הקורס ניהול הקריירה האקדמית של פרופ' גד יאיר חושף מעט מן הידע הסמוי של האקדמיה. משתתפי הקורס יראו תמונה רחבה של מכלול המרכיבים הבונים "מועמדת טובה" או "מועמד ראוי", ויזקקו לעצמם – תוך איתור דוגמאות – מה הם צריכים לעשות כדי להצליח והאם הם רוצים לעשות זאת. נתבונן על הלימודים עצמם, על המחקר, אך גם על מכלול ההיבטים החברתיים, הכרוכים בבינוי קריירה. יש חוקרים שמספרים את סיפור חייהם המדעי בנרטיב של יד המקרה, קרי שהם הצליחו בזכות מזל או תקלה בלתי צפויה. קורס זה ידגיש, לעומת זאת, שקריירה היא עניין מנוהל, לפחות חלקית. ואמנם, "קריירה מדעית היא עניין מנוהל", הסביר לי ראש מחלקה בשער הכניסה למוסד. "שום דבר לא קורה במקרה", הוסיף. מטרתו של קורס זה להוסיף ליכולותיהם של משתתפיו להבין מה הם צריכים לנהל כדי לקדם עצמם לכיוונה של משרה אקדמית. (סילבוס הקורס משנת תשפ"א בקישור זה)
פרופסור גד יאיר הוא סוציולוג במחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה באוניברסיטה העברית בירושלים. חיבר עד עתה שבעה ספרים וכתשעים מאמרים ופרקים – בין השאר על מדע והשכלה גבוהה. הוא כיהן כסגן דיקן, ראש מחלקה ומנהל של מכון מחקר ומביא ניסיון רב בהערכה של תכניות אקדמיות ומוסדות.
מפגש ראשון: איך מנהלים קריירה אקדמית
מפגש זה מוקדש למסלול המכשולים שבין סיום מבחני הבגרות בתיכון לקבלת משרה אקדמית, וזאת כדי להבין כמה מעטים שורדים בסוף המסלול הזה, שנמשך על-פי רוב, תלוי בתחום, בין עשור לשני עשורים. כדי להמחיש את היסוד הקיומי של השאיפה למשרה אקדמית נדון בסיפורו של קפקא "לפני שער החוק". משעה שנבין עד כמה מעטים נכנסים בשער האקדמיה, What is at stake, נבקש מסגרת תיאורטית שתסייע להבין "מה נדרש" כדי לצלוח את השדה האקדמי – ונעשה זאת באמצעותו של פייר בורדייה ומושגי השדה וההביטוס. בסיום נדון בצורך בניהול ההתנהלות בשדה, כי האקדמיה היא שדה חברתי, וככל שדה – הוא נותן יתרון למי שיודע כיצד להתנהל ומפעיל שיקולי דעת לאורך כל המסלול.
מפגש שני: חוק המצוינות הנדירה
מפגש זה דן במבנה ההיררכי של האקדמיה. חלקו ברור: ההיררכיה שבין דרגות אקדמיות: מרצה, מרצה בכיר, פרופסור חבר, ופרופסור מן המניין. אך חלק מן הריבוד באקדמיה נסתר. יש חוקרים פוריים במיוחד, ויש את השאר. מחקרים מראים כי כעשרים אחוזים מאנשי הסגל מפרסמים כשמונים אחוזים מן המאמרים. נסקור דפוס זה וניתן לו שם: "חוק המצוינות הנדירה". נבין מה זה אומר על נחיצות הבינוניות באקדמיה, ועל האריסטוקרטיה של קטרי המדע, סוחבים את הקרונות הנשרכים מאחור. נציג זאת גם בהתפלגות של דירוג המוסדות, אך נבין שמדובר בחוק כללי: הצטיינות, אפילו בשפיץ שבשפיץ, היא נדירה.
מפגש שלישי: איך בוחנים מצוינות
מפגש זה דן בארבעת השלבים המקדימים לכניסה למסלול הקריירה: התואר הראשון, השני והשלישי – והפוסטדוקטורט. נבין מה מקנה כל תואר, וכיצד מתבוננות וועדות על הנתונים המצטברים במהלך הלימודים. נפריד בין מידע נקודתי בקורס או בתת-תחום לבין מידע מצטבר כממוצע תואר, ונבחן את משמעותם כסיגנלים בשוק תחרותי, ונדון בשאלה מדוע שני מקורות המידע חשובים. בשיחה אדגיש עד כמה לימודי התואר הראשון חשובים – תוך דיון בחוויות מפתח וגילוי עצמי, כמפתח לבינוי שאיפות אקדמיות. נדון גם בשאלות של לימודים לתואר בישראל למול לימוד בארצות הברית, ובאתגרים הכלכליים שהמסלול מציב. בסופו של המפגש יבינו המשתתפים שהמבט הממיין של המוסדות, שמנטר אותם ללא הפסקה – עושה זאת במטרה לנבא "מי יעשה זאת" כאשר כבר יהיה במשרה הנכספת. כי בסופו של יום, ההכרעה שהמוסדות עושים מהמרת על מיליוני דולרים, ומבחינת מקבלי החלטות במוסדות – עליהם לצמצם את אי-הוודאות שבהימור ככל שניתן. סיגנלים מוקדמים למצוינות, במובן זה, הם מידע קריטי. נדבר גם על גיוס "כוכבים" שלא בערוצים הרגילים ומדוע מוסדות חורגים מאמצעיהם כדי לעשות כן.
מפגש רביעי: מדע זה אמריקה
האסטרטגיה האקדמית של מדינת ישראל מבוססת על "מדיניות גירוש": או שאתם לומדים לדוקטורט בארצות הברית, או שאתם שוהים שם בפוסטדוקטורט. יש גם מעט מוסדות אירופאיים "שיעברו" את המבחן הישראלי, בהם קיימברידג', אוקספורד, אוניברסיטת ציריך, או האוניברסיטה החופשית ולודוויג מקסימיליאן בגרמניה ואוניברסיט אמסטרדם בהולנד. בכל מקרה, כשמגורשים לחו"ל – מגורשים הכי גבוה שאפשר. במקרה האמריקני, למשל, תמצאו מעט מאוד ישראלים ששואפים ללמוד באלבמה או באלבוקרקי. למה? מה החשיבות של שהות במוסד מצטיין? מה ההבדל בין לשהות אצל חוקר מצטיין במוסד בינוני לבין חוקר בינוני במוסד מצטיין? במפגש זה נדון בדירוגים של מוסדות אקדמיים, נבין מה האינדיקטורים המשמשים את הדירוג, ונבין את משמעויות הסיגנלים התחליפיים, שמי ששוהה במוסד מצטיין מלביש על קורות החיים שלו – מעבר להוכחת כישוריו האישיים. נדון בחשיבות של קשרים מתמשכים עם חוקרי ה-Alma Mater, המוסד שמעניק את התואר, ונבין כי קריירה נבנית במצרף שבין סיגנלים כלליים לבין הוכחת הכשירות האישית.
מפגש חמישי: מחקר, הוראה, אזרחות
מפגש זה דן בשלושת הקריטריונים בהם בוחנים מוסדות את אנשי הסגל בהם, בעיקר בהליכי קידום. המחקר קשור להשגת מענקי מחקר, להצגת פירות המחקר בכנסים ולפרסומים. נבין את הקשור ההדוק בין ההישגים הללו ובמשמעותם בקהילה המדעית. גם תחום ההוראה משמש להערכת הסגל, בשני כיוונים: תרומה בהכשרה של מספר לומדים גדול, ותרומה בהדרכה של תלמידים לתארים מתקדמים. האזרחות נוגעת לשירות בתוך המוסד: חברות בוועדות, מילוי תפקידים, ויוזמות. לאחר הבנת המרכיבים נדון בסדר ההיררכי של חשיבותם, ככתוב בכותרת ונבחן את מודל התקצוב המדינתי – התקצוב של ות"ת. ומה מקומה של מחויבות חברתית? נדבר על זה בשקט, בסוף.
מפגש שישי: פרסומים- הליבה האקדמית
לפרסומים יש היבט מעשי והיבט ערכי. המעשי: הם מהווים מקור הכנסה משמעותי בתקצוב האוניברסיטאות בישראל. כל מאמר, למשל, מניב למוסדות סכום בן שש ספרות (במשחק סכום אפס, קרי תחרותי בין המוסדות). לפיכך, פרסומים הם חשובים כלכלית, ברור. אבל יש גם היבט ערכי בפרסומים, לאמור החזרת ידע לציבור תמורת התמיכה הציבורית במדע, והעשרתו של העולם הרחב בידע. פרסומים יכולים לכוון לציבור המלומדים בתחום (מאוד חשוב), אך זה גם יכול להיות הציבור המשכיל (פחות חשוב). כך או כך, כפי שנראה בשיעור על קורות החיים, פרסומים הם הליבה של החיים באוניברסיטה. משיגים לשם כך מענקי מחקר ועורכים את המחקר – לכאורה לשם גילוי האמת. אך בלוא הפצתה לרבים, האמת אינה נהנית דיה ואינה יכולה להניע קידום נוסף במאבק המתמיד על דחיפת גבולות הידע.
מפגש שביעי: מדד הירש, H-Factor
במפגש זה נחזור לדיון בהיררכיות במדע: נזכיר מדדים תחליפיים להערכת איכות פרסומים, כמו האימפקט פקטור, ונתמקד במדד הירש שכבש את האקדמיה בסערה. מדד הירש מתייחס לכמות הפרסומים ולהשפעתם במונחי ציטוטים, והוא מציע אפיון קריירה באמצעות מספר בודד. נדון בהבדל שבין ספרים למאמרים ובמקום שממלאים מאמרי סקירה. ונדון באסטרטגיות: לכתוב לבד או ביחד? סדר הכותבים חשוב? מה יותר, כמות או איכות? היכן?
מפגש שמיני: סודי ביותר. ה-CV
מפגש זה ידון ב"תיק האישי", פעמים המסמך הסודי ביותר בחייהם של אנשי אקדמיה. לכולם יש CV, אך במקומות רבים – ולא רק מטעמי פרטיות – נוהגים שלא לחשוף אותו לעין כל. נדון במרכיביו של המסמך, נפשפש באתרי חוקרים במוסדות מצטיינים, ונלמד את אופני הקריאה והדיון בקורות חיים, בהתאמה לשלב בקריירה. נראה איזה מידע מוסדות מבקשים, מה חובה ומה רשות, מה מדגישים, ולפעמים גם מה מסתירים. נראה שיש מוסדות שדורשים מידע מפורט על כתבי העת והציטוטים במאגרי מידע נבחרים. גם נשווה את הנדרש ב-CV אקדמי למה שמצופה, למשל, בתחום הטכנולוגיה העילית.
מפגש תשיעי: מסמך "הביוגרפיה המדעית" או "הצהרת הכוונות" – בינוי נרטיב של מצוינות
כשהתקבלתי כמרצה במחלקה הזמין אותי העומד בראשה לשיחה: "אבל מי אתה?", שאל. הוא הסתכל ב-CV שלי וראה שני מאמרים על רצים למרחקים ארוכים, שניים על האירוויזיון, אחד על הסדרי ירושה במושבים ושניים בסוציולוגיה של החינוך, מהדוקטורט. "להבא", אמר, "תסמן בבירור מה עמוד השדרה האקדמי שלך". כך חושבים מוסדות, כך חושבות וועדות הקידום: הם מצפים למצוא היגיון מארגן, תשוקה לדבר, לתחום, ולגילוי סודות מסוג מאוד הומוגני. המסמך שמארגן את ההיגיון הוא מסמך "הביוגרפיה האקדמית" או "הצהרת הכוונות". בשלושה עמודים וברווח אחד, על מועמדים להציג מהיכן באו ולאן הם הולכים. מה התשוקה המחקרית שלהם. היכן הם פורצים מעבר לגבולות הידוע. מה חוזקותיהם והיכן עוד יתפתחו. מה יימצא בקורות החיים שלהם חמש שנים מהיום. וועדות מבקשות לאתר במסמך הזה וויז'ן, מעוף, ועליו לחצות גבולות ולהגביה עוף. וועדות לא רוצות לקרוא עוד מאותו דבר, אפילו כשהן מחפשות אחר תבנית.
מפגש עשירי: על קידומים ומכתבי המלצה
טוב, אתם מגישים מועמדות לתקן. מה זה? איך זה עובד? מה ההליך? מה זו פרוצדורה? בשיעור זה נדבר תחילה על הליכי קידום – תוך בחינה של ההליכים, איך לא, בהרווארד – ומשם נעבור למכתבי המלצה בהליכי קידום. מילה יכולה לעכב קידום. גם צל ספק. או מחמאה מנמיכה. או סתם – ממליץ שאינו מכיר את אומנות כתיבת ההמלצה, וכותב עבורכם משהו מאוד כללי. כל זה לאמור, על כותבי המלצות לעשות כן בכפפות של משי. כך או כך, אדם בעל קריירת קידומים מלאה (קידום לקביעות + שני קידומים בדרגות פרופסור, חבר ומן המניין) עשוי להזדקק לכשלושים המלצות לאורך הקריירה. שבעה בכל קידום. שלושה במועמדות לפרסים. נוספים אם יגישו לתכניות כמו שנה במכון ללימודים מתקדמים. בקיצור, אם אתם במסלול קביעות תצטרכו רשת ממליצים – ואסור שיהיו לכם קשרים אישיים איתם. בדרך כלל ממליצים אינם יכולים להיות מנחים, חברים, או שותפים במחקר. בהנחה שההליך אינו מושחת – קרי, כשהממליץ מבקש שתכינו עבורם טיוטה, וגם זה קורה – כי אז מובן שיש אי-וודאות רבה בבחירת ממליצים, וצריך לדעת בעיקר ממי לא לבקש המלצה. במפגש זה נקרא מספר מכתבי המלצה ונראה מה הן המילים הנדרשות, כמו Flying Colors, וממה להיזהר – לדוגמה: "הוא בעשרים האחוזים העליונים במחזור שלנו". כמו כן נדבר על אסטרטגיה חשובה בהרחבת רשת הממליצים הפוטנציאליים: שימוש בטכנולוגיה של מעקב אחר פרסומים וכתיבת הערכה והצעות לשיפור לעמיתים בתחום. לבסוף, ומתוך הבנה שיבוא יום ותכתבו מכתבי המלצה – נדבר גם עליכם ככותבי המלצות.
מפגש אחד עשר: שלח לחמך – הרצאות בסמינרים ובכנסים
חוכמת ההמונים: לעולם אינך יודע מהיכן ייווצר קשר משמעותי, לעולם אינך יודעת מי בקהל עשויה להתלהב ממחקרך ולהזמינך למחלקתה. אבל כדי שזה יקרה, את צריכה קהל, ואתה צריך להופיע בכנסים. יש כמובן מגוון מהם: יש כנסי ענק של כל הדיסציפלינה (חובה) ויש כנסים ממוקדים, או Workshops, אליהם מוזמנים או נרשמים קומץ חוקרים (חובה). אתם חייבים להציג ממצאים ראשוניים ממחקרכם, כיוון שזה עשוי לפתוח דלת לפוסטדוק, או לשבתון, או להצעת מחקר משותפת ופרסום משותף. בקיצור, כנסים הם חובה. סופרים אותם בקורות החיים, חמש שנים לאחור. מדוע? בזמנו אמר אחד הרקטורים כי הוא מצפה מכל אחד להשתתף לפחות בשני כנסים, כי שני הכנסים יהפכו למאמרים. אז נסעתם. מה אז? נדבר על "עשיית מודיעין" על ספר הכנס, הכנה לקראת פגישות עם משתתפים חשובים, ויציאה ללאנצ' ביחד.
מפגש שנים עשר: נוכחות ברשת: דפי חוקרים, ורשתות עמיתים במדיה החברתית
בשיחה זו נדבר על אתר אקדמי אישי – זה יכול להיות אתר עצמאי (Wix) או אתר ברשת אקדמית, כמו academia.edu ו-Researchgate. נדבר מדוע חשוב שיהיה לך דף חוקר בגוגל סקולר, ואיך להקים תעודת זהות אקדמית ב-Orcid. נקדיש גם זמן לדיון ברשתות חברתיות דיגיטליות ובחשיבותן.
מפגש שלושה עשר: שערורייה במדע – על מגדר, שיפוט מדעי ומעמד פריפריאלי
המסקנה של החוקרים הרעישה עולמות. הרגיזה. ערערה על מוסכמות, כמו גם על הנחת השוויון ועל מה מועיל לנשים במדע. האמירה של החוקרים כי לנשים עדיף לעבוד עם מדענים, לא עם מדעניות, העלתה סעיפים רבים ובמהירות של ברק ורעם. לא שמעתם על הסערה התורנית בעולם המדע. ובכן, המסקנה של החוקרים אכן הרעישה עולמות. לדברי החוקרים, "נשים בתחילת הקריירה המדעית שלהן מרוויחות יותר, כאשר המנחה שלהם הוא גבר – וזאת בהשוואה להדרכה בידי נשים. אדרבה, גם מנחות בכירות מרוויחות יותר בעבודה עם גברים בתחילת דרכם. הממצאים הללו", הוסיפו מחברי המאמר, "מציעים כי תכניות שמעודדות מדעניות בכירות להנחות מדעניות צעירות עשויות דווקא לפגוע, באופנים בלתי צפויים, בקריירה המדעית של נשים. אדרבה," הם סיכמו, "מדעניות עשויות להרוויח במיוחד מעבודה משותפת עם גברים." סוף ציטוט. המאמר התפרסם בכתב עת מוביל, ותוך שבוע נמחק. מה זה אומר על שיפוט מדעי? בשיחה זו נציג את סיפור המעשה ונדון בשאלות שקשורות בפוליטיקה מדעית.
מפגש ארבע עשר: שיחת מוטיבציה לסוף הקורס: הקריירה האקדמית, הוראות המראה
שתדעו: לכם? – אין לכם גבולות. אתם יכולים להרחיק למרחקים שאף אחד לא מצפה מכם, ושגם אתם לא מעריכים כרגע, שאתם יכולים להגיע עדיהם. אבל אינכם מוגבלים – לא על-ידי גנים, לא על-ידי פוטנציאל או איי קיו, לא על-ידי הרקע החברתי שבאתם ממנו, גם לא בשל מגדר ולאום. קשה? כן, אבל העולם פתוח, כי אתם פתוחים. כי הטבע האנושי פתוח, ואדם יכול להרחיק ולדחוק עצמו לשיאים, כי הטבע האנושי הוא טבע הלומד, והלימוד, המאמץ, החריצות וההרגלים הם הקובעים עד היכן תגיעו. אתם חושבים שאין לכם כישרון כתיבה? אין חיה כזו, לא בכתיבה אקדמית, לפחות. אתם חושבים שהיכולת שלכם לדבר באנגלית ננעלה בגיל צעיר? תחשבו מחדש. אתם חושבים שעתידכם נקבע בכוכבים, בצ'כונה או בגנטיקה שלכם? שטויות. כי אם יש דבר שלמדנו מהרצל, הרי זה שאם תרצו, אין זו אגדה. או שאין דבר העומד בפני הרצון. אין דבר שעומד בפני החריצות. בפני השאפתנות. בפני ההרגלים. אז קחו זאת כמסר לחיים: תרצו – תוכלו. וקחו את הדברים בהמשך כצרור עצות לארגון כמה היבטים בחייכם כחוקרות וחוקרים.
