מפגש פתיחה: מתלמיד מחקר לחתן פרס נובל
שיחה עם פרופ' ישראל אומן, יום שלישי ה-29 בספטמבר 2020. המפגש הוקלט וזמין לצפייה.
ראיון ביוגרפי מדעי שערך פרופ' סרג'יו הארט עם פרופ' אומן בשנת 2005 זמין בקישור זה.
פרופ' ישראל אומן, זוכה פרס נובל וחבר סגל באוניברסיטה העברית. אומן נולד בפרנקפורט שבגרמניה בשנת 1930 למשפחה אורתודוקסית מבוססת ונמלט מהנאצים עם משפחתו לארה"ב בשנת 1938. למרות המצוקות הכלכליות הכרוכות במצב של הגירה זכו שני ילדי משפחת אומן לחינוך יהודי וכללי מעולה. פרופ' אומן קיבל תואר ראשון מקיוני (City University of New York) בשנת 1950 ודוקטורט במתמטיקה מהמכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס בשנת 1955. אומן הצטרף למכון למתמטיקה באוניברסיטה העברית בשנת 1956 ובשנת 1990 היה ממייסדי המרכז לחקר הרציונליות באוניברסיטה העברית; מרכז זה כולל חוקרים מכתריסר מחלקות שונות, החל מכלכלה ופסיכולוגיה, דרך מנהל עסקים, מדעי המחשב, ואקולוגיה, ועד לפילוסופיה, מתמטיקה, משפטים, ועוד. אומן פירסם מעל 90 מאמרים מדעיים ושישה ספרים; היה מרצה אורח בפרינסטון, ייל, ברקלי, לוביין, סטנפורד, סטוני-ברוק ואונ' ניו-יורק; מכהן כחבר האקדמיה האמריקאית למדעים ואומנויות, האקדמיה למדעים (ארה"ב), האקדמיה הבריטית והאקדמיה הישראלית למדעים; בעל דוקטורט כבוד מאוניברסיטאות שיקגו, בון, לוביין, קיוני, בר-אילן, ובן-גוריון; וזכה בפרסים רבים, כולל פרס נובל לכלכלה לשנת 2005. פרופ' אומן נשוי ואב לחמישה ילדים (הבכור, שלמה ז"ל, נהרג במבצע שלום הגליל בשנת 1982), ויש לו 21 נכדים ו-30 נינים. בפנאי, הוא אוהב לטייל בהרים, לגלוש בסקי, ולבשל.
הסטודנטים בעידן הקורונה – שיחה עם דיקני ונציגת סטודנטים
בהשתתפות גב' אתי זלצמן (ההתאחדות הארצית), פרופ' גיא הרפז (העברית) ומר אלון גייר (ספיר). יום חמישי ה-1 באוקטובר. המפגש הוקלט וזמין לצפייה.
מר אלון גייר, דיקן הסטודנטים במכללה האקדמית ספיר, הוא בוגר תואר ראשון בפילוסופיה והיסטוריה באוניברסיטת בן גוריון, תואר שני במסלול מחקרי בהיסטוריה של עם ישראל לימודי דוקטורט שלא הושלמו ולימודי תעודת הוראה בבן גוריון. גייר היה חוקר במשך 4 שנים במכון למורשת בן גוריון, מורה מחנך באופקים ואיש הנהלה בתיכון, לימד שכבות מתקשות בשכונה ד' בבאר שבע במשך 10 שנים, חבר בוועדת היגוי של פורום הדיקנים וחבר מועצת פרח. גייר כיהן 6 שנים כחבר מועצת עיר בגדרה. בעבודתו כדיקן היחידה למעורבות חברתית שבמשרד הדיקן זכתה פעמיים בפרס המל"ג כיחידה מצטיינת ארצית. גייר הקים את מרכז הנגישות והיה מיוצרי התהליך הטיפולי לסטודנטים במצוקה נפשית במיוחד בכל מה שקשור למצבי חירום. הוא הקים את היחידה להנגשת השכלה לסטודנט הערבי ובעת האחרונה מרכז קריירה בתמיכת קרן רוטשילד.
פרופ' גיא הרפז הוא חבר בפקולטה למשפטים והמחלקה ליחסים בינלאומיים, דיקן הסטודנטים באוניברסיטה העברית בירושלים. ומחזיק בקתדרה למשפט אירופאי ע"ש ארנולד ברכט.
גב' אתי זלצמן היא ראש תחום אקדמיה בהתאחדות הסטודנטים והסטודנטיות הארצית. עוסקת בעיקר בנושאים: פריפריה, חברה חרדית, קרן הסיוע לסטודנטים, מכינות, סטודנטים יוצאי אתיופיה ורלוונטיות של התואר. סטודנטית לתואר שני מחקרי בממשל ומדיניות ציבורית באוניברסיטה הפתוחה.
היכרות ראשונית עם קוואלטריקס – התוכנה המעולה להכנת שאלונים מקוונים
מפגש עם פרופ' רמי בנבנישתי, יום ראשון ה-4 באוקטובר 2020. המפגש הוקלט וזמין לצפייה.
מסגרת המפגש נציג את התוכנה: מה הכלים שהיא מעמידה לרשות החוקרים כדי לעצב את השאלונים בעברית בצורה מתוחכמת ואסתטית, הצגה דיפרנציאלית של שאלות (skip & display logic), ושרשור שאלונים. נציג כיצד ניתן לעשות שימוש בנתונים באמצעות SPSS, ונראה קבצי סינטקס של SPSS המסייעים לעיבוד המידע הנאסף. את הנלמד נדגים באמצעות סקרים הנערכים בימים אלו על ידי פרופ' רמי בנבנישתי. רמי הכין סידרה של שיעורים מקוונים המציגים את התוכנה בפירוט רב והמוצגים באתר- https://research-methods.webbook.co.il/#/. אתר זה מכיל את הספרים האלקטרוניים החדשים בעברית – שיטות מחקר כמותיות ועיבוד נתונים. וכן קורס מקוון ב- SPSS.
פרופ' רמי בנבנישתי הוא פרופ' אמריטוס באוניברסיטה העברית (ובר אילן). לימד במשך שנים רבות בבית הספר לעבודה סוציאלית חשיבה מדעית, שיטות מחקר ועיבוד נתונים. רמי הוא חוקר בתחומי רווחת הילד, קבלת החלטות, וסוגיות שונות באלימות במערכת החינוך.
מפגש עם חברי סגל חדשים באקדמיה
בהשתתפות ד"ר יואב קפשוק (המכללה האקדמית כנרת), ד"ר אירה (אירינה) ליאן (האוניברסיטה העברית), ד"ר מהא כרכבי סבאח (אונ' בן-גוריון), ד"ר פבל גולדשטיין (אונ' חיפה), יום שלישי ה-6 באוקטובר 2020. המפגש הוקלט וזמין לצפייה.
נברך את המצטרפים החדשים, נכיר את מסלול ההתפתחות שלהם, נלמד מניסיונם וננסה להבין כיצד הם חושבים על ההתפתחות המקצועית העתידית שלהם. היכן יהיו, אקדמית ואישית, בעוד עשור או שניים.
ד"ר אירה (אירינה) ליאן, חברת סגל וראשת מדור קוריאה בחוג ללימודי אסיה באוניברסיטה העברית. אירה עוסקת במעמד בינלאומי וניסיונות מיתוג של קוריאה הדרומית עם התמקדות בשני ניסים שהשפיעו על מיקומה של קוריאה בעולם – הנס הכלכלי, הידוע גם בשם "הנס על נהר האן" והנס התרבותי, הידוע גם בשם "הגל הקוריאני." אירה סיימה את הדוקטורט בהנחיית פרופ' מיכל פרנקל וגילי ס. דרורי מהמחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה באוניברסיטה העברית ועברה השתלמות פוסטדוקטורט באוניברסיטה החופשית בברלין, באוניברסיטה העברית ובאוניברסיטת אוקספורד.
ד"ר מהא כרכבי סבאח, חברת סגל במחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה באוניברסיטת בן-גוריון, מחקריה מתמקדים בחקר שינויים חברתיים, התנהגות משפחתית ושוויון מגדרי בחברות מתפתחות בכלל ובחברה הערבית פלסטינית בפרט. היא בעלת תואר שלישי בסוציולוגיה מאוניברסיטת תל-אביב (2015), פוסט-דוקטורט מהמרכז ללימודי מגדר,באוניברסיטת לונדון, אנגליה(SOAS)), כזוכה במלגת ה- ISF ומלגת הות"ת לחוקרים מצטיינים. היא המשיכה לפוסט-דוקטורט בחוג לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה באוניברסיטת תל-אביב, ופוסט-דוקטורט במכון המפרי לחקר חברתי, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב. מחקריה מהשנים האחרונות זיכו אותה במענקי מחקר שונים. המחקר על "הקשר בין השינויים הסוציו-אקונומיים בקרב הנשים הפלסטיניות בישראל לבין גירושין" והמחקר בנושא "פיתוח מדיניות לקידום שוויון מגדרי בישראל: נשים ברשויות המקומיות" זכו במענקי מחקר מטעם משרד המדע. בנוסף למחקרה על 'נשים כחוצות גבולות אתנו-לאומיים דרך נישואים' אשר זכה במענק מחקר ממכון טרומן, האוניברסיטה עברית.
ד"ר יואב קפשוק הוא מרצה במכללה האקדמית כנרת, המחלקה ללימודים רב תחומיים. החל משנת תש"פ הוא ראש החטיבה ללימודי ישראל. יואב הוא חוקר אורח ב-LSE בשנים 2018 ו-2019 וב-Peace Research Institute Frankfurt ב-2017. מחקריו מתמקדים בסכסוך הישראלי-פלסטיני, לימודי שלום, פתרון סכסוכים וצדק-מעברי. בעל דוקטורט במדע המדינה ויחסים בינלאומיים מאוניברסיטת תל-אביב (2017). יואב זכה בפרס עבודת הדוקטורט הטובה ביותר לשנת 2018 מטעם האגודה הישראלית למדע המדינה ובפרס המאמר הטוב ביותר על בסיס עבודת דוקטורט לשנת 2018 מטעם העמותה הישראלית ללימודים בינלאומיים.
ד"ר פבל גולדשטיין הוא חבר סגל וראש מגמה לביוסטטיסטיקה בבית הספר לבריאות הציבור (אוניברסיטת חיפה). מחקרו עוסק בפיתוח שיטות חדשות למדידה וטיפול בכאב כרוני עם דגש על מחקר מולטידיסציפלינרי. כמו כן, הוא עוסק בפעילות חברתית על מנת להעלות מודעות לבעיה של כאב כרוני. פבל סיים את הדוקטורט שלו באוניברסיטת חיפה ועבר השתלמות פוסטדוקטרט באוניברסיטת קולורדו (בולדר) בסיוע מלגת רוטשילד.
אתרים לגיוס נבדקים למחקר מקוון: הזדמנויות ואתגרים
מפגש עם ד"ר אייל פאר. יום רביעי ה-7 באוקטובר 2020. המפגש הוקלט וזמין לצפייה.
השימוש בפלטפורמות אינטרנטיות לגיוס נבדקים למחקר מקוון חווה צמיחה משמעותית בעשור האחרון. לצד הזדמנויות רבות לבצע סקרים וניסויים מקוונים באופן מהיר, זול ויעיל עולים מספר אתגרים בנוגע לאיכות הנתונים, זהות הנבדקים, הגיוון והיציגות שלהם. במפגש נסקור בקצרה את הפלטפורמות הפופולאריות (Amazon MTurk, Prolific, CloudResearch) לאור ניסיון וידע מחקרי שנצבר עליהן.
ד"ר אייל פאר הוא מרצה בכיר לקבלת החלטות בביה״ס ע״ש פדרמן למדיניות ציבורית, האוניברסיטה העברית בירושלים. תואר ראשון במדעי התנהגות מהמרכז האקדמי רופין, תואר שני ושלישי בפסיכולוגיה חינוכית מהאוניברסיטה העברית בירושלים ופוסט-דוקטורט, עם מלגת פולברייט, באוניברסיטת קרנגי-מלון. חבר סגל לשעבר בביה״ס למנהל עסקים באוניברסיטת בר-אילן. חוקר תהליכי שיפוט וקבלת החלטות בהקשרים של רמאות, ציות ואמון, פרטיות והתנהגות בטוחה ברשת, הגנת הצרכן וצדק חלוקתי. מרצה ומייעץ במחקר התומך קבלת החלטות לגופים ציבוריים וממשלתיים כגון משרד המשפטים, הרשות להגנת הצרכן ועוד.
פרפורמנס כידע: מפגש עם ד"ר רותי אבליוביץ' זוכת מענק האי.אר.סי בנושא של תיאטרון יידי פופולרי 1880-1920
יום חמישי, ה-8 באוקטובר 2020, משעה. המפגש הוקלט וזמין לצפייה.
התיאטרון היידי הפופלרי תפס מקום מרכזי בחייהם של יהודים בארצות הברית ובאירופה במפנה המאה העשרים. תיאטרון זה, על תוצריו הדרמתיים והמוזיקליים, נתפש על-ידי אינטלקטואליים יהודיים כ'שונד' (זבל) והוגדר כנטול תחכום פואטי, מלודרמטי ובנאלי. תפישה זו הידהדה דורות קדימה ואף חילחלה אל תוך המחקר האקדמי. כך, עולם תרבותי מהותי להבנת החוויה היהודית המודרנית אבד. בהרצאה נשוחח על נרטיבים היסטוריים ותרבותיים קאנונים ועל הניסיון לספר סיפור שונה מתוך ידע מגולם בגוף. נדבר עם ד"ר אבליוביץ' על דרכה האקדמית, ביניית הפרויקט וההגשה לאי.אר.סי וגם על האתגר שבהוצאתו אל הפועל.
ד"ר רותי אבליוביץ' היא חברת סגל בחוג לתיאטרון באוניברסיטת חיפה. מחקריה מתמקדים בהיסטוריה של התיאטרון היהודי במאה ה-19 ובמאה ה-20. רותי הינה בעלת תואר שלישי בלימודי תיאטרון, מאוניברסיטת תל-אביב. בין השנים 2017-2014 היא היתה עמיתת פוסט-דוקטורט בתכנית עמיתי מרטין בובר באוניברסיטה העברית. בין שאר פרסומיה, ספרה שכותרתו Possessed Voices: Aural Remains from Modernist Hebrew Theatre ראה אור בהוצאת SUNY Press בשנת 2019. ובשנת 2020 זכתה אבליוביץ במענק מחקר מטעם מועצת המחקר של האיחוד האירופאי (ERC StG) עבור פרויקט המחקר Yiddish Popular Theatre 1880-1920: Performance as Knowledge.
The Lean, The Mean, and The Keen: How to Read and Respond to Reviewer Reports
Dr. Renana Peres Monday 12th of October, 2020. You can watch the video Meeting video available here
You submitted your paper to the journal, waited for 2-3 months, or more, and now it is back with the reviewer reports. They rarely say that your paper was amazing. Often they have many suggestions and corrections, sometimes they contradict each other. What do you do? In this talk, we will introduce you to the science (some say, art) of reading and responding to referee reports. We start with reading – what is important and what is not? How to read between the lines? Why is Reviewer 3 always so mean? We then move to building a revision plan. Finally we give some tips and advice as to the writing of the point-by-point reply. We will analyse some ereal life examples, and show how things look from the reviewers' perspective
Dr. Renana Peres is an associate professor of marketing at the Jerusalem School of Business Administration at the Hebrew University of Jerusalem. She earned her BSc. And MSc in Physics, and is currently dealing with applying mathematical models in social sciences. Her research deals with social interactions, understanding how word of mouth is generated on brands, how this word of mouth is translated into sales. She is an Area Editor of the International Journal of Research in Marketing, and a member of the Editorial Review Board of the Journal of Marketing Research, Journal of Marketing, and Scientific Reports. Dr. Peres is the Founding CEO of Persay Ltd, an Israeli high-tech firm focusing on development and implementation of algorithms for voice –based recognition.
מפגש עם הסופרת מאיה ערד
המפגש ייערך בזום ביום רביעי ה-14 באוקטובר 2020. נדבר עם מאיה על קינאה באקדמיה ובכלל. המפגש הוקלט וזמין לצפייה.
מאיה ערד היא סופרת ישראלית המתגוררת בארה"ב ומשמשת סופרת תושבת במרכז ללימודים יהודיים באוניברסיטת סטנפורד. היא בוגרת החוגים לבלשנות ולימודים קלאסיים באוניברסיטת תל-אביב ובעלת דוקטורט בבלשנות מאוניברסיטת לונדון. רבים מספריה הם קומדיות של מידות – רעות או אחרות – ורבים מהם מתרחשים בין כותלי האקדמיה. קישור לספריה אפשר למצוא כאן.
The Art of Writing: From Research Data and What’s in Your Head to an Influential Publication
פרופ' יואל מגדל, יום חמישי ה-22 באוקטובר, 2020. ההרצאה באנגלית. זו חזרה על הרצאה שנתנה במאי 2020. המפגש הוקלט וזמין לצפייה
Joel S. Migdal is a visiting professor at the Hebrew University of Jerusalem. He is also the Robert F. Philip Professor of International Studies in the University of Washington’s Henry M. Jackson School of International Studies. Dr. Migdal was formerly associate professor of Government at Harvard University and senior lecturer at Tel-Aviv University. Dr. Migdal is the founding chair of the University of Washington‘s International Studies Program. In 1993, he received the University of Washington’s Distinguished Teaching Award; in 1994, the Washington State Governor’s Writers Award; in 2006, the Marsha L. Landolt Distinguished Graduate Mentor Award; and, in 2008, the Provost Distinguished Lectureship.
מבוא לדחיינות
מפגש עם גב' תמר אלמוג. יום שלישי ה-27 באוקטובר 2020. מראיינת ויוזמת: אורלי וייסר, המחלקה להנדסת תעשיה וניהול, אוניברסיטת בן גוריון בנגב. המפגש הוקלט וזמין כאן.
נדבר על דחיינות אקדמית; מה גורם לה להזדנב לעולמנו, מה עוזר להתמודד איתה. נעבוד דרך הסיפור האישי של תמר,נזכיר תיאוריות בפסיכולוגיה, ונקנח בעצות וכללי יישום פרקטיים.
תמר אלמוג היא בוגרת תואר ראשון בפסיכולוגיה ובתכנית אופקים, תכנית המצטיינים של אוני' חיפה. תמר עבדה במכון ברוקדייל- ג'וינט ישראל. בוגרת תואר שני בגלוקל- פיתוח בינלאומי באוניברסיטה העברית. בעלת רקע בעבודה מול יזמים באשוקה הודו. כיום יזמת חברתית והמובילה של קודו.
כסף ואקדמיה, משחית או מעצים?
מפגש עם פרופ' חגית מסר ירון, יו"ר בשער ואוניברסיטת תל –אביב, יום רביעי, ה-28 באוקטובר 2020. המפגש הוקלט וזמין לצפייה
נדון באתיקה אקדמית וכסף. נשאל עד כמה הצורך להשיג תקציבי מחקר ופוטנציאל הרווח האישי ממסחור תוצרי מחקר מהווים חממה לעיגולי פינות במחקר.
חגית מסר ירון, פרופסור להנדסת חשמל באוניברסיטת תל אביב, מלאה שורה של תפקידי ניהול אקדמיים. בנוסף לפעילותה הפורמלית באקדמיה, היא מתעניינת ועוסקת במדיניות מדע והשכלה גבוהה, בקידום נשים במדע וטכנולוגיה, ובאתיקה של מדע וטכנולוגיה. בנושאים אלו הרצתה, כתבה ופרסמה במגוון מסגרות לרבות ספרה "הקפיטליזם של הידע" שפורסם ב 2008.
תכנון קריירה – העולם שמעבר לקריירה באקדמיה
מפגש עם פרופ' קרן ווינשל, האוניברסיטה העברית. יום שלישי, ה-3 בנובמבר 2020. ההרצאה במסגרת סידרת תעסוקה מעבר לאקדמיה. מנחה ויוזמת: אורלי וייסר, המחלה להנדסת תעשייה וניהול, אוניברסיטת בן גוריון בנגב.
האם ועד כמה קריירה אקדמית היא רצוייה? למי היא מתאימה? מהן האלטרנטיבות בשוק? מהם היתרונות, החסרונות, המחירים והאתגרים לאלו הנלחמים עבורה? ומה כדאי לעשות כדי להגדיל את סיכויי ההצלחה?
פרופ' קרן וינשל היא סגנית הדיקאן בפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית וחברת האקדמיה הצעירה הישראלית למדעים ואמנויות. טרם הצטרפותה לסגל הפקולטה למשפטים בשנת 2014, ייסדה וינשל את מחלקת המחקר של הרשות השופטת, וכיהנה כמנהלת המחלקה (2010-2014). בין השנים 2003-2007 שימשה כיועצת משפטית בוועדת חוק חוקה ומשפט של הכנסת. וינשל היא בעלת תארים ראשונים כפולים במשפטים ובמדעי המדינה מאוניברסיטת תל אביב (שניהם בהצטיינות, 2003), תואר מוסמך במדעי המדינה מהאוניברסיטה העברית (ראשונה במחזור, 2007), ותואר שלישי במדעי המדינה מהאוניברסיטה העברית (2012). ב-2015 כיהנה כפרופסור אורח במכון מקס-פלאנק בגרמניה ובשנים 2009-2010 היתה חוקרת אורחת בבית הספר למשפטים באוניברסיטת הרווארד. וינשל מתמחה במחקר אמפירי של מוסדות משפטיים. מחקריה הם בעלי אופי אינטרדיסציפלינרי ומתמקדים בקשר שבין פוליטיקה ומשפט, בדגש על קבלת החלטות שיפוטיות
שקרנים ורמאים במדע
בהשתתפות פרופ' יוסף גרודזינסקי, מרכז ספרא לחקר המוח ופרופ' רונית קלדרון-מרגלית, הדסה ובית הספר לבריאות הציבור. יום רביעי, 11 בנובמבר 2020. המפגש הוקלט וזמין לצפייה
מדענים עושים לא מעט טעויות, אבל שקרנים ורמאים רבים מדי לא מוצאים שם. ובכל זאת, לא אחת מתגלה תרמית מדעית, שחשיפתה מרעידה את אמות הספים של עולם המדע. אדבר על הונאות מדעיות מפורסמות: איך הן מתגלות, מה קורה כשהן נחשפות, למי יש אינטרס בחשיפה כזו, וגם מי (חוץ מהרמאי) רוצה להסתיר את התרמית. בסופו של הדיון נלמד, אולי, משהו חדש על הקהילה המדעית, וגם על טיבם של אמת ושקר במדע.
יוסף גרודזינסקי חוקר מנגנוני שפה במוח האנושי בבריאות ובחולי. כיום, הוא משמש כראש המעבדה לנוירו-בלשנות במרכז אדמונד ולילי ספרא לחקר המוח באוניברסיטה העברית, וכפרופסור אורח במכון למדעי העצב והרפואה, מרכז המחקר יוליך, גרמניה. לפני הגיעו לאוניברסיטה העברית ב-2013, היה גרודזינסקי מופקד על קתדרת קנדה לנוירו-בלשנות באוניברסיטת מקגיל, קנדה. קודם לכן שימש כפרופסור לנוירולוגיה בבית הספר לרפואה של אוניברסיטת בוסטון, וכפרופסור לפסיכולוגיה באוניברסיטת תל אביב. בנוסף למחקריו הנוירו-בלשניים, הוא עוסק בהיסטוריה. בין, היתר, הוא מחבר הספר ״חומר אנושי טוב״ (1998), בו תועד ותואר גורלם של יהודים ניצולי שואה במחנות העקורים בגרמניה, באוסטריה, ואיטליה אחרי מלחמת העולם השניה.
האינטלקטואל, האקדמיה והפוליטיקה
מפגש עם פרופ' נורית בוכוייץ. יום רביעי ה-18 בנובמבר 2020. המפגש הוקלט וזמין לצפייה.
השיחה תעסוק בספרו של מישל וולבק כניעה (2015, Soumission), רומן ספקולטיבי המתאר את נצחון המפלגה האיסלאמית בבחירות לנשיאות צרפת 2022 מנקודת המבט של הגיבור, מרצה לספרות באוניברסיטה. ברקע האירועים נפרש סיפור החיים האקדמיים של הגיבור: מחקר הדוקטורט, כניסה לחיים המקצועיים, מינוי לפרופסור, הוראה ומחקר, מינויים וקידומים ופוליטיזציה של האוניברסיטה (לרבות מינוי שר לענייני השכלה גבוהה). כתיבתו הפרובוקטיבית של וולבק, הנאמנה למודל הפוסטמודרניסטי של ערעור, פירוק ופרובלמטיזציה, בוחנת את מכלול החיים האקדמיים מזווית סאטירית ואף טראגי-קומית ומציעה אמביוולנטיות ומבוכה. קריאה ברומן תהווה בסיס לשיחה על הקשר שבין העולם האינטלקטואלי לפוליטי ועל מקומה של האליטה האינטלקטואלית בחיים הציבוריים.
נורית בוכוייץ היא פרופ׳ חבר בחוגים לספרות עברית וכללית ולספרות אנגלית במכללה האקדמית בית ברל. היא מכהנת כדקאן הפקולטה לחברה ולתרבות. תחומי המחקר שלה הם פוסטמודרניזם ופוסטהומניזם, רומן המאה העשרים ואחת ושירה בתר-מודרניסטית ובתחומים אלה חיברה וערכה חמישה ספרים. היא מתמחה בכתיבתו של מישל וולבק וחיברה את הספר An Officer of Civilization: The Poetics of Michel Houellebecq (Peter Lang, 2015)
How to increase your creativity in scientific writing, while preventing writer’s block
. A talk with Prof. Amos Bouskila, Dept. of Life Sciences, Ben-Gurion Univ. of the Negev. Thursday 19th of november, 2020. The duration of the presentation will be One . hour and a quarter, including time for questions at the end. The video is available Meeting video available here.
We will learn stages in a simple technique that enables us to write a thesis, a proposal or an article with continuity and enthusiasm. The use of the suggested stages will allow you to express your creativity, even if you were sure that creativity is not one of your strengths. With this technique you will be able to prevent one of the most frustrating feelings in the life of a scientist – writer’s block. The presentation is based on a workshop in which I participated as a graduate student in California. It revolutionized my writing of the thesis, and since then, many generations of my students have benefited from it. My former students tell me the technique keeps helping them loyally, ever since they were exposed to it, during all types of writing tasks they encounter in their professional life
Amos Bouskila studied his first and second degree at the Hebrew Univ. of Jerusalem. During the work on his MSc he established and was the first director of the Israel Reptile Information Center that was supported by the Society for the Protection of Nature in Israel. In 1988 he started his PhD in Ecology at the Univ. of California, Davis and went on to do a post-doc in Vancouver. He studied the use of Game Theory to understand the relationships between predators and prey in natural systems and went on in this direction when he accepted the position at Ben-Gurion Univ. of the Negev in 1994. He studies now behavioral ecology, reptiles and their conservation and social networks in Equids who live in the wild.
מסע לגילוי הזהות התעסוקתית
מפגש עם גב' רונית מילר. יום שלישי ה-24 בנובמבר. מנחה ויוזמת: גב' אורלי וייסר, במסגרת הסידרה, תעסוקה מעבר לאקדמיה. המפגש הוקלט וזמין לצפייה. השקפים שליוו את ההרצאה בקישור זה. שאלון עוגני קריירה בקישור זה.
בהרצאה אשפוך אור על מושג הזהות התעסוקתית ועל מרכיביה. כיצד אנחנו מבנים את הזהות התעסוקתית ומהו האופן בו הרכיב התעסוקתי מהדהד את האני העצמי שלנו הבא באינטראקציה עם המשפחה, הקהילה והפנאי.
רונית מילר היא בוגרת ומוסמכת מאוניברסיטת בן גוריון במחלקה לחינוך, מרצה מזה למעלה מחצי יובל במכללת ספיר בתחומי הניהול, מיתוג עצמי וקריירה. מובילה את תכנית המתמחים במכללה. מאמנת ויועצת קריירה מוסמכת מאוניברסיטת תל אביב, מסייעת למתלבטים בצמתי דרכים באמצעות דיוק וזיקוק הזהות התעסוקתית לשם עשיית בחירות קריירה נכונות עבורם.
פירגון באקדמיה
בהשתתפות גב' רוני דנציגר, פרופ' גד יאיר ופרופ' זוהר קמפף. יום רביעי ה-25 בנובמבר 2020. השיחה תתייחס גם למאמרים של פרופ' תמר כתריאל על פירגון (קישור) ודוגריות (קישור) בחברה הישראלית. המפגש הוקלט וזמין לצפייה.
גב' רוני דנציגר היא דוקטורנטית במחלקה לתקשורת ועיתונות באוניברסיטה העברית. עבודת המחקר שלה, אשר מונחת על ידי פרופ׳ זוהר קמפף, עוסקת בחנופה. בפרט, היא בוחנת כיצד דוברים ודוברות משתמשים בשפה חיובית ובמחוות ידידותיות בצורה אסטרטגית בהקשרים תקשורתיים שונים. במחקרים קודמים היא בחנה כיצד ישראלים דוברי עברית מגיבים למחמאות ודנה בפרגון כאתוס תקשורת חיובית בישראל. תחומי מחקרה הם שפה וחברה, פרגמטיקה ושיח פוליטי
פרופ' גד יאיר הוא סוציולוג של תרבות, חינוך, מדע והשכלה גבוהה. בשנים האחרונות עסק בהשוואה בין-תרבותית של ישראל והמדע הישראלי למול גרמניה – ובימים אלו למול ארה"ב והמדע האמריקני. פרסם עד עתה שבעה ספרים וכתשעים מאמרים ופרקים בשלל נושאים בתחומי התעניינותו. ספרו האחרון, "המוח הסורר – הזמנה לפגישה עם המדע הישראלי", הופיע לפני מספר חודשים, והוא מלווה בסדרת שיחות ביוטיוב תחת כותרת זו.
פרופ' זוהר קמפף הוא פרופסור חבר במחלקה לתקשורת ועיתונאות באוניברסיטה העברית ועורך שותף בכתב העת Journal of Pragmatics. תחום ההתמחות שלו הוא חקר השיח ומרבית ממחקריו עוסקים בתפקיד השפה והתקשורת בעתות מלחמה ושלום. בין השנים 2015-2020 הוא עמד בראש התוכנית לדוקטורנטים של הפקולטה למדעי החברה והיום ממלא את תפקיד סגן הדיקן לענייני הוראה בפקולטה.
לחזור לאריסטו: על המידה הטובה העליונה – זו של חיי העיון
מפגש עם פרופ' דוד הד, יום רביעי, ה-9 בדצמבר 2020. המפגש הוקלט וזמין לצפייה.
בעקבות תהליך הדמוקרטיזציה של ההשכלה הגבוהה בעשרות השנים האחרונות והתלות שלה במימון ציבורי, גובר הלחץ על האקדמיה להיות "רלבנטית", או במילים אחרות לעמוד לשירותה של החברה בקידום מטרות מעשיות למיניהן. האקדמיה נכנסה לעמדת התגוננות שבה עליה להוכיח את חשיבות פעילותה לדרישות של המדינה. נפגעים מתהליך זה בעיקר מדעי הרוח אך גם תחומים של מדע בסיסי. כנגד מגמות אלה יש לזכור שהמחויבות היסודית ביותר של האקדמיה – על כל פניה – היא להרחבת הידיעה לשמה, זו שאינה כפופה לשום תכלית מעשית זו או אחרת. אף כי אריסטו סבר שהמידות הטובות המעשיות הן התשתית לכל חיים חברתיים, הרי שהמידות הטובות העיוניות הן בסופו של דבר הטוב העליון, ועיון לשמו הוא הביטוי המובהק ביותר של אנושיותנו – הטוב העליון.
פרופ' דוד הד הוא פרופ' (אמריטוס) בחוג לפילוסופיה באוניברסיטה העברית. תחומי התמחותו – אתיקה, פילוסופיה פוליטית וביואתיקה. נושאי המחקר העיקריים שלו הם מעשים שמעבר לחובה (supererogation) מעמדם המוסרי של בני אדם עתידיים וסובלנות. מעבר לכתיבתו בביואתיקה, היה חבר במספר רב של ועדות אתיות הנוגעות לחקיקה ולפיקוח בתחום האתיקה הרפואית – במיוחד בכל הקשור להולדה. זוכה פרס א.מ.ת בפילוסופיה (2017).
טעות כהזדמנות אתית
מפגש עם הבמאי והתסריטאי יוסף סידר לשיחה בעקבות ספרו המדהים "הערת שוליים". המפגש ביום ראשון, ה-13 בדצמבר 2020. המפגש הוקלט וזמין לצפייה.
צפייה ביתית בסרט תתאפשר לפני ואחרי המפגש דרך קישור לסינמטק תל-אביב. הסרט הוא חגיגה, במיוחד בצפייה שניה. הסרט עוסק באב ובנו, שניהם פרופסורים בחוג לתלמוד באוניברסיטה העברית בירושלים. האב הוא איש שיטת המחקר הישנה, המתוסכל משום שהמחקר החשוב בחייו, עליו עמל עשרות שנים, הפך למיותר עקב תגלית מקרית של חוקר אחר. הבן הוא בן דורנו ופופלוריסט של המחקר והתלמוד. שיטות המחקר החדשות שהוא מביא לתחום נתפסות כשטחיות בעיני האב המקנא לבנו. במרכז הדרמה: החתירה לפרס ישראל. הטעות ממוקדמת סביב פרסטיטוציה זאת ומאפשרת את הדילמות האתיות שעליהן נרחיב.
אשתמש בהזדמנות זאת כדי להמליץ על מאמרה והרצאתה של פרופ' שלומית רמון-קינן על הסרט ועל מצב מדעי הרוח. בכתב כאן וביוטיוב לצפיה כאן. כמו כן על מאמר הביקורת הקצר של אורון שמיר בהארץ, 2011, תחת הכותרת "הערת שוליים: עוצמה מטלטלת ומבלבלת".
באין גבולות: הבשורה שבאקדמיה ללא קמפוס
מפגש עם ד"ר מירב אהרון גוטמן, יום רביעי ה-16 בדצמבר 2020. המפגש הוקלט וזמין לצפייה.
בשיחה זו נבקש להציג את טווח ההזדמנויות הנוצרת בעידן בו לאקדמיה אין קמפוס. במרכז השיחה אטען כי התפוגגות הקמפוס משמעה התפוגגות של הגבולות הפיזיים והמוסדיים של הקמפוס כקונסטרקט עירוני וכמוסד חברתי. התפוגגות הגבולות האקדמיים הם הזדמנות להגדרה עצמית וחברתית לאקדמיה חדשה. מה הבשורה שאקדמיה כזו מביאה איתה? כיצד היא מסייעת לקידום המדע? וכיצד היא מהווה מענה למשבר החברתי בתוכו אנו מצויים? – על כל אלה ננסה להשיב בשיחה זו.
דר' מירב אהרון גוטמן היא סוציולוגית אורבנית, חברת סגל בפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים בטכניון, יו"ר אקדמי של החממה החברתית בטכניון וחברה (כמ"מ) במועצה הארצית לתכנון ולבנייה. מירב רכשה את שלושת תאריה באוניברסיטת תל אביב, עבודת הדוקטורט שלה זיכתה אותה בפרס ע"ש מרי קרי. מירב זכתה (פעמיים) במלגת פולברייט. קיימה פוסטדוק אחד באוניברסיטה העברית ופוסטדוק שני באוניברסיטת קולומביה בניו יורק. תחומי ההתמחות שלה כוללים: פשע בערים, משברי עבודה בפריפריה, דת וערים. בשנים האחרונות פיתחה תחום התמחות ייחודי אשר בטבורו תרגום של סוגיות חברתיות לקו, צבע ומרחב במודלים בתלת מימד, זאת במטרה להטמיע סוגיות כלכליות וחברתיות בתהליכי קבלת החלטות. כך נוצר מדיום חדש לתכנון חברתי. במסגרת זו יצרה (ביחד עם תלמידים) שפת ייצוג חדשה לאי שוויון המכונה טופוגרפיה חברתית, שפה זו פתחה פתח לשאלות מחקר חדשות בקרימנולוגיה של מקום, מירב פיתחה סימולציות לחישוב איתנות הרשות במתחום הכלכלה המוניציפאלית ועוד.
הדרך אל האושר באקדמיה
מפגש עם פרופ' טל שביט, אוניברסיטת אריאל. בהנחיית ד"ר ארנה רז ופרופ' דוד לוי-פאור. יום ראשון ה-20 בדצמבר 2020.המפגש הוקלט וזמין לצפייה.
נשוחח על בחירות אקדמיות ועל העדפות מוסדיות, על הניסון האישי וההתפתחות המקצועית, על עצות לחוקרים וחוקרות צעירים, על הקשר שבין מימון וכלכלה לאושר וכמובן ובעיקר על האושר באקדמיה.
פרופ' טל שביט הוא חבר סגל במחלקה לכלכלה ומנהל עסקים באוניברסיטת אריאל וחוקר בתחום הכלכלה ההתנהגותית וכלכלת אושר. לאחר לימודי דוקטורט באוניברסיטת בן גוריון (2002-2006) היה חבר סגל בבית הספר למנהל עסקים במכללה למנהל עד לשנה האחרונה.
במכללה למנהל מילא תפקידים שונים ובין היתר ראש מחלקה, סגן דיקן ודיקן. בשנה האחרונה עבר פרופ' שביט לאוניברסיטת אריאל. לאורך השנים פרסם פרופ' שביט יותר מ 80 מאמרים בכתבי עת בינלאומיים והציג בעשרות כנסים. בין עיסוקיו האקדמיים פרופ' שביט מופיע מעת לעת בתקשורת ומפרסם טורי דעה. כמו כן הוא משמש כדירקטור בבית השקעות ומייעץ בנושאי כלכלה התנהגותית וכלכלת אושר.
תוכנת זוטרו: איסוף, אצירה ושיתוף ביבליוגרפיות.
מפגש עם ד"ר סיני רוסינק. יום שני, ה-21 בדצמבר 2020. לקראת המפגש, המשתתפים מתבקשים למלא את טופס ההרשמה ולעיין בחוברת ההסברים על זוטרו המלמדת כיצד להוריד ולהתקין את התוכנה. יוזמת ומנחת המפגש: גב' אורלי וייסר. המפגש הוקלט וזמין המפגש הוקלט וזמין לצפייה.
במפגש יוצגו הפונקציות העיקריות של זוטרו, תוכנה פתוחה ופשוטה לשימוש, המאפשרת לשמור, לארגן ולהעשיר אוספי מקורות, לשלוף מתוכם ולשלב באופן מובנה בכתיבה, כהערות שולים לפי הסטנדרטים השונים הנדרשים בעבודות ומאמרים. מלבד הזמן שהיא חוסכת בעיבוד העבודה, היא משמשת מעין זיכרון אקדמי פרטי, ומאפשרת גם לייצר ולהתחבר לקהילות ידע.
סיני רוסינק היא בעלת תואר שלישי מן האוניברסיטה העברית. את עבודת הדוקטורט שלה כתבה בתחום ההיסטוריה של המושגים, ובשנים שלאחר הדוקטורט ערכה את כתב העת Contributions to the History of Concepts. לתחום מדעי הרוח הדיגיטליים התוודעה בתקופת הפוסט דוקטורט שלה באקדמיה ע״ש פולונסקי. באותו זמן הקימה את יוזמת ׳רוח דיגיטלית׳, לקידום תחום מדעי הרוח הדיגיטליים, שבמסגרתה ריכזה את קהילת בעלי ובעלות העניין בתחום, וארגנה סדרה של סדנאות בין לאומיות. כיום היא מלמדת בתכנית למדעי הרוח הדיגיטליים בחיפה, מובילה את פרוייקט TraveLab במעבדת אליהו וכן מייעצת ומלווה פרויקטים במדעי הרוח הדיגיטליים. בצד זה היא מובילה את פרוייקט הגזטיר העברי ההיסטורי ״כימה״ (Kima), שזכה לשני מענקי הקמה של קרן פלאגיוס האירופית, את פרוייקט ״המעורר״ יחד עם ננה אריאל מאונ׳ תל אביב, במימון חלקי של מפעל הפיס, ואת פרוייקט DiJeSt לדיגיטליזציה של מדעי היהדות, במימון קרן רוטשילד אירופה.
על האתיקה והפוליטיקה של הלחץ לפרסם
מפגש עם פרופ' יוסף אגסי. יום רביעי, ה-23 בדצמבר 2020. המפגש הוקלט וזמין לצפייה.
פרופ' יוסף אגסי, FRSC, למד בישיבת מרכז הרב וכן באוניברסיטה העברית בירושלים (M. Sc., physics) ובאוניברסיטת לונדון, שם היה עוזרו של קרלפופר (Ph. D., מדע כללי: לוגיקה ושיטה מדעית). הוא היה מדריך צניחה בצה"ל. יוסף הוא פרופסור אמריטוס באוניברסיטת תל אביב ובאוניברסיטת יורק, טורונטו ומברו אונורריו דל קורפו אקדמיקו דל'אוניברסיטה קייטי-פסקארה, איטליה. הוא פירסם כ-600 תרומות לעיתונות המדעית. וכן ערך כעשרה ספרים וחיבר כעשרים, ביניהם מדע בשטף; מדע וחברה; מדע ותרבות; מדע ותולדותיו; אחוות האנושות: מבוא לפילוסופיה; לקראת אנתרופולוגיה פילוסופית רציונלית; בין דת ולאום: לקראת זהות לאומית ישראלית; הסכנה הנקראת חינוך והחקירות הפילוסופיות של לודוויג וויטגנשטיין. יוסף חיבר יחד עם יהודה פריד פרנויה: מחקר באבחון וכן פסיאטריה כמדע; עם נתנאל לאור: אבחון; עם אברהם מידן: פילוסופיה מנקודת מבט ספקנית; עם איאן ג'ארבי: אסתטיקה רציונליסטית ביקורתית; ועם דוד הראל: מלביץ': הציורים האבודים.
אתיקה במקום פוליטיקה? הסגל האקדמי ויחסי יהודים ערבים באקדמיה
מפגש עם ד"ר אלנאבולסי רג'דה, גב' מיכל ברק, פרופ' עירן הלפרין, ד"ר אדר כהן וד"ר רביע עאסי. בהנחיית ד"ר מהא כרכבי סבאח ופרופ' דוד לוי-פאור, יום שלישי ה-29 בדצמבר 2020. המפגש הוקלט וזמין לצפייה.
אתיקה, פדגוגיה, פוליטיקה? מה תפקידנו מול נושאי מגוון בכלל ויחסי יהודים ערבים באקדמיה ובחברה הישראלית בפרט? המפגש בעקבות מחקר של מרכז אקורד לפסיכולוגיה חברתית לשינוי חברתי. המחקר בהובלת פרופ' עירן הלפרין, בשיתוף עם יזמות אברהם וקרן רוטשילד, הקיף סטודנטים ערבים ויהודים ב-12 מוסדות השכלה גבוהה. מטרת המחקר לבחון את השפעת הקשרים והאינטראקציות בין הסטודנטים על תפיסות ועמדות כלפי הקבוצה האחרת. ניתן לקרוא את עיקרי הממצאים כאן. נמצא שהאינטראקציה בעלת ההשפעה המשמעותית ביותר על מוטיבציה לקרבה חברתית, עמדות הסטודנטים כלפי הקבוצה השנייה ורגישות לאחר היא עבודה משותפת בקורסים. ראו גם כתבתה של שירה קדרי-עובדיה שפורסמה בעתון הארץ . במהלך המפגש נציג את המחקר ונדון בניסיון האישי, בציוויים האתיים מול אלה הפוליטיים.
ד"ר אלנאבולסי רג'דה היא מרצה מן המניין במרכז האקדמי רופין במחלקה לעבודה סוציאלית וממונה על הסטודנטים מהחברה הערבית בדיקנאט הסטודנטים. מומחית וחוקרת בנושא אלימות כלפי נשים, צעירות ונערות ערביות בישראל, נשים מקבוצות אתניות שונות ובהקשר החברתי-תרבותי והסוציו-פוליטי. חוקרת ומקדמת נושא: הסתגלות והצלחה של סטודנטים מהחברה הערבית בהשכלה הגבוהה וסטודנטים מקבוצות מודרות בישראל. חקרה נושא גזענות וסקסיזם בחברה האזרחית, בארגוני נשים בישראל ובמערכת החינוך בישראל. מחקר שפורסם בשני ספרים בשלוש שפות בהוצאת "אחותי". כתבה וערכה בקו ספר בערבית בנושא בריאות גוף ומיניות של נשים ערביות בישראל בהוצאת "נשים לגופן".
גב' מיכל ברק, ראש היחידה לגיוון באוניברסיטה העברית. בעבר מנהלת אקזקוטיבית של המרכז לחקר הרב תרבותיות והמגוון. עסקתי בתחום החינוך לאזרחות ולדמוקרטיה. עורכת דין, בעלת תואר ראשון במשפטים ותואר שני בבלשנות.
פרופ' עירן הלפרין הוא פרופסור לפסיכולוגיה חברתית ופוליטית במחלקה לפסיכולוגיה באוניברסיטה העברית ומייסד מרכז אקורד – פסיכולוגיה חברתית לשינוי חברתי. לשעבר, דיקן בית הספר לפסיכולוגיה במרכז הבינתחומי הרצליה. הוא עומד בראש מעבדת מחקר העוסקת ברגשות וקונפליקטים ובשיתוף עם ד"ר תמר שגיא מוביל קבוצה העוסקת בפסיכולוגיה של סכסוכים ויישובם ומעבדה יישומית העוסקת בייעוץ ושיתוף פעולה עם ארגונים חברתיים. בשנת 2017 הקים עירן הלפרין את מרכז אקורד – פסיכולוגיה חברתית לשינוי חברתי, ארגון אקדמי-חברתי החותר לפתח ולהנגיש ידע מדעי חדשני בפסיכולוגיה חברתית, כדי לקדם יחסים שוויוניים, סובלניים ומכבדים בין הקבוצות החברתיות והאתניות השונות בחברה הישראלית.
ד"ר אדר כהן, כיום מנהל את המחלקה ללימודי הוראה בביה"ס לחינוך באוניברסיטה העברית ומלמד בחוג לחינוך. בעבר כיהן כמפקח ארצי על הוראת האזרחות ומנהל המטה לחינוך לחיים משותפים במשרד החינוך. בנוסף, לימד במכון "כרם" להכשרת מורים ועבד במכון לחינוך דמוקרטי. תחום המחקר שלו הוא עיסוק חינוכי בסוגיות פוליטיות שנויות במחלוקת.
ד"ר רביע עאסי הינו מרצה בכיר בפקולטה למשפטים באוניברסיטת חיפה, ולעתים תדירות מרצה אורח באוניברסיטת אוקספורד. הוא מומחה לסדר הדין האזרחי ודיני ראיות. הוא סיים את לימודי הדוקטורט שלו באוניברסיטת אוקספורד בשנת 2012, בזכות מלגת קלארינדון היוקרתית. עבודתו המחקרית זכתה בשני פרסים יוקרתיים מטעם ה- Modern Law Review- והיא פורסמה בהוצאות לאור ובכתבי העת המובילים בארץ ובעולם. ספרו בעניין הייצוג העצמי, אשר פורסם בהוצאת אוקספורד, אף זכה בפרס הספר הטוב ביותר בעולם בתחום הפרוצדורה (2019). בשנים האחרונות זכה ד״ר עאסי במספר פרסים ומענקים תחרותיים, לרבות פרס צלטנר לחוקר הצעיר (2018), פרס חשין לחוקר הצעיר (2015), פרס הרקטור של אונ' חיפה לחוקר צעיר (2020), מענק מארי קיורי מטעם האיחוד האירופאי (2013-2017), מענק ג׳יף לחוקרים צעירים מטעם הקרן הגרמנית-ישראלית (2015), מענק הקרן הלאומית למדעים (2019-2023) , ומלגת מעוף (2012-2015).
ביבליומטריה, חוקים, אינדיקטורים והתפלגות
מפגש עם ד"ר אבישג גורדון. יום שלישי, ה-5 בינואר 2021. יוזמת ומנחה: גב' אורלי וייסר, אוניברסיטת בן גוריון. המפגש הוקלט וזמין לצפייה.
ביבליומטריה היא בחינת סטטיסטיקה של חומר מדעי שהתפרסם, ובעיקר מתבססת על ספירת פרסומים וציטוטים. במשך השנים נוצרו בתחום מדדים המשמשים לדרוגיות מחברים, כתבי עת, מוסדות אקדמיים, וכן רמה מדעית של מדינות. ההרצאה תקיף את מכלול עיקרי החוקים והעקרונות שבבסיס תחום מחקרי זה, וההכרות עמם תאפשר שימוש בביבליומטריה כשיטת מחקר בתחומי מחקר רבים.
אבישג גורדון היא בעלת חמישה תארים אקדמיים, מדע המדינה והיסטוריה ישראלית (תואר ראשון האוניברסיטה העברית), תקשורת ועיתונות (תואר מאסטר אוניברסיטת המדינה בלואיזיאנה),מידענות וספרנות (אוניברסיטת חיפה),ותואר מאסטר במידענות מאוניברסיטת אילינוי אורבנה שמפיין) ודוקטורט במדע המדינה ולימודי מידע מאוניברסיטת חיפה.
ד"ר גורדון לימדה באוניברסיטת חיפה מאז 1990 קורסים במידענות וביבליומטריה ומאז 2010 קורס ביבליומטריה במסגרת ניהול מידע וידע כמסלול במנהל עסקים. במקביל, הייתה במשך 21 שנים מידענית בספריות הטכניון, הנדסת מכונות ומדעי המחשב. ד"ר גורדון פיתחה גישה חלוצית (לראשונה בעולם) לעיצוב תחום הטרור כדיסציפלינה מדעית בשיטות ביבליומטריות. ד"ר גורדון פרסמה יותר מ-40 מאמרים.
אפשר גם אחרת – תוכנית ממשק ועתיד האקדמיה
מפגש עם ד"ר עמיר פינק, מנהל תוכנית ממשק, ד"ר מיי ענאבוסי-עתמאנה, עמיתת תוכנית ממשק, המנטורית, גב' רינת שפרן, ד"ר אביגיל פרדמן, בוגרות התוכנית וד"ר ניבי קסלר. יום חמישי ה-7 בינואר 2021. המפגש הוקלט וזמין לצפייה.
התשוקה לידע ולמחקר בחברה הישראלית הולכת וגדלה. אחד הביטויים החשובים שלה הוא המספרים ההולכים וגדלים של תלמידי מחקר בכלל ותלמידי דוקטורט בפרט. שימוש מושכל ביכולת תלמידי המחקר מחוץ לאקדמיה הוא צו השעה. אחת הדרכים החשובות והמרשימות בעניין זה היא ממשק – תוכנית יישום מדע בממשל. תכנית ממשק משלבת דוקטורים מצטיינים בגופי הממשל למשך שנה אחת, כדי לסייע בהתמודדות עם סוגיות משמעותיות בתחומי הסביבה. עמיתי ממשק מתאפיינים ביכולת חשיבה מדעית מושכלת ובהיכרות עם כלים לחיפוש ידע מדעי ולאיתורו, והם בעלי ניסיון בניתוח ובאפיון סוגיות מורכבות, שאינן בהכרח מתחום המומחיות הישיר שלהם. במהלך השנה עוברים העמיתים מסלול הכשרה ייעודי ומקיף המעמיק את היכרותם עם הזירה הציבורית, מפתח מיומנויות להנגשת מדע וחושף בפניהם את הסוגיות הסביבתיות המרכזיות שאיתן מתמודדת ישראל. סרטון קצר על תוכנית ממשק נגיש כאן.
ד"ר מיי ענאבוסי-עתאמנה היא עמיתת ממשק במשרד המדע והטכנולוגיה. למדה תואר ראשון במסלול של פסיכולוגיה-מדעי מוח. תואר שני ושלישי במסלול לנוירוביולוגיה. שלושת התארים הם מאוניברסיטת תל-אביב. בתואר השני עבדה על מודל של רשתות עצביות בתרביות תאים כבסיס לחקר מחלות נוירודגנרטיביות. בתואר השלישי עבדה על נדידת נוירונים חדשים כחלק מתהליך ה- adult neurogenesis בהקשר של השפעות סביבתיות חברתיות שונות. לפני כחודשיים החלה לשמש כעמיתה ויועצת מדעית בתכנית ממשק במשרד המדע והטכנולוגיה לצד רינת שפרן, מנהלת אגף בכיר מדע וקהילה.
ד״ר עמיר פינק הוא בעל תואר ראשון מהאוניברסיטה העברית בירושלים, תואר שני מאוניברסיטת שיקגו, תואר שלישי בארכיאולוגיה מאוניברסיטת תל אביב ופוסט דוקטורט (רוטשילד) ב-CNRS בצרפת. הוא בוגר ביה"ס למנהיגות חינוכית וחברתית של מכון מנדל. פרסם שני ספרים: האחד עוסק בהיסטוריה של ההומואים בישראל (סטנפורד 1999) והשני בארכיאולוגיה ובהיסטוריה של צפון הלבנט בברונזה המאוחרת (2010). בעברו (2012-2003) ניהל במשותף את פרויקטי הדגל הארכיאולוגיים של אוניברסיטת שיקגו בתורכיה: אללח׳ ושמאל (זינג׳ירלי). מאז 2013 פינק הוא מנהל ממשק—תכנית יישום מדע בממשל ומשמש כסמנכ״ל האגודה הישראלית לאקולוגיה ולמדעי הסביבה.
ד״ר אביגיל פרדמן היא מרצה לאסטרטגיה סביבתית וקיימות באוניברסיטת בן גוריון ויועצת אסטרטגית לצמיחה ירוקה ותכנון מקיים. היא שימשה כעמיתת ממשק במועצה הלאומית לכלכלה במשרד ראש הממשלה. לאביגיל PhD במדיניות ציבורית מהאוניברסיטה העברית, פוסט-דוקטורט במרכז לאתיקה באוניברסיטת טורונטו ופוסט-דוקטורט במכון לפילוסופיה ב Freie Universität Berlin.
ד"ר ניבי קסלר היתה עמיתת ממשק במשרד להגנת הסביבה לצד אמיר זלצברג, ראש אגף תחבורה. לניבי תואר ראשון בגיאולוגיה מאוניברסיטת בן-גוריון בנגב ותואר שני ושלישי מהחוג ללימודי סביבה של האוניברסיטה העברית בירושלים. בתואר השני שלה פיתחה ניבי חיישנים ביולוגיים לרעילות של זיהום אוויר חלקיקי. במסגרת עבודת הדוקטורט, חקרה את יחסי הגומלין בין מיקרואורגניזמים ימיים ונוטריינטים באבק. כיום ניבי עובדת כרכזת בכירה שיקום זיהומי דלק באגף איכות מים, רשות המים.
גב' רינת שפרן היא מנהלת את אגף בכיר מדע וקהילה במשרד המדע והטכנולוגיה מאז פברואר 2020. בתפקידיה הקודמים בשירות המדינה שימשה כמנהלת אגף דיגיטציה וחדשנות ברשויות המקומיות וכמנהלת אגף הדרכה ברשויות המקומיות, שניהם במשרד הפנים. במקביל לתפקידים אלו ניהלה רינת את תכנית החומש לפיתוח והעצמה של הישובים הבדואים בנגב, במסגרת החלטת ממשלה 2397. רינת היא בוגרת המחזור הראשון של תכנית "צוערים לשירות המדינה". לפני כניסתה לשירות המדינה שימשה רינת כשליחת הסוכנות היהודית בעיר קייפטאון, דרום-אפריקה, וכמנהלת תכניות חינוכיות בסוכנות היהודית. היא בעלת תואר ראשון במדע המדינה ויחסים בינלאומיים, תואר שני במדע המדינה ותואר שני נוסף במדיניות ציבורית, כולם מהאוניברסיטה העברית בירושלים. עבודת התזה שלה עוסקת בתנועות מחאה בישראל ובמידת הצלחתן להשפיע על מדיניות הממשלה.
המידות הטובות באקדמיה
שיחה עם פרופ' מנחם מאוטנר (משפטים, ת"א) וד"ר מיכל גל (פילוסופיה, שנקר), במסגרת הסידרה, מידות טובות, מידות רעות (באקדמיה), יום רביעי, ה-20 בינואר 2021. המפגש הוקלט וזמין לצפייה.
מה צריכות להיות המידות הטובות של האקדמיה? האם ניתן לגזור אותן מהאידיאלים של האקדמיה? אם כן, מה הם האידיאלים האלה, האם הן נגזרים מאתיקה אוניברסלית או שמא הם ייחודיים לאקדמיה, וכיצד הם אמורים להכתיב את המידות הטובות של האקדמיה?
מנחם מאוטנר הוא פרופ' מן המניין אמריטוס ומופקד הקתדרה למשפט אזרחי השוואתי ולתורת המשפט ע"ש דניאל רובינשטיין בפקולטה למשפטים של אוניברסיטת תל אביב. הוא מחברם של תשעה ספרים ולמעלה ממאה מאמרים שראו אור בישראל, בארצות הברית, בבריטניה ובאירופה. הוא עורכם של שישה ספרים. ספרו "הליברליזם בישראל: תולדותיו, בעיותיו, עתידותיו" ראה אור בסוף 2019. ספרו "אוטונומיה ושגשוג: לקראת ליברליזם סוציאל-דמוקרטי" עומד לראות אור ב-2021
ד"ר מיכל גל היא מרצה בכירה לפילוסופיה ביחידה להיסטוריה ולפילוסופיה של האמנות והעיצוב ובתואר השני במכללת שנקר. היא מפרסמת מאמרים באסתטיקה, פילוסופיה של השפה ושל ההכרה, חברה בקבוצות מחקר בינלאומיות ועורכת אורחת בשיתוף פעולה של Art and Gesture בהוצאת De Gruyter ושל Visual Hybrids בהוצאת Poetics Today. גל מחברת הספר Aestheticism: Deep Formalism and The Emergence of Modernist Aesthetics, וב-2021 עתיד לצאת ספרה Visual Metaphors.
על המתח שבין דמוקרטיה למדע
מפגש עם פרופ' יובל נח הררי. יום רביעי ה-27 בינואר 2021. המפגש הוקלט וזמין לצפייה.
פרופ' יובל נח הררי מרצה בחוג להיסטוריה של האוניברסיטה העברית בירושלים. במקור התמחה פרופ' הררי בהיסטוריה עולמית, היסטוריה של ימי הביניים והיסטוריה צבאית. מחקריו הנוכחיים מתמקדים בשאלות היסטוריות רחבות-היקף כגון: מהו היחס בין ביולוגיה להיסטוריה? מהו ההבדל העקרוני בין האדם ליתר בעלי החיים? האם יש צדק בהיסטוריה? האם יש להיסטוריה כיוון? האם אנו מאושרים יותר כיום מאשר בעבר? אילו שאלות אתיות עולות מן המדע והטכנולוגיה במאה ה-21?. ספריו נמכרו בלמעלה מ27 מיליון עותקים ברחבי העולם. ספרו קיצור תולדות האנושות פורסם ברחבי העולם בשנת 2014 והפך לרב מכר. עד שנת 2019 נמכרו 15.5 מליון עותקים והספר תורגם למעל 60 שפות. בשנת 2016 חזר פרופ׳ הררי עם הספר ההיסטוריה של המחר, אשר זכה לשבחים רבים ובחן את המיזמים הגדולים איתם תתמודד האנושות במאה ה-21. אחרי שבחן את עברה ואת עתידה של האנושות לעומקם, פרסם יובל נח הררי את הספר 21 מחשבות על המאה ה-21 בשנת 2018. כאן הוא עצר להתבונן באקלים העולמי הנוכחי ולהתמקד בשאלות הנוקבות ביותר של ההווה: מה באמת מתרחש עכשיו?
