האקדמיה: היסטוריה מקומית מזווית גלובלית, השוואתית ותרבותית

ד"ר אורי כהן הוא חבר סגל בבית הספר לחינוך באוניברסיטת תל אביב, שם הוא מרצה משנת 2001. מחקריו מתמקדים בהיסטוריה של ההשכלה הגבוהה בישראל ובהתפתחות המוסדות האקדמיים בארץ. קיבל את הדוקטורט שלו מהאוניברסיטה העברית ב-2001 בנושא האוניברסיטה העברית בעשור הראשון למדינה. פרסם ארבעה ספרים על התפתחות מוסדות אקדמיים בישראל, ביניהם על האוניברסיטה העברית, אוניברסיטת תל אביב ומכון ויצמן למדע.

ד"ר אורי כהן הוא חבר סגל בבית הספר לחינוך באוניברסיטת תל אביב, שם הוא מרצה משנת 2001. מחקריו מתמקדים בהיסטוריה של ההשכלה הגבוהה בישראל ובהתפתחות המוסדות האקדמיים בארץ. קיבל את הדוקטורט שלו מהאוניברסיטה העברית ב-2001 בנושא האוניברסיטה העברית בעשור הראשון למדינה. פרסם ארבעה ספרים על התפתחות מוסדות אקדמיים בישראל, ביניהם על האוניברסיטה העברית, אוניברסיטת תל אביב ומכון ויצמן למדע.

ד"ר שירה וילקוף מלמדת במסלול לאדריכלות נוף בטכניון. שירה היא היסטוריונית של המרחב, התכנון והעירוניות בישראל. המחקר שלה עוסק בממשקים בין הפרופסיה, הפוליטיקה, ועיצוב המרחב המקומי בזיקה למעברי ידע טרנסלאומיים.  במסגרת מחקר הפוסטדוקטורט שלה בשנת 2018, הייתה שירה חברה בצוות פרויקט קטלוג הארכיון ההיסטורי של האוניברסיטה העברית.

ד"ר עדי לבני היא היסטוריונית המתמחה בהיסטוריה של האוניברסיטה העברית. קיבלה את הדוקטורט שלה מהאוניברסיטה העברית, במחקר שעסק ב"אוניברסיטה ואימפריה בפלסטיין המנדטורית". בוגרת התכנית לדוקטורנטים מצטיינים בבית ספר מנדל. בין 2016-2018 ריכזה את פרויקט קטלוג הארכיון ההיסטורי של האוניברסיטה העברית ואצרה את התערוכה "הוראת שעה: האוניברסיטה העברית, המלומדים היהודים והפרידה מאירופה".

ד"ר עמית לוי הוא היסטוריון המתמחה בשאלות של הגירת ידע ומפגשים בין-תרבותיים. מחקרו עוסק בהתפתחות המזרחנות בישראל ובשורשיה הגרמניים. שימש כרכז אקדמי של מפעל תולדות האוניברסיטה העברית וכמתאם מחקר של פרויקט 'קרעי תרבות', שיתוף פעולה ישראלי-גרמני לתיעוד עזבונות של מלומדים יהודים-גרמנים. משמש כמנהל העריכה של כתב העת 'נהריים' לחקר הספרות והתרבות היהודית-גרמנית בהוצאת דה גרויטר.

ד"ר אסף זלצר, חבר סגל בחוג ללימודי ישראל. רכש את השכלתו באוניברסיטה העברית בירושלים שם החל לעסוק בהיסטוריה של הקמפוס בהר הצופים. בהמשך היה מעורב בפרויקט תולדות האוניברסיטה וכתב וערך את הכרך הרביעי בספרי האוניברסיטה (כרך האישים). היה מעורב בהקמתם של ייצוגים ויזולאיים בקמפוס העוסקים בהיסטוריה של האוניברסיטה.

פרופ' יצחק גרינגברג הוא פרופסור אמריטוס במכללה האקדמית בית ברל. מחקריו עוסקים בזיקה בין אידיאולוגיה כלכלה ופוליטיקה ביישוב העברי בארץ ישראל ובמדינת ישראל.

ד"ר אורי כהן הוא חבר סגל בבית הספר לחינוך באוניברסיטת תל אביב, שם הוא מרצה משנת 2001. מחקריו מתמקדים בהיסטוריה של ההשכלה הגבוהה בישראל ובהתפתחות המוסדות האקדמיים בארץ. קיבל את הדוקטורט שלו מהאוניברסיטה העברית ב-2001 בנושא האוניברסיטה העברית בעשור הראשון למדינה. פרסם ארבעה ספרים על התפתחות מוסדות אקדמיים בישראל, ביניהם על האוניברסיטה העברית, אוניברסיטת תל אביב ומכון ויצמן למדע.

פרופ' יאני נבו הוא גימלאי המחלקה לפילוסופיה, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב. בין תחומי התמחותו, פילוסופיה אנליטית (ויטגנשטיין, קוויין, פאטנם, רורטי), פרגמטיזם אמריקאי (גיימס, דיואי), פילוסופיה פוליטית וחברתית (רולס) ואתיקה יישומית. פרופ' נבו פרסם את מאמריו בתחומים אלו. ספרו, "אזמל שקהה" עוסק בביקורת יומרת הפילוסופיה האנליטית ל"סילוק" המטפיזיקה מתחום העיון באמצעות ביקורת השפה. בשנים האחרונות פרופ' נבו מרבה לעסוק בנושאים של אתיקה ואקדמיה, גם בהקשר מוסדי באב"ג.

פרופ' פרץ לביא הוא נשיא הטכניון לשעבר, שכיהן בתפקיד במשך שלוש קדנציות (2009-2019) – הנשיא הראשון בהיסטוריה של הטכניון שנבחר לתקופה זו. מומחה עולמי בחקר השינה, הקים את המעבדה הראשונה בישראל לאבחון הפרעות שינה. לאורך הקריירה שלו זכה בפרסים יוקרתיים, ביניהם פרס א.מ.ת ברפואה. פרופ' לביא מילא תפקידים בכירים בטכניון, כולל דיקן הפקולטה לרפואה וסגן נשיא לפיתוח משאבים. על תרומתו לקשרי אקדמיה עם צרפת, הוענק לו אות האביר הקומנדר במסדר הצרפתי Ordre des Palmes Académiques.

אבי שלו, בוגר תואר ראשון  ושני בכלכלה מדרום אפריקה. בעל תואר שני בכלכלה (ללא תזה) מהאוניברסיטה החופשית של ברלין ובעל תעודת הוראה ממכללת אלקאסמי. אבי הוא יועץ מומחה לענייני פלסטיניים בתחומים כלכליים פוליטיים וחברתיים. הוא בעל ניסיון מוכח ועשיר בקידום דיאלוג, בניהול פרויקטים ובתיאום בין ישראלים ופלסטינים בנושאים אסטרטגיים, מסחריים ומיזמי תשתיות.

ד"ר אורית אבוהב, מרצה בכירה בגמלאות במכללת בית ברל. רכשה את כל שלושת תאריה האקדמיים במחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה באוניברסיטה העברית. נושאי מחקרה הם בעיקר על התפתחות האנתרופולוגיה בישראל וחתונה ומתנות חתונה בישראל. עמדה בראש האגודה האנתרופולוגית הישראלית בשנים 2007-2009. בשנת 2011 זכתה לפרס הקרן הישראלית למדע (ISF)

פרופ' אלכס לובוצקי הוא חבר סגל במכון איינשטיין למתמטיקה באוניברסיטה העברית. פרופ' לובוצקי מתמטיקאי בעל הישגים יוצאי דופן, זכה בפרס ישראל ובפרסים בינלאומיים רבים, חבר באקדמיה הישראלית והאמריקאית למדעים, וזכה שלוש פעמים במענקי ERC יוקרתיים. הוא פרסם למעלה מ-150 מאמרים וארבעה ספרים, ושימש כפרופסור אורח במוסדות מובילים כמו ייל, סטנפורד ופרינסטון. לצד פעילותו האקדמית, שימש כחבר כנסת וכנשיא האיגוד הישראלי למתמטיקה.

ד"ר מרים סמט היא היסטוריונית של החינוך, עמיתת פוסט-דוקטורט בפרויקט משותף של האוניברסיטה הטכנית בבראונשווייג והאוניברסיטה העברית. את השכלתה האקדמית רכשה באוניברסיטה העברית בחוג להיסטוריה ובמכון ליהדות זמננו. מחקריה מתמקדים בהיסטוריה של החינוך היהודי בעת החדשה ושל מערכת החינוך הישראלית.

ד"ר יהודית דורי דסטון היא עמיתת מחקר במרכז אהרן ברק למחקר משפטי בינתחומי באוניברסיטה העברית ועוזרת משפטית בכירה בבית המשפט העליון. מחקריה עוסקים בתפר שבין היסטוריה למשפט, כולל משפטי שואה ועיצוב הפרופסיה המשפטית בראשית ימי המדינה.

פרופ' קובי מצר הוא פרופסור אמריטוס לכלכלה באוניברסיטה העברית, שם לימד מ-1972 עד 2010. פרופ' מצר כיהן כדיקן הפקולטה למדעי החברה באוניברסיטה העברית, כנשיא האגודה הישראלית לכלכלה, וכנשיא האוניברסיטה הפתוחה (2013-2018). היה פרופסור אורח באוניברסיטאות מובילות כמו ברקלי, סטנפורד ו-LSE. מחקריו מתמקדים בהיסטוריה כלכלית של ישראל/פלשתינה ובהיבטים כלכליים של אתנו-לאומיות. פרסם ספרים חשובים בתחומו, ולאחרונה עסק בחקר התפתחות מדעי החברה באוניברסיטה העברית.

ד"ר אסף זלצר, חבר סגל בחוג ללימודי ישראל. רכש את השכלתו באוניברסיטה העברית בירושלים שם החל לעסוק בהיסטוריה של הקמפוס בהר הצופים. בהמשך היה מעורב בפרויקט תולדות האוניברסיטה וכתב וערך את הכרך הרביעי בספרי האוניברסיטה (כרך האישים). היה מעורב בהקמתם של ייצוגים ויזולאיים בקמפוס העוסקים בהיסטוריה של האוניברסיטה.

פרופ' רוברטו בקי (1909-1995) היה דמוגרף וסטטיסטיקאי מוביל, ממייסדי האקדמיה והסטטיסטיקה הרשמית במדינת ישראל. יליד רומא, איטליה, החל את קריירתו האקדמית באיטליה וב-1938 נמלט לארץ ישראל בעקבות חוקי הגזע האנטישמיים. שימש כדיקן הראשון של הפקולטה למדעי החברה באוניברסיטה העברית (1953-1955) ומילא תפקיד מכריע בייסוד החוגים לסטטיסטיקה ודמוגרפיה. היה מייסד ומנהל הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה והוביל את המפקד הראשון במדינת ישראל. בקי הקים גם את המרכז לדמוגרפיה של היהודים במכון ליהדות זמננו. מחקריו המובילים עסקו בדמוגרפיה של העם היהודי, פריון וסוגיות אוכלוסייה בישראל. עמד בתוקף על האמינות המקצועית והעצמאות של הנתונים הסטטיסטיים מול לחצים פוליטיים. זכה בפרסים רבים ובהם פרס ישראל (1982), פרס רוטשילד במדעי החברה (1978) ויקיר ירושלים (1994). היה חבר באקדמיה הישראלית למדעים ובעל השפעה עמוקה על פיתוח מדעי החברה והמחקר הדמוגרפי בישראל ובעולם.

ד"ר אסף זלצר, חבר סגל בחוג ללימודי ישראל. רכש את השכלתו באוניברסיטה העברית בירושלים שם החל לעסוק בהיסטוריה של הקמפוס בהר הצופים. בהמשך היה מעורב בפרויקט תולדות האוניברסיטה וכתב וערך את הכרך הרביעי בספרי האוניברסיטה (כרך האישים). היה מעורב בהקמתם של ייצוגים ויזולאיים בקמפוס העוסקים בהיסטוריה של האוניברסיטה.

פרופ' סיגל אלון היא פרופסור במחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה וראש מכון ב.י. כהן למחקרי דעת קהל באוניברסיטת תל-אביב. מחקריה מתמקדים באי-שוויון סוציואקונומי, מגדרי וגזעי-אתני בשוק העבודה ובהשכלה גבוהה, ובהשפעת מדיניות ציבורית עליהם. עבודתה היא אינטרדיסציפלינרית, משלבת גישות מתחומים שונים. הייתה עמיתת מחקר במוסדות מובילים כמו Stanford ופרינסטון. ספרה על העדפה מתקנת זכה לתהודה רבה באקדמיה ובמערכת המשפטית האמריקאית. מחקרה הנוכחי עוסק בעתיד העבודה בעידן הקורונה.קישור לאתר של סיגל כאן. הגשת מועמדות לפוסטדוק שלה.

ד"ר דורון טימור הוא חוקר ב"יד טבנקין" וב"מכון לחקר הקיבוץ" באוניברסיטת חיפה ומלמד באוניברסיטה הפתוחה. עוסק בתרבות סטודנטים בישראל ובעולם ובחקר קהילות שיתופיות וקיבוצים. מאמרו על התחזקות הסטודנטים חברי הליכוד בשנות ה-60 וה-70 פורסם בכתב העת "Israel Studies". עבודת הדוקטורט שלו בהנחיית ד"ר אורי כהן מאוניברסיטת תל-אביב עסקה בתרבות סטודנטים בישראל בעשור השלישי למדינה.

חיים פורטנוי הוא מנהל סקר מיומנויות (PIAAC) בישראל. בעל תואר שני בסוציולוגיה, עובד בלמ"ס משנת 1997, ובאגף חינוך וחברה משנת 2000. בשנים 2011-2019 ניהל את תחום סטטיסטיקה של חינוך והשכלה.

יובל מזר, ד"ר לכלכלה מהאוניברסיטה העברית, חוקר בכיר בחטיבת המחקר של בנק ישראל ויושב ראש הועד הארצי של עובדי בנק ישראל. משורר, מרצה לכלכלה וסופר.

פרופסור עמי וולנסקי הוא פרופ' חבר בדימוס באוניברסיטת תל אביב; סמנכ"ל תכנון של משרד החינוך; המדען הראשי של המשרד; יועץ לארבעה שרי חינוך בתחום ההשכלה הגבוהה; וחבר סגל בבית הספר למנהיגות במנדל.

פרופ' ברק מדינה כיהן כרקטור האוניברסיטה העברית בשנים 2017-2023. מחזיק בקתדרה לזכויות האדם ע"ש השופט חיים ה. כהן בפקולטה למשפטים, שם שימש גם כדיקן (2009-2012). בעל תארים במשפטים וכלכלה מאוניברסיטאות תל-אביב, הרווארד והעברית. מחקריו מתמקדים במשפט חוקתי וניתוח כלכלי של המשפט, במיוחד בסוגיות שוויון, חופש ביטוי וביקורת שיפוטית. פרסם שבעה ספרים, בהם הספר המרכזי על המשפט החוקתי בישראל (עם אמנון רובינשטיין) ומונוגרפיה מקיפה על דיני זכויות האדם בישראל.

ספיר איפרגן, ראש צוות תקשורת, השכלה גבוהה, מו"פ וחדשנות באגף התקציבים במשרד האוצר. אמונה על תקציבים בהיקף של כ-15 מיליארד ש"ח בשנה ועל קידום רפורמות כלכליות בתחומים אלה ותכניות השקעה במו"פ. היא חברת דירקטוריון במספר קרנות מחקר. ספיר היא בעלת תואר ראשון בממשל ופוליטיקה וכלכלה ותואר שני מחקרי בכלכלה, מאונ' בן-גוריון.

ד"ר עדי לבני היא היסטוריונית המתמחה בהיסטוריה של האוניברסיטה העברית. קיבלה את הדוקטורט שלה מהאוניברסיטה העברית, במחקר שעסק ב"אוניברסיטה ואימפריה בפלסטיין המנדטורית". בוגרת התכנית לדוקטורנטים מצטיינים בבית ספר מנדל. בין 2016-2018 ריכזה את פרויקט קטלוג הארכיון ההיסטורי של האוניברסיטה העברית ואצרה את התערוכה "הוראת שעה: האוניברסיטה העברית, המלומדים היהודים והפרידה מאירופה".

חגית מסר ירון, פרופ' להנדסת חשמל באוניברסיטת תל אביב, מילאה שורה של תפקידי ניהול אקדמיים. בנוסף לפעילותה הפורמלית באקדמיה, היא מתעניינת ועוסקת במדיניות מדע והשכלה גבוהה, בקידום נשים במדע וטכנולוגיה, ובאתיקה של מדע וטכנולוגיה. בנושאים אלו הרצתה, כתבה ופרסמה במגוון מסגרות לרבות ספרה “הקפיטליזם של הידע” שפורסם ב-2008.

Prof. John Sexton is President Emeritus of New York University and Dean Emeritus of NYU Law School. He served as NYU's President from 2001 to 2016 and as Law School Dean for fourteen years prior. Currently chairs the University of the People President's Council and serves on several prestigious boards. He is a member of the American Academy of Arts and Sciences and the Council on Foreign Relations.

פרופ' שרה גורי-רוזנבליט היא פרופסור מן המניין במחלקה לחינוך ולפסיכולוגיה באוניברסיטה הפתוחה. בעלת דוקטורט מסטנפורד ומומחית בינלאומית למערכות השכלה גבוהה, טכנולוגיות דיגיטליות והוראה מרחוק. מילאה שורת תפקידים בכירים באו"פ, כולל משנה לנשיא לעניינים אקדמיים ודיקן פיתוח וטכנולוגיות למידה. פרסמה ספרים ומאמרים רבים וחברה בפורומים בינלאומיים יוקרתיים, ביניהם הוועדה המדעית של יונסקו לחינוך גבוה ורשת University of the Future המאגדת חוקרי השכלה גבוהה מ-18 מדינות.

תמר אלמוג היא מומחית להוראה ולמידה, ועוז אלמוג הוא סוציולוג והיסטוריון. שניהם חברי סגל באוניברסיטת חיפה. ספרם הקודם, דור ה־Y – כאילו אין מחר (2016), היה רב מכר ועורר שיח ציבורי נרחב בישראל על המאפיינים, הצרכים והקשיים של הצעירים בימינו.

Prof. Mitchell G. Ash is Professor Emeritus of Modern History at the University of Vienna. Member of the Berlin-Brandenburg Academy of Sciences and the European Academy of Sciences and Arts. Previously taught at the University of Iowa and held visiting positions at prestigious institutions including Princeton, Berkeley, and the Hebrew University of Jerusalem. Author or editor of 19 books and more than 160 articles focusing on the history of science and universities in political and cultural contexts. Currently researching scientific and political regime changes in Germany and Austria across key historical transitions of the 20th century.

פרופ' גילי דרורי היא סוציולוגית, חברת סגל המחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה וראשת פורום אירופה באוניברסיטה העברית. בעלת דוקטורט מסטנפורד, שם גם לימדה במשך עשור וניהלה את תוכנית המצוינות ללימודי יחסים בינלאומיים. מחקריה מתמקדים בסוציולוגיה עולמית וחקר הגלובליזציה, בדגש על השפעותיה על מדינות, ארגונים, רעיונות ותפיסות. תחומי המחקר שלה כוללים אקדמיה וחינוך, ארגון וניהול, זכויות אדם, ומדע וחדשנות. כיהנה כנשיאת האגודה הסוציולוגית הישראלית (2018-2020) וכיום עמיתה בכירה ב-Martin Buber Society of Fellows.

Johan Östling is a historian and Wallenberg Academy Fellow at the Department of History, Lund University. He is the director of the Lund Centre for the History of Knowledge (LUCK). Östling’s research encompasses various aspects of modern European history, in particular, the history of knowledge, intellectual history, and the history of the university.

Prof. Emily Levine is Associate Professor of Education and History at Stanford University. Previously taught at UNC-Greensboro and earned her PhD from Stanford and BA from Yale. Author of the award-winning book "Dreamland of Humanists" (2013), which received the Herbert Baxter Adams Prize from the American Historical Association. Her scholarship has appeared in prestigious scholarly journals as well as major publications like The New York Times and Foreign Policy. Her book "Allies and Rivals: German-American Exchange and the Rise of the Modern Research University" (2021) explores the development of research universities through the lens of German-American academic exchange.

Prof. Mitchell G. Ash is Professor Emeritus of Modern History at the University of Vienna. Member of the Berlin-Brandenburg Academy of Sciences and the European Academy of Sciences and Arts. Previously taught at the University of Iowa and held visiting positions at prestigious institutions including Princeton, Berkeley, and the Hebrew University of Jerusalem. Author or editor of 19 books and more than 160 articles focusing on the history of science and universities in political and cultural contexts. Currently researching scientific and political regime changes in Germany and Austria across key historical transitions of the 20th century.

Ellen Schrecker is an American historian and author who has written extensively about McCarthyism and American higher education. Her latest book, The Lost Promise: American Universities in the 1960s (University of Chicago Press, 2021) provides the first comprehensive analysis of American higher education’s most turbulent decade. A professor emerita of history at Yeshiva University, she also edited Academe, the magazine of the American Association of University Professors, and wrote a Chinese cookbook. Website: https://www.ellenschrecker.com/

Prof. Giliberto Capano is Professor of Public Policy at the University of Bologna and former director of the Italian Centre for Research on Universities and Higher Education Systems (2015-2021). He edits the journal Policy & Society and specializes in public administration, policy analysis, and comparative higher education. His research focuses on governance dynamics in higher education, policy design and change, and leadership in policymaking.

Christine Musselin is a member of the Centre for the Sociology of Organizations (CS0), a Sciences Po and CNRS research unit. She leads comparative studies on university governance, higher education policies, and academic labour markets. She has been a DAAD fellow in 1984-85 and a Fulbright and Harvard fellow in 1998-99. She has led the CSO from 2007 to 2013 and has been the Vice-president for Research of Sciences Po from June 2013 to November 2018.

Prof. Michael Dobbins is adjunct professor of policy analysis at the University of Konstanz. His research focuses on higher and secondary education policy and post-communist transformation processes, with particular attention to interest groups. He co-directs the research project "The Missing Link: Examining Organized Interests in Post-Communist Policy-Making," funded by the German Research Foundation and Polish National Science Center. His doctoral research explored higher education in Central and Eastern Europe.

Prof. Jacint Jordana is Professor of Political Science and Administration at Pompeu Fabra University and ICREA Academia researcher. He currently runs the Institut Barcelona d'Estudis Internacionals (IBEI). He is also a member of the Scientific Advisory Board of the Barcelona City Council, as well as of the Board of Trustees of the Barcelona Centre for International Affairs(CIDOB). His main area of research focuses on the analysis of comparative public policies from a multilevel perspective, with special attention to regulatory policies and their specialized institutions.