מדיניות, חברה, כלכלה ופוליטיקה במעברים - מעברים: הוויז של ההתפתחות האקדמית

למעבר אל: מדיניות, רגולציה ותכלול: המקרה של ים המלח

איך גורמים למדינה שלמה לעטות מסכות פנים?

מפגש עם פרופ' דורון טייכמן ופרופ' איל זמיר. יום שלישי ה-1 בדצמבר, 2021. המפגש הוקלט וזמין לצפייה.

בצמד מאמרים, פרופ' דורון טייכמן ופרופ' איל זמיר בוחנים את הממשק שבין כלכלה התנהגותית ובין גיבוש המענה המשפטי למגפת הקורונה בישראל.

המאמר הראשון בצמד מנתח את תהליכי קבלת ההחלטות של קובעי המדיניות בישראל בנושא זה מנקודת מבט התנהגותית. המאמר סוקר את האתגרים שנִצבו בפני הממשלה ואת הצעדים המשפטיים שננקטו בישראל בתגובה למגפה, ומציג מסגרת עיונית לדיון בהחלטות שלטוניות מנקודת מבט התנהגותית. בהמשך, המאמר בוחן כיצד שורה של תופעות פסיכולוגיות עשויות היו להשפיע על קבלת ההחלטות השלטוניות בישראל בזמן המגפה.

המאמר השני מנתח כיצד ניתן לעשות שימוש בתובנות מתחום הכלכלה ההתנהגותית על מנת להביא לשינוי ההתנהגות אותו מנסה המדינה לקדם מראשית המגפה. על מנת לבחון שאלה זו, המאמר מציג מסגרת עיונית שבמרכזה האבחנה בין ציוויים (חובות עשה ואל תעשה המגובות בסנקציה) לבין הנדים (כלי רגולציה שמשפיעים על החלטות של פרטים באמצעות תובנות התנהגותיות וזאת מבלי לשלול מהפרטים את חופש הבחירה). על פי המסגרת העיונית המוצגת, במהלך מגפה על מעצבי מדיניות לבסס את מדיניותם על ציוויים ולא על הנדים. יחד עם זאת, הנדים יכולים להשתלב בתגובה המשפטית למגפה כתחליפים לציוויים במצבים שבהם לא ניתן להשתמש בציוויים, או כאמצעי משלים שנועד להגביר את הציות לציוויים. לאחר הצגת המסגרת העיונית, המאמר סוקר שורה של דוגמאות לשימוש בתובנות התנהגותיות במסגרת גיבוש התגובה המשפטית למגפת הקורונה בישראל.

פרופ' דורון טייכמן מחזיק בקתדרה ע"ש יעקב י. ברמן, בפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית בירושלים, ומתמחה בדיני עונשין ובניתוח ההתנהגותי של המשפט. מחקריו ראו אור בכתבי עת מובילים, וספרו (שנכתב יחד עם פרופ' איל זמיר), כלכלה התנהגותית והמשפט, התפרסם לאחרונה בהוצאות אוקספורד. פרופ' טייכמן מלמד דרך קבע במוסדות מובילים כדוגמת אוניברסיטת קולומביה, אוניברסיטת ציריך, ואוניברסיטת מישיגן.

איל זמיר הוא פרופסור מן המניין בפקולטה למשפטים של האוניברסיטה העברית, שבה כיהן כדיקן בין השנים 2002 ו-2005. תחומי המחקר שלו כוללים תיאוריה של דיני חוזים, ניתוח כלכלי והתנהגותי של המשפט, משפט ואתיקה נורמטיבית, ומחקר משפטי אמפירי. הוא פרסם או ערך 17 ספרים (ארבעת האחרונים בהוצאת אוקספורד) ו-75 מאמרים ופרקים בספרים, לרבות בכתבי עת כמו Columbia Law Review, University of Chicago Law Review, Journal of Legal studies, Public Administration Review, and Organizational Behavior & Human Decision Processes. הוא ביקר, בין היתר, בבתי-הספר למשפטים של הארוורד, ייל , NYU, פנסילבניה, ג'ורג'טאון ו-UCLA. פרופ' זמיר זכה בפרסים אחדים, לרבות פרס צלטנר לחוקר בכיר ופרס השופט שניאור זלמן חשין למצוינות אקדמית.

ים המלח מנקודת מבט של תכנון אזורי

מפגש עם מוטי קפלן. הרצאה בבית הספר למדיניות ציבורית, יום שני ה-6 בדצמבר 2021. המפגש הוקלט וזמין לצפייה.

מוטי קפלן, גיאולוג בהשכלתו, מתכנן, עורך תמ"א אחת, תכנית המתאר הארצית האחודה, יועץ למנהל התכנון, במשרד הפנים, המשרד להגנת הסביבה, משרד השיכון, רשות הטבע והגנים, קרן קיימת לישראל ועוד. תחומי ההתמחות העיקריים שלו כוללים מדיניות שמירה וטיפוח שטחים פתוחים ומשאבי סביבה; חופים, נחלים וחקלאות. קפלן ערך תכניות מתאר ארציות אחדות, ביניהן: תמ"א 22 – יער וייעור, תמ"א 13 – חופי אילת, תמ"א 1/35- תכנית המתאר הארצית המשולבת, תמ"א 41 – תכנית המתאר הארצית למשק האנרגיה, תכנית מתאר מחוזית למחוז ירושלים ואחרות. קפלן גם מייעץ למדינות באפריקה, דרום אמריקה ואסיה בנושאי פיתוח אזורי וסביבה. וכן ל-UNDP (United Nations Development Programme) בנושאי יישום אמנת ריו, דרכי התמודדות עם משבר האקלים, הגנת המגוון הביולוגי, ומניעת תהליכי מדבור והידלדלות קרקעות. עבודתו המקצועית משולבת בהוראה בפקולטה לאדריכלות נוף בטכניון, ובמכון ללימודים עירוניים ואזוריים באוניברסיטה העברית בירושלים.

נכסים קריפטוגרפים: אתגרים רגולטורים

מפגש עם ד"ר רועי שטיין. הרצאת אורח במסגרת הקורס "רגולציה וממשל של טכנולוגיות חדשות" בהנחיית פרופ' דוד לוי-פאור, האוניברסיטה העברית בירושלים. יום שני ה-3 בינואר,2022. המפגש הוקלט וזמין לצפייה.

ההרצאה תכלול סקירה של ההתפתחויות האחרונות בתחום שוק הקריפטו – סוגי נכסים ושירותים פיננסיים, משמעויות מבחינת מבנה המערכת הפיננסית הנוכחית, והגדרת הסיכון היציבותי.

ד"ר רועי שטיין הוא מנהל תחום מוסדות ושווקים פיננסיים, חטיבת המחקר, בנק ישראל. ד"ר שטיין עשה את הדוקטורט והתואר השני שלו באוניברסיטת תל אביב ואת התואר הראשון באוניברסיטה העברית.

מוטי קפלן על תמ"א אחת

"מעברים" ובית הספר למדיניות ציבורית באוניברסיטה העברית מארחים את מוטי קפלן, האיש מאחרי תמ"א אחת. תוכנית המכלילה ומאחדת את כל תכניות המתאר הארציות בצורה פשוטה ובהירה. המפגש מתקיים במלות שנתיים לאישור התוכנית בממשלה. בהנחיית פרופ' ערן רזין ופרופ' דוד לוי-פאור. יום חמישי ה-13 בינואר 2022. המפגש הוקלט וזמין לצפייה.

תמ"א אחת נערכה על פי החלטת הממשלה (2012): "תכניות המתאר הארציות, נעדרות בהירות, כוללות סתירות…". ולפיכך: "להביא לתכנית אחת, שתאחד את כלל תכניות המתאר…לשפה פשוטה ובהירה". בראש התכנית עומד פרק כללי ובו עקרונות, הגדרות וסדרי-תכנון, המשותפים לכל פרקי התכנון הארצי. התכנית מאחדת תכניות מתאר ארציות, בנושאי שטחים פתוחים: יערות, שמורות-טבע, נחלים, חופים… ובנושאי תשתיות: מים, אנרגיה, דרכים… שפת התכנית פשוטה וקלה, שווה-לכל-נפש, נמנעת מפרטים ונוקטת כללים אשר ניתן להסיק מהם, ולהשליכם על מקרים פרטניים. תמ"א אחת מתווה שביל-זהב בתכנון הארצי – המשלב צרכי פיתוח ושימור. אישורה מסמן בגרות ובשלות בשיח-התכנוני, הקשבה הדדית, גישור והשלמה בין מתחים. התכנית הוסיפה למעלה מ-700 אלף דונם שטחים פתוחים מוגנים, בתמיכת משרדי השיכון, האנרגיה והתחבורה. במקביל נמתחו תשתיות ארציות, בתמיכת הארגונים הירוקים. וכולם כאחד שמו לנגד-עיניהם את צרכי המדינה בכללה, ולא-דווקא את התחום עליו הם אמונים. תמ"א אחת התנחלה לא רק על דפים וניירות, אלא גם ובעיקר – בתודעה. בשנות עריכתה נטלו בה חלק עשרות מתכננים, שנחשפו לשפתה ולדרכה. תכניות הנהגות היום במוסדות-התכנון, מאמצות את שפתה – בהירה ותמציתית, כל אלו עשויים להקנות למערכת התכנון הישראלית פנים חדשות ורוח חדשה. תמ"א אחת אושרה בישיבת הממשלה ב-12.1.2020. ראו כאן קישור למאמרו של מוטי קפלן בנושא.

טכנולוגיה, קורונה ומדיניות

מפגש עם ד"ר תהילה אלטשולר שוורץ. ה-18 בינואר, 2022. המפגש הוקלט וזמין לצפייה.

ד"ר תהילה אלטשולר שוורץ היא עמיתה בכירה במכון הישראלי לדמוקרטיה וראש התוכנית לדמוקרטיה בעידן המידע. תחומי המחקר שלה: דיני תקשורת, מדיניות תקשורת ואתיקה עיתונאית (למשל צנזורה וצווי איסור פרסום, לשון הרע, תעמולת בחירות, תחרות בשוק התקשורת, אסדרת ערוצי הטלוויזיה ועוד); מדיניות מידע וטכנולוגיה (למשל מאגרי מידע, שקיפות שלטונית וממשל פתוח); הזכות לפרטיות בעולם הדיגיטלי; אסדרת מרחב הסייבר; אסדרת רשתות חברתיות; בינה מלאכותית ומכונות לומדות. בשנים האחרונות עמדה בראש הצוותים שניסחו את הקודים האתיים העיתונאיים של תאגיד השידור הציבורי "כאן", של העיתון "גלובס" ושל מועצת העיתונות; ועמדה בראש צוות מומחים מהאקדמיה, המגזר העסקי החברה האזרחית, שניסח הצעה לחוק פרטיות חדש למדינת ישראל. בתקופת משבר הקורונה עמדה בחזית המאבק נגד השימוש באיכוני השב"כ ופרסמה סדרה של חוות דעת שהעניקו פרספקטיבה השוואתית רחבה והציעו פתרונות טכנולוגיים חלופיים מסוגים שונים. פרסמה מסמך מקיף בנוגע לפיקוח על ייצוא של טכנולוגיות ביטחוניות (דוגמת חברת NSO) ובנושא של שימושים במאגרי המידע הבריאותיים בתקופת הקורונה. הייתה חברה בוועדות שונות, ובכללן הוועדה להסדרת יחסי דובר צה"ל והכתבים הצבאיים, הוועדה לאתיקה ורגולציה של מערכות נבונות והוועדה להסדרת מקצוע החוקרים הפרטיים בישראל. בימים אלה היא חברה בוועדה שהוקמה על ידי שר התקשורת יועז הנדל בנושא אסדרת הרשתות החברתיות.

Preventing the Next NSO Scandal

Tomer Ganon, Calcalist, – The journalist who broke the stories about the Israeli Police use of private surveillance software. January 24th, 2022. Moderator: Omer Shiloni, Research Student, Federmann School of Public Policy and Governance, Hebrew University. Meeting video available here.

Maavrim and the Federmann School of Public Policy and Government, Hebrew University are hosting an online event about the challenges of surveillance abuse,
and the intersection of regulation, technology, and ethics.

panel members: Prof. Milton L. Mueller, program director, masters of science in cybersecurity policy, School of Public policy, Georgia Tech. Dr. Bill Marczk, senior research Fellow, Citizen Lab, University of Toronto. Dr. Tehilla Shwartz Altshuler, senior fellow, Israel Democracy Institute. Dr. Dmitry Epstein, Department of Communication and the Federmann School of Public Policy and Government, Hebrew University. Adv. Dana Yeffe, clinical director of the Clinic of International Human Rights, Hebrew University. and A senior official from the Israeli Privacy Protection Authority (tentative)

תכלול מדיניות, למה בגין לא דפק על השולחן

מפגש עם מר אהוד (אודי) פראוור, יום ראשון, ה-6 במרץ 2022. המפגש הוקלט וזמין לצפייה.

מעברים ובית הספר ע"ש פדרמן למדיניות ציבורית וממשל מארחים הרצאה ושיחה על תכלול מדיניות. מר פראוור יסקור את המבנה החוקתי היוצר בתורו את שאלת התכלול. לאחר מכן יובאו נתונים מתוך מבקר המדינה ומדו״ח השופט מצא, על המורכבויות והקשיים הנובעים מהמבנה. החלק השני של ההרצאה יסקור מנגנונים מאפשרי תכלול והצלחתם.

אהוד (אודי) פראוור הצטרף למכון ירושלים כמנהל צוות חברה ואוכלוסיות ביוני 2021, לאחר קריירה ענפה בשירות הציבורי. פראוור החל את דרכו הציבורית בחיל החינוך שם כיהן במגוון תפקידים, האחרון שבהם כסגן קצין חינוך ראשי. לאחר שהשתחרר מהצבא בדרגת אל"מ, שימש פראוור כשליח חינוך מרכזי של הסוכנות היהודית בצפון אמריקה וכמנהל הגימנסיה העברית בירושלים. בשנת 2004 מונה לסגן ראש המועצה לביטחון לאומי וריכז את עבודת המל"ל בנושאים הקשורים בחוסן לאומי ובירושלים. במסגרת תפקיד זה היה פראוור בין השותפים להקמת רשות השירות הלאומי-אזרחי. בשנת 2006 הפכה היחידה שתחת ניהולו במועצה לביטחון לאומי, לאגף במשרד ראש הממשלה, ופראוור מונה לתפקיד ראש האגף לתכנון מדיניות. לימים, האגף שינה שמו ופראוור מונה לסמנכ"ל ממשל וחברה במשרד ראש הממשלה. במסגרת 12 שנות עבודתו במשרד ראש הממשלה, השפיע על גישת התכנון של הממשלה, עסק בהטמעת מתודולוגיות של שיתוף ציבור, פיתח את מנגנוני המדידה של הפעילות הממשלתית, ריכז את עבודת הממשלה עם ערבים אזרחי ישראל ועם האוכלוסייה הבדואית, ריכז את עבודת הממשלה עם יוצאי אתיופיה, עסק בהבניית ממשק היחסים בין הממשלה למגזר השלישי, וניהל היבטי משילות בתהליך הצטרפות ישראל לארגון ה- OECD. בשנים 2017-2018 שימש פראוור כממלא מקום נציב שירות המדינה. לאחר פרישתו משירות המדינה שימש כיו"ר מועצת מרכז שז"ר וכעמית בכיר בארגון מעוז. פראוור הוא בעל תואר בוגר בחינוך והיסטוריה של עם ישראל ותואר מוסמך בחינוך, שניהם מהאוניברסיטה העברית בירושלים. הוא תושב מבשרת ציון, נשוי ללאה ואב לשלושה.