תכנון קריירה

 אריאל כנפו-נעם הוא פרופסור לפסיכולוגיה ההתפתחותית במחלקה לפסיכולוגיה באוניברסיטה העברית בירושלים. לאחר לימודי דוקטורט בפסיכולוגיה באוניברסיטה העברית בירושלים, היה בתר-דוקטורנט בפסיכולוגיה חינוכית במחלקה לחינוך באוניברסיטת בן-גוריון בנגב ובגנטיקה התנהגותית במרכז למחקר חברתי, גנטי והתפתחותי במכון לפסיכיאטרייה באוניברסיטת לונדון. תחומי המחקר העיקריים שלו הם התפתחות הבדלים בין-אישיים באמפתיה, התנהגות פרו-חברתית והתפתחות ערכים, מתוך התמקדות בהשפעות של תורשה והורות על התפתחות ילדים ובהשפעה של ילדים על הוריהם. המטרה היא לשלב גנטיקה התנהגותית וגישות בפסיכולוגיה חברתית ואישיותית תוך נקיטה של נקודת מבט התפתחותית על מנת לספק תמונה מקיפה של התפתחות הילד. הוא חוקר את התפתחותה של אמפתיה כתכונה אישיותית בעזרת מספר מחקרי אורך.

פרופסור כריסטיאן באדן חוקר של שיח פוליטי, עם עניין מיוחד בבנייה השיתופית של משמעות: כיצד יוצרות חברות אמונות וערכים משותפים, כיצד נובעים סכסוכים מפרשנויות שונות, וכיצד נרטיבים ציבוריים מתפתחים לאורך זמן? במסגרת פרויקטMarie Curie (במימון האיחוד האירופי), אני חוקר כיצד פרשנויות ספציפיות מהדהדות בשיח הציבורי ומעצבות את הבנתם וציפיותיהם של אנשים. כריס חבר בפרויקט המחקר הבינלאומי INFOCORE, במימון האיחוד האירופי, אשר בוחן את התפקידים השונים שהתקשורת ממלאת בסכסוכים אלימים. במסגרת INFOCORE,  כריס מרכז את אסטרטגית ניתוח התוכן של הפרויקט, המאפשרת לעקוב אחר משמעויות דקות בסוגים שונים של דיונים, סכסוכים והקשרים תקשורתיים. כריס מתעניין גם בחיבור בין גישות איכותניות וכמותיות לניתוח טקסטים תקשורתיים, ובכלל זה ניתוח של רשתות תקשורת (חברתיות וסמנטיות). כריס מלמד קורסים העוסקים במחלוקות פוליטיות, סוגיות של הגמוניה וגיוון, תעמולה וההבנה הציבורית של סכסוכים. תחומי הוראה נוספים של כריס כוללים לוגיקה ומתודולוגיה של מחקר, ובפרט אסטרטגיות של חקר רשתות.

פרופ' תמר אלאור, היא אנתרופולוגית באוניברסיטה העברית, במחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה. עבודתה המרכזית חיברה בין מיגדר, תרבות, דת וידע.  שלוש אתנוגרפיות רחבות היקף שכתבה, עסקו בחקר נשים דתיות, וכיסו את שלושת הקהילות החרדיות והדתיות המרכזיות בישראל. משנת 2008 עוסקת אלאור בחקר תרבות חומרית וסגנון בישראל. ספרה האחרון – סנדלים: אנתרופולוגיה של סגנון ישראלי , יצא לאור בדצמבר 2014. תערוכה בנושא זה הוצגה  במוזיאון ארץ ישראל בקיץ  2018. בארבע השנים האחרונות היא מנהלת מחקר אנתרופולוגי/ארכיאולוגי בתמיכת ה ISF במטמנת הזבל הראשונה של העיר תל אביב. בחורף 2021 תתקיים תערוכה במוזיאון העיצוב בחולון שתציג חלק ממצאי מחקר זה

עבודתה של  אלישבע באומגרטן מתמקדת בהיסטוריה החברתית של יהודי אשכנז בימי הביניים. מחקריה עוסקים במשפחה, במגדר ובחיי יום בקרב הקהילות היהודיות בגרמניה ובצפון צרפת תוך השוואה בין חיי היהודים לאלה של שכניהם הנוצריים. ספרה הראשון עסק בהורים, ילדים וחיי משפחה יהודיים במאות השתים-עשרה והשלוש-עשרה לספירה והתפרסם בהוצאת אוניברסיטת פרינסטון באנגלית (2004) ובמרכז זלמן שזר בעברית (תשס"ו). ספרה השני, הבוחן את העשייה הדתית היומיומית של גברים ונשים יהודיים ומשווה אותם לשכניהם הנוצריםה פורסם דרך הוצאת אוניברסיטת פנסילווניה, (2014). לאחרונה עוסקת באומגרטן בהיסטוריה החברתית של נישואין יהודיים בימי הביניים. מאמריה האחרים עוסקים בטקסי חיים, סיפורים, מיילדות ותרבות חומרית בימי הביניים. אלישבע הגיעה לאוניברסיטה העברית ב-2013 אחרי שתים עשרה שנות עבודה באוניברסיטת בר אילן במחלקה לתולדות ישראל ובתכנית ללימודי מגדר. מאז שהגיעה לירושלים שמשה כראש פרויקט לימוד ב"חברותא" –  קבוצות לימוד לדוקטורנטים (2016-2014) והייתה יועצת BA בחוג להיסטוריה של עם ישראל ויהדות זמננו (תשע"ד-תשע"ה) זכתה ב 2015 במענק ה ERC  לפרויקט המחקר שלה: Beyond the Elite: Jewish Daily Life in Medieval Europe (2016-2021) ובפרס מיכאל ברונו לחוקרים צעירים מבטיחים לשנת 2016.

ד"ר רבקה נריה-בן שחר היא מרצה בכירה וחברת סגל במחלקה לתקשורת במכללה האקדמית ספיר. חוקרת דת, מגדר ותקשורת, ופרסמה שורה של מאמרים העוסקים בנושאים אלו. עבודת הדוקטורט שלה נערכה באוניברסיטה העברית בירושלים, בנושא: "הנשים החרדיות ותקשורת ההמונים בישראל: דפוסי חשיפה ואופני קריאה". מלגת פולברייט לפוסט דוקטורט בשילוב מלגה ממכון הדסה ברנדייס אפשרה לה לחקור ריטואלים שנשים יוצרות ומחדשות לעצמן. מחקריה האחרונים עוסקים בהשוואה בין נשים מהאמיש לנשים חרדיות.

כל הזמן אתם מרגישים שאתם לא מספיק? לא מספיק חכמים. לא מספיק חרוצים ובוודאי לא מספיק טובים כדי לפתח קריירה? אז איך מתמודדים עם השיח המריטוקרטי של האקדמיה? בדיאלוג פתוח אנסה להשיב על כל השאלות שקשורות לתהליכי הסלקציה שהמערכת האקדמית עושה ואיך להתמודד איתם – גם מעשית וגם נפשית.   

כנסים הם מנוף מרכזי לקידום המחקר והקריירה שלנו. בהרצאה נבחן מתי יש להתחיל? לאן שולחים? איך מגדילים סיכויי קבלה? מימון? איך להתכונן לכנס? כיצד להציג? ומה עושים בכנס עצמו ובסופו? 

Joel S. Migdal is a visiting professor at the Hebrew University of Jerusalem. He is also the Robert F. Philip Professor of International Studies in the University of Washington’s Henry M. Jackson School of International Studies. Dr. Migdal was formerly associate professor of Government at Harvard University and senior lecturer at Tel-Aviv University. Dr. Migdal is the founding chair of the University of Washington‘s International Studies Program. In 1993, he received the University of Washington’s Distinguished Teaching Award; in 1994, the Washington State Governor’s Writers Award; in 2006, the Marsha L. Landolt Distinguished Graduate Mentor Award; and, in 2008, the Provost Distinguished Lectureship.

ד"ר יופי תירוש היא חברת סגל באוניברסיטת תל אביב וראש בית הספר למשפטים במכללה האקדמית ספיר. ד"ר תירוש חוקרת בתחומי זכויות אדם, משפט, חברה ותרבות. מומחית לדיני איסור אפליה, משפט ואוכל, גוף במשפט, אפליה על בסיס משקל גוף ודיני עבודה. ד"ר תירוש צויינה כאחת החוקרות המשפיעות ביותר בדירוג השנתי של דה-מרקר

אתה סטודנט לתואר שני או שאת לומדת לתואר לדוקטורט במדעי הרוח, ותמיד תהיתם אם תוכלו להפוך את תחום העניין שלכם לקריירה. במשך שנים אתם שומעים מרצים, ומשתוקקים למצוא את עצמיכם שם – בצד השני של הפודיום. בהרצאה זו נדבר על האסטרטגיה שתאפשר לכם למקסמם את סיכוייכם לקריירה אקדמית במדעי הרוח: תנאי הסף, אפיקי רכישת הידע, מיקסום היכולת המחקרית, יחסי אנוש, ולבסוף – הגשת תיקים והתמודדות עם ועדות מינויים.

בעידן בו מדיה חברתית הפכה לחלק בלתי נפרד מחיינו, והאינטרנט משקף את המציאות, נולד ערוץ חדש – הספרה המקוונת, היכן שבכוחו של מיתוג עצמי לעשות את כל ההבדל ולהעצים את השפעת המחקר (להגדיל את מספר הציטוטים, להשפיע על התעשייה ועוד). כיצד חוקרים סוללים את דרכם על ידי שימוש בכלי מדיה חברתית? מהם כלי המדיה החברתית המובילים שחוקרים פשוט לא יכולים להרשות לעצמם להתעלם מהם באקדמיה ומחוצה לה? כמה זמן לוקח לבנות תדמית אקדמית מקצועית ברשת האינטרנט? בהרצאה נענה על שאלות אלו ונלמד כיצד לרתום את כוחה של המדיה החברתית לטובת קידום עצמי מקצועי.

  ד"ר יעלה להב-רז חוקרת את תעשיית המין הישראלית. כרגע פוסט-דוקטורנטית באוניברסיטת לסטר הבריטית. הפוסט ממומן על ידי הקרן הלאומית למדע (תוכנית מדעי החברה). יעלה מזמינה שאלות ופתוחה לייעץ בכתובת האמייל הזאת.

 Joel S. Migdal is a visiting professor at the Hebrew University of Jerusalem. He is also a Professor Emeritus at the University of Washington. Dr. Migdal was formerly an associate professor of Government at Harvard University and a senior lecturer at Tel-Aviv University. Dr. Migdal is the founding chair of the University of Washington‘s International Studies Program. In 1993, he received the University of Washington’s Distinguished Teaching Award; in 1994, the Washington State Governor’s Writers Award; in 2006, the Marsha L. Landolt Distinguished Graduate Mentor Award; and, in 2008, the Provost Distinguished Lectureship.

ד"ר יופי תירוש היא חברת סגל באוניברסיטת תל אביב וראש בית הספר למשפטים במכללה האקדמית ספיר. ד"ר תירוש היא חוקרת בתחומי זכויות אדם, משפט, חברה ותרבות. מומחית לדיני איסור אפליה, משפט ואוכל, גוף במשפט, אפליה על בסיס משקל גוף ודיני עבודה. ד"ר תירוש צויינה כאחת החוקרות המשפיעות ביותר בדירוג השנתי של דה-מרקר

פרופ' –חבר אילת ברעם צברי, חברת  סגל בפקולטה לחינוך למדע וטכנולוגיה בטכניון. פעם עיתונאית, היום חוקרת. איילת תמיד מנסה לתמוך בחוקרים שרוצים לדבר עם הציבור הרחב.

עובדים מוצלחים מקודמים ומתקבעים בסופו של דבר, בתפקיד הראשון שאותו הם לא מבצעים כהלכה. לדעתי, עקרון זה אופטימי מידי. רובנו מתקבעים הרבה לפני שמיצינו את הפוטנציאל שלנו. בהרצאה אציע שיטות שבהם אני מנסה להימנע מהתקבעות. כיוון שנראה שהשגתי יותר ממה שסביר להשיג בהינתן הפוטנציאל שלי, יתכן שיש ערך בשיטות אלו.

פרופ' קרן וינשל היא סגנית הדיקאן בפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית וחברת האקדמיה הצעירה הישראלית למדעים ואמנויות. טרם הצטרפותה לסגל הפקולטה למשפטים בשנת 2014, ייסדה וינשל את מחלקת המחקר של הרשות השופטת, וכיהנה כמנהלת המחלקה (2010-2014). בין השנים 2003-2007 שימשה כיועצת משפטית בוועדת חוק חוקה ומשפט של הכנסת. וינשל היא בעלת תארים ראשונים כפולים במשפטים ובמדעי המדינה מאוניברסיטת תל אביב (שניהם בהצטיינות, 2003), תואר מוסמך במדעי המדינה מהאוניברסיטה העברית (ראשונה במחזור, 2007), ותואר שלישי במדעי המדינה מהאוניברסיטה העברית (2012). ב-2015 כיהנה כפרופסור אורח במכון מקס-פלאנק בגרמניה ובשנים 2009-2010 היתה חוקרת אורחת בבית הספר למשפטים באוניברסיטת הרווארד.  וינשל מתמחה במחקר אמפירי של מוסדות משפטיים. מחקריה הם בעלי אופי אינטרדיסציפלינרי ומתמקדים בקשר שבין פוליטיקה ומשפט, בדגש על קבלת החלטות שיפוטיות

תמר אלמוג היא  בוגרת תואר ראשון בפסיכולוגיה ובתכנית אופקים, תכנית המצטיינים של אוני' חיפה. תמר עבדה במכון ברוקדייל- ג'וינט ישראל. בוגרת תואר שני בגלוקל- פיתוח בינלאומי באוניברסיטה העברית. בעלת רקע בעבודה מול יזמים באשוקה הודו. כיום יזמת חברתית והמובילה של קודו.

פרופ' מרים פאוסט היא רקטור אוניברסיטת בר-אילן, פרופ' מן המניין במחלקה לפסיכולוגיה, פסיכולוגית קוגניטיבית וראש המעבדה למוח ושפה במרכז הרב-תחומי לחקר המוח ע"ש גונדה. בעבר שימשה כראש המחלקה לפסיכולוגיה, כיועצת הרקטור לקידום נשים וכסגנית רקטור האוניברסיטה. לפרופ' פאוסט פרסומים רבים בבמות בינלאומיות  וזכיות רבות במענקי מחקר יוקרתיים. היא הדריכה עד היום מעל ל-70 סטודנטים לתארים מתקדמים. עבודתה המחקרית של פרופ' פאוסט עוסקת בייצוג המוחי של שפה וכיום היא מתמקדת בעיבוד שפה יצירתית וברשתות סמנטיות בלתי שגרתיות. המחקר התרחב לזיהוי המנגנונים הפסיכולוגיים והמוחיים המעורבים בחשיבה יצירתית. היא משתמשת במחקריה במגוון טכניקות הכוללות שיטות התנהגותיות, ניתוח רשתות, הדמיה מוחית  ומדידות אלקטרופיזיולוגיות של פעילות מוחית וחוקרת נבדקים תקינים ונבדקים מקבוצות קליניות שונות. פרופ' פאוסט מסיימת בקרוב שתי קדנציות של כהונה כרקטור (שש שנים בסה״כ לאחר שבבר- אילן הייתה נהוגה קדנציה אחת בלבד בת ארבע שנים של הרקטור. כשכסיימה התקופה הראשונה החליט הסנט לשנות את התקנון כדי שתמשיך לכהן כרקטור לתקופה של שתי שנים נוספת).

רונית ליס הכהן: בעלת תואר שני בחינוך מהאוניברסיטה הפתוחה וסטודנטית לדוקטורט בפקולטה לחינוך למדע וטכנולוגיה בטכניון. חוקרת בינלאומיות בהשכלה הגבוהה. כמו כן, עובדת בטכניון ובמסגרת עבודתה ניהלה פרויקטים אסטרטגיים בינלאומיים, ביניהם הקמת קמפוס הטכניון בסין. כיום, מנהלת את המרכז הבינלאומי בטכניון.

דר' אביטל בינה-פולק: חברת סגל במחלקה ללימודים הומאניסטיים בטכניון. אנתרופולוגית חברתית-תרבותית עם דגש על חינוך, תהליכי למידה, הגירה וניידות בסין ובישראל העכשווית. היא הציגה את עבודתה בכנסים ובסדנאות לאומיים ובינלאומיים שונים, לדוגמא באוניברסיטת אוקספורד, האוניברסיטה הסינית בהונג קונג, אוניברסיטת באזל, אוניברסיטת גראץ, האוניברסיטה העברית בירושלים ועוד. עבודתה פורסמה במספר כתבי עת ובכרכים ערוכים, וספרה Cross Borders Marriages and Mobility יצא לאור על ידי הוצאת אוניברסיטת אמסטרדם בשנת 2019. מחקרה הנוכחי מתמקד בהשוואה בין תרבותית של תהליכי למידה וקוגניציה של סטודנטים בסין ובישראל.

פרופ' אורית חזן: חברת סגל בפקולטה לחינוך למדע וטכנולוגיה בטכניון. תחום המחקר שלה הוא הוראת מדעי המחשב, הנדסת תוכנה ומדעי הנתונים. בתחומים אלה היא חוקרת תהליכים קוגנטיביים וחברתיים ברמת הפרט, הקבוצה והארגון, בבתי ספר תיכוניים ובארגונים שונים במשק. עד היום פרסמה כ- 120 מאמרים בז'ורנאלים מקצועיים ובאסופות מאמרים של כינוסים, ושבעה ספרים. בשנים 2011-2015 פרופ' חזן כהנה בתפקיד דיקנית הפקולטה. בשנים 2017-2020 כהנה פרופ' חזן בתפקיד דיקנית לימודי הסמכה של הטכניון

פרופ' טל שביט הוא חבר סגל במחלקה לכלכלה ומנהל עסקים באוניברסיטת אריאל וחוקר בתחום הכלכלה ההתנהגותית וכלכלת אושר. לאחר לימודי דוקטורט באוניברסיטת בן גוריון (2002-2006) היה חבר סגל בבית הספר למנהל עסקים במכללה למנהל עד לשנה האחרונה.
במכללה למנהל מילא תפקידים שונים ובין היתר ראש מחלקה, סגן דיקן ודיקן. בשנה האחרונה עבר פרופ' שביט לאוניברסיטת אריאל. לאורך השנים פרסם פרופ' שביט יותר מ 80 מאמרים בכתבי עת בינלאומיים והציג בעשרות כנסים. בין עיסוקיו האקדמיים פרופ' שביט מופיע מעת לעת בתקשורת ומפרסם טורי דעה.  כמו כן הוא משמש כדירקטור בבית השקעות ומייעץ בנושאי כלכלה התנהגותית וכלכלת אושר.

פרופ' גד יאיר הוא סוציולוג של תרבות, חינוך, מדע והשכלה גבוהה. בשנים האחרונות עסק בהשוואה בין-תרבותית של ישראל והמדע הישראלי למול גרמניה – ובימים אלו למול ארה"ב והמדע האמריקני. פרסם עד עתה שבעה ספרים וכתשעים מאמרים ופרקים בשלל נושאים בתחומי התעניינותו. ספרו האחרון, "המוח הסורר – הזמנה לפגישה עם המדע הישראלי", הופיע לפני מספר חודשים, והוא מלווה בסדרת שיחות ביוטיוב תחת כותרת זו.

תמי לנצוט ליבוביץ היא מיסדת ומנהלת המרכז הישראלי לתדמית, תקשורת ונימוסים בחברה, בעסקים ובפוליטיקה. הביאה לישראל את הידע הבינלאומי בתחום התדמית, ההתנהגות והנוהג והייתה הראשונה שיישמה ידע זה עבור חברות, ארגונים ומוסדות, כחלק אינטגראלי של האסטרטגיה העסקית, הארגונית והשיווקית. במקביל לפעילותה בזירת העסקים, פועלת תמי לנצוט ליבוביץ בייעוץ לאישי ציבור,פוליטיקאים, אנשי תקשורת, מנהלים בכירים, שגרירים ופורשי צה"ל בכירים בתחומי תדמית אישית וציבורית והתנהגות בסביבות בינלאומיות מגוונות. עם השנים, ליבוביץ פיתחה תורות ומתודות בתחומי תרבות ההתנהגות, ופרסמה ארבעה ספרים ואתרי תוכן מקצועיים בתחום שפת העסקים הבינלאומית. האתר IBLCode.com הושק לאחרונה כתומך הספר היוקרתי.

סאוסן ח׳יר היא דוקטורנטית לתואר דוקטורט כפול מהחוג לפסיכולוגיה באוניברסיטת חיפה והחוג לחקר הדתות באוניברסיטת Abo Akademi בפינלנד.  נושא עבודת הדוקטורט שלה הינו ״פרופילי הערכים והדתיות בקרב סטודנטים דרוזים ומוסלמים בישראל במפגש בין מסורת למודרניזציה״. העבודה מונחית ע״י פרופ׳ יוחנן אשל  וד״ר נורית נוביס דויטש מאוניברסיטת חיפה, ו- פרופ׳ Peter Nynas  וד״ר Sofia Sjo מאוניברסיטת אובו אקדמי, והיא מתבססת על  פרוייקט המחקר (Young Adults and Religion in a Global Perspective (YARG שנערך ב 13 מדינות ברחבי העולם בין השנים 2015- 2019 והתיימר לחקור את הישויות הדתיות ופרופילי הערכים של מתבגרים צעירים ממבט חוצה תרבויות. 
בהתבסס על נתוני ה- YARG  סאוסן הייתה שותפה למספר פרסומים אקדמיים שמתייחסים בהיבט השוואתי לנתוני המדגמים הדרוזי ו/או המוסלמי בארץ ישראל, גם אל מול נתוני מדגמים לא ישראלים. היא הציגה את עבודתה המחקרית בין השנים 2017- 2021 במספר כנסים אקדמיים וסמינרי מחקר באירופה, ארה״ב ובישראל.  
סאוסן הינה מלגאית מטעם הות״ת – מלגת לבציון לדוקטורנטים מצטיינים מהפריפריה, ובין השנים 2017 -2021 זכתה במספר מענקי מחקר תחרותיים מאוניברסיטת אובו אקדמי, שכללו גם רילוקיישן למשך חצי שנה לפינלנד עם שתי בנותיה במהלך 2019.  כיום, מעבר לדוקטורט, היא מובילה ביחד עם ד״ר נורית נוביס דויטש מאוניברסיטת חיפה, וקולגות מפינלנד וטורקיה, מחקר בנושא יצירת משמעות ותחושת סוכנות בצל מגפת הקורונה, אותו היא יזמה בשיאו של הסגר הראשון למשבר הקורונה.  סאוסן מרצה מתנדבת בפורומים סטודנטיאליים – בעיקר מרצה על דרכי התמודדות יעילה עם חרדת מבחנים, הצגה יעילה בכנסים אקדמיים, והגשת בקשות למענקי מחקר ומלגות; ובפורומים נשיים- בהם היא מדברת על השילוב של קריירה, אקדמיה ואמהות. 

אריאל כנפו-נעם הוא פרופסור לפסיכולוגיה ההתפתחותית במחלקה לפסיכולוגיה באוניברסיטה העברית בירושלים. לאחר לימודי דוקטורט בפסיכולוגיה באוניברסיטה העברית בירושלים, היה בתר-דוקטורנט בפסיכולוגיה חינוכית במחלקה לחינוך באוניברסיטת בן-גוריון בנגב ובגנטיקה התנהגותית במרכז למחקר חברתי, גנטי והתפתחותי במכון לפסיכיאטרייה באוניברסיטת לונדון. תחומי המחקר העיקריים שלו הם התפתחות הבדלים בין-אישיים באמפתיה, התנהגות פרו-חברתית והתפתחות ערכים, מתוך התמקדות בהשפעות של תורשה והורות על התפתחות ילדים ובהשפעה של ילדים על הוריהם. המטרה היא לשלב גנטיקה התנהגותית וגישות בפסיכולוגיה חברתית ואישיותית תוך נקיטה של נקודת מבט התפתחותית על מנת לספק תמונה מקיפה של התפתחות הילד. הוא חוקר את התפתחותה של אמפתיה כתכונה אישיותית בעזרת מספר מחקרי אורך.

שלהבת עטר-שוורץ היא פרופסור מן המניין בבית הספר לעבודה סוציאלית ולרווחה חברתית האוניברסיטה העברית בירושלים. לאחר לימודי הדוקטורט שלה באוניברסיטה העברית, שלהבת הייתה פוסט-דוקטורנטית במשך שנה באוניברסיטת יורק ובשנה השנייה באוניברסיטת אוקספורד באנגליה. ענף המחקר המרכזי של שלהבת מתמקד ברווחת הילד, הן בקהילה והן בהשמה חוץ-ביתית. שלהבת פרסמה בצורה נרחבת בנושאים שקשורים למוגנות, איכות חיים, תמיכה חברתית ותפקודם הפסיכוסוציאלי והחינוכי של ילדים בפנימיות חינוכיות ופנימיות לילדים בסיכון. כמו כן היא חוקרת היבטים שונים המתייחסים למשפחה בת זמננו ולהשלכותיהם על ילדים ובני נוער בקהילה, כדוגמת גירושי הורים. מחקריה מתבססים רבות על נקודת המבט של הילדים עצמם והם מתאפיינים בראייה אקולוגית-חברתית הרואה את הילד כמושפע מגורמים אישיים, משפחתיים וקונטקסטואליים רחבים יותר. שלהבת מעורבת בוועדות וביוזמות שונות לקידום רווחתם של ילדים, בכלל, ובהשמה חוץ-ביתית בפרט. למשל, היא מונתה על ידי משרד הרווחה לעמוד בראש הוועדה שניסחה את מסמך המומחיות בתחום ילד ונוער לעובדים סוציאליים. היא חברה בוועדה שמגשרת בין מחקר לפרקטיקה בתחום רווחת הילד של משרד הרווחה, בוועדות של ארגונים ללא מטרות רווח למען ילדים בהשמה חוץ-ביתית, ועוד.

 Joel S. Migdal is a visiting professor at the Hebrew University of Jerusalem. He is also a Professor Emeritus at the University of Washington. Dr. Migdal was formerly an associate professor of Government at Harvard University and a senior lecturer at Tel-Aviv University. Dr. Migdal is the founding chair of the University of Washington‘s International Studies Program. In 1993, he received the University of Washington’s Distinguished Teaching Award; in 1994, the Washington State Governor’s Writers Award; in 2006, the Marsha L. Landolt Distinguished Graduate Mentor Award; and, in 2008, the Provost Distinguished Lectureship.

פרופ' רות הלפרין-קדרי היא פרופ׳ מן המניין והראשה המייסדת של המרכז לקידום מעמד האשה ע"ש רות ועמנואל רקמן בפקולטה למשפטים באוניברסיטת בר-אילן, מרכז משפטי-חברתי, הפועל לקידום צדק מגדרי בתחום דיני המשפחה בישראל, ונאבק באפליה המגדרית ובאי-השוויון בחברה הישראלית. בשנים 2007-2018 שימשה כחברה וסגנית נשיאה בוועדת המומחים הבינ"ל של האו"ם במסגרת האמנה לביעור אפליה נגד נשים (CEDAW), במסגרת זו היא עמדה בראש קבוצת העבודה הראשונה במערך גופי האמנה לחקירות, וניהלה את החקירה נגד בריטניה בגין חקיקת ההפלות האוסרנית שנתקיימה בצפון אירלנד, אשר הביאה בסופו של דבר לשינוי אותה חקיקה. היא בעלת תואר שני ושלישי מביה"ס למשפטים באוניברסיטת ייל; מומחית לדיני משפחה, ביקורת פמיניסטית של המשפט ושל ההלכה, וזכויות נשים בינ"ל. ספרה בנושא נשים בישראל יצא לאור בהוצאת אוניברסיטת פנסילבניה בשנת 2004. בעלת מספר מענקי מחקר, כולל מענק במסגרת Horizon 2020 ושלושה מענקי מחקר מטעם הקרן הלאומית למדע (ISF); וכן אותות ופרסים, וביניהם International Award for Woman of Courage מטעם מחלקת המדינה של ארה"ב; פרס רפפורט לאשה מחוללת שינוי בחברה הישראלית; ואות אבירת איכות השלטון מטעם האגודה לאיכות השלטון בישראל; בשנת 2018 נמנתה על 100 המשפיעים ביותר בתחום המגדר ברמה הבינ"ל מטעם Apolitical. היא נוטלת חלק במספר פרויקטים בינלאומיים של מחקר והידברות סביב נושאים הקשורים בזכויות נשים, דת ומדינה.