. פרופ' מש חוקר את הקשר בין מידה חדשה, תקשורת והון חברתי. שימש כדיקן הפקולטה למדעי החברה (2012-2016) ורקטור אוניברסיטת חיפה (2016-2021).
פרופ' אינה בלאו היא פרופסור מן המניין במחלקה לחינוך ופסיכולוגיה, האונ' הפתוחה, וחוקרת בתחומי טכנולוגיות למידה ופסיכולוגיה במרחב הדיגיטלי. היא משמשת כראש התוכנית לתואר שני בחינוך: טכנולוגיות ומערכות למידה ועומדת בראש המרכז לחקר חדשנות בטכנולוגיות למידה.
פרופ' מוטי נייגר הוא חבר סגל בבית הספר לתקשורת באונ' בר-אילן. פרופ' נייגר שימש כיו"ר האגודה הישראלית לתקשורת; כעורך-מייסד של כתב העת "מסגרות מדיה" וכדקאן בית הספר לתקשורת באקדמית נתניה. משמש כיו"ר ועדת המקצוע תקשורת וחברה במשרד החינוך.
פרופ' גד יאיר הוא חבר סגל במחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה באוניברסיטה העברית בירושלים. בעבר שימש כסגן דיקן לענייני הוראה, ומזה שנים מקיים קורסים שחורגים ממסגרות סמסטריאליות. חוקר תרבות ומדע, במיוחד בהקשר של ישראל, גרמניה וארצות הברית.
מפגש תשיעי – הוראה באקדמיה בעידן שאחרי חיסון הקורונה: מחשבות על מרחב
בהשתתפות פרופ' מונא חורי-כסאברי (האונ' העברית), פרופ' ערן נוימן (אונ' תל-אביב) וד"ר חגית מישר-טל (מכון טכנולוגי חולון). יום חמישי, ה-25 בפברואר, 2021. בהנחיית פרופ' מוטי נייגר (אונ' בר-אילן). המפגש הוקלט וזמין לצפייה.
המפגש יעסוק במחשבות על מרחב הלמידה. בתקופת הקורונה קיבלנו חיזוק למחשבה שכיתה היא לא רק מרחב פיזי, בו נפגשים בני-אדם ביחד אלא שההוראה יכולה להתנהל כולה במרחב הוירטואלי. זאת ועוד, בשל תקנות הקורונה, חלק ממוסדות הלימוד הכשירו מרחבי למידה לקבוצות קטנות בשטחים פתוחים. האם ראוי לחשוב על האופציה של "האקדמיה האפלטונית" שהפעיל אפלטון בפאתי אתונה, בחורשת הזיתים על-שם אקדמוס הגיבור (ומכאן השם אקדמיה)? האם המודל (Moodle) לבדו הוא מרחב למידה או שהוא דורש השלמה במרחבים פיזיים? האם אפשר להחיות את הספריה כמרחב למידה? האם מרחבים מקצועיים (מקומות עבודה) יכולים לשמש גם מרחב אקדמי? האם יש מרחבים נוספים הראויים להיות חלק מהלימוד האקדמי? וגם כאן השאלה הגדולה מכולן: האם ערוכה האקדמיה ללמידה במרחבים מגוונים?
ד"ר חגית מישר-טל היא מרצה בכירה בפקולטה לטכנולוגיות למידה, מכון טכנולוגי חולון. כיהנה כראשת התוכנית לתואר ראשון בטכנולוגיות למידה. ד"ר מישר-טל, בעלת תואר שלישי בגיאוגרפיה מאונ' חיפה, חוקרת את התהליכים שמעצבים את המרחב החברתי בעידן הדיגיטלי בהתמקדות על השלכות השינויים המרחביים על פרקטיקות הלמידה וההוראה: המעבר ללמידה מרחוק ולמידה במרחבים וירטואליים, למידה ניידת והלמידה ברשתות חברתיות.
פרופ' ערן נוימן הוא פרופ' להיסטוריה ותיאוריה של האדריכלות בבית הספר לאדריכלות באונ' תל-אביב. פרופ' נוימן משמש כדקאן הפקולטה לאומנות וכמייסד-שותף של ארכיון עזריאלי לאדריכלות במוזיאון ת"א. תחומי המחקר שלו כוללים את ההיסטוריה של האדריכלות המודרנית בישראל ובעולם, אדריכלות וזיכרון, ואדריכלות ותרבות דיגיטלית.
פרופ' מונא חורי-כסאברי היא פרופ' מן המניין ודיקנית בית הספר לעבודה סוציאלית ולרווחה חברתית באונ' העברית בירושלים, שם היא משמשת כיועצת לנשיא האוניברסיטה להנגשת ההשכלה הגבוהה לחברה ערבית. בין תחומי התמחותה רווחת ילדים ונוער בכלל, ובאופן ספציפי היא מתעניינת בגרומי הסיכון והחוסן למעורבותם של בני נוער בעבריינות ואלימות הן כקורבנות והן כמקרבנים.
פרופ' מוטי נייגר הוא חבר סגל בבית הספר לתקשורת באונ' בר-אילן. פרופ' נייגר שימש כיו"ר האגודה הישראלית לתקשורת; כעורך-מייסד של כתב העת "מסגרות מדיה" וכדקאן בית הספר לתקשורת באקדמית נתניה. משמש כיו"ר ועדת המקצוע תקשורת וחברה במשרד החינוך.
