עוולות ותיקונן

מפגש 1

תיאוריות של צדק

מפגש עם פרופ' יוסי דהאן, יום ראשון, ה-11 בפברואר, 2024. במסגרת סידרת "עוולות ותיקונן", מעברים והקורס על מדיניות ורגולציה בעולם גלובלי: סדר וצדק למי? מתי? וכיצד? פרופ' דוד לוי-פאור. המפגש הוקלט וזמין לצפייה.

ההרצאה תשרטט בגישה ביקורתית את הדיון בתיאוריות של צדק חברתי משנות השבעים (החל מפרסום ספרו של רולס "תיאוריה של צדק", הצגת התיאוריה של רולס בקצרה וביקורת מימין (ליברטרניזם) ומשמאל (תפיסות סוציאליסטיות). כמו גם ביקורות של תיאוריות רב-תרבותיות ותיאוריות פמיניסטיות. אשלב דוגמאות מדיניות ציבוריות לאורך ההרצאה.

פרופ' יוסי דהאן הוא פרופ' למשפטים, יושב ראש מרכז אדוה, מחבר הספרים "תיאוריות של צדק חברתי" ו"צדק חינוכי, הפרטה ומטרות החינוך". הוא מייסד העוקץ ואינטלקטואל ציבורי עם קול ייחודי וחריג בחברה הישראלית. בשנים האחרונות עסק יחד עם חנה לרנר ופאינה מילמן סיוון בתפיסות של אחריות בשרשרות ייצור גלובליות, כיום, עסוק בכתיבת ספר על עבודה, מטרות העבודה בחברה מודרנית, קץ העבודה ותפקידם של איגודים מקצועיים.

מפגש 2

איך מפצים על ביזה בת 250 שנה? השיח על פיצויים לקהילה האפרו-אמריקאית

מפגש עם ד"ר רוני רגב, יום שני, ה-12 בפברואר, 2024. המפגש הוקלט וזמין לצפייה.

ד"ר רוני רגב הצטרפה לחוג להיסטוריה באוניברסיטה העברית ב-2017, לאחר שסיימה את לימודי הדוקטורט באוניברסיטת פרינסטון ועבדה שם כמרצה מספר שנים. המחקר שלה עוסק בהיסטוריה של ארצות הברית עם דגש מיוחד על התהליכים בהם כלכלה פוליטית וחיי היומיום מעצבים זה את זה. ספרה הראשון, שפורסם ב-2018, בוחן כיצד שיטת האולפנים ההוליוודית עיצבה את התפתחותם של מקצועות יצירתיים כגון משחק, תסריטאות, בימוי, הפקה, וצילום. בימים אלה היא בתחילתו של פרויקט מחקר חדש על תרבות צריכה אפרו-אמריקאית בחצי הראשון של המאה ה-20. ד"ר רגב מלמדת קורסים על היסטוריה אפרו-אמריקאית, היסטוריה של קפיטליזם, תרבות צריכה בארה״ב, והיסטוריה של עבודה.

מפגש 3

מי מפחד מתיקון עוולות היסטוריות? פרשת ילדי תימן, מזרח ובלקן

מפגש עם ד"ר רות אמיר, יום חמישי, ה-15 בפברואר, 2024. המפגש הוקלט וזמין לצפייה.

פרשת ילדי תימן עולה במחזוריות על סדר היום הציבורי בישראל מאז שנות ה-60 של המאה ה-20. ועדת החקירה הממלכתית בראשות השופט כהן ולאחר מכן קדמי, כוונה להפרכת הטענה של חטיפה ממסדית של הילדים, אך לא בדקה הסברים יריבים וקבעה כי למעט מספר קטן של מקרים מרבית הילדים מתו. גם ועדת החקירה הממלכתית וגם העמותות מתעלמות מהעובדה שהתינוקות, שנולדו לעולים מתימן נלקחו מרשות הוריהם בהסתמך על מוצאם האתני, ולכן, המדינה אחראית גם לשיעורי התמותה הגבוהים לכאורה בהיותם תחת משמורת המדינה.

ד"ר רות אמיר היא ראשת החוג הרב-תחומי במדעי החברה במכללה האקדמית עמק יזרעאל, חברת סגל בתוכנית לתואר שני במנהל ומדיניות ציבורית, ובחוג למדע המדינה. בשנים האחרונות מחקריה מתמקדים במדיניות של צדק מעברי, תיקון עוולות היסטוריות, ובסוגיות במשפט הבין-לאומי הפלילי כגון ג'נוסייד באמצעות העברה בכפייה של ילדים, כמו גם בסוגיית ילדים חיילים בדרום הגלובלי. רות עוסקת כעת במחקר על משטרת פלשתינה המנדטורית כדגם של משטרה קולוניאלית אל מול התפתחויות במשפט הבין-לאומי ההומניטארי.

מפגש 4

צדק מאחה ושיח מאחה כפתרון לעוולות וסכסוכים

מפגש עם פרופ' טלי גל, יום שני, ה-19 בפברואר, 2024. המפגש הוקלט וזמין לצפייה.

פרופ' טלי גל הינה חברת סגל בפקולטה למשפטים ובמכון לקרימינולוגיה באוניברסיטה העברית, וראש הקתדרה והתכנית לזכויות ילדים ונוער במרכז מינרבה לזכויות אדם. מחקריה הם אינטרדיסציפלינרים ועוסקים בצדק מאחה, חלופות להליך הפלילי, זכויות ילדים, משפט טיפולי ונפגעי עבירה. מחברת הספר Child Victims and Restorative Justice: A Needs-rights Model (אוקספורד 2011). יחד עם פרופ' אורי ינאי ערכה את הספר "מפגיעה לאיחוי: צדק מאחה ושיח מאחה בישראל" (מאגנס, 2016). עד לשנת 2022 שימשה כחברת סגל בבית הספר לקרימינולוגיה באוניברסיטת חיפה, ואף עמדה בראשו החל מ 2018. פרופ' גל משמשת כעורכת-חברה בכתב העת הבינלאומי The International Journal of restorative Justice וחברה-מקימה בוועד המנהל של האגודה הישראלית לוויקטימולוגיה. טרם כניסתה לאקדמיה שימשה פרופ' גל כיועצת המשפטית של המועצה הלאומית לשלום הילד.

מפגש 5

התפתחות המגמות המשפטיות של פיצויים במדינת ישראל והצעה לדוקטרינה – מאסון מעגן עד ה- 7 באוקטובר

מפגש עם ד"ר עינבל מימון בלאו, יום ראשון, ה-25 בפברואר, 2024. המפגש הוקלט וזמין לצפייה.

ד"ר מימון בלאו היא חברת סגל בפקולטה למשפטים, הקריה האקדמית אונו, עמיתת מחקר במכון למחשבה ישראלית וכן חוקרת במרכז מינרבה לשלטון החוק במצבי קיצון ובמרכז הידע והמחקר הלאומי בתחום היערכות למצבי חירום, באוניברסיטת חיפה בנושא "שיקום ארוך טווח ברעידות אדמה". ב-2022-2023 ד"ר מימון בלאו היתה עמיתת מחקר ב Frankel Center for Judaic Studies, The University of Michigan. טרם הצטרפותה לסגל הקריה האקדמית אונו, (2018-2019) היתה פוסט-דוקטורנטית באוניברסיטה העברית וזכתה במלגת ליידי דיוויס והפקולטה, וכן היתה פוסט-דוקטורנטית (2017-2018) באוניברסיטת אלברטה בקנדה וזכתה במלגת קרן אייסף היוקרתית לחוקרי בתר-דוקטורט מצטיינים. ד"ר בלאו בוגרת שלושת תאריה (LLB ,LLM ,PhD) מהפקולטה למשפטים, באוניברסיטת תל אביב. משך שנים לימדה בפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב וזכתה בפרס הצטיינות רקטור בהוראה, וכן הצטיינות רקטור בהוראה "רשימת המאה". היא גם זכתה בפרס "דוקטורנטיות מעוררות השראה" בשנה"ל תשע"ו מטעם אוניברסיטת תל אביב. משך כעשור עבדה כעורכת דין בשוק הפרטי והציבורי, בין כך כעוזרת משפטית של כבוד השופט חאלד כבוב, במחלקה הכלכלית בבית המשפט המחוזי בתל אביב. מחקרה בנושא אירועים רבי נפגעים "אחרי המבול – מנגנוני פיצוי באירועים רבי נפגעים בישראל", פורסם בשנת 2021 כספר בהוצאה לאור האקדמית של מכון סאקר ונבו, הפקולטה למשפטים, האוניברסיטה העברית. מאמריה צוטטו ואוזכרו בפסקי דין של בית המשפט העליון ובתי המשפט המחוזיים בישראל. תחומי מחקריה המרכזיים הם משפט פרטי, דיני נזיקין ומשפט וחברה, ובפרט הטיפול המשפטי באסונות ואירועים רבי נפגעים ושיח זכויות.

מפגש 6

הר הבית, אבנים דמעות ותיקון

מפגש עם ד"ר ערן צדקיהו, יום חמישי, ה-29 בפברואר, 2024. המפגש הוקלט וזמין לצפייה.

המפגש בוחן את המידה שבה תיקון היחסים בין יהודים למוסלמים יכול להישען ולהסתייע על מוקד מחלוקת מרכזי – הר הבית. נתחיל בסקירה של מקום של הר הבית בסכסוך ובקונפליקט הזהויות היהודיות והמוסלמיות ומקומו בם. נמשיך לשאול כיצד ניתן למנוע תחושת עוול והשפלה של המוסלמים והיהודים. כיצד במקום רק לנטרל את הפצצה שטמונה בקונפליקט סביב הר הבית להשתמש בו כמנוע ליישוב ומיתון הדרגתי של הסכסוך ועד כמה ניתן להפריד את סוגיית הר הבית מסוגיות אחרות של הסכסוך – אדמה, ביטחון, ריבונות, צדק. נפתח את השיחה בשירו של אברהם פריד "ריבונו של עולם אני יודע שבית המקדש השלישי אינו בנוי מאבנים הוא בנוי מדמעות ואם כל מה שאתה צריך רק עוד דמעה אחת בבקשה קח את שלי!"

ד"ר ערן צדקיהו הוא חוקר יחסי יהודים-ערבים ומדריך גיאופוליטי בארץ. בהכשרתו האקדמית הוא סוציולוג פוליטי-היסטורי המתמחה בממשק שבין תנועות לאומיות ודתיות. ד"ר צדקיהו כתב דוקטורט במכון למדע המדינה בפריז (Sciences Po, 2021) תחת הכותרת “מן השוליים למרכז – הלאומיות הדתית בסכסוך הישראלי-פלסטיני: מבט השוואתי”. מחקריו האקדמיים ממוקם על התפר שבין מדעי הרוח והחברה. כעמית פוסט דוקטורט בחוג למדע המדינה באוניברסיטה העברית בירושלים. במסגרת הפוסטדוקטורט הוא בוחן את המאבק היהודי-מוסלמי סביב ההר הקדוש בירושלים: הר הבית/מסגד אל-אקצא. בנוסף הוא מלמד קורס על ההר הקדוש “בין שמיים לארץ” בחוג למדע המדינה באוניברסיטה העברית ומשמש כעמית מחקר בפורום לחשיבה אזורית. במקביל ערן מדריך סיורים גיאופוליטיים והרצאות מבוא על מזרח ירושלים וחברון. ערן הקים וניהל פרויקטים בתחום המדיניות והפחתת מתחים במקומות קדושים במסגרת ארגוני חברה אזרחית בינלאומיים ואף ייעץ לאנשי דת בכירים, בהם גם ישראלים ופלסטינים, בתהליכי מו”מ. כיום הוא מכהן בוועד המנהל של חלק מן הארגונים והיוזמות שהיה שותף בהקמתם.

מפגש 7

הפוליטיקה של ועדות חקירה

מפגש עם פרופ' רענן סוליציאנו-קינן, יום חמישי, ה-7 במרץ, 2024. המפגש הוקלט וזמין לצפייה.

ועדות חקירה הן מוסדות חד-פעמיים, המוקמים על ידי ממשלות למטרת חקירת משברים, כשלי מדיניות או אסונות. הן משחקות לעתים תפקיד חשוב ככלי של ייחוס אחריות והפקת לקחים, או עצם קיומן ותפקידן נקבעים על ידי הפוליטיקה המעורבת במשברים המובילים אליהן, והן יוצרות סיכונים לשחקנים המעורבים. הספרות הפוליטית על הימנעות מאשמה מספקת מסגרת תיאורטית שימושית לחקר ועדות חקירה, והמחקר האמפירי שלהן משקף תובנות על מתחים מובנים בין אחריות ללמידה בשדה הציבורי.

פרופ' רענן סוליציאנו-קינן הוא חוקר ומרצה בביה"ס למדיניות ציבורית באוניברסיטה העברית. רענן חוקר התנהגות פוליטית, מנהל ציבורי התנהגותי ומחקר אמפירי במשפט. שימש כראש ביה"ס למדיניות ציבורית באוניברסיטה העברית בין השנים 2017-2021.

מפגש 8

שלם ותקן: הסכם השילומים בין ישראל וגרמניה – בחינה חדשה

מפגש עם ד"ר גדעון ראובני, יום שני, ה-11 במרץ, 2024. המפגש הוקלט וזמין לצפייה.

כאשר ב-10 בספטמבר 1952, הרפובליקה הפדרלית של גרמניה, מדינת ישראל והוועידה היהודית לתביעות נגד גרמניה חתמו על הסכם פיצויים בלוקסמבורג, הסדר זה נחשב להיסטורי. פרסומים רשמיים משני הצדדים הציגו אותו כאירוע חסר תקדים בהיסטוריה של היחסי הבינלאומיים כפי שהשמדת העם היהודי על ידי גרמניה הנאצית הייתה ללא תקדים בהיסטוריה האנושית. ההסכם היה אמור לשחק תפקיד מכריע בחינוך העם הגרמני וכתקדים היסטורי לכל העולם. הוא הציב דוגמא והכיל אזהרה: רצח עם הוא פשע שלא יכול להישאר ללא עונש והחוב המוסרי הנובע ממנו חייב להיפרע. אולם, מה שזמן קצר נחשב לאירוע מכונן, נדחק במהרה לשולי הבמה ההיסטורית. בהרצאתי אדון בעקרי הסכם השילומים, בגורמים שהביאו אותו ואנסה להסביר מדוע הוא נשכח. שאלה נוספת שתעלה לדיון תעסוק ביחס בין עוול היסטורי, פיצויים, ופיוס.

ד"ר גדעון ראובני הוא ראש מכון ויידנפלד להיסטוריה יהודית באוניברסיטת ססקס, באנגליה. הוא פרסם על נושאים מגוונים מכתיבה היסטורית, דרך תרבות צריכה ועד להיסטוריה של הספורט. השנה הוא עמית במכון הישראלי ללימודים מתקדמים שם הוא חבר בקבוצת המחקר שעוסקת בפיצויים לעוולות היסטוריות.

מפגש 9

דפוסים ומגמות של מעורבות תאגידים עסקיים בפשעי זוועה

מפגש עם פרופ' סוזן קרשדט (Susanne Karstedt) ופרופ' וים הלסניק (Wim Huisman), יום רביעי, ה-20 במרץ, 2024. המפגש הוקלט וזמין לצפייה.

Since WWII, numerous corporations have been involved in genocide, war crimes and crimes against humanity. This has raised major concern worldwide, and started a proliferation of hard and soft law instruments that require corporations to conduct human rights due diligence and to prevent becoming involved in the most serious human rights abuses.  What are the risks for corporations that are related to their operations?  Which corporate characteristics are conducive to corporations’ engagement in situations of instability, conflict and war where they are at risk of becoming involved in atrocity crimes?

In this contribution we are looking at ‘motivational factors’ as risk factors and identify trends and patterns that are both persistent and related to specific time and space contexts. Our analyses are based on a data set with more than 200 cases of alleged corporate involvement spanning the time since 1940. We use latent cluster modelling to explore patterns of branches of industry, corporate structures, business activities and characteristics of the crimes, in order to establish risk profiles of corporations across time and space.  We identify six risk-profiles across the decades from 1940 – 2020 that are conducive to corporate involvement in massive violence and identify exemplary cases for these. We conclude with lessons for regulatory theory and practice. 

Wim Huisman is a Professor of Criminology at the Vrije Universiteit Amsterdam and head of the VU School of Criminology. Huisman is past-president of the Netherlands Society of Criminology and he is co-Editor in Chief of Crime, Law & Social Change. Huisman is past chair of the Division of White-collar and Corporate Crime of the American Society of Criminology and he is co-founder and board member of EUROC, the white-collar crime working group of the European Society of Criminology. Since 2024, Huisman is member of the Steering Committee of ComplianceNet, an interdisciplinary network to disseminate and synthesize research about compliance. His research interests are corporate compliance and white-collar crime, among which fraud, corruption, environmental crime and corporate involvement in atrocity crimes. Current research includes a life-course perspective on corporate offending.

Susanne Karstedt is a Professor of Criminology at the School of Criminology and Criminal Justice, Griffith University, Australia. She works with a focus on comparative perspectives and has explored the policy-relevance of comparative criminology. She has won numerous awards for her work, including the Sellin-Glueck Award of the American Society of Criminology, the European Criminology Award of the European Society of Criminology, and the Beccaria Gold Medal from the German Criminological Society. In 2020, she was elected a Fellow of the Academy of the Social Sciences in Australia.  She has pioneered work on atrocity crimes, international criminal justice and transitional justice, including state crimes, crimes of the powerful and elites. Her research interests in economic and corporate crimes focus on middle-class crime in Europe and the global involvement of corporations in atrocity crimes. Her book on middle-class crime, co-authored with Stephen Farrall won the Outstanding Book Award from the Division of White-Collar and Corporate Crime of the American Society of Criminology. Together with Wim Huisman and Annika van Baar she is presently working on a project on the involvement of corporations in atrocity crimes. Their joint article in the Oxford Handbook on Atrocity Crimes was awarded the Outstanding Book Chapter Award 2023 of the American Society of Criminology’s Division on White Collar and Corporate Crime. 

מפגש 10

צדק אקלימי: תיקון חייב להתחיל עם הפחת פליטות

מפגש עם פרופ' אלון טל, יום שלישי, ה-26 במרץ, 2024. המפגש הוקלט וזמין לצפייה.

במהלך השנים, תביעת הרגל הפחמנית של מדינות אפריקה והמדינות המתפתחות הולכת וגדלה.  בסוף המאה יהיו 4 מיליארד בני אדם באפריקה, כך שאם העולם השלישי לא יהיה חלק מן המעבר לכלכלה מאופסת פחמן, המאמץ הגלובלי להתמודד עם משבר האקלים לא יהיה אפקטיבי. הנפגעים העיקריים יהיו, דווקא אוכלוסיות המדינות המתפתחות.  ההרצאה תעמוד על המכשולים הקיימים לאימוץ טכנולוגיות נקיות באפריקה והשינויים הנחוצים כדי להבטיח שהפיתוח הכלכלי העתידי בה אכן יהיה בר קיימא.  לטענת המרצה, גם אם יש הצדקה מסוימת לדרישות המדינות המתפתחות לקבלת פיצוים לאדפטציה ואובדן ונזק, באופן אסטרטגי, אין הדגש הנוכחי משרת את האינטרס ארוך טווח של צדק אקלימי.  ההרצאה מתבססת על הפרק האחרון בספרו החדש של פרופ׳ טל: Making Climate Tech Work: Polices that Drive Innovation (Island Press, 2024).

פרופ' אלון טל, חבר סגל בחוג למדיניות ציבורית באונ׳ ת״א מכהן השנה כפרופ׳ אורח בקיימות באונ׳ סטנפורד. בין השנים 2021-2022 כיהן כיו״ר ועדת משנה של הכנסת לסביבה ואקלים.

מפגש 11

טבח ננג'ינג – אנטומיה של פשע מלחמה

מפגש עם פרופ' דני אורבך, יום רביעי, ה-3 באפריל, 2024. המפגש הוקלט וזמין לצפייה.

בדצמבר 1937, מספר חודשים לאחר תחילתה של מלחמת סין-יפן השנייה (1937-1945), פרצו כוחות של הצבא הקיסרי היפני בסערה לננג'ינג, בירתה של הרפובליקה הסינית דאז. במלחמותיו בסוף המאה ה-19 ובתחילת המאה ה-20, הצבא היפני גילה אמנם ברוטליות מסויימת, אך בממוצע, לא שונה מזו של צבאות קולוניאליים מערביים בתקופה, ולפעמים אף פחותה מזו שלהם. עם זאת, במלחמת סין-יפן השנייה, ובאופן ספציפי במהלך כיבוש ננג'ינג, הצבא היפני ביצע זוועות שהדהימו אפילו חלק ממפקדיו: טבח המוני של שבויים ואזרחים, לרבות נשים וילדים, מלווה במעשי אונס, ביזה, הצתה ועינויים מחרידים. מאז, פרשת הטבח בננג'ינג, אשר יפן נמנעת מלקבל אחריות מפורשת עליו, מרעילה את היחסים בין יפן לסין ושכנותיה. הטבח כפי שנראה הוא אירוע היסטורי מכונן בזיכרון ובתודעה של כל מדינות מזרח אסיה. בהרצאה זו, ננסה לדון בשאלה, מה קרה בדיוק בננג'ינג, וכיצד שילוב של פקודות רצחניות אך עמומות, אי ציות אנדימי של קצינים יפנים בדרג ביניים, פריקת עול של מילואימניקים והחלטות הרות אסון בצד הסיני, הובילו לפשע מלחמה גדול יותר מכפי שהיפנים תכננו. אראה כיצד שאלות פרשניות, ובעיקר האופן שבו חיילים תופסים את המלחמה בכללותה, משפיעים על הסיכון שדינמיקה של שדה קרב תידרדר לפשעי מלחמה בקנה מידה עצום.

פרופ' דני אורבך הוא היסטוריון צבאי מהחוגים להיסטוריה ולימודי אסיה באוניברסיטה העברית. מחקריו עוסקים בהפיכות צבאיות, התנקשויות פוליטיות, אי ציות צבאי, הרפתקנים צבאיים, ריגול, מודיעין, דינמיקה של פשעי מלחמה ותולדות דיני הלחימה הבינלאומיים. ספריו, שתורגמו לשפות רבות וביניהן עברית, יפנית, צרפתית, איטלקית, ספרדית ותאילנדית הם ואלקירי – ההתנגדות הגרמנית להיטלר, בוגדים למען המולדת – המורדים הפטריוטים של יפן ו-נמלטים: שכירי חרב נאצים במלחמה הקרה. בימים אלו הוא כותב ספר על תולדות מוסר הלחימה ומושג טוהר הנשק במרחב היפני.

מפגש 12

טראומה קולקטיבית, משפט ובריאות הציבור: מגזזת ועד הקורונה

מפגש עם פרופ' נדב דוידוביץ, יום שני, ה-8 באפריל, 2024. המפגש הוקלט וזמין לצפייה.

למשפט ובריאות תפקידים מרכזיים בכל חברה, כולל בישראל. לא פעם מערכות אלו מנסות להתמודד עם טראומות, ולא פעם הן מייצרות בעצמן טראומות, הן ברמה האינדיבידואלית והן ברמה הקולקטיבית. בימים אלו של טראומה קולקטיבית אדון במקום של שתי הפרופסיות, של המשפט והבריאות, בהקשרים של בריאות הציבור, מתוך פרספקטיבה היסטורית, חברתית ופוליטית. אציע דיון באתיקה של בריאות הציבור אשר מנסה להתייחס למקום של התמודדות עם טראומה קולקטיבית בכלים שהם גם היסטוריים ואתיים, תוך הסתכלות רחבה על תחום הבריאות. אביא דוגמאות מהתמודדות עם ההקרנות שנעשו כנגד גזזת עוד לפני קום המדינה ולאחר מכן בשנות החמישים, ולסיום אדון בטראומות יותר עכשוויות בדגש על תקופת הקורונה, כולל המקום של המשפט ובריאות הציבור בהתמודדות שכללה בין היתר סגרים ובידודים.

פרופ' נדב דוידוביץ' הינו רופא מומחה באפידמיולוגיה ובריאות הציבור, בעל דוקטורט בהיסטוריה וסוציולוגיה של הבריאות. שמש כיו"ר איגוד רופאי בריאות הציבור ומנהל בית הספר לבריאות הציבור באוניברסיטת בן גוריון, ראש תחום מדיניות בריאות במרכז טאוב וחבר בועדות שונות ברמה הלאומית והבינלאומית כולל מועצת הבריאות והועד המנהל של האיגוד האירופי של בתי הספר לבריאות הציבור. מחקריו עסוקים במדיניות בריאות, פוליטיקה ובריאות, התמודדות עם אי שיוויון בבריאות וגזענות במערכת הבריאות.

מפגש 13

ככה מבקשים סליחה? התנצלויות מפורסמות בהיסטוריה

מפגש עם מר אורן נהרי, יום רביעי, ה-8 במאי, 2024. המפגש הוקלט וזמין לצפייה.

כאשר מנהיגים מביעים צער על פשעי מדינותיהם בימיהם של מי שקדמו להם, מצפים להם בדרך כלל סיקור תקשורתי אוהד והערכה ציבורית. לחלק מההתנצלויות הפומביות נלווה גם סיוע כלכלי נדיב. ובכל זאת, האם מאחורי בקשות הסליחה המוכרות ביותר בהיסטוריה אכן ניצבות חרטה אמיתית או לכל הפחות קבלת אחריות? נדון בשאלות אלו ונשאל מדוע מנהיגים ומדינות מתנצלים? ולמה ההתנצלות אינה מתקבלת לעיתים? האם סליחה היא הצעד הראשון לתיקון עוולות או סתם יחסי ציבור? האם היא מלמדת על צביעות או על נורמות ליברליות? תיקון עולם או עולם כהמשכו נוהג?

אורן נהרי הוא מבכירי אנשי התקשורת בישראל. בוגר בית הספר הריאלי העברי בחיפה (1973). למד מדע המדינה ויחסים בין לאומיים באוניברסיטה העברית. עיתונאי, לשעבר בטלוויזיה הישראלית, הערוץ הראשון ווואלה ניוז. התחיל דרכו במחלקת הספורט ומ-1986 בחדשות חוץ. משנת 1993 עורך חדשות החוץ בערוץ הראשון; משנת 2006 גם מגיש "השעה הבין לאומית" ברשת ב'; ומשנת 2012 גם מגיש "הכל דיבורים" ברשת ב'. מייסד (עם דוד ויצטום) את תוכניות הטלוויזיה "רואים עולם" ו"גלובוס". במסגרת תפקידיו סיקר אירועים מן השטח כמו רצח העם ברואנדה, הבחירות הדמוקרטיות הראשונות בדרום אפריקה, הסכסוך בקפריסין, מלחמות יוגוסלביה, הפיגוע במגדלים התאומים ועוד.
ראיין אישים שונים ובהם נשיאי ארצות הברית, הדאלאי לאמה, נלסון מנדלה, וצלב האבל נשיא צ'כוסלובקיה, אנשי רוח וסופרים כברנר הנרי-לוי, איאן מקיואן, פאולו קואלו, אומברטו אקו, סטיבן פריי ורבים אחרים. חתן פרס סמולר לעיתונות לשנת 2013, יושב ראש ועדת פרס ספיר לספרות בשנים 2023 ו-2024, מחבר ספרי עיון רבים שהיו לרבי מכר ועורך ומגיש את תכנית הרדיו שבת עם אורן נהרי ברשת ב'.

מפגש 14

כיצד ניתן להסדיר פרקטיקות מזיקות הקשורות באמונות בכישוף ובכישוף?

מפגש עם פרופ' מירנדה פורסייט (Miranda Forsyth), יום חמישי, ה-16 במאי, 2024. המפגש הוקלט וזמין לצפייה.

For most people in the Global North, such a question might seem of esoteric interest at best.  However, there are two levels of reasons why the topic should be of broad interest.  First, in fact violence and stigmatisation related to these beliefs is a significant and extreme form of human rights abuse in many countries across the globe today, as acknowledged in 2021 in the recent UN Human Rights Declaration on the topic.  Further, this abuse is not just occurring in the Global South.  For example, in the U.K., where these cases have started to be officially recognised, authorities document thousands of cases of child abuse linked to belief in witchcraft each year.  It is a form of abuse that has been routinely overlooked by authorities across the world, leaving the work of protecting the vulnerable, and caring for survivors, to community leaders, tiny NGOs, and caring friends and neighbours.  The second reason the issue should be of broad interest is a conceptual one.  This is because regulation in this requires engagement with what I term “worldview pluralism” in ways that may also be relevant for issues such as scapegoating, misinformation, conspiracy thinking and extremism.

Miranda Forsyth is a Professor in the School of Regulation and Global Governance (RegNet at Australian National Uuniversity (Canberra). Miranda is the author of A Bird that Flies with Two Wings: Kastom and State Justice Systems in Vanuatu (2009) and co-author of Weaving Intellectual Property Policy in Small island Developing States (2015), She works on how people’s diverse justice needs can best be met in contexts of multiple legal and normative orders. Previous projects include the relationships between state and customary justice in Vanuatu and a pluralistic approach to the regulation of intellectual property in the Pacific Islands. Current research projects focussing on the Pacific include the potential of Restorative Justice for the Pacific islands region, particularly in relation to gender based violence; the promise and challenges of Community Rule-Making as regulatory innovation; and a multi-year project on overcoming sorcery accusation related violence in Papua New Guinea. Miranda is also working on the development of a new agenda for Environmental Restorative Justice in both Australia and internationally.

מפגש 15

מוזיאונים ועוולות בעבר ובהווה

מפגש עם פרופ׳ חיים נוי, יום ראשון, ה-26 במאי, 2024. המפגש הוקלט וזמין לצפייה.

מוזיאונים הם סמלים מודרניים מובהקים, ומהווים עד היום נקודות ציון פיזיות ומסמליות במרחב העירוני המערבי, ומעבר לו. מבחינה תקשורתית, מוזיאונים, ובפרט מוזיאוני מורשת וג'נוסייד, הנם מוסדות תיווך המשמשים כדי לנסח, למסור, להנגיש ולפרש סיפורים קולקטיביים לקהלים מגוונים. משונה מאמצעי תקשורת ניידים, ייחודם התקשורתי של מוזיאונים הוא נייחותם הפיזית (בדומה לקולנוע), והאפשרות לתת למבקרים/משתמשים רוויה הקשורה בהגעה לאתר וביקור בו. בשיחה זו אתמקד במוזיאונים המוקדשים לתיווך של עוול היסטורי משמעותי. אתייחס לכלים הייחודיים יותר ופחות המשמשים את המוזיאונים בהשגת מטרתם, באמצעי תקשורת דיגיטליים המשמשים אותם בשנים האחרונות, ובמגע/אינטראקציה עם קהליהם.

פרופ׳ חיים נוי הוא חוקר שיח ביקורתי, שפה ואינטראקציה חברתית, ותקשורת לשונית בהקשרים יומיומיים ובסביבות של מוזיאוני הנצחה ומורשת, רשתות חברתיות, תיווך דיגיטלי ואנלוגי, ואקטיביזם פוליטי. עבודותיו תורמות לתחומי הידע בתקשורת, באנתרופולוגיה לשונית, בסוציו-לינגוויסטיקה, ובהנצחה וזיכרון. תחום נוסף נוגע בשיטות מחקר איכותניות ואתנוגרפיה של תקשורת בסביבות מקוונות. לנוי כמאה פרסומים אקדמיים הכוללים ספרים ומאמרים בכתבי עת מובילים. פרופ' נוי היה היו"ר היוצא של האגודה הישראלית לתקשורת, ומ-2021 מכהן כראש בית הספר לתקשורת באוניברסיטת בר-אילן.

מפגש 16

המאבק לביטול גלובלי של עונש המוות: הצלחות, אתגרים ולקחים

מפגש עם פרופ׳ רון דודאי, יום שני, ה-3 ביוני, 2024. המפגש הוקלט וזמין לצפייה.

עונש המוות היה רווח ושיגרתי ברוב אזורי העולם לאורך רוב ההסטוריה. התנוע הבינלאומית לזכויות האדם שצמחה החל משנות השבעים סימנה את עונש המוות כמנהג אכזרי ובלתי מוסרי המסמל ברבריות, ובעשורים האחרונים חלה מהפכה של ממש, כולל ביטול עונש המוות ברוב מדינות העולם. בהרצאה זו נבחן את הגורמים והתהליכים שהובילו לשינוי דרמטי זה, את הסיבות לכך שעונש המוות נותר על כנו במדינות כמו סין וארה"ב, ואת הסיכויים לחזרתו במדינות כמו ישראל. בין השאר נשאל האם השינוי הובל מנימוקים מוסריים או תועלתנות פוליטית, האם הוא אכן אינדיקציה להתנערות מענישה אכזרית, ואלו לקחים ניתן ללמוד מתהליך זה על היכולת להשיג שינויי מדיניות.

פרופ' רון דודאי מלמד במחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה באוניברסיטת בן גוריון, והוא עמית מחקר ביחידה לחקר עונש המוות באוניבריסטת אוקספורד. זוכה מילגת אלון, מחקריו על ענישה, זכויות אדם, וצדק מעברי התפרסמו בשורה של כתבי עת מובילים, וספרו Penality in the Underground: The IRA’s Pursuit of Infomers יצא לאור לאחרונה בהוצאת Oxford University Press. שימש בעבר כעורך של כתב העת Journal of Human Rights Practice.

מפגש 17

סטנלי כהן על הכחשה: קווים לדיון, ניתוח והמשגה

מפגש עם ד״ר יואב מחוזאי, יום חמישי, ה-20 ביוני, 2024. המפגש הוקלט וזמין לצפייה.

בספרו האחרון והמונומנטלי, State of Denial: Knowing About Atrocities and Suffering, נדרש סטנלי כהן לתופעת ההכחשה. כהן טוען שהכחשה אינה חוסר ידיעה גרידא, אלא תהליך מורכב שמושפע מגורמים פסיכולוגיים, חברתיים ופוליטיים המאפשרים לנו להתחמק מאמיתות וממציאויות מטרידות. למעשה, הכחשה היא חלק בלתי נפרד מהמצב האנושי. הספר מציע איפוא ניתוח מקיף ועמוק של תופעת ההכחשה ביחס להפרות זכויות אדם ועוול חברתי. מאז פרסום הספר, הוא הפך לקריאת חובה עבור חוקרים מתחומי מחקר שונים, כגון לימודי סביבה, ולא רק מתחומים המשיקים לתחום מומחיותו של כהן, דוגמת סוציולוגיה או זכויות אדם.
ההרצאה תעקוב אחר מסעו של כהן לקראת חקר תופעת ההכחשה ותפקידה בהבנת נושא הפרות זכויות אדם. נעמיק בניתוח המסגרת המושגית של כהן ובדרך המחשתו את אופני הביטוי של תופעת ההכחשה. בהקשר זה, ננוע בין טענות שאירועים כלל לא התרחשו, פירושים אויפמיסטיים כלפי עובדות ודיכויין של השלכות מוסריות ופוליטיות. בעקבות כהן, נציג את השפעותיה ההרסניות של תופעת ההכחשה בהנצחת עוולות, בחסימה אחריותיות ואף בחסימתה של התקדמות חברתית. ההרצאה תשלב בין רעיונות אלה לטענות העולות בויכוחים עכשוויים סביב נושא המלחמה מאז השבעה באוקטובר.

ד״ר יואב מחוזאי מכהן כראש בית הספר לקרימינולוגיה, המהווה חלק מהפקולטה למשפטים באוניברסיטת חיפה. הוא השלים את הדוקטורט שלו בסוציולוגיה ב- New School for Social Research, NY. לפני שהצטרף לסגל אוניברסיטת חיפה, היה פוסט דוקטורט באוניברסיטת הרווארד. תחומי המחקר שלו כוללים את תורת המשפט, תיאוריה חברתית ושליטה חברתית, זכויות אדם וההיסטוריה של ידע קרימינולוגי. ספרו האחרון, A Science of Otherness? ‏Rereading the History of Western and US Criminological Thought פורסם לאחרונה בהוצאת Bristol University Press.

מפגש 18

עדויות מן התופת: צדק, תיקון או עוול נוסף?

מפגש עם ד״ר רננה קידר, יום שלישי, ה-25 ביוני, 2024. המפגש הוקלט וזמין לצפייה.

בעשורים שחלפו מאז משפט אייכמן ופתיחתו של ״עידן העד״ גברה ההכרה גם בפוטנציאל המשקם של העדות. משקם הן עבור השורדים שמקבלים הזדמנות לספר את סיפורם, והן בעבור החברה כולה. פרקטיקות של צדק מעברי ומנגנונים דוגמת ועדות הפיוס והאמת של דרום אפריקה עוצבו במודע כדי לאפשר לקורבנות להשמיע את קולם כחלק הכרחי בהתמודדות הקולקטיבית עם פשעי האפרטהייד. גם חוקת בית הדין הבינלאומי הפלילי קובעת  בסעיף 68(3) לחוקת רומא, מנגנון להשתתפות בהליך של  קורבנות הפשעים, המאפשר להם להציג את עמדתם גם אם לא זומנו כעדים משפטיים, מתוך הכרה בתפקידו של מתן העדות כאקט מאחה. ההרצאה תבקש לבחון במבט היסטורי כיצד הפניה לעדויות –  משפט אייכמן, טריבונלים בינלאומיים ברואנדה ויוגוסלביה, ועדות פיוס ואמת – משמשת תפקיד דואלי: גם אמצעי להוכחת האמת והשגת צדק, אבל גם כתיקון עוול בעצם השמעת העדות וההקשבה לה. 

ד״ר רננה קידר היא מרצה בכירה למשפטים ומדעי הרוח הדיגיטליים באוניברסיטה העברית בירושלים. היא הקימה ומשמשת כמנהלת האקדמית של המרכז למדעי הרוח הדיגיטליים ועומדת בראש מעבדת אלפרד לנדקר לניתוח חישובי של עדויות שואה. קידר היא זוכת מלגת אלון לחוקרים מצטיינים ופרס גורני לחוקר צעיר במשפט הציבורי.

במחקריה קידר מפתחת כלים חישוביים של בינה מלאכותית ולמידת מכונה על מנת לנתח עדויות של ניצולים ממעשי זוועה המוניים, ובמיוחד עדויות ניצולי שואה, זאת על מנת לבחון את האופנים השונים בהם חברות מתמודדות עם הפרות שיטתיות של זכויות אדם. המחקרים של ד״ר קידר פורסמו בכתבי עת מובילים.

לד״ר קידר תואר ראשון בהצטיינות במשפטים ובמדע המדינה מאוניברסיטת תל אביב ודוקטורט בספרות השוואתית מאוניברסיטת סטנפורד בארצות הברית. לפני הצטרפותה לסגל המרצים באוניברסיטה העברית, קידר שימשה עמיתת מחקר פוסט-דוקטורט במרכז מינרבה לזכויות אדם ונבחרה כעמיתת מחקר למלגה היוקרתית של ה- Martin Buber Society of Fellows באוניברסיטה העברית. קידר שירתה כפרקליטה במחלקת הבג״צים בפרקליטות המדינה. רננה היא מיוזמות ומקימות ארכיון עדות 710, מיזם התנדבותי שחבריו – אנשי קולנוע, בריאות הנפש, ואקדמיה – מתעדים עדויות של שורדי אירועי שבעה באוקטובר.

מפגש 19

צדק אלטרנטיבי: המשפט כשדה של ביקורת והבניה מחדש של צדק

מפגש עם פרופ' מיכל אלברשטיין, יום ראשון, ה-21 ביולי, 2024. המפגש הוקלט וזמין לצפייה.

בעשורים האחרונים של המאה העשרים התפתחו מנגנונים אלטרנטיביים מגוונים להליכים משפטיים. מנגנונים אלה מציעים תפיסות חדשות של צדק המעצבות מחדש את המשפט באופנים מגוונים בהקשר של הסכסוך הספציפי ושל ההתמודדות החיובית עמו. תפיסות אלה מנסות להתגבר על הביקורת העקרונית אשר הופנתה כלפי המשפט באותה התקופה וניתן לגזור מהם עקרונות אלטרנטיביים של צדק. בדבריי אציג את התנועות האלטרנטיביות לנוכח עקרונות הצדק האלטרנטיבי ואתאר, בין השאר, את שפתן הייחודית, יתרונותיהן כמו גם הביקורת שהופנתה כלפיהן. תוך כדי התמקדות במספר עקרונות של צדק אלטרנטיבי אציג את השפעתם במסגרת המשפט כהבניה מחדש שלו, וכן בתחום ישוב סכסוכים. מתוך כך תעלה תפיסה עכשווית של המשפט כעולה מתוך הסכסוך הספציפי שיש לפתור, כרב פנים ומנגנונים, וכמפתח שיח בינתחומי ורב-מקצועי.

פרופ' מיכל אלברשטין היא דקנית הפקולטה למשפטים באוניברסיטת בר אילן וחוקרת בתחום ישוב סכסוכים, גישור, ותורת המשפט, שפיטה בעידן של פשרות, תנועות אלטרנטיביות למשפט, תורת משפט ופורמליזם, תיאוריה של המשפט, טראומה וזיכרון, זהות וישוב סכסוכים. פרופ' אלברשטין היא חוקרת ראשית בפרויקט Judicial Conflict Resolution הנתמך במענק ERC מטעם האיחוד האירופי. היא כתבה עשרות מאמרים ושלושה ספרים בנושאי מחקרה ומלמדת ומנחה סטודנטים למחקר בארץ ובעולם בפיתוח שלהם. היא זוכת פרס פתאל תשע"ז לחקר המשפט וכן פרס הוקרה לחוקרים בעלי הישגים יוצאי דופן מטעם הרקטור 2016.

מפגש 20

בגידה מוסדית והשלכותיה על שורדי טראומה

מפגש עם פרופ' יעל להב, יום ראשון, ה-28 ביולי, 2024. המפגש הוקלט וזמין לצפייה.

חשיפה לאירוע טראומטי עלולה להוביל למצוקה רגשית חריפה ולהתפתחות של מצוקה פוסט-טראומטית.  אולם מעבר לחשיפה עצמה לטראומה, אופן התנהלות בלתי תקין מצד מוסדות חברתיים אל מול שורדי טראומה, תופעה הקרויה "בגידה מוסדית", מהווה גורם סיכון אשר עלול להחריף את המצוקה הנפשית והסימפטומטולוגיה.

בשיחה המקוונת נשוחח עם פרופ' להב על תופעת הבגידה המוסדית. נדון בתהליכים הפסיכולוגיים שבבסיס הבגידה המוסדית, בהשלכותיה על הרווחה הנפשית של שורדי התעללות, ובמופעים המגוונים שלה במסגרת מלחמת "חרבות הברזל".

פרופ' יעל להב היא פסיכולוגית קלינית מומחית, פרופסור חבר וראש המעבדה לחקר הטראומה הנפשית בפקולטה למדעי הרפואה והבריאות, אוניברסיטת תל אביב. פרופ' להב היא מומחית לטיפול בטראומה, ומטפלת במגוון שיטות, בהן SE ,DBT ו-EMDR. ב-2019 יצא לאור הספר שאותו ערכה, יחד עם פרופ' זהבה סולומון: "משחזור לזיכרון – טיפול בטראומה נפשית".

מחקריה של פרופ' להב מתמקדים בקשרים הייחודיים שבין ההיבטים הפסיכולוגיים, הבין-אישיים, הסומטיים, הפיזיולוגיים והתפקודיים בקרב שורדי טראומה, וכן בהשפעה ה"מדבקת" של הטראומה, כפי שהיא באה לידי ביטוי בתופעת "הזדהות עם התוקפן". מחקריה נערכים בקרב מגוון אוכלוסיות, בהם שורדי התעללות (מינית, פיזית ורגשית) בילדות, שורדות אלימות מצד בן הזוג, פדויי שבי, ולוחמים ואזרחים אשר נחשפים לטראומה מתמשכת על רקע מלחמה.

מפגש 21

הג'נוסייד הצ'רקסי: המאבק על זיכרון, הכרה והישרדות

מפגש עם ד"ר חן ברם, יום ראשון, ה-4 באוגוסט, 2024. המפגש הוקלט וזמין לצפייה.

הקולוניזציה הרוסית של הקווקז, מסוף המאה ה-18 ולאורך המאה ה-19 הביאה למלחמה ארוכה ועקובה מדם בין הכובשים הרוסים לצ'רקסים ולעמים קווקזים נוספים. מלחמה זו הובילה ל"טיהור אתני" (ethnic cleansing) שכלל הגליה וטבח המוני הנתפס כאחד ממעשי רצח העם הראשונים בתקופה המודרנית. בעקבות ההשתלטות הרוסית על הקווקז, הצ'רקסים איבדו את מקומם על במת ההיסטוריה. רצח העם הצ'רקסי לא סופר כלל מנקודת מבטם אלא רק מנקודת המבט של הרוסים הכובשים ושל העות'מאנים שקלטו את הפליטים והשתמשו בהם לצרכיהם.

בשיחה המקוונת נשוחח על הנסיונות לתיקון עוול הג'נוסייד הצ'רקסי שכללו בין היתר מתן אפשרות חזרה של צ'רקסים מהפזורה לקווקז, על עצירת נסיונות התיקון בעקבות עלייתו של ולדימיר פוטין לשלטון והקשחת מדיניות הרוסיפיקציה כלפי צפון הקווקז, על פתיחת הארכיון הצארי בטבילסי בעקבות מלחמת רוסיה-גאורגיה (2008) ומשמעויותיו עבור חקר הג'נוסייד הצ'רקסי והנכחתו בתודעה. נדון על "המלחמה על הזיכרון" של הג'נוסייד הצ'רקסי המתקיימת בין רוסיה ותומכיה לבין פעילים וחוקרים. עבור הצ'רקסים הפך זיכרון הג'נוסייד לסמן לא רק של זיכרון ותביעה להכרה, אלא של התמודדות עם השאלה הפשוטה של התוצאות ארוכות הטווח של הג'נוסייד וההגליה: האם יצליחו לשרוד כעם?

ד"ר חן ברם הוא אנתרופולוג ואיש חינוך, עם הכשרה נוספת בלימודי ארגון ובהנחיית קבוצות. הוא חבר סגל במכללה האקדמית הדסה בירושלים ועמית מחקר במכון טרומן באוניברסיטה העברית ובמכון בן צבי.

ד"ר ברם ערך עבודות שדה במספר יישובים בהם ריכוזי מהגרים מהקווקז ומרכז אסיה בישראל, בקרב נותני שירותים וקובעי מדיניות בהקשר של הגירת שנות ה-90, וכן בקווקז, במרכז אסיה ובקרב מהגרים מאזורים אלה בצפון אמריקה. במקביל ד"ר ברם חוקר את הצ'רקסים בישראל, בקווקז  ובתפוצות אחרות. הוא פעל ועבד במשך שנים כאנתרופולוג מעורב (engaged anthropologist), מנחה ויועץ עם ארגונים ציבוריים, קהילות שונות, משרדי ממשלה ורשויות מקומיות ושימש מנהל שותף בקבוצת מחקר בנושא "ידע אנתרופולוגי- רלוונטיות, שימוש ופוטנציאל" במכון ון ליר.

מפגש 22

אשמת האומות: בחינה מחדש לאחר 25 שנה

מפגש עם פרופ׳ אלעזר ברקן, ההרצאה נדחתה למועד אחר.

בשנת 2000, פרסמתי את "אשמת האומות" ספר העוסק בעלייתן של מדיניות סעד מוסריות בעשורים שחלפו לאחר סוף המלחמה הקרה. מדובר בניסיון של ממשלות לתקן עוולות ופשעי מלחמה שחלו במדינתן באמצעות פיצוי הקורבנות וצאצאיהם. מדיניות הפיצויים והסעד התרחשו בעיקר באירופה, ואלה כוונו באופן שונה כלפי אוכלוסיות ילידיות וכמעט אף פעם לא חלו במצבים פוסט קולוניאליים. האופן שבו התגבשו מדיניות הסעד, היה תלוי בזהות המדינה הנידונה. למשל בפולין הדגש הורה לפצות קודם כל את הכנסייה ואילו בצ'כיה המדיניות נטתה לפצות את בעלי הרכוש ראשונים. בנוסף במסגרת השיח על מדיניות המוסר הללו, נידונו שאלות כמו מי הם הזכאיים ומהו סעד הולם? בספר טענתי שאופן חישוב גובה הפיצויים עקב אחר נוסחה מעורפלת, זו ווידאה שהפיצויים יהיו משמעותיים עבור הקורבנות אך לא מכבידים מדי עבור הנושאים באחראיות.
במבט לאחור, הספר היה אופטימי מדי והמעיט להעריך את תגובות הנגד שהופנו כלפי ניסיונות תיקון שכאלה. כך היה בשוויץ, המלחמה בטרור היוותה הצדקה להסטת כספים המיועדים לפיתוח מדיניות סעד ופיצויים כלפי מטרות לאומניות. אם שנות ה-90 אופיינו בתמיכה הולכת וגוברת בשיח מוסרי של תיקון ופיצוי, מאז שנת 2000 ותחת הילת המלחמה בטרור, הדחף לתיקון מוסרי השתנה והואט מצידן של ממשלות רבות. מנגד השיח על תיקון כפיצוי התרחב לדרישות שהעלו יחידים, מוסדות ואף ממשלות ממדינות הדרום הגלובלי.
על כן נשאלת השאלה היכן עומד שיח הפיצויים והסעד כיום והאם נוכל לחזות את תפקידו בעתיד הקרוב.

אלעזר ברקן הוא פרופסור לעניינים בינלאומיים וציבוריים באוניברסיטת קולומביה. ברקן מכהן כמנהל מרכז זכויות האדם והמדיניות ההומניטרית של SIPA וכיהן כמנהח  המכון לחקר זכויות האדם של אוניברסיטת קולומביה עד לשנת 2021. זאת ועוד פרופסור ברקן הוא המנהל המייסד של המכון לצדק ופיוס היסטורי (IHJR) בהאג. כהיסטוריון בהכשרתו ברקן עשה את הדוקטורט בהיסטוריה אירופית השוואתית באוניברסיטת ברנדייס ואת התואר ראשון באוניברסיטת תל אביב. תחומי מחקריו מתמקדים בזכויות אדם. במיוחד ברקן עוסק בתפקיד ההיסטוריה בעיצוב החברה והפוליטיקה העכשווית כמו גם בהשפעתה על  תגובת ממשלות לפשעים ועוולות היסטוריים קשים. מפעל חייו שואף להשגת פיוס ופתרון סכסוכים על ידי יצירת מפגש חוקרים משני צדדים או יותר של הסכסוך. באמצעות שימוש במתודולוגיה היסטורית, החוקרים מייצרים נרטיבים משותפים המתעלים על חילוקי דעות  פוליטיים. כך ניתן להפוך דיאלוג היסטורי לכלי יסוד לפיוס פוליטי. תחומי עניין מחקריים נוספים של פרופסור ברקן כוללים סוגיות שלהחזרת פליטים, ניתוח השוואתי של ועדות היסטוריות, אתרים קדושים משותפים ושאלת האימפקט של זכויות האדם, במיוחד בכל הנוגע לתיקון וצדק מעברי.