מידות טובות, מידות רעות, באקדמיה - מעברים: הוויז של ההתפתחות האקדמית

סידרת המפגשים מידות טובות, מידות רעות באקדמיה בוחנת היבטים שונים באתיקה האישית והמקצועית שלנו בעידן של משברים בריאותיים, כלכליים, טכנולוגיים וגם של הזדמנויות חדשות לשיפור האתיקה האישית והמקצועית. הסדרה מספקת אפשרות לחשוב על הזהות והאינטגריטי האישי והמקצועי שלנו ואולי גם תספק טריגר לשינוי ולהתחדשות. המוטיבציה לסדרה היא כמובן אזרחות טובה והגונה באקדמיה ובחברה. אני מקווה שהסדרה תסייע למשתתפים ולי ולהבין את עצמנו בצורה טובה יותר ולתת לאתיקה המקצועית והאישית מקום חשוב יותר בחיי היום יום. קהל היעד הוא הדור הצעיר (חברי וחברות מעברים), דור ההווה, ודור המייסדים. כולנו חברי קהילייה אחת. הסדרה בעיצוב מתמיד, גמישה ומתפתחת ואני מזמין הצעות לנושאים ואורחים נוספים. ברצוני להודות למשתתפים ולעשרה ויותר עמיתים ועמיתות ששמשו יועצים בלתי פורמליים בהכנת הסדרה.

מפגש פתיחה של הסדרה עם הסופרת מאיה ערד

נדבר עם מאיה ערד על קינאה באקדמיה ובכלל. המפגש ייערך בזום ביום רביעי ה-14 באוקטובר 2020. המפגש הוקלט וזמין לצפייה.

מאיה ערד היא סופרת ישראלית המתגוררת בארה"ב ומשמשת סופרת תושבת במרכז ללימודים יהודיים באוניברסיטת סטנפורד. היא בוגרת החוגים לבלשנות ולימודים קלאסיים באוניברסיטת תל-אביב ובעלת דוקטורט בבלשנות מאוניברסיטת לונדון. רבים מספריה הם קומדיות של מידות – רעות או אחרות – ורבים מהם מתרחשים בין כותלי האקדמיה. קישור לספריה אפשר למצוא כאן.

כסף ואקדמיה. משחית או מעצים?

מפגש עם פרופ' חגית מסר ירון, יו"ר בשער ומרצה באוניברסיטת תל-אביב.יום רביעי, ה-28 באוקטובר 2020. המפגש הוקלט וזמין לצפיה.

נדון באתיקה אקדמית וכסף. נשאל עד כמה הצורך להשיג תקציבי מחקר ופוטנציאל הרווח האישי ממסחור תוצרי מחקר מהווים חממה לעיגולי פינות במחקר.

חגית מסר ירון, פרופסור להנדסת חשמל באוניברסיטת תל אביב, מלאה שורה של תפקידי ניהול אקדמיים. בנוסף לפעילותה הפורמלית באקדמיה, היא מתעניינת ועוסקת במדיניות מדע והשכלה גבוהה, בקידום נשים במדע וטכנולוגיה, ובאתיקה של מדע וטכנולוגיה. בנושאים אלו הרצתה, כתבה ופרסמה במגוון מסגרות לרבות ספרה "הקפיטליזם של הידע" שפורסם ב2008.

שקרנים ורמאים במדע

בהשתתפות פרופ' יוסף גרודזינסקי, מרכז ספרא לחקר המוח ופרופ' רונית קלדרון-מרגלית, הדסה ובית הספר לבריאות הציבור. יום רביעי, 11 בנובמבר 2020. המפגש הוקלט וזמין לצפייה.

מדענים עושים לא מעט טעויות, אבל שקרנים ורמאים רבים מדי לא מוצאים שם‫. ובכל זאת, לא אחת מתגלה תרמית מדעית, שחשיפתה מרעידה את אמות הספים של עולם המדע. אדבר על הונאות מדעיות מפורסמות: איך הן מתגלות, מה קורה כשהן נחשפות, למי יש אינטרס בחשיפה כזו, וגם מי (חוץ מהרמאי) רוצה להסתיר את התרמית. בסופו של הדיון נלמד, אולי, משהו חדש על הקהילה המדעית, וגם על טיבם של אמת ושקר במדע.

יוסף גרודזינסקי חוקר מנגנוני שפה במוח האנושי בבריאות ובחולי. כיום, הוא משמש כראש המעבדה לנוירו-בלשנות במרכז אדמונד ולילי ספרא לחקר המוח באוניברסיטה העברית, וכפרופסור אורח במכון למדעי העצב והרפואה, מרכז המחקר יוליך, גרמניה. לפני הגיעו לאוניברסיטה העברית ב-2013, היה גרודזינסקי מופקד על קתדרת קנדה לנוירו-בלשנות באוניברסיטת מקגיל, קנדה. קודם לכן שימש כפרופסור לנוירולוגיה בבית הספר לרפואה של אוניברסיטת בוסטון, וכפרופסור לפסיכולוגיה באוניברסיטת תל אביב. בנוסף למחקריו הנוירו-בלשניים, הוא עוסק בהיסטוריה. בין, היתר, הוא מחבר הספר ״חומר אנושי טוב״ (1998), בו תועד ותואר גורלם של יהודים ניצולי שואה במחנות העקורים בגרמניה, באוסטריה, ואיטליה אחרי מלחמת העולם השניה.

האינטלקטואל, האקדמיה והפוליטיקה

מפגש עם פרופ' נורית בוכוייץ, המכללה האקדמית בית ברל. יום רביעי ה-18 בנובמבר 2020. המפגש הוקלט וזמין לצפייה.

השיחה תעסוק בספרו של מישל וולבק "כניעה" (2015, Soumission), רומן ספקולטיבי המתאר את נצחון המפלגה האיסלאמית בבחירות לנשיאות צרפת 2022 מנקודת המבט של הגיבור, מרצה לספרות באוניברסיטה. ברקע האירועים נפרש סיפור החיים האקדמיים של הגיבור: מחקר הדוקטורט, כניסה לחיים המקצועיים, מינוי לפרופסור, הוראה ומחקר, מינויים וקידומים ופוליטיזציה של האוניברסיטה (לרבות מינוי שר לענייני השכלה גבוהה). כתיבתו הפרובוקטיבית של וולבק, הנאמנה למודל הפוסטמודרניסטי של ערעור, פירוק ופרובלמטיזציה, בוחנת את מכלול החיים האקדמיים מזווית סאטירית ואף טראגי-קומית ומציעה אמביוולנטיות ומבוכה. קריאה ברומן תהווה בסיס לשיחה על הקשר שבין העולם האינטלקטואלי לפוליטי ועל מקומה של האליטה האינטלקטואלית בחיים הציבוריים.

נורית בוכוייץ היא פרופ׳ חבר בחוגים לספרות עברית וכללית ולספרות אנגלית במכללה האקדמית בית ברל. היא מכהנת כדקאן הפקולטה לחברה ולתרבות. תחומי המחקר שלה הם פוסטמודרניזם ופוסטהומניזם, רומן המאה העשרים ואחת ושירה בתר-מודרניסטית ובתחומים אלה חיברה וערכה חמישה ספרים. היא מתמחה בכתיבתו של מישל וולבק וחיברה את הספר An Officer of Civilization: The Poetics of Michel Houellebecq (Peter Lang, 2015)

פירגון באקדמיה

בהשתתפות גב' רוני דנציגר, פרופ' גד יאיר ופרופ' זוהר קמפף. השיחה תתייחס גם למאמרים של פרופ' תמר כתריאל על פירגון (קישור) ודוגריות (קישור) בחברה הישראלית. יום רביעי ה-25 בנובמבר 2020. המפגש הוקלט וזמין לצפייה.

מימין לשמאל: גב' רוני דנציגר היא דוקטורנטית במחלקה לתקשורת ועיתונות באוניברסיטה העברית. עבודת המחקר שלה, אשר מונחת על ידי פרופ׳ זוהר קמפף, עוסקת בחנופה. בפרט, היא בוחנת כיצד דוברים ודוברות משתמשים בשפה חיובית ובמחוות ידידותיות בצורה אסטרטגית בהקשרים תקשורתיים שונים. במחקרים קודמים היא בחנה כיצד ישראלים דוברי עברית מגיבים למחמאות ודנה בפרגון כאתוס תקשורת חיובית בישראל. תחומי מחקרה הם שפה וחברה, פרגמטיקה ושיח פוליטי

פרופ' גד יאיר הוא סוציולוג של תרבות, חינוך, מדע והשכלה גבוהה. בשנים האחרונות עסק בהשוואה בין-תרבותית של ישראל והמדע הישראלי למול גרמניה – ובימים אלו למול ארה"ב והמדע האמריקני. פרסם עד עתה שבעה ספרים וכתשעים מאמרים ופרקים בשלל נושאים בתחומי התעניינותו. ספרו האחרון, "המוח הסורר – הזמנה לפגישה עם המדע הישראלי", הופיע לפני מספר חודשים, והוא מלווה בסדרת שיחות ביוטיוב תחת כותרת זו.

פרופ' זוהר קמפף הוא פרופסור חבר במחלקה לתקשורת ועיתונאות באוניברסיטה העברית ועורך שותף בכתב העת Journal of Pragmatics. תחום ההתמחות שלו הוא חקר השיח ומרבית ממחקריו עוסקים בתפקיד השפה והתקשורת בעתות מלחמה ושלום. בין השנים 2015-2020 הוא עמד בראש התוכנית לדוקטורנטים של הפקולטה למדעי החברה והיום ממלא את תפקיד סגן הדיקן לענייני הוראה בפקולטה.

לחזור לאריסטו: על המידה הטובה העליונה – זו של חיי העיון

מפגש עם פרופ' דוד הד, יום רביעי, ה-9 בדצמבר 2020. המפגש הוקלט וזמין לצפייה.

בעקבות תהליך הדמוקרטיזציה של ההשכלה הגבוהה בעשרות השנים האחרונות והתלות שלה במימון ציבורי, גובר הלחץ על האקדמיה להיות "רלבנטית", או במילים אחרות לעמוד לשירותה של החברה בקידום מטרות מעשיות למיניהן. האקדמיה נכנסה לעמדת התגוננות שבה עליה להוכיח את חשיבות פעילותה לדרישות של המדינה. נפגעים מתהליך זה בעיקר מדעי הרוח אך גם תחומים של מדע בסיסי. כנגד מגמות אלה יש לזכור שהמחויבות היסודית ביותר של האקדמיה – על כל פניה – היא להרחבת הידיעה לשמה, זו שאינה כפופה לשום תכלית מעשית זו או אחרת. אף כי אריסטו סבר שהמידות הטובות המעשיות הן התשתית לכל חיים חברתיים, הרי שהמידות הטובות העיוניות הן בסופו של דבר הטוב העליון, ועיון לשמו הוא הביטוי המובהק ביותר של אנושיותנו – הטוב העליון.

פרופ' דוד הד הוא פרופ' (אמריטוס) בחוג לפילוסופיה באוניברסיטה העברית. תחומי התמחותו – אתיקה, פילוסופיה פוליטית וביואתיקה. נושאי המחקר העיקריים שלו הם מעשים שמעבר לחובה (supererogation) מעמדם המוסרי של בני אדם עתידיים וסובלנות. מעבר לכתיבתו בביואתיקה, היה חבר במספר רב של ועדות אתיות הנוגעות לחקיקה ולפיקוח בתחום האתיקה הרפואית – במיוחד בכל הקשור להולדה. זוכה פרס א.מ.ת בפילוסופיה (2017).

טעות כהזדמנות אתית

מפגש עם הבמאי והתסריטאי יוסף סידר לשיחה בעקבות ספרו המדהים "הערת שוליים". המפגש ביום ראשון, ה-13 בדצמבר 2020. המפגש הוקלט וזמין לצפייה.

צפייה ביתית בסרט תתאפשר לפני ואחרי המפגש דרך קישור לסינמטק תל-אביב. הסרט הוא חגיגה, במיוחד בצפייה שניה. הסרט עוסק באב ובנו, שניהם פרופסורים בחוג לתלמוד באוניברסיטה העברית בירושלים. האב הוא איש שיטת המחקר הישנה, המתוסכל משום שהמחקר החשוב בחייו, עליו עמל עשרות שנים, הפך למיותר עקב תגלית מקרית של חוקר אחר. הבן הוא בן דורנו ופופלוריסט של המחקר והתלמוד. שיטות המחקר החדשות שהוא מביא לתחום נתפסות כשטחיות בעיני האב המקנא לבנו. במרכז הדרמה: החתירה לפרס ישראל. הטעות ממוקדמת סביב פרסטיטוציה זאת ומאפשרת את הדילמות האתיות שעליהן נרחיב.

אשתמש בהזדמנות זאת כדי להמליץ על מאמרה והרצאתה של פרופ' שלומית רמון-קינן על הסרט ועל מצב מדעי הרוח. בכתב כאן וביוטיוב לצפיה כאן. כמו כן על מאמר הביקורת הקצר של אורון שמיר בהארץ, 2011, תחת הכותרת "הערת שוליים: עוצמה מטלטלת ומבלבלת".

באין גבולות: הבשורה שבאקדמיה ללא קמפוס

מפגש עם ד"ר מירב אהרון גוטמן, יום רביעי ה-16 בדצמבר 2020. המפגש הוקלט וזמין לצפייה.

בשיחה זו נבקש להציג את טווח ההזדמנויות הנוצרת בעידן בו לאקדמיה אין קמפוס. במרכז השיחה אטען כי התפוגגות הקמפוס משמעה התפוגגות של הגבולות הפיזיים והמוסדיים של הקמפוס כקונסטרקט עירוני וכמוסד חברתי. התפוגגות הגבולות האקדמיים הם הזדמנות להגדרה עצמית וחברתית לאקדמיה חדשה. מה הבשורה שאקדמיה כזו מביאה איתה? כיצד היא מסייעת לקידום המדע? וכיצד היא מהווה מענה למשבר החברתי בתוכו אנו מצויים? – על כל אלה ננסה להשיב בשיחה זו.

דר' מירב אהרון גוטמן היא סוציולוגית אורבנית, חברת סגל בפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים בטכניון, יו"ר אקדמי של החממה החברתית בטכניון וחברה (כמ"מ) במועצה הארצית לתכנון ולבנייה. מירב רכשה את שלושת תאריה באוניברסיטת תל אביב, עבודת הדוקטורט שלה זיכתה אותה בפרס ע"ש מרי קרי. מירב זכתה (פעמיים) במלגת פולברייט. קיימה פוסטדוק אחד באוניברסיטה העברית ופוסטדוק שני באוניברסיטת קולומביה בניו יורק. תחומי ההתמחות שלה כוללים: פשע בערים, משברי עבודה בפריפריה, דת וערים. בשנים האחרונות פיתחה תחום התמחות ייחודי אשר בטבורו תרגום של סוגיות חברתיות לקו, צבע ומרחב במודלים בתלת מימד, זאת במטרה להטמיע סוגיות כלכליות וחברתיות בתהליכי קבלת החלטות. כך נוצר מדיום חדש לתכנון חברתי. במסגרת זו יצרה (ביחד עם תלמידים) שפת ייצוג חדשה לאי שוויון המכונה טופוגרפיה חברתית, שפה זו פתחה פתח לשאלות מחקר חדשות בקרימנולוגיה של מקום, מירב פיתחה סימולציות לחישוב איתנות הרשות במתחום הכלכלה המוניציפאלית ועוד.

על האתיקה והפוליטיקה של הלחץ לפרסם

מפגש עם פרופ' יוסף אגסי. יום רביעי, ה-23 בדצמבר 2020. המפגש הוקלט וזמין לצפייה.

פרופ' יוסף אגסי, FRSC, למד בישיבת מרכז הרב וכן באוניברסיטה העברית בירושלים (M. Sc., physics) ובאוניברסיטת לונדון, שם היה עוזרו של קרלפופר (Ph. D., מדע כללי: לוגיקה ושיטה מדעית). הוא היה מדריך צניחה בצה"ל. יוסף הוא פרופסור אמריטוס באוניברסיטת תל אביב ובאוניברסיטת יורק, טורונטו ומברו אונורריו דל קורפו אקדמיקו דל'אוניברסיטה קייטי-פסקארה, איטליה. הוא פירסם כ-600 תרומות לעיתונות המדעית. וכן ערך כעשרה ספרים וחיבר כעשרים, ביניהם מדע בשטף; מדע וחברה; מדע ותרבות; מדע ותולדותיו; אחוות האנושות: מבוא לפילוסופיה; לקראת אנתרופולוגיה פילוסופית רציונלית; בין דת ולאום: לקראת זהות לאומית ישראלית; הסכנה הנקראת חינוך והחקירות הפילוסופיות של לודוויג וויטגנשטיין. יוסף חיבר יחד עם יהודה פריד פרנויה: מחקר באבחון וכן פסיאטריה כמדע; עם נתנאל לאור: אבחון; עם אברהם מידן: פילוסופיה מנקודת מבט ספקנית; עם איאן ג'ארבי: אסתטיקה רציונליסטית ביקורתית; ועם דוד הראל: מלביץ': הציורים האבודים.

אתיקה במקום פוליטיקה? הסגל האקדמי ויחסי יהודים ערבים באקדמיה

מפגש עם ד"ר אלנאבולסי רג'דה, גב' מיכל ברק, פרופ' עירן הלפרין, ד"ר אדר כהן וד"ר רביע עאסי. בהנחיית ד"ר מהא כרכבי סבאח ופרופ' דוד לוי-פאור, יום שלישי ה-29 בדצמבר 2020. המפגש הוקלט וזמין לצפייה.

אתיקה, פדגוגיה, פוליטיקה? מה תפקידנו מול נושאי מגוון בכלל ויחסי יהודים ערבים באקדמיה ובחברה הישראלית בפרט? המפגש בעקבות מחקר של מרכז אקורד לפסיכולוגיה חברתית לשינוי חברתי. המחקר בהובלת פרופ' עירן הלפרין, בשיתוף עם יזמות אברהם וקרן רוטשילד, הקיף סטודנטים ערבים ויהודים ב-12 מוסדות השכלה גבוהה. מטרת המחקר לבחון את השפעת הקשרים והאינטראקציות בין הסטודנטים על תפיסות ועמדות כלפי הקבוצה האחרת. ניתן לקרוא את עיקרי הממצאים כאן. נמצא שהאינטראקציה בעלת ההשפעה המשמעותית ביותר על מוטיבציה לקרבה חברתית, עמדות הסטודנטים כלפי הקבוצה השנייה ורגישות לאחר היא עבודה משותפת בקורסים. ראו גם כתבתה של שירה קדרי-עובדיה שפורסמה בעתון הארץ . במהלך המפגש נציג את המחקר ונדון בניסיון האישי, בציוויים האתיים מול אלה הפוליטיים.

ד"ר אלנאבולסי רג'דה היא מרצה מן המניין במרכז האקדמי רופין במחלקה לעבודה סוציאלית וממונה על הסטודנטים מהחברה הערבית בדיקנאט הסטודנטים. מומחית וחוקרת בנושא אלימות כלפי נשים, צעירות ונערות ערביות בישראל, נשים מקבוצות אתניות שונות ובהקשר החברתי-תרבותי והסוציו-פוליטי. חוקרת ומקדמת נושא: הסתגלות והצלחה של סטודנטים מהחברה הערבית בהשכלה הגבוהה וסטודנטים מקבוצות מודרות בישראל. חקרה נושא גזענות וסקסיזם בחברה האזרחית, בארגוני נשים בישראל ובמערכת החינוך בישראל. מחקר שפורסם בשני ספרים בשלוש שפות בהוצאת "אחותי". כתבה וערכה בקו ספר בערבית בנושא בריאות גוף ומיניות של נשים ערביות בישראל בהוצאת "נשים לגופן".

גב' מיכל ברק, ראש היחידה לגיוון באוניברסיטה העברית. בעבר מנהלת אקזקוטיבית של המרכז לחקר הרב תרבותיות והמגוון. עסקתי בתחום החינוך לאזרחות ולדמוקרטיה. עורכת דין, בעלת תואר ראשון במשפטים ותואר שני בבלשנות.

פרופ' עירן הלפרין הוא פרופסור לפסיכולוגיה חברתית ופוליטית במחלקה לפסיכולוגיה באוניברסיטה העברית ומייסד מרכז אקורד – פסיכולוגיה חברתית לשינוי חברתי. לשעבר, דיקן בית הספר לפסיכולוגיה במרכז הבינתחומי הרצליה. הוא עומד בראש מעבדת מחקר העוסקת ברגשות וקונפליקטים ובשיתוף עם ד"ר תמר שגיא מוביל קבוצה העוסקת בפסיכולוגיה של סכסוכים ויישובם ומעבדה יישומית העוסקת בייעוץ ושיתוף פעולה עם ארגונים חברתיים. בשנת 2017 הקים עירן הלפרין את מרכז אקורד – פסיכולוגיה חברתית לשינוי חברתי, ארגון אקדמי-חברתי החותר לפתח ולהנגיש ידע מדעי חדשני בפסיכולוגיה חברתית, כדי לקדם יחסים שוויוניים, סובלניים ומכבדים בין הקבוצות החברתיות והאתניות השונות בחברה הישראלית.

ד"ר אדר כהן, כיום מנהל את המחלקה ללימודי הוראה בביה"ס לחינוך באוניברסיטה העברית ומלמד בחוג לחינוך. בעבר כיהן כמפקח ארצי על הוראת האזרחות ומנהל המטה לחינוך לחיים משותפים במשרד החינוך. בנוסף, לימד במכון "כרם" להכשרת מורים ועבד במכון לחינוך דמוקרטי. תחום המחקר שלו הוא עיסוק חינוכי בסוגיות פוליטיות שנויות במחלוקת.

ד"ר רביע עאסי הינו מרצה בכיר בפקולטה למשפטים באוניברסיטת חיפה, ולעתים תדירות מרצה אורח באוניברסיטת אוקספורד. הוא מומחה לסדר הדין האזרחי ודיני ראיות. הוא סיים את לימודי הדוקטורט שלו באוניברסיטת אוקספורד בשנת 2012, בזכות מלגת קלארינדון היוקרתית. עבודתו המחקרית זכתה בשני פרסים יוקרתיים מטעם ה- Modern Law Review- והיא פורסמה בהוצאות לאור ובכתבי העת המובילים בארץ ובעולם. ספרו בעניין הייצוג העצמי, אשר פורסם בהוצאת אוקספורד, אף זכה בפרס הספר הטוב ביותר בעולם בתחום הפרוצדורה (2019). בשנים האחרונות זכה ד״ר עאסי במספר פרסים ומענקים תחרותיים, לרבות פרס צלטנר לחוקר הצעיר (2018), פרס חשין לחוקר הצעיר (2015), פרס הרקטור של אונ' חיפה לחוקר צעיר (2020), מענק מארי קיורי מטעם האיחוד האירופאי (2013-2017), מענק ג׳יף לחוקרים צעירים מטעם הקרן הגרמנית-ישראלית (2015), מענק הקרן הלאומית למדעים (2019-2023) , ומלגת מעוף (2012-2015).

המידות הטובות באקדמיה

שיחה עם פרופ' מנחם מאוטנר (משפטים, ת"א) וד"ר מיכל גל (פילוסופיה, שנקר), במסגרת הסידרה, מידות טובות, מידות רעות (באקדמיה), יום רביעי, ה-20 בינואר 2021. המפגש הוקלט וזמין לצפייה.

מה צריכות להיות המידות הטובות של האקדמיה? האם ניתן לגזור אותן מהאידיאלים של האקדמיה? אם כן, מה הם האידיאלים האלה, האם הן נגזרים מאתיקה אוניברסלית או שמא הם ייחודיים לאקדמיה, וכיצד הם אמורים להכתיב את המידות הטובות של האקדמיה?

מנחם מאוטנר הוא פרופ' מן המניין אמריטוס ומופקד הקתדרה למשפט אזרחי השוואתי ולתורת המשפט ע"ש דניאל רובינשטיין בפקולטה למשפטים של אוניברסיטת תל אביב. הוא מחברם של תשעה ספרים ולמעלה ממאה מאמרים שראו אור בישראל, בארצות הברית, בבריטניה ובאירופה. הוא עורכם של שישה ספרים. ספרו "הליברליזם בישראל: תולדותיו, בעיותיו, עתידותיו" ראה אור בסוף 2019. ספרו "אוטונומיה ושגשוג: לקראת ליברליזם סוציאל-דמוקרטי" עומד לראות אור ב-2021

ד"ר מיכל גל היא מרצה בכירה לפילוסופיה ביחידה להיסטוריה ולפילוסופיה של האמנות והעיצוב ובתואר השני במכללת שנקר. היא מפרסמת מאמרים באסתטיקה, פילוסופיה של השפה ושל ההכרה, חברה בקבוצות מחקר בינלאומיות ועורכת אורחת בשיתוף פעולה של Art and Gesture בהוצאת De Gruyter ושל Visual Hybrids בהוצאת Poetics Today. גל מחברת הספר Aestheticism: Deep Formalism and The Emergence of Modernist Aesthetics, וב-2021 עתיד לצאת ספרה Visual Metaphors.

על המתח שבין דמוקרטיה למדע

מפגש עם פרופ' יובל נח הררי. יום רביעי ה-27 בינואר 2021. המפגש הוקלט וזמין לצפייה.

פרופ' הררי מרצה בחוג להיסטוריה של האוניברסיטה העברית בירושלים. במקור התמחה פרופ' הררי בהיסטוריה עולמית, היסטוריה של ימי הביניים והיסטוריה צבאית. מחקריו הנוכחיים מתמקדים בשאלות היסטוריות רחבות-היקף כגון: מהו היחס בין ביולוגיה להיסטוריה? מהו ההבדל העקרוני בין האדם ליתר בעלי החיים? האם יש צדק בהיסטוריה? האם יש להיסטוריה כיוון? האם אנו מאושרים יותר כיום מאשר בעבר? אילו שאלות אתיות עולות מן המדע והטכנולוגיה במאה ה-21?. ספריו נמכרו בלמעלה מ27 מיליון עותקים ברחבי העולם. ספרו קיצור תולדות האנושות פורסם ברחבי העולם בשנת 2014 והפך לרב מכר. עד שנת 2019 נמכרו 15.5 מליון עותקים והספר תורגם למעל 60 שפות. בשנת 2016 חזר פרופ׳ הררי עם הספר ההיסטוריה של המחר, אשר זכה לשבחים רבים ובחן את המיזמים הגדולים איתם תתמודד האנושות במאה ה-21. אחרי שבחן את עברה ואת עתידה של האנושות לעומקם, פרסם יובל נח הררי את הספר 21 מחשבות על המאה ה-21 בשנת 2018. כאן הוא עצר להתבונן באקלים העולמי הנוכחי ולהתמקד בשאלות הנוקבות ביותר של ההווה: מה באמת מתרחש עכשיו?

האם אפשר להיות קדוש באקדמיה? על קדושים וחטאים אקדמים באוניברסיטה של ימי הביניים

מפגש עם ד"ר אילת אבן-עזרא, האוניברסיטה העברית. יום רביעי, ה-24 בפברואר 2021. בהנחיית גב' אורלי וייסר ופרופ דוד לוי-פאור. המפגש הוקלט וזמין לצפייה.

ד"ר איילת אבן-עזרא היא מרצה בכירה בחוג להיסטוריה כללית באוניברסיטה העברית. היא מתמחה בהיסטוריה אינטלקטואלית ודתית של ימי הביניים (1100-1500), ובפרט בהיסטוריה של מוסד האוניברסיטה ושל דרכי החשיבה המעוצבות בה. ספרה הראשון עסק בביסוס זהותם המקצועית של תיאולוגים באוניברסיטת פריז לנוכח סוכני ידע אחרים של האלוהי, ובפרט בדיון התיאולוגי אודות אקסטזה. ספרה השני עסק בהיסטוריה קוגניטיבית ובהרגלם של תלמידים ומורים באוניברסיטאות של ימי הביניים לצייר דיאגרמות עץ בשולי ספריהם. מחקרה הנוכחי עוסק בפרשנות מילולית ואלגורית כאסטרטגיות תרבותיות ובחשיבה כמשחק.

יותר מידע ופחות מאידיאולוגיה: על דבר אפשרות קיומו של האינטלקטואל

מפגש עם ד"ר ראיף זריק. יום רביעי, ה-03 במרץ 2021. המפגש הוקלט וזמין לצפיה.

ראיף זריק הוא משפטן וחוקר, מומחה לפילוסופיה פוליטית ולפילוסופיה של המשפט, מרצה לדיני קניין ולתורת המשפט בקריה האקדמית אונו, מנהל אקדמי שותף במרכז מינרבה למדעי הרוח באוניברסיטת תל אביב ועמית מחקר בכיר במכון ון ליר בירושלים. זריק הוא בוגר תואר ראשון ושני במשפטים מהאוניברסיטה העברית בירושלים. הוא בעל תואר מוסמך מהפקולטה למשפטים באוניברסיטת קולומביה ותואר דוקטור מהפקולטה למשפטים באוניברסיטת הרווארד. עבודת הדוקטור שלו עסקה במושג הזכות המשפטית אצל קאנט ובמעבר משאלות של מוסר לשאלות של משפט. ד"ר זריק היה מרצה אורח בפקולטה למשפטים באוניברסיטת ג'ורג'טאון והיה פרופסור אורח במכון קוגט למדעי הרוח באוניברסיטת בראון. במחקריו הוא עוסק בשאלות הקשורות לתיאוריה משפטית ופוליטית ובסוגיות של אזרחות וזהות, ציונות והשאלה הפלסטינית. פרסומיו הרבים בתחומים אלו ראו אור בקובצי מאמרים ובכתבי עת משפטיים ובינתחומיים.

פרס ישראל: בין אתיקה לפוליטיקה

מפגש עם ד"ר אור ברק (אונ' חיפה), פרופ' אבנר בן-עמוס (אונ' תל-אביב) ומר דוד פלבר (ממונה על גף פרס ישראל, משרד החינוך). יום ראשון ה-21 במרץ . בהנחיית איריס פוסקלינסקי ופרופ' דוד לוי-פאור. המפגש הוקלט וזמין לצפייה.

ד"ר אור ברק, מחברת הספר "פרס ישראל: הפוליטיקה מאחורי התהילה", המבוסס על עבודת דוקטורט חלוצית בנושא פרסי ישראל, בהנחייתו של פרופ' מעוז עזריהו (אונ' חיפה). ד"ר ברק היא עמיתת מחקר במרכז לחקר ביטחון לאומי באונ' חיפה, חוקרת ניצחונות, מייעצת להגשת פרסים בארץ ובעולם וכותבת נאומים לבכירים בממשלה ובצבא. בוגרת החוג לשפה וספרות אנגלית וצרפתית ובעלת תואר שני בכתיבה יוצרת בחוג לספרות עברית והשוואתית בפקולטה למדעי הרוח (אונ' חיפה), עם התמחות ברטוריקה האריסטוטלית. חברה בוועדה לקביעת קריטריונים לחלוקת כרטיסים לטקסים ממלכתיים מטעם אגף ההסברה של משרד התרבות והספורט. בעבר כיהנה בין היתר כחברת דירקטוריון בעמותה לקליטת עלייה בחיפה והייתה חברה באקדמיה של פרס התיאטרון הישראלי. את שירותה הצבאי עשתה ביחידת 8200, ובהמשך שירתה כקצינה בחטיבת אמ"ן מחקר. מתגוררת בחיפה, נשואה ואמא לחמישה בנים.

פרופ' (אמריטוס) אבנר בן-עמוס הוא היסטוריון של החינוך וחבר סגל בבית הספר לחינוך של אוניברסיטת תל-אביב. בין תחומי מחקריו: גיבוש הזיכרון הקולקטיבי ועיצוב ריטואלים פוליטיים בצרפת המודרנית וישראל. ערך, יחד עם דניאל בר-טל, את הספר פטריוטיזם: אוהבים אותך מולדת, תל-אביב, דיונון והקיבוץ המאוחד, 2004.

דוד פלבר, נולד בירושלים ב-1962. נשוי לנגה ואב לארבעה ילדים. עובד משרד החינוך מ-1996 וכיום הוא מנהל את אגף א' לשירות לאומי. מר פלבר בעל תואר שני במינהל עסקים מהקריה האקדמית אונו. אחראי על איתור השמה והכשרה של 4,200 בנות השירות הלאומי במערכת החינוך. ממונה על הגפים לפרסי ישראל, הלוואות ומענקים לסטודנטים ועיזבונות.

כיצד הפכו מדעי הרוח לטכניים והאקדמיה לטכנוקרטית

מפגש עם פרופ' אבנר בן-זקן, הקריה האקדמית אונו והמכון למחשבה ישראלית. יום שני, ה-12 באפריל, 2021. המפגש הוקלט וזמין לצפייה.

הדעיכה במעמדם של מדעי הרוח בישראל מיוחסת בעיקר לשינויי המציאות – לעליית תרבות תועלתנית ושימושית אשר דחקה לשוליים את תרבות-הרוח העוסקת במהות ובערכים. בהרצאה זו אבקש להציג מבט שונה, להטות את הזרקור חזרה לעבר מדעי הרוח עצמם, ולהראות כי אינם, כפי שנטען רבות, מאובנים שלא השתנו מאז המאה ה-19. אטען כי חלק נכבד מהאחריות לדעיכה מוטל על העוסקים במדעי הרוח אשר בשלושת העשורים האחרונים דחפו לתהליכים סותרים- מצד אחד, לרכישת אתוס סיינטיפיקציה של הרוח, ומצד שני לתחזוקן של פרקטיקות חברתיות שהפכו את העיסוק המקצועי ברוח לנחלת מעגלים חברתיים סגורים. תהליכים אלו הרחיקו את העוסקים במדעי הרוח באוניברסיטאות מאתוס ״איש הרנסאנס״, ובמקום זאת הביאו להתחפרות בהגיון מוסדי פנימי שהלך והפך אותם לממוקדים בהתמחויות צרות ומחניקות ולעסוקים בהיבטים הטכניים של ייצור הידע. התוצאה של תהליכים אלה היתה למעשה בירוקרטיזציה של הרוח, ריקונה משאר-רוח, וכתוצאה מכך גם לדחיקתה לעבר שולי השיח הציבורי. לסיכום, אבקש להציג מודל לרפורמה מבנית, רפורמה אשר תכליתה להפוך הפקולטאות למדעי הרוח לשדות מאווררים, תוססים ופוריים, המסונכרנים אל מול שינויי המציאות, והמסוגלים לתבוע בחזרה את מעמדם בשיח הציבורי.

פרופ' אבנר בן-זקן הוא היסטוריון של המדע המלמד בקריה ההאקדמית אונו. הוא עוסק בקישוריות הבין-תרבותית והבין-תחומית של מדע. ב-2004 הוא השלים בהצטיינות יתרה את הדוקטורט מ-UCLA, וזכה בפרס ריינגולד (Reingold) מטעם החברה להסטוריה של המדע (HSS). בין השנים 2004-2008 נבחר לשמש כעמית בחברת העמיתים של אוניברסיטת הרווארד (Harvard Society of Fellows). פרופ' בן-זקן פרסם שלושה ספרים ועשרות מאמרים המאופיינים במתודולוגיה היוצאת ממיקרו-היסטוריה וההולכת ומתרחבת לממדים של הסטוריה עולמית. עבודת הMA שהגיש באוניברסיטה העברית יצאה לאור תחת הכותרת: קומוניזם כאימפריאליזם תרבותי (רסלינג, 2007). שני ספרים אחרים יצאו בהוצאת ג'ון הופקינס:

Cross-Cultural Scientific Exchange in the Eastern Mediterranean, 1560-1660 (Johns Hopkins University Press, 2010).

Reading Hayy Ibn-Yaqzan: a Cross-Cultural History of Autodidacticism (Johns Hopkins University Press, 2011).

על עוצמה והעצמה במוסד האקדמי

מפגש עם ד"ר אלישבע סדן,האוניברסיטה העברית. יום רביעי ה-21 באפריל 2021. בהנחיית גב' אורלי וייסר ופרופ' דוד לוי-פאור. המפגש הוקלט וזמין לצפייה.

הרצון להשפיע על מה שמשפיע עלינו עומד בבסיס חקר המושגים עוצמה והעצמה. לא אגזים אם אומר כי הדיון באפשרות להשפיע על האקדמיה הינו רלבנטי ביותר (שלא לומר קריטי), למשתתפי התוכנית "מעברים". מאות שנים מרתק המושג "עוצמה" פעילים חברתיים, הוגים וחוקרים במדעי הרוח והחברה. לעומת זאת, "העצמה"' כפרקטיקה וכמושג אקדמי הגיחה לעולם לפני פחות מחמישים שנה. בהרצאה זו נדון במשמעות של שני מושגים אלה ובאפשרויות יישומם במוסד האקדמי.

ד"ר אלישבע סדן היא עובדת סוציאלית קהילתית ואמריטה של בית הספר לעבודה סוציאלית ולרווחה חברתית באוניברסיטה העברית. בעשרים שנותיה באקדמיה לימדה וחקרה וכתבה אודות עבודה קהילתית, תכנון קהילתי, העצמה ושיתוף הציבור. כתבה את העצמה ותכנון קהילתי: תיאוריה ופרקטיקה של פתרונות חברתיים אנושיים (1997); השתתפות: הדרך שלך להשפיע (2003) (עם א. צ'רצ'מן) ועבודה קהילתית: שיטות לשינוי חברתי (2009).

מצב מדעי הרוח ומדיניות ההשכלה הגבוהה

מפגש עם פרופ' מלכה רפפורט חובב, יום רביעי, ה-5 במאי 2021. המפגש הוקלט וזמין לצפייה. החלום של מלכה.

הבנת תהליכי מדיניות ומעורבות בהם היא חלק מתכונות האזרחות הטובה, בחיים בכלל ובאקדמיה בפרט. במפגש זה, נכיר את פרופ' מלכה רפפורט חובב. נתחיל עם שאלות ועצות על פיתוח קריירה מחקרית ואז נתקדם לשאלות סביב האזרחות האקדמית שלה דרך מעורבות בקידום המחקר במדעי הרוח. נדבר על בעיות ואתגרים בהקשר של צרכי המחקר, על התאמות נדרשות בתקצוב ות"ת, על הממשל של אקדמיה-חינוך ושוק העבודה, על הבירוקרטיזציה של ההערכה והקריירה האקדמית, על תפקוד מעמד המנהלים והמוסדות האקדמיים וכמובן כמובן על קידום מדעי הרוח בישראל ובכלל.

פרופסור מלכה רפפורט חובב היא פרופ' לבלשנות באוניברסיטה העברית. היא כיהנה כראש בית הספר למדעי הלשון, חברה מייסדת ומנהלת לשעבר של המרכז לשפה לוגיקה וקוגניצה וראש בית ספר רוטברג לתלמידי חו"ל ובתפקיד זה הקימה את תכנית סדארה, המכינה הקדם אקדמאית לתושבי מזרח ירושלים. היא חברה מייסדת של האגודה הישראלית לבלשנות תיאורטית וחברת ות"ת לשעבר. בפעילותה בות"ת יזמה את הקמתה וניהלה את הוועדה העליונה למדעי הרוח. הייתה אחראית לתכנון ותקצוב לימודי העשרה במוסדות המתוקצבים. היתה חברה גם בוועדות לקידום נשים באקדמיה וקידום ההשכלה הגבוהה בחברה החרדית.

אתיקה במחקר והוראה אקדמיים: עקרונות וסוגיות

מפגש עם פרופסור יצחק (יאני) נבו, אוניברסיטת בן גוריון בנגב. יום רביעי ה-19 במאי 2021. בהנחיית פרופ' יוסף ג'אברין, הפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים בטכניון. המפגש הוקלט וזמין לצפייה.

בשיחה זו אבחין בין ההיבט הפנימי וההיבט החיצוני באתיקה אקדמית. בהיבט הפנימי האתיקה האקדמית עוסקת בהגדרת יעד הפעילות האקדמית, "הטוב" אותו מכוונת פעילות זו להשיג (בין במחקר ובין בהוראה), ובבירור התנאים הנדרשים, ברמת הפרט, ברמת המוסדות וברמה הציבורית, למימושו של יעד זה. בהקשר זה נדון במקומה של האמת בהגדרת הטוב האקדמי, להבדיל מהגדרות שימושיות יותר של יעדי הפעילות, וכן במקומה של החרות האקדמית בהשגת יעדי האקדמיה. מקיומו של היבט פנימי לאתיקה האקדמית עולה שאלת הצורך בקודים אתיים ספציפיים לאקדמיה, והתועלת או הנזק שביצירת קודיפיקציה מתאימה. בהיבט החיצוני עוסקת האתיקה האקדמית בהשלכות החברתיות, הציבוריות, הסביבתיות והפסיכולוגיות של הפעילות האקדמית, הן בתחום המחקר והן בתחום ההוראה, והמגבלות האתיות שהשלכות אלה מטילות על העיסוק האקדמי. מחקר והוראה אקדמיים מערבים תהליכים רבי עוצמה שהשפעתם מעבר לאקדמיה, לטוב ולרע, דורשת גם ריסון ובקרה, וככל שרסנים אלה יבואו מתוך האקדמיה עצמה כך ייטב לה מבחינת יכולתה לקיים את יעדיה הכוללים. אציג סוגיות ומקרים בשני היבטים אלה של האתיקה האקדמית. לא אציג מסקנה אחת מחייבת ביחס לסוגיות ומקרים אלה, אלא דרכים להתלבטות ולהתמודדות שרבים חווים תוך כדי עיסוקיהם האקדמיים.

פרופ' נבו מזה כמה חודשים גימלאי המחלקה לפילוסופיה של אוניברסיטת בן-גוריון בנגב. בין תחומי התמחותו: פילוסופיה אנליטית (ויטגנשטיין, קוויין, פאטנם, רורטי), פרגמטיזם אמריקאי (גיימס, דיואי), פילוסופיה פוליטית וחברתית (רולס) ואתיקה יישומית. בתחומים אלו פרופ' נבו פרסם את מאמריו. ספרו, "אזמל שקהה", עוסק בביקורת יומרת הפילוסופיה האנליטית ל"סילוק" המטפיזיקה מתחום העיון באמצעות ביקורת השפה. בשנים האחרונות עסק רבות בנושאים של אתיקה ואקדמיה גם בהקשר המוסדי באב"ג.

תוכנית המאה למדעי הרוח

מפגש עם פרופ' חביבה פדיה, יום חמישי ה-20 במאי 2021. המפגש הוקלט וזמין לצפייה.

בונוס: פרופ' חביבה פדיה מקריאה משירה

המפגש הוא חלק מסידרת מפגשים בנושא מדעי הרוח. הראשון עם פרופ' אבנר בן-זקן (כיצד הפכו מדעי הרוח לטכניים) בקישור זה. השני עם פרופ' מלכה חובב (מצב מדיניות הרוח). מפגשים נוספים כולל מפגש פתוח יאורגנו ככל שיהיה עניין. תגובות והצעות יתקבלו באהבה ובהערכה.

הבנת תהליכי מדיניות ומעורבות בהם היא חלק מתכונות האזרחות הטובה, בחיים בכלל ובאקדמיה בפרט. במפגש זה, נשוחח עם פרופ' חביבה פדיה, חברת המל"ג העומדת בראש הוועדה לקידום מדעי הרוח בישראל (ועדת מל"ג ות"ת). בימים אלה אושרה ותוקצבה התוכנית שהגישה ועדת פדיה. תוכנית המאה לקידום מדעי הרוח (מאה= 100 מיליון וההצעדה אל נכון למאה העשרים ואחת). מנדט הועדה בתוקף עד מרץ 22. נדבר על האתגרים של מדעי הרוח, על הדרכים האפשריות לקידום התחום, על הישגי הוועדה, על המכשולים הצפויים בדרך ליישום מוצלח של ההמלצות ועל הצעדים הנוספים שדרושים לקידום מדעי הרוח. נסכם בשאלות אישיות על התפתחותה המקצועית של חביבה פדיה ואם היא תסכים גם נבקש ממנה לקרוא אחד משיריה.

פרופסור חביבה פדיה היא הוגת דעות, חוקרת יהדות, מיסטיקה, קבלה וחסידות, עוסקת בכתיבה מסאית של ביקורת ותרבות, יוצרת בתחום התיאטרון והמוזיקה ומשוררת. היא עורכת בקביעות סדרות אקדמיות וערבי שירה ותרבות; כותבת בקביעות מסות ומאמרים הזוכים להדים נרחבים. מלבד עבודתה האקדמית במחלקה להיסטוריה של עם ישראל ותפקידה כראש מרכז אליישר לחקר יהדות ספרד והמזרח באוניברסיטת בן גוריון היא מרצה ומלמדת במוסדות ובאירועים שונים בכל רחבי הארץ ומקבלת הזמנות רבות לכתיבה ולהוראה.

כמשוררת, חביבה הוגדרה על ידי העורכת והמתרגמת הלית ישורון, בראיון לדב אלבוים ('חוצה ישראל'), ככותבת 'השירה הגדולה ביותר בישראל כיום'; היא כונתה על ידי המשורר והמתרגם רמי סערי כ'אמילי דיקנסון הישראלית' (Poetry International Web), ועל ידי המשוררת ומבקרת הספרות פרופ' חמוטל בר יוסף כ'אחד הגילויים העזים, המרוכזים והאותנטיים ביותר של החוויה המיסטית בספרות הישראלית' ('הארץ'); 'שירתה של חביבה פדיה', כותב הסופר והמבקר דרור בורשטיין, 'גדולה מחביבה פדיה עשרות מונים, כי המשוררת עטופה בשירה הזו ובעולם הזה כאילו הייתה השירה מעילים' ('העיר'). ועוד על השירים: 'אני קורא בהם כנוגע בזהב פרווים וכזהב הסגור ועוד מחכים לי עורקי זהב בעמודים הבאים' (עמוס עוז); 'מופת של כתיבה לירית… בלשון רב קולית ומרובדת היא פורצת דרך חדשה בשירה העברית' (נימוקי השופטים, פרס נשיא המדינה). פיטר קול המשורר והמתרגם כלל אותה באנתולוגיה שלו של השירה הישראלית מראשיתה כמבטאת את השירה החדשה החותמת את הספר.

אוניברסיטת המחקר העכשווית: משמעות ומשמעת, ייעוד ושיעבוד

מפגש עם פרופ' שי לביא (מכון ון-ליר ואונ' תל-אביב) וד"ר ח'אלד פוראני (אונ' תל-אביב ומכון ון ליר). יום רביעי, ה-2 ביוני 2021. המפגש הוקלט וזמין לצפייה.

מימין לשמאל: פרופ' שי לביא, ראש מכון ון ליר בירושלים, הוא פרופסור בפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב וראש (משותף) של מרכז מינרבה לחקר בינתחומי של סוף החיים. למד לתואר ראשון ושני במשפטים ובסוציולוגיה באוניברסיטת תל אביב, ולתואר שלישי במשפטים באוניברסיטת ברקלי, קליפורניה. תחום התמחותו הוא סוציולוגיה של המשפט ותיאוריה משפטית, והוא חוקר שאלות ביו-אתיות מנקודת מבט היסטורית ועכשווית ומתמקד בשימוש בטכנולוגיות בראשית החיים ובסופם. הוא עוסק גם במחקר השוואתי בין גרמניה, טורקיה וישראל בסוגיות הנוגעות לרגולציה משפטית של הגוף ולמתח בין דת לחילוניות. פרופ' לביא מכהן בוועדת הלסינקי העליונה לניסויים רפואיים בבני אדם של משרד הבריאות. ספרו על סוף החיים, The Modern Art of Dying: A History of Euthanasia in the United States, זכה בפרס הספר הטוב של השנה מטעם האגודה האמריקנית לסוציולוגיה. פרופ' לביא זכה במלגת פולברייט, בפרס צלטנר לחוקר צעיר במשפטים, במענק להקמת מרכז מינרבה לחקר בינתחומי של סוף החיים ובמענק מחקר מקרן GIF לחקר ביו-אתיקה וחברה בישראל, בטורקיה ובגרמניה. כיהן כמרצה אורח באוניברסיטת קורנל, באוניברסיטת טורונטו, בישיבה יוניברסיטי בניו יורק ובאוניברסיטת הומבולדט בברלין.

ד"ר ח'אלד פוראני הוא מרצה בכיר בחוג לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה באוניברסיטת תל אביב. עם תחומי מחקרו נמנים תיאוריה חברתית, מודרניות, שפה וספרות, תיאולוגיה, חילוניות, פלסטין, וההיסטוריה של האנתרופולוגיה. הוא פירסם מאמרים בכתבי עת מהשורה הראשונה. ספרו האתנוגרפי, Silencing the Sea: Secular Rhythms in Palestinian Poetry ראה אור ב-2012 בהוצאת אוניברסיטת סטנפורד; וספרו Redeeming Anthropology: A Theological Critique of a Modern Science, הבוחן את מערכת היחסים בין אנתרופולוגיה לתיאולוגיה, ראה אור ב-2019 בהוצאת אוניברסיטת אוקספורד. במחקריו ד"ר פוראני מבקש לשער מה עשויה להניב ביקורת פלסטינית על מושג הריבונות המודרני. במכון ון ליר ד"ר פוראני עומד בראש שתי קבוצות דיון ומחקר: האחת, "חממה ביקורתית", נועדה לספק מרחב תמיכה אינטלקטואלית ומעשית לסטודנטים פלסטינים לתארים מתקדמים במדעי הרוח והחברה באוניברסיטאות ישראליות; האחרת, "הערבית ואתגר המחשבה", מבקשת לשחזר ולחשוף דרכים שבהן השפה הערבית יכולה לפעול, ככלי להעברת חוכמה ניידת וחוצת תרבויות, לעידוד חשיבה נוקבת למרות חשכת המצב הקולוניאלי בזמננו.

מיעוט באקדמיה – קשיים, אתגרים, והזדמנויות

בהשתתפות ד"ר רבקה נריה-בן שחר, ד"ר סארה אבו-כף, ד"ר ביאטה שייחטוביץ', גב' סאוסן ח׳יר, ד״ר איילת רובבשי שטרית. יום רביעי ה-23 ביוני 2021. בהנחיית קרן לוי. המפגש הוקלט וזמין לצפייה.

מה המשמעות של חווית המיעוט באקדמיה? מה היא החוויה של להיות בקבוצת מיעוט ואיך מתמודדים איתה? האם עמדת המיעוט קובעת את המסלול שלנו, או שהמסלול שלנו הופך אותנו למיעוט? בעקבות סדרת הרצאות ברשת מעברים התכנסו קומץ חוקרות וסטודנטיות לתארים מתקדמים בכדי לדון, לשתף ולשוחח על חוויותיהן כמיעוט מהיבטים שונים. נדבר על האתגרים שבדרך, על האומץ לפרוץ, על המחיר שבבדידות בדרך להישגים. וגם, על המשיכה הטבעית לאנשים נוספים המהווים מיעוט ועל העושר והצמיחה שנובעים מהיכרויות אלו.

ד"ר רבקה נריה-בן שחר היא מרצה בכירה וחברת סגל במחלקה לתקשורת במכללה האקדמית ספיר. חוקרת דת, מגדר ותקשורת, ופרסמה שורה של מאמרים העוסקים בנושאים אלו. עבודת הדוקטורט שלה נערכה באוניברסיטה העברית בירושלים, בנושא: "הנשים החרדיות ותקשורת ההמונים בישראל: דפוסי חשיפה ואופני קריאה". מלגת פולברייט לפוסט דוקטורט בשילוב מלגה ממכון הדסה ברנדייס אפשרה לה לחקור ריטואלים שנשים יוצרות ומחדשות לעצמן. מחקריה האחרונים עוסקים בהשוואה בין נשים מהאמיש לנשים חרדיות.

ד"ר סארה אבו-כף, מרצה בכירה וחוקרת בתחום הפסיכולוגיה הבין-תרבותית, ראש התוכנית לניהול וישוב סכסוכים באוניברסיטת בן-גוריון בנגב. את לימודי הדוקטורט שלה היא סיימה באוניברסיטת בן-גוריון והשלימה את לימודי הפוסט דוקטורט באוניברסיטת הרווארד, ארצות הברית, במחלקה לאנתרופולוגיה. הפרויקטים המחקרים שלה עוסקים במקורות שונים של לחצים, משאבים ואסטרטגיות של התמודדות, דרכי ניהול קונפליקטים והקשר שלהם לערוצי מצוקה שונים בקרב אנשים מרקעים תרבותיים שונים בחברה הישראלית. ד"ר אבו-כף זכתה בשורה של פרסים ומלגות יוקרתיות; מלגת פולברייט (2011) לפוסט דוקטורט, מלגת מעוף(2013) למרצים ערבים מצטיינים, נכללה ברשימת ארבעים הצעירים המבטיחים של עיתון "דה מרקר", ובשנת 2014, נבחרה לרשימה של 11 נשים מתחומי המדע השונים במזרח התיכון וצפון אפריקה ונכנסה ל "היכל התהילה של נשים במדע " שבחסות שגרירות ארצות הברית ברבת-עמון (ירדן) , כאות כבוד והכרה לתרומתן בתחומי המדע. ב-2016 אבו-כף זכתה בפרס ההשכלה הגבוהה בישראל מטעם המועצה להשכלה גבוהה בקטגוריית חבר הסגל הצעיר. באמצעות העבודה בתווך בין תיאוריה , מחקר ופרקטיקה, היא מנסה להבין טוב יותר בעיות בבריאות הנפש וגם לפתח תוכניות התערבות מותאמות תרבותית. ד"ר אבו–כף מונתה בעבר לחברה בוועדה הממלכתית לסל התרופות וכיום היא חברה בוועדת ההיגוי של האגודה לשירותים פסיכולוגים רב תרבותיים. היא יזמה ופיתחה תוכניות התערבות להתמודדות עם לחצים אקדמיים ולהפחתת תופעת הנשירה בקרב סטודנטים ערבים ובדואים במוסדות להשכלה גבוהה.

ד"ר ביאטה שייחטוביץ' היא מרצה בחוג ללימודי הערבית והאסלאם באוניברסיטת תל אביב. מחקרה עוסק בתאוריה הדקדוקית הערבית של ימי הביניים. הדוקטורט שלה, אותו היא סיימה ב-2016, עסק בRadi al-Din al-Astarabadhi, מדקדק בן המאה ה-13. ספרה הראשון, העוסק במינוח האופייני לאותו המדקדק, יצא לאור ב-2018. ספר נוסף, אסופת מאמרים שביאטה הייתה שותפה לעריכתו, יצא לאור ב-2020. בימים אלו ביאטה עובדת על פרויקט מחקרי גדול העוסק במינוח הבלשני הערבי בגישה אינטרדיסציפלינרית. פרויקט זה ממומן על ידי מענק אישי של הקרן הלאומית למדע. ביאטה מלמדת קורסים הקשורים ללשון הערבית ומשמשת כאחראית על קידום הוראת השפה הערבית בחוג שלה. במסגרת תפקידה זה, מרכזת פרויקט גדול של קורסי ערבית בסיסית עבור קהילת האוניברסיטה, וכן מרכזת פרויקט חונכות עבור סטודנטים מתקשים בחוג שלה.

גב' סאוסן ח׳יר היא דוקטורנטית במסלול לתואר כפול מביה״ס למדעי הפסיכולוגיה באוניברסיטת חיפה והחוג לחקר הדתות באוניברסיטת Abo Akademi בפינלנד. נושא עבודת הדוקטורט שלה הינו ״פרופילי הערכים והדתיות בקרב סטודנטים דרוזים ומוסלמים בישראל במפגש בין מסורת למודרניזציה״, בהנחיית פרופ׳ יוחנן אשל וד״ר נורית נוביס דויטש מאוניברסיטת חיפה ופרופ׳ Peter Nynas וד״ר Sofia Sjo מאוניברסיטת אובו אקדמי, פינלנד. עבודת הדוקטורט מתבססת על פרויקט המחקרYoung Adults and Religion in a Global Perspective (YARG) שנערך ב-13 מדינות ברחבי העולם בין השנים 2015- 2019 והתיימר לחקור את הישויות הדתיות ופרופילי הערכים של מתבגרים צעירים ממבט חוצה תרבויות. בהתבסס על נתוני המחקר, ח׳יר הייתה שותפה למספר פרסומים אקדמיים המתייחסים בהיבט השוואתי לנתוני המדגמים הדרוזי ו/או המוסלמי בארץ ישראל, גם אל מול נתוני מדגמים לא ישראלים. היא הציגה את עבודתה המחקרית בין השנים 2017- 2020 במספר כנסים אקדמיים באירופה וארה״ב.

כיום, מעבר לדוקטורט, היא מובילה ביחד עם קולגות מישראל, פינלנד וטורקיה מחקר בנושא ״הקשרים בין יצירת משמעות, רווחה נפשית ותחושת סוכנות בצל מגפת הקורונה״. בשנת 2017 ח׳יר זכתה במלגת לבציון לדוקטורנטים מצטיינים מהפריפריה, ושלוש שנים ברציפות עד 2020 זכתה במענק מחקר תחרותי מאוניברסיטת אובו אקדמי, שכלל גם מעבר למשך חצי שנה לפינלנד עם שתי בנותיה במהלך 2019. ח׳יר הינה מרצה מתנדבת בפורומים סטודנטיאליים – בעיקר מרצה על דרכי התמודדות יעילה עם חרדת בחינות והכנת מצגת מוצלחת לכנס אקדמי, ובפורומים נשיים- בהם היא מדברת על השילוב של קריירה/ אקדמיה ואימהות.

ד״ר איילת רובבשי שטרית היא מרצה וחוקרת אורחת במחלקה למדע המדינה באוניברסיטת קליפורניה, אירוויין (UCI). תחומי העניין המחקריים שלה מתמקדים בחקר בתי מחוקקים במבט השוואתי, חקר מוסדות פוליטיים ופוליטיקה ישראלית. ד״ר רובבשי שטרית היא בוגרת תואר שני ושלישי במדע המדינה ותואר שני בקרימינולוגיה בהצטיינות יתרה מהאוניברסיטה העברית בירושלים. עבודת הדוקטורט שלה עוסקת בהצבעת אי-אמון קונסטרוקטיבי ככלי פיקוח של פרלמנטים וכלי ייצוב עבור ממשלות.

מידותיו של האנושי

מפגש עם פרופ' תמר אלאור. יום רביעי ה-30 ביוני 2021. המפגש הוקלט וזמין לצפייה.

האנתרופולוגיה כרוכה אחר האנושי. ככזו היא בולשת אחריו באזורי המחיה המגוונים שלו, כבר מאה וחמישים שנים. הפיות שעמדו סביב עריסתה עם לידתה בסוף המאה התשע עשרה, בירכו את האנתרופולוגיה וקיללו אותה כמקובל באגדות. "עליך למצוא, לתאר ולהסביר את המשותף לכל בני האדם באשר הם, ועליך למצוא, לתאר ולהסביר את השונות העצומה והגיוון האדיר המאפיינים את אורחות חייהם". המסע למציאת מידותיו של האנושי זכה להתייחסות ישירה מצומצמת ביותר בתחום האנתרופולוגיה. זאת למרות שהכל בעצם השתתפו בו. מיכאל לנדמן, מלומד ממוצא שוויצרי, שלימד באחרית ימיו באוניברסיטת חיפה, ניסח אנתרופולוגיה פילוסופית שנגעה ישירות בסוגיית מידותיו של האנושי. בין היתר כתב כך:

האם האנתרופולוגיה מבקשת למצוא סימני היכר שיופיעו בהכרח אצל כל בני האדם בעבר, בהווה ובעתיד ובכל התרבויות? האם היא מחפשת אבן בוחן שתאפשר לנו לקבוע אם יצור מסויים הוא בגדר אדם? או שמא אין זו אלא שאלה טרומית והמטרה האמתית היא לגלות את אפשרויותיה הנעלות ביותר של האנושות, שאמנם לא כל אדם ואף לא כל תרבות מוכשרים להגשימן, אבל רק בהן הגרעין הפנימי ביותר של מהות האדם מגיע להתגלמותו האמתית והשלמה?
מתוך: מיכאל לנדמן האדם בעיני עצמו. אנתרופולוגיה עיונית. ספרית פועלים, 1980

פרופ' תמר אלאור, היא אנתרופולוגית באוניברסיטה העברית, במחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה. עבודתה המרכזית חיברה בין מיגדר, תרבות, דת וידע. שלוש אתנוגרפיות רחבות היקף שכתבה, עסקו בחקר נשים דתיות, וכיסו את שלושת הקהילות החרדיות והדתיות המרכזיות בישראל. משנת 2008 עוסקת אלאור בחקר תרבות חומרית וסגנון בישראל. ספרה האחרון – סנדלים: אנתרופולוגיה של סגנון ישראלי , יצא לאור בדצמבר 2014. תערוכה בנושא זה הוצגה במוזיאון ארץ ישראל בקיץ 2018. בארבע השנים האחרונות היא מנהלת מחקר אנתרופולוגי/ארכיאולוגי בתמיכת ה-ISF במטמנת הזבל הראשונה של העיר תל אביב. בחורף 2021 תתקיים תערוכה במוזיאון העיצוב בחולון שתציג חלק ממצאי מחקר זה.

על רגשות ואקדמיה

מפגש עם ד"ר רבקה נריה בן-שחר. יום רביעי ה-14 ביולי 2021. המפגש הוקלט וזמין לצפייה.

בעוד השיח האקדמי המקובל עוסק בעיקר במחקרים, פרסומים, מאמרים וספרים, מתחת לפני השטח רוחשים היבטים נוספים. לא רק מידות טובות ורעות, אלא גם רגשות חיוביים ושליליים. קנאה, שנאה ובושה מתקיימות במקביל עם שמחה, סיפוק ושייכות. כעובדת סוציאלית לשעבר אני חושבת ששיח פתוח על רגשות באקדמיה יכול להציג, להנכיח, לתאר ולבסוף גם לקבל את הרגשות המגוונים הללו. אור השמש, מסתבר, הוא לא רק חומר החיטוי הטוב ביותר בעולם המשפט, אלא גם בעולם האקדמי.

מדעי הרוח במעברים, מפגש עם סיו"ר מל"ג, פרופ' אדו פרלמן

יום ראשון ה-17 ביולי 2021. המפגש הוקלט וזמין לצפייה.

פרופ' אדו פרלמן הוא סיו"ר מל"ג ופרופסור אמריטוס בפקולטה לרפואה בטכניון והאדם שעומד בראש המערכת הרגולטורית-יזמית (דהיינו מל"ג) שעיצבה את תוכנית המאה למדעי הרוח. נשוחח איתו על מדעי הרוח וננסה להבין כיצד המדעים העיוניים (כולל מדעי החברה) נראים מזווית המבט של פרופ' לרפואה והמועצה להשכלה גבוהה.

על מדעי הרוח

מפגש עם פרופ' רחל גלי צינמון, דיקנית הפקולטה למדעי הרוח, אוניברסיטת תל-אביב, יום רביעי ה-28 ביולי 2021. המפגש הוקלט וזמין לצפייה.

מפגש עם דקאנית הפקולטה למדעי הרוח באוניברסיטת תל-אביב. במהלך המפגש נשוחח על האתגרים של מדעי הרוח כפי שהם נראים מזווית ראייתה. בין היתר, על תפיסת האקדמיה כמוסד להכשרה מקצועית, על מחויבות האקדמיה לחברה, על תהליכי למידה מתמשכים לאורך החיים ועל הוראה ולמידה מחוץ לגבולות האקדמיה.

פרופ' רחל גלי צינמון היא פרופסור מן המניין באוניברסיטת תל אביב בישראל, שם היא משמשת כראשת המעבדה לחקר התפתחות קריירה שבבית הספר לחינוך, וכדיקנית הפקולטה למדעי הרוח. תחומי המחקר שלה מתמקדים בהתפתחות קריירה של קבוצות מוחלשות, בתפקידי עבודה ומשפחה לאורך החיים, בתוכניות ותפיסות עתידיות ובפיתוחן של התערבויות חינוכיות בקריירה.

היא הובילה מחקרים ופרויקטים רבים במימון קרנות מחקר שונות. קבוצת המחקר שלה שותפה למספר מיזמים חברתיים בשיתוף עם אירגוני מגזר שלישי וארגונים ממשלתיים המתמקדים בהתערבויות בקריירה בבתי ספר במגזר היהודי, הערבי והדרוזי, בהתערבויות לצעירים בסיכון ובמיזם חדש לקידום תעסוקה למובטלים.

מודל העבודה של פרופ' צינמון מדגיש את החשיבות של מעורבות בארבעה תפקידים מרכזיים במטרה להגביר רווחה ושביעות הרצון מהחיים: עבודה, משפחה, קהילה ופנאי.

עבודתה מונעת על ידי מחויבותה העמוקה להתפתחות האדם ועל ידי אמונתה באחריות חברתית לבריאותם, רווחתם וחייהם המשמעותיים של הפרט.

פרופ' צינמון היא בת, אחות, רעייה, אם לשלושה ילדים, חברה ורצה למרחקים

מיעוט באקדמיה – קשיים, אתגרים, והזדמנויות (מפגש שני)

בהשתתפות ד"ר רבקה נריה-בן שחר, ד"ר ביאטה שייחטוביץ', גב' סאוסן ח'יר, ד"ר איילת רובבשי שטרית. יום רביעי, ה-18 באוגוסט, 2021.

איך ניתן להתמודד עם חווית המיעוט באקדמיה? איך למנף את עצמנו מהבדידות כדי ליצר קשרים? האם ניתן לנצל את הרגע הפגיע ואת הדעות הקדומות כדי ללמוד וללמד? בעקבות סדרת הרצאות ברשת מעברים התכנסו קומץ חוקרות וסטודנטיות לתארים מתקדמים בכדי לדון, לשתף ולשוחח על החוויות שלהן כמיעוט מהיבטים שונים. נדבר על האתגרים שבדרך, על היכרויות משמעויות שנוצרו הודות למיעוט. על האומץ להפוך את הפגיעות שבמיעוט לעוצמה אישית ומקצועית. וגם על התובנות מעצבות העתיד שנבעו מהחוויות הללו

טרנסג'נדרים וטרנסג'נדריות באקדמיה

מפגש עם פרופ' איריס רחמימוב. יום חמישי ה-26 באוגוסט. המפגש הוקלט וזמים לצפיה.

האקדמיה הישראלית נפתחת. יחד עם החברה ואולי לפניה. נשוחח עם ההיסטוריונית הטרנסג'נדרית איריס רחמימוב על כתיבת היסטוריה טרנסג'נדרית מקומית, על החוויה החברתית והמקצועית הטרנסג'נדרית בכלל ועל הסיפור האישי שלה כפרופסורית טרנסג'נדרית באקדמיה הישראלית.

פרופ' איריס רחמימוב מלמדת בחוג להיסטוריה כללית באוניברסיטת תל אביב ומתמחה בהיסטוריה של מרכז ומזרח אירופה במאות ה-19 וה-20 (במיוחד בתולדות המונרכיה האוסטרו-הונגרית). היא קיבלה את התואר הראשון והתואר השני מהאוניברסיטה העברית בירושלים, וקיבלה בשנת 2000 את תואר הדוקטור מאוניברסיטת קולומביה בניו-יורק. מחקריה עוסקים בין השאר במלחמת העולם הראשונה ומתמקדים במחנות המעצר ובמחנות השבויים שבהם נכלאו מיליוני חיילים ואזרחים. ספרה POWs and the Great War זכה בפרס פרנקל, ובשנה הבאה יופיע בהוצאת אוניברסיטת קורנל קובץ מאמרים שערכה עם פרופ' רותם קובנר World War I and Its Internments: Local, National, and Global Perspectives. איריס פרסמה כשלושים מאמרים ומחקריה הופיעו בשש שפות. היא שימשה כראש מכון קמינגס לחקר רוסיה ומזרח אירופה בין השנים 2015-2009 וערכה את כתב העת "זמנים" בין השנים 2019-2015. מאז שנת 2017 איריס משמשת כחברת הוועד המנהל של האגודה לזכויות האזרח. בשנים האחרונות היא עוסקת גם בחקר ההיסטוריה קווירית של מדינת ישראל ובהתגבשותן של קהילות נון קונפורמיות מבחינה מינית ומגדרית. היא פעילה בקידום זכויות הציבור הטרסנג'נדרי ולהנגשת ידע ומחקרים בנושא לציבור.

Veritas: A conversation with author Ariel Sabar about a bizarre academic scandal at Harvard

Monday 11^th October 2021. Professors Yitzhak Hen and David Levi-Faur will interview Ariel Sabar about his book and the larger ramifications for academic ethics. Meeting video available here.

In 2012, Dr. Karen King, a star religion professor at Harvard, announced a breathtaking discovery just steps from the Vatican: she'd found an ancient scrap of papyrus in which Jesus calls Mary Magdalene "my wife." The mysterious manuscript, which King provocatively titled "The Gospel of Jesus's Wife," had the power to topple the Roman Catholic Church. It threatened not just the all-male priesthood, but centuries of sacred teachings on marriage, sex, and women's leadership, much of it premised on the hallowed tradition of a celibate Jesus. Award-winning journalist Ariel Sabar covered King's announcement in Rome but left with a question that no one seemed able to answer: Where in the world did this history-making papyrus come from? Sabar's dogged sleuthing led from the halls of Harvard Divinity School to the former headquarters of the East German Stasi before landing on the trail of a Florida man with an unbelievable past. Could a motorcycle-riding pornographer with a fake Egyptology degree and a prophetess wife have set in motion one of the greatest hoaxes of the century? Sabar’s critically acclaimed new book, Veritas: A Harvard Professor, a Con Man and the Gospel of Jesus’s Wife, is a stirring expose of how elite professors used fraudulent evidence, failed peer review, and multiple undisclosed conflicts of interest to promote a sensational forgery as a long-lost piece of the Bible.

Ariel Sabar is an award-winning journalist whose work has appeared in The New York Times, The Atlantic, Smithsonian Magazine, Harper's, The Washington Post, and The Wall Street Journal. He has reported from Africa, Europe, Scandinavia, and the Middle East. His debut book, My Father's Paradise: A Son's Search for his Jewish Past in Kurdish Iraq, won the National Book Critics Circle Award, one of the most prestigious prizes in American letters. Veritas was a finalist for the Edgar Award for best true-crime book of the year and for the Investigative Reporters & Editors Book Award. Sabar graduated magna cum laude from Brown University and lives with his family in Washington, DC. For more details, visit his website at www.arielsabar.com.

Professor Yitzhak Hen is an historian of western Europe and the Mediterranean in Late Antiquity and the early Middle Ages at the Hebrew University of Jerusalem. His research focuses on the social, cultural and intellectual history of the post-Roman Barbarian kingdoms of the early medieval West; Western Liturgy; early medieval Latin Paleography and Codicology.

הוגנות מגדרית באקדמיה: חידושים מאוניברסיטת חיפה

פרופ' חנה הרצוג משוחחת עם פרופ' שולמית אלמוג וד"ר גל אמיר שיציגו את נייר העמדה החדש של מערך המגדר באוניברסיטת חיפה. יום חמישי ה-14 באוקטובר 2021. המפגש הוקלט וזמין לצפייה.

רקע: נייר העמדה החדש של אוניברסיטת חיפה כולל דיון בספרות האקדמית הרלוונטית מהארץ והעולם ומתמקד בהליך ההוגנות המגדרית המיטבי. "הוגנות מגדרית" הוא מונח המבטא שאיפה לחברה המתנהלת בהתאם לתפיסה המכירה באי-השוויון ההיסטורי בין גברים לנשים, ומחויבת לפעול בצורה נחושה ומושכלת לצורך מיגורו. יעד העל של המערך להוגנות מגדרית, אותו מבקש נייר עמדה זה לקדם, הוא הטמעת חשיבה מגדרית (gender mainstreaming), שמשמעותה בפועל היא שילוב נושא ההשלכות המגדריות כפקטור רלוונטי בכל ההחלטות, הפעולות והתוכניות באוניברסיטה. השגת יעד זה מצריכה הקצאת תקציבים הולמים והרתמות כלל מוסדית להליך מתמשך של ניטור ושיפור, שנייר עמדה זה מסמן את ראשיתו. לקריאת המסמך ראו קישור זה.

פרופ' שולמית אלמוג היא פרופסור מן המניין בפקולטה למשפטים באוניברסיטת חיפה. היא יועצת נשיא אוניברסיטת חיפה, ממונה על קידום הוגנות מגדרית ומנהלת משותפת של הפורום למשפט, מגדר ומדיניות חברתית. פרופ' אלמוג ייסדה את חקר המשפט והספרות בישראל, ומחקריה עוסקים בו, ואף במשפט וקולנוע, משפט ותרבות ובזכויות נשים וילדים. היא פרסמה ספרים ועשרות מאמרים בישראל, באירופה, בארצות הברית ובקנדה. במקביל לעבודתה האקדמית היא פעילה בהקשר למספר נושאים בעלי חשיבות ציבורית, מופיעה לפני ועדות הכנסת העוסקות במעמד נשים וילדים, חברה בועדות ציבוריות ומסייעת בניסוח הצעות חוק. ספרה החדש -"משהו רוחני זורם כביכול"- שנכתב יחד עם יאיר אלדן (הוצאת כרמל), בוחן באופן ביקורתי תפיסות שגורות הקשורות למגדר ולהבדלים שמקובל לסמן בין גבריות לנשיות.

פרופ' חנה הרצוג היא פרופסור מן המניין (אמריטה) לסוציולוגיה באוניברסיטת תל-אביב, ממקימות התכנית ללימודי נשים ומגדר וכלת פרס אמת-2018. היא פרסמה מאמרים רבים בתחומי התמחותה: סוציולוגיה פוליטית-היסטורית, אי-שוויון אתני, לאומי ומגדרי, גזענות, מגדר ידע ופוליטיקה ומתודולוגיה איכותנית ופמיניסטית. פרופ' הרצוג מנהלת שותפה של "שוות" לקידום נשים בזירה הציבורית במכון ון ליר ושל "יודעת", מרכז ידע דיגיטלי בנושא נשים ומגדר בישראל. לקחה חלק בועדות שונות לקידום שוויון מגדרי ביניהן, ועדת שגב (2007) שבחנה את שירות הנשים בצה"ל והמליצה על שרות מתגייסים על בסיס יכולותיהם ותכונותיהם ולא מינם, ועדה לבחינה מגדרית של תקציב המדינה שהמליצה על הטמעת חשיבה מגדרית במדיניות התקצוב (2014), שמשה ראשת הוועדה לקידום נשים באקדמיה במשרד המדע.

ד"ר גל אמיר מאוניברסיטת חיפה הוא חוקר היסטוריה משפטית של המעברים השלטוניים בארץ ישראל במאה ה-20. עיקר מחקרו ונושא עבודת התזה ועבודת הדוקטורט, הוא הסדר העדה הדתית (שיטת המילת) הקובע סמכות לבתי דין דתיים בענייני המעמד האישי. כמו כן פרסם, בשיתוף עם פרופסור שולמית אלמוג, מספר מאמרים בנושאים של פמיניזם משפטי, כגון ניתוח פילוסופי ומשפטי של תופעת #MeToo. כיום כותב, בשיתוף עם ד"ר נעמה בן זאב, על עורכי הדין הפלסטינים שפעלו במדינת ישראל בשנות החמישים והשישים. גל אמיר הוא עמית מחקר בפקולטה למשפטים ובמרכז היהודי-ערבי באוניברסיטת חיפה וחבר פורום ההיסטוריוניות במרכז למחקר פמיניסטי ב"אשה לאשה".

דור ראשון להשכלה אקדמית, אתיקה, פסיכולוגיה וסוציולוגיה פוליטית בחברה הישראלית

מפגש עם ד"ר מוטי גיגי, ד"ר סיגל נגר-רון וד"ר תמר רזי.יום חמישי, ה-7 באפריל 2022. בהנחיית אופיר אגאי ופרופ' דוד לוי-פאור. המפגש הוקלט וזמין לצפיה.

הספר "מגוונים את מגדל השן, דור ראשון להשכלה אקדמית", (פרדס, 2022) מביא את סיפורה המגוון של החברה הישראלית דרך הסיפורים האישיים של ארבעים וארבעה בנות ובני דור ראשון להשכלה אקדמית בארץ. הספר, בעריכת מוטי גיגי, סיגל נגר-רון ותמי רזי מאפשר דיון באתיקה, בפסיכולוגיה ובסוציולוגיה הפוליטית של קטגוריית הדור הראשון להשכלה אקדמית בעת הזאת, בגבולותיה, יתרונותיה וחסרונותיה וכמובן בהתנגדות לה. נדון עם העורכים במוטיבציה, במשמעות ובהשלכות של הסיפורים שהם פורסים בפנינו ונבקש מהם להביא את סיפור הספר כפרויקט אקדמי-אקטיביסטי מצד אחד וכסיפור אישי וקבוצתי מהצד השני.

ד"ר מוטי גיגי הוא סוציולוג, ראש בית הספר לתקשורת במכללה האקדמית ספיר. חוקר יחסי עיירות פיתוח קיבוצים, מערכת ההשכלה הגבוהה, יחסי מרכז פריפריה כמו גם חוקר מחקרי עיתונות סביב שביתות, חוק הלאום וצעירים. כיהן כיו"ר ארגון הסגל האקדמי. יליד שדרות ודור ראשון להשכלה גבוהה.

ד"ר סיגל נגר-רון היא סוציולוגית ואקטיביסטית פמיניסטית-מזרחית. חברת הסגל הבכיר במכללה האקדמית ספיר. חוקרת הצטלבויות של אתניות, מגדר, מעמד ומרחב בישראל. בין השנים 2014-2017 עמדה בראש המחלקה ללימודים רב-תחומיים ברוח וחברה, וכיום יו"ר הפורום הפמיניסטי של המכללה האקדמית ספיר. גדלה בשכונה ד' בבאר שבע. נשואה ליורם ואמא לעמרי ועדו.

ד"ר תמר רזי היא היסטוריונית וחברת הסגל הבכיר במכללה האקדמית ספיר.חוקרת היסטוריה של השוליים החברתיים בתקופת המנדט, היסטוריה של ילדות ומגדר בעבר עמדה בראש המחלקה ללימודים רב-תחומיים ברוח וחברה ובראשות היחידה לקידום ההוראה והלמידה והייתה בין המייסדות של ארגון הסגל הסגל האקדמי במכללה האקדמית ספיר. ילידת ירושלים ודור שלישי להשכלה גבוהה.