אוניברסיטת בר-אילן: בר-אילן, אקדמיה, דת ופוליטיקה
מפגש עם פרופ' מנחם קליין. יום שני, ה-15 במרץ 2021. המפגש הוקלט וזמין לצפייה.
נפתח את השיחה בתיאור המניעים לכתיבת הספר והניסיונות למנוע את פרסומו ונמשיך בתיאור הנושאים בהם פרופ' קליין עסק וכמה ממסקנותיו. הספר אינו רק מקרה פרטי של אוניברסיטה אחת אלא תיאור היסטורי של יצירת מערכת ההשכלה הגבוהה של ישראל. בר אילן שימשה כזרז ליצירת המערכת בראשית שנות ה-50. המערכת הזו נותרה ללא שינוי עד הופעת המכללות בשנות ה-80 וחלק ממרכיביה נותרו בעינם עד היום. הספר החל את הגל הצנוע של כתיבת ההיסטוריה של האוניברסיטאות בישראל
פרופ' מנחם קליין הוא פרופ' אמריטוס במחלקה למדע המדינה באוניברסיטת בר אילן. פרופ' קליין למד לימודי מזרח תיכון ואסלאם באוניברסיטה העברית שבירושלים. בין השנים 1992-3 ו-2001-2 היה עמית מחקר בסנט אנטוני'ס קולג', באוניברסיטת אוקספורד. ב-2006 היה פרופ' אורח ב – MIT [המכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס] וב-2010 עמית מחקר בכיר בתוכנית פרננד בראודל במכון האוניברסיטאי האירופאי שבפירנצה, איטליה. בשנת 2011 היה פרופ' קליין חוקר אורח באוניברסיטת ליידן שבהולנד, ובשנים 2015, 2018, ו-2020 בקינג'ס קולג' שבלונדון. בשנת 2000 פרופ' קליין היה יועצו של שר החוץ, פרופ' שלמה בן-עמי בנושא המשא ומתן עם הפלסטינים ושאלת ירושלים וחבר בצוות יועצי ראש הממשלה אהוד ברק. החל משנת 1996 לוקח פרופ' קליין חלק במשא מתן לא רשמי עם מקביליו הפלסטינים. בשנת 2003 הוא חתם יחד עם נציגים בכירים ישראלים ופלסטינים על יוזמת ג'נבה- הצעה מפורטת להסכם שלום ישראלי-פלסטיני. פרופ' קליין הינו עמית בכיר בפורום ברונו קרייסקי לדיאלוג בינלאומי וחבר דירקטוריון בכתב העת Palestine – Israel Journal. בעבר היה חבר הנהלת "בצלם", וחבר מערכת הוצאת הספרים של האוניברסיטה הפתוחה. ספרו האחרון של פרופ' קליין Arafat and Abbas Portraits of Leadership in a State Postponed [ערפאת ועבאס פורטרטים של מנהיגות במדינה מושעית] פורסם באוקטובר 2019 בהוצאת הרסט לונדון ואוניברסיטת אוקספורד ניו-יורק.
שפת התקשורת הרב תרבותית
מפגש עם גב' תמי לנצוט ליבוביץ. יום חמישי, ה-18 במרץ 2021. בהנחיית ד"ר אורנה רז ופרופ' דוד לוי-פאור. לצפייה בחלק הראשון של הקלטת המפגש. לצפייה בחלק השני של הקלטת המפגש.
תיאור הסדנה: בגישה המודרנית לעולם המיתוג המקצועי בעבודה ובעסקים, לא מספיק להיות רק בעלי יתרונות מקצועיים יחסיים כאלה ואחרים. על מנת לממש יתרונות אלו ולהבטיח הצלחה, עלינו להיות מרשימים, להקרין נוכחות מקצועית חזקה,אמינה ויציבה, לדעת ליצור תקשורת בינאישית אפקטיבית תוך הכרת פרוטוקול ותרבות ההתנהלות הגלובאלית והלוקאלית בארץ ובעולם. לכן יש לדעת, להכיר ולהטמיע את הנוהגים, הנימוסים והנורמות המקובלים, כתנאי הכרחי לקידום ושיווק עצמנו תוך בניית מוניטין מקצועי בארץ ובעולם .גם אנחנו הישראלים הבנו כי ל"סחבקיות" וחוסר הפורמאליות הישראלית אין מקום, וכי עלינו להכיר וליישם את נורמות ההתנהגות של שפת העסקים הבין לאומית. שפת זו הינה שפה החוצה גבולות מדיניים, גיאוגרפיים ותרבותיים הכוללת קודים ונורמות התנהגות מוגדרות ומחייבות. נורמות שבעולם גלובאלי עוזרות לגשר על פערי תרבות ושפה. השפה בנויה ממכלול כללים, חוקים ומיומנויות המתחילה במיצוי הפוטנציאל של ההופעה חיצונית. ה"ניראות" ממשיכה בפיתוח היצירתיות המחשבתית, בטיפוח ההתנהלות התקשורתיות והייצוגית, ומסתיימת בהכרת קוד הנימוס והנוהג הרב תרבותי ונוהגי התרבות הלוקאלית. חשוב להדגיש שכללים אלו בנויים על בסיס התרבות האנושית המושתת על השכל הישר, ההיגיון ,וכל זאת מבלי לאבד את הזהות האישית.
תמי לנצוט ליבוביץ היא מיסדת ומנהלת המרכז הישראלי לתדמית, תקשורת ונימוסים בחברה, בעסקים ובפוליטיקה. הביאה לישראל את הידע הבינלאומי בתחום התדמית, ההתנהגות והנוהג והייתה הראשונה שיישמה ידע זה עבור חברות, ארגונים ומוסדות, כחלק אינטגראלי של האסטרטגיה העסקית, הארגונית והשיווקית. במקביל לפעילותה בזירת העסקים, פועלת תמי לנצוט ליבוביץ בייעוץ לאישי ציבור,פוליטיקאים, אנשי תקשורת, מנהלים בכירים, שגרירים ופורשי צה"ל בכירים בתחומי תדמית אישית וציבורית והתנהגות בסביבות בינלאומיות מגוונות. עם השנים, ליבוביץ פיתחה תורות ומתודות בתחומי תרבות ההתנהגות, ופרסמה ארבעה ספרים ואתרי תוכן מקצועיים בתחום שפת העסקים הבינלאומית. האתר IBLCode.com הושק לאחרונה כתומך הספר היוקרתי.
פרס ישראל: בין אתיקה לפוליטיקה
מפגש עם ד"ר אור ברק (אונ' חיפה), פרופ' אבנר בן-עמוס (אונ' תל-אביב) ומר דוד פלבר (ממונה על גף פרס ישראל, משרד החינוך). יום ראשון ה-21 במרץ. בהנחיית איריס פוסקלינסקי ופרופ' דוד לוי-פאור. המפגש הוקלט וזמין לצפייה.
ד"ר אור ברק, מחברת הספר "פרס ישראל: הפוליטיקה מאחורי התהילה", המבוסס על עבודת דוקטורט חלוצית בנושא פרסי ישראל, בהנחייתו של פרופ' מעוז עזריהו (אונ' חיפה). ד"ר ברק היא עמיתת מחקר במרכז לחקר ביטחון לאומי באונ' חיפה, חוקרת ניצחונות, מייעצת להגשת פרסים בארץ ובעולם וכותבת נאומים לבכירים בממשלה ובצבא. בוגרת החוג לשפה וספרות אנגלית וצרפתית ובעלת תואר שני בכתיבה יוצרת בחוג לספרות עברית והשוואתית בפקולטה למדעי הרוח (אונ' חיפה), עם התמחות ברטוריקה האריסטוטלית. חברה בוועדה לקביעת קריטריונים לחלוקת כרטיסים לטקסים ממלכתיים מטעם אגף ההסברה של משרד התרבות והספורט. בעבר כיהנה בין היתר כחברת דירקטוריון בעמותה לקליטת עלייה בחיפה והייתה חברה באקדמיה של פרס התיאטרון הישראלי. את שירותה הצבאי עשתה ביחידת 8200, ובהמשך שירתה כקצינה בחטיבת אמ"ן מחקר. מתגוררת בחיפה, נשואה ואמא לחמישה בנים.
פרופ' (אמריטוס) אבנר בן-עמוס הוא היסטוריון של החינוך וחבר סגל בבית הספר לחינוך של אוניברסיטת תל-אביב. בין תחומי מחקריו: גיבוש הזיכרון הקולקטיבי ועיצוב ריטואלים פוליטיים בצרפת המודרנית וישראל. ערך, יחד עם דניאל בר-טל, את הספר פטריוטיזם: אוהבים אותך מולדת, תל-אביב, דיונון והקיבוץ המאוחד, 2004.
דוד פלבר, נולד בירושלים ב1962. נשוי לנגה ואב לארבעה ילדים. עובד משרד החינוך מ-1996 וכיום הוא מנהל את אגף א' לשירות לאומי. מר פלבר בעל תואר שני במינהל עסקים מהקריה האקדמית אונו. אחראי על איתור השמה והכשרה של 4,200 בנות השירות הלאומי במערכת החינוך. ממונה על הגפים לפרסי ישראל, הלוואות ומענקים לסטודנטים ועיזבונות.
התפתחות האנתרופולוגיה בישראל: המקרה של "אנתרופולוגיה בבית"
מפגש עם עם ד"ר אורית אבוהב, מכללת בית ברל. יום שני, ה-22 במרץ, 2021. בהנחיית ד"ר לירון שני, המחלקה לסוציולוגיה ואנתרפולוגיה, האוניברסיטה העברית. המפגש הוקלט וזמין לצפייה.
שיחה זו היא מעין מבוא להתפתחות האנתרופולוגיה בישראל, באמצעות הדיון באחד ממאפייניה הבולטים והאתגר המיוחד שמלווה אותה לאורך כל דרכה – עריכת המחקר "בבית", כלומר בישראל. אנתרופולוגים ישראלים יצאו לשדה הקרוב לביתם מבחינה גיאוגרפית, ועל פי אמות מידה מסוימות גם מבחינת השתייכותם לאותה תרבות/חברה, אך בריחוק מוגדר מראש או מובנה מתודולוגית ממושאי מחקרם. עבודה אנתרופולוגית בבית מעוררת התחבטויות מסוגים שונים, קשיים ואתגרים הייחודיים לה, כמו: האם וכיצד ניתן לבדוק שאלה מחקרית בתנאי קרבה מקסימלית בין החוקרים ונשואי מחקרם, מהי אותה "מעורבות לעומת הסתכלות מבחוץ", משאת נפשו של האנתרופולוג; אופני ההתמודדות עם איתגור המובן מאליו והזרת המוכר הנלווה לו, או מיהו ה"אח" המוגדר כ"אחר"; מהן המגבלות האתיות הנכפות על החוקר במחקר בחברתו שלו; מהן המגבלות העצמיות על הביקורתיות הנדרשות במחקר בבית, והפשרות שאפשר לחיות איתן. ולבסוף, מה טיב יחסי הכוח שבין החוקר לנחקריו בהקשר הביתי. הקשיים והמלכודות שעומדים בפני החוקר בביתו בישראל הביאו לפיתוח אסטרטגיות מחקר, ובעיקר כתיבה הנרטיבית ושיתוף הנחקרים ומידה רבה של רפלקסיביות. בשיחה זו אעלה בעיות, אצביע על יתרונות וחסרונות ובעיקר אשתף בלבטים שליוו אותי, האנתרופולוגית שהשבט שלה הוא אנתרופולוגים ישראלים וחקרה את מוריה בהווה ובעבר ואת מי שהעניק לה את כרטיס הכניסה לגילדה.
דר' אורית אבוהב, מרצה בכירה בגמלאות במכללת בית ברל. רכשה את כל שלושת תאריה האקדמיים במחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה באוניברסיטה העברית. נושאי מחקרה הם בעיקר על התפתחות האנתרופולוגיה בישראל וחתונה ומתנות חתונה בישראל. עמדה בראש האגודה האנתרופולוגית הישראלית בשנים 2007-2009. בשנת 2011 זכתה לפרס הקרן הישראלית למדע (ISF) . מבחר פרסומים הנוגעים לנושא השיחה: "אנתרופולוגיה בהתהוות: האוניברסיטה העברית ומדעי האדם" בתוך חגית לבסקי (עורכת), האוניברסיטה העברית בימי הבית הלאומי: התבססות וצמיחה 1925 – 1948, ירושלים: מאגנס, עמ' 573 – 594. 2005; קרוב אצל אחרים, רסלינג 2010; מסעם של טקסטים באנתרופולוגיה לארץ הקודש: על מאה שנים של תרגומי אנתרופולוגיה לעברית, קתרזיס, 12:30-61. 2009; "הידע האנתרופולוגי ורתימתו לפרויקט בינוי האומה; הפרויקט הציוני ומדינת ישראל/ המהפכה הכמאליסטית וטורקיה", מגמות, נד(1): 287 – 314. 2019; "אריך בראואר- האתנוגרף שנשכח", פעמים, 158: 9-48. 2019. אבוהב אורית, אסתר הרצוג, הרוי גולדברג ועמנואל מרקס, "האנתרופולוגיה החברתית בישראל –מקורותיה וייחודה", בתוך אבוהב ואחרים (עורכים), ישראל: אנתרופולוגיה מקומית, צ'ריקובר.1998;
ד״ר לירון שני הוא חבר סגל במחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה באוניברסיטה העברית ועמית מחקר במחלקה ללימודי מדע וטכנולוגיה (STS) ב-MIT. לירון הוא אנתרופולוג המתמקד בפרשנויות השונות של קבוצות שונות לטבע, כיצד הן משתמשות בפרשנויות שלהן למטרות פוליטיות וכיצד פעולות אלו משפיעים על החברה והסביבה. תחומי העניין שלו הם: אנתרופולוגיה של סביבה, מדע וחקלאות; היחסים בין האנושי והלא אנושי; המרחב הכפרי והשפעות עידן המידע על החברה והסביבה. לירון הקים ומתפעל את האתר, דף הפייסבוק וקהילת "בחברת האדם" על אנתרופולוגיה בישראל ובעולם, שיש להם כבר למעלה מ7,500 עוקבים.
מפגש רביעי: המסע מעבודת דוקטורט לפרסום ספר
מפגש עם ד"ר שלי אינגדאו, ד"ר סבסטיאן קלור וד"ר מיכל רום שהפכו את הדיסרטציה שלהם לספר. יום שני, ה-5 באפריל 2021. יוזמת ומנחה: גב' איריס פוסקלינסקי, אוניברסיטת חיפה. המפגש הוקלט וזמין לצפייה.
המפגש יעסוק בסוגיות שבין הפקת ספר עיוני לספר פופולארי ובשאלות: איך בוחרים הוצאה לאור? כיצד מממנים? ומה הערך של ספר לעומת פרסום מאמרים?
ד"ר שלי אינגדאו היא עו"ס, מומחית לגיל הרך, PhD מהאוני' העברית בחממת מחקר נבט, מחברת הספר" חוסן בהגירה" בהוצאת רסלינג, מרצה כחברת סגל בכיר באוני' חיפה, פוסט-דוקטורנטית במכון לקרימולוגיה במחלקה למשפטים באוני' העברית, חוקרת תפיסות של אנשי מקצוע ביחס למוגנות, חוסן וסיכון של ילדים ומשפחות ומפתחת מודל טיפול חדשני בשם "טיפול מודע חוסן".
ד"ר סבסטיאן קלור, MA באוני' העברית וPhD באוני' חיפה. במהלך פוסט דוקטורט באוני' אוסטין בטקסס כתב את ספרו על הגירתם של יהודים מארגנטינה למדינת ישראל במהלך שני העשורים הראשונים לקיומה: "Between Exile and Exodos" בהוצאת Wayne State University Press. כיום ד"ר קלור מרצה בחוג לתולדות ישראל באוניברסיטת חיפה, מתעניין בחקר ההגירה היהודית ויהדות בת זמננו, בעיקר בחקר יהדות אמריקה הלטינית.
ד"ר מיכל רום, PhD בלימודי מגדר מאוני' בר אילן, MBA מהאוני' העברית. מנהלת מחקר ופיתוח ידע בארגון שיתופים. מחקרה יצא לאור בהוצאת Palgrave Macmillan בספר "Feminism, Family, and Identity in Israel: Women`s Marital Names" , שכתבה יחד עם פרופ' אורלי בנימין. ספרה השני יצא בהוצאת פרדס, "אז איך קוראים לך עכשיו? על הבחירה של נשים וגברים בשם המשפחה לאחר הנישואין?". לטובת הספר יזמה והובילה קמפיין גיוס המונים שגייס בהצלחה מעל ל- 70,000 ש"ח.
כיצד הפכו מדעי הרוח לטכניים והאקדמיה לטכנוקרטית
מפגש עם פרופ' אבנר בן-זקן, הקריה האקדמית אונו והמכון למחשבה ישראלית. יום שני, ה-12 באפריל, 2021. המפגש הוקלט וזמין לצפייה.
הדעיכה במעמדם של מדעי הרוח בישראל מיוחסת בעיקר לשינויי המציאות – לעליית תרבות תועלתנית ושימושית אשר דחקה לשוליים את תרבות-הרוח העוסקת במהות ובערכים. בהרצאה זו אבקש להציג מבט שונה, להטות את הזרקור חזרה לעבר מדעי הרוח עצמם, ולהראות כי אינם, כפי שנטען רבות, מאובנים שלא השתנו מאז המאה ה-19. אטען כי חלק נכבד מהאחריות לדעיכה מוטל על העוסקים במדעי הרוח אשר בשלושת העשורים האחרונים דחפו לתהליכים סותרים- מצד אחד, לרכישת אתוס סיינטיפיקציה של הרוח, ומצד שני לתחזוקן של פרקטיקות חברתיות שהפכו את העיסוק המקצועי ברוח לנחלת מעגלים חברתיים סגורים. תהליכים אלו הרחיקו את העוסקים במדעי הרוח באוניברסיטאות מאתוס ״איש הרנסאנס״, ובמקום זאת הביאו להתחפרות בהגיון מוסדי פנימי שהלך והפך אותם לממוקדים בהתמחויות צרות ומחניקות ולעסוקים בהיבטים הטכניים של ייצור הידע. התוצאה של תהליכים אלה היתה למעשה בירוקרטיזציה של הרוח, ריקונה משאר-רוח, וכתוצאה מכך גם לדחיקתה לעבר שולי השיח הציבורי. לסיכום, אבקש להציג מודל לרפורמה מבנית, רפורמה אשר תכליתה להפוך הפקולטאות למדעי הרוח לשדות מאווררים, תוססים ופוריים, המסונכרנים אל מול שינויי המציאות, והמסוגלים לתבוע בחזרה את מעמדם בשיח הציבורי.
פרופ' אבנר בן-זקן הוא היסטוריון של המדע המלמד בקריה ההאקדמית אונו. הוא עוסק בקישוריות הבין-תרבותית והבין-תחומית של מדע. ב-2004 הוא השלים בהצטיינות יתרה את הדוקטורט מ-UCLA, וזכה בפרס ריינגולד (Reingold) מטעם החברה להסטוריה של המדע (HSS). בין השנים 2004-2008 נבחר לשמש כעמית בחברת העמיתים של אוניברסיטת הרווארד (Harvard Society of Fellows). פרופ' בן-זקן פרסם שלושה ספרים ועשרות מאמרים המאופיינים במתודולוגיה היוצאת ממיקרו-היסטוריה וההולכת ומתרחבת לממדים של הסטוריה עולמית. עבודת הMA שהגיש באוניברסיטה העברית יצאה לאור תחת הכותרת: קומוניזם כאימפריאליזם תרבותי (רסלינג, 2007). שני ספרים אחרים יצאו בהוצאת ג'ון הופקינס:
Cross-Cultural Scientific Exchange in the Eastern Mediterranean, 1560-1660 (Johns Hopkins University Press, 2010).
Reading Hayy Ibn-Yaqzan: a Cross-Cultural History of Autodidacticism (Johns Hopkins University Press, 2011).
הקפדן, הספקן, והידען: כיצד לקרוא ולהגיב לדוחות שיפוט מדעיים
מפגש עם פרופ' רננה פרס. יום שני, ה-12 באפריל 2021. המפגש הוקלט וזמין לצפייה.
שלחתם את המאמר שלכם לכתב עת שנבחר בקפידה. חיכיתם חודשיים, אולי שלושה, או ארבעה, או חצי שנה, והמאמר חוזר אליכם עם דוחות השיפוט. לעיתים רחוקות יתלהבו מהמאמר שלכם וימליצו לפרסם אותו כמו שהוא. כמעט תמיד יבקשו מכן תיקונים, ובמקרים רבים, תיקונים משמעותיים. דוחות השיפוט יכולים להיות קצרים, ארוכים, מנומקים, או לקוניים, ואף סותרים זה את זה. מה תעשו?
בהרצאה הזו נדבר על המיומנות והאמנות שבקריאה ומענה לדוחות שיפוט. נתחיל בקריאה נכונה – מה חשוב יותר ומה חשוב פחות? איך קוראים בין השורות? מדוע שופט מספר 3 הוא תמיד הפחות חיובי מכולם (הוכח מדעית!)? נמשיך בהכנה של תכנית עבודה מתאימה. נסיים בהנחיות כיצד לכתוב את מכתב התשובה לשופטים, מה צריך להיות בו ומה מוטב שלא. ננתח דוגמאות ממאמרים אמיתיים ונראה כיצד נראים הדברים מנקודת המבט של השופט\ת.
פרופ' רננה פרס היא פרופסור חבר וסגנית הדיקן בבית הספר למנהל עסקים באוניברסיטה העברית. היא בעלת תואר ראשון ושני בפיסיקה מהאוניברסיטה העברית, MBA ודוקטורט מאוניברסיטת תל אביב, ומוסמכת לרבנות מטעם ה Hebrew Union College. מחקריה עוסקים במודלים מתמטיים שמתארים אינטראקציות בין צרכנים, מותגים וחברות, בעולם של רשתות חברתיות. היא משתמשת בטכניקות של עיבוד תמונה, agent based models, למידת מכונה, ניתוח תוכן, ומודלים של דיפוזיה. פרופ' פרס שימשה כפרופסור אורחת ב NYU ובבית הספר למנהל עסקים וורטון באוניברסיטת פנסילבניה. היא מפרסמת בשלוש דיסציפלינות – מדעי הטבע, מדעי החברה ומדעי הרוח. היא משמשת כעורכת של כתב העת International Journal of Research in Marketing, וכחברת מערכת ב Journal of Marketing Research , Journal of Marketing ו Scientific Reports מבית Nature. פרופ' פרס היא המייסדת והמנכ"לית הראשונה של חברת Persay שפיתחה אלגוריתמים ומערכות לזיהוי קולי.
האוניברסיטה העברית במרחב האימפריאלי והמקומי בתקופת המנדט
מפגש עם גב' עדי לבני ומר עמית לוי. יום שלישי, ה-13 באפריל 2021. בהנחיית ד"ר שירה וילקוף. המפגש הוקלט וזמין לצפייה.
אנחנו רגילים לחשוב על האוניברסיטה העברית כאילו הייתה אוניברסיטה ישראלית מאז ומעולם. גם כשמדברים על ההיסטוריה שלה לפני קום המדינה, מאז פתיחתה ב-1925, הנטייה היא להתמקד ביישוב היהודי בפלשתינה-א"י ובמקומה של האוניברסיטה העברית ואנשיה בתוך התנועה הציונית. אך המרחב שבו שכנה האוניברסיטה הותיר חותם משמעותי על ההתגבשות שלה ושל האקדמיה הישראלית כולה. בשיחה בהנחיית ד"ר שירה וילקוף, עדי לבני ועמית לוי יבקשו להציג היסטוריה-מוקדמת קצת אחרת של האוניברסיטה העברית, כזו שמתמקדת במרחב שבו פעלה בתקופת המנדט, וביחסיה עם ערביי פלסטין והארצות השכנות מחד ועם השלטון הבריטי מאידך.
ד"ר שירה וילקוף מלמדת במסלול לאדריכלות נוף בטכניון. שירה היא היסטוריונית של המרחב, התכנון והעירוניות בישראל. המחקר שלה עוסק בממשקים בין הפרופסיה, הפוליטיקה, ועיצוב המרחב המקומי בזיקה למעברי ידע טרנסלאומיים. במסגרת מחקר הפוסטדוקטורט שלה בשנת 2018, הייתה שירה חברה בצוות פרויקט קטלוג הארכיון ההיסטורי של האוניברסיטה העברית.
גב' עדי לבני משלימה את הדוקטורט שלה במכון ליהדות זמננו ובחוג להיסטוריה של עם ישראל באוניברסיטה העברית ובוגרת התכנית לדוקטורנטים מצטיינים במדעי הרוח בבית ספר מנדל. עבודת הדוקטורט שלה:שלה "אוניברסיטה ואימפריה בפלסטיין המדינטורית" עוסקת בזיקות וההשפעות של האוניברסיטה מחוץ ל'יישוב'. בשנים 2016-2018 עדי ריכזה את פרויקט קטלוג הארכיון ההיסטורי של האוניברסיטה העברית ואצרה (יחד עם עדה ורדי) את התערוכה "הוראת שעה: האוניברסיטה העברית המלומדים היהודים והפרידה מאירופה".
מר עמית לוי הוא תלמיד מחקר בחוג להיסטוריה באוניברסיטה העברית שמתעניין בשאלות של הגירת ידע ומפגשים בין-תרבותיים. בעבודתו הוא עוסק בהתפתחות המזרחנות בפלשתינה/ישראל על בסיס שורשיו הגרמניים של התחום, ובשאלות שנובעות מתוך המעבר ממפגש טקסטואלי עם המזרח למפגש ממשי עמו, בשנות המנדט ובראשית ימיה של מדינת ישראל. עמית שימש רכז אקדמי של מפעל תולדות האוניברסיטה העברית, ומתאם מחקר של פרויקט 'קרעי תרבות', שיתוף פעולה ישראלי-גרמני לאיתור, שימור וקיטלוג עזבונות של מלומדים ואנשי רוח יהודים-גרמנים בישראל. כיום עמית הוא מנהל העריכה של כתב העת 'נהריים' לחקר הספרות ותולדות התרבות היהודית-גרמנית, בהוצאת דה גרויטר.
מפגש היכרות עם המכון הישראלי ללימודים מתקדמים: למה, למי ומתי?
מפגש עם פרופ' יעל אלואיל (הפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים בטכניון), פרופ' דרור הבלנה (המחלקה לאקולוגיה, אבולוציה והתנהגות במכון סילברמן למדעי החיים באוניברסיטה העברית), פרופ' יצחק חן (ראש המכון הישראלי ללימודים מתקדמים), פרופ' אלכס לובוצקי (מכון איינשטיין למתמטיקה באוניברסיטה העברית) ופרופ' רונית ריצ'י (החוגים ללימודי אסיה וללימודי הדתות באוניברסיטה העברית) יום רביעי ה-21 באפריל 2021. בהנחיית פרופ' מאשה ניב (חברת סגל בפקולטה לחקלאות, מזון וסביבה, האוניברסיטה העברית וחברת הוועד המנהל של המכון הישראלי ללימודים מתקדמים) ופרופ' דוד לוי-פאור (מעברים ומדע המדינה, מדיניות ציבורית, האוניברסיטה העברית). המפגש הוקלט וזמין לצפייה.
מטרת המפגש היא להציג את המכון ואת הפעילות הנעשית בין כתליו כדי לעודד חוקרות/ים ישראלים לגבש קבוצות מחקר שיפעלו במסגרת המכון. נראיין את ראש המכון, פרופ' יצחק חן. נשמע מפרופ' רונית ריצ'י, פרופ׳ אלכס לובוצקי, פרופ׳ דרור הבלנה ופרופ' יעל אלואיל על הפעילויות של ארבע קבוצות המחקר שונות אשר התנהלו במסגרת המכון. עוד על המכון והקול הקורא לשנה האקדמית 2024-2023, בקישור זה.
פרופ' יעל אלואיל היא חברת סגל בפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים בטכניון, שם היא מובילה את קבוצת המחקר Housing History and Future of Living. מחקרה של יעל עוסק בהיסטוריה של ישראל-פלסטין כהיסטוריה של מגורי אזרחים; בהיסטוריה ותיאוריה של מגורים כסוגיה מודרנית בתכנון אדריכלי; ובארכיון האדריכלי, כולל פיתוח כלים של ראייה ממוחשבת של חזיתות מבנים ליצירת כלי ארכוב וחיפוש של מידע-רב ויזואלי.קבוצת המחקר Re-Theorizing Housing as Architecture , שהובילה במכון ללימודים מתקדמים יחד עם פרופ' גאיה קרמלינו מהפוליטקניקו די מילנו, היא הקבוצה הראשון במכון אשר עסקה בארכיטקטורה. על רקע משבר הדיור העולמי המתמשך, כללה הקבוצה עשרה חוקרים מובילים מרחבי העולם אשר חוקרים את המגורים כסוגייה של תכנון אדריכלי. מתוך השאלה 'על מה אנחנו מדברים כשאנחנו מדברים על מגורים', חברי הקבוצה עסקו יחד בניסוח טרמינולוגיה מחודשת לדיור כבעיה אדריכלית, במטרה לייצר שפה ותחום-ידע חדש במחקר אדריכלי. למרות משבר הקורונה אשר קטע את פעילות הקבוצה, הקבוצה קיימה כנס בינלאומי רב משתתפים ועובדת כעת על פרסום תוצרי עבודת הקבוצה.
פרופסור דרור הבלנה הוא חבר במחלקה לאקולוגיה, אבולוציה והתנהגות במכון סילברמן למדעי החיים (משמש כראש החוג וכראש תכנית המצטיינים אתגר ביולוגיה) באוניברסיטה העברית. מחקרו של פרופ׳ הבלנה עוסק בשילוב של תהליכים ברמת הפרט ויחסי גומלין בין מינים להבנת תהליכים ברמת המערכת האקולוגית כולה תוך התמקדות ביחסי טורף נטרף כאינטרקציית מודל. מחקריו משלבים ידע ושיטות מחקר מתחומי מחקר שונים באקולוגיה ובביוגיאוכמיה ומשלבים עבודת מעבדה ועבודת שדה תוך ניצול של שיטות אנליטיות מתקדמות ושל גישות קלאסיות למחקרי שדה. עיקר המחקר נעשה במערכות מדבריות, אבל גם במערכות לחות יותר, ומתמקד במגוון גדול מאוד של בע"ח. מעבדתו של פרופ׳ הבלנה עושה שימוש בידע הנצבר ובשיטות לקידום שמירת טבע במגוון רב של מערכות ונושאים. קבוצת המחקר שהוביל במכון הישראלי ללימודים מתקדמים קיבצה חוקרים מובילים מהעולם מתחומי ידע שונים באקולוגיה, ומטרתה הייתה לקדם מסגרת תאורטית חדשה שתאפשר להבין כיצד תגובות עקה ברמת הפרט יכולות להסביר תהליכי מחזור חומרים ברמת האקוסיסטמה. במהלך שהותם בארץ קידמו חברי הקבוצה את הנושא מבחינה תיאורטית, במתן הרצאות והרצאות אורחים, ובמפגשים אישיים עם סטודנטים. כיום ממשיכים חברי הקבוצה לקדם את הנושא ביחד ולחוד במגוון גדול של מסלולים, ורבים מהזרעים שנזרעו במהלך שהותם במכון הישראלי ללימודים מתקדמים מתחילים להניב פרי רק כעת.
פרופ' יצחק חן הוא היסטוריון של מערב אירופה ואגן הים התיכון בשלהי העת העתיקה ובראשית ימי הביניים. תחומי התמחותו הם היסטוריה חברתית, תרבותית ואינטלקטואלית של הממלכות הברבריות בימי הביניים המוקדמים; ליטורגיה נוצרית במערב הלטיני; ופליאוגרפיה וקודיקולוגיה של כתבי יד לטינים מימי הביניים המוקדמים. פרופ' חן היה חבר במכון ההולנדי ללימודים מתקדמים (NIAS) במכון ללימודים מתקדמים שבפרינסטון (IAS) ובמכון הישראלי ללימודים. כמו כן הוא עמית (Life Member) ב-Clare Hall שבאוניברסיטת קיימברידג׳, והוא Corresponding Fellow of the Medieval Academy of America. פרופ' חן מכהן כראש המכון הישראלי ללימודים מתקדמים מאז יולי 2018.
פרופ' אלכס לובוצקי הוא פרופסור למתמטיקה במכון איינשטיין למתמטיקה באוניברסיטה העברית. פרופ׳ לובוצקי כתב למעלה מ-150 מאמרים ו-4 ספרים ושימש כפרופסור אורח במוסדות רבים בעולם (אוניברסיטות קולומביה, Yale, סטנפורד, שיקגו ETH , ובמכון ללימודים מתקדמים בפרינסטון, שם ניהל תכנית מחקר שנתית ב 2005-6). פרופ׳ לובוצקי זכה בפרסים ישראליים ובינלאומיים רבים, ביניהם פרס ישראל ודוקטורט לשם כבוד מאוניברסיטת שיקגו; הוא חבר האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים והאקדמיה האמריקאית למדעים, והוא זכה במענק ERC שלוש פעמים ובעוד מענקי מחקר רבים אחרים. בשנת 2017-18 עמד בראש קבוצת מחקר במכון הישראלי ללימודים מתקדמים בירושלים. הקבוצה עסקה בקומבינטוריקה רב-מימדית ומשכה אליה כ-80 חוקרים (מתימטיקאים ומדעני מחשב) מהארץ ומהעולם, שהשתתפו בפעילויות הקבוצה בצורות שונות – ביקורים לתקופות ממושכות או קצרות, כנסים וסמינרים שבועיים. שנת מחקר זו נתנה תנופה משמעותית לחקר התחום בעולם וממשיכה לשאת פירות.
פרופ׳ רונית ריצ׳י היא חברת סגל בחוג ללימודי אסיה (וכרגע גם ראשת החוג) ובחוג למדע הדתות באוניברסיטה העברית. מחקרה עוסק בספרות מוסלמית בכתבי יד מהמרחב האינדונזי-מלאי מהמאות ה-20-18, בלימודי תרגום ובהיסטוריה של הגליה באסיה הקולוניאלית. בשנים האחרונות היא פועלת לקידום לימודי אינדונזיה באוניברסיטה העברית, שהיא האוניברסיטה היחידה בישראל בה התחום קיים, ובמסגרת זו היא מלמדת את השפה האינדונזית וקורסים שונים על ההיסטוריה והתרבות האינדונזית, היא הקימה עם עוד כמה עמיתים ותלמידי מחקר את פורום ״אינדונזיה בעברית.״ הקבוצה שהובילה במכון, תחת הכותרת Java in Jerusalem, קיבצה מומחים מרחבי העולם העוסקים בספרות של האי ג׳אווה באינדונזיה. כיום מעטים המוסדות בעולם (מחוץ לאינדונזיה) המציעים קורסים ותוכניות בתחום זה. התכנסות הקבוצה הייתה הזדמנות נדירה עבור החוקרים לשוחח, לקרוא טקסטים יחד, לפתח כיווני חשיבה חדשים, ולא להרגיש לבד. כמו כן הקבוצה תרמה רבות ללימודי אינדונזיה בקמפוס האוניברסיטה העברית ובירושלים בכלל בהמצאות תכנית אירועים עשירה שנפרשה על-פני השנה והייתה פתוחה לקהל הרחב. התכנית כללה הרצאות, השקת ספר, סרטים, כנס, וגולת הכותרת, הופעה של תיאטרון צלליות מלווה בנגינת גמלן, בה נכח קהל של יותר ממאתיים איש.
על עוצמה והעצמה במוסד האקדמי
מפגש עם ד"ר אלישבע סדן,האוניברסיטה העברית. יום רביעי ה-21 באפריל 2021. בהנחיית גב' אורלי וייסר ופרופ' דוד לוי-פאור. המפגש הוקלט וזמין לצפייה.
הרצון להשפיע על מה שמשפיע עלינו עומד בבסיס חקר המושגים עוצמה והעצמה. לא אגזים אם אומר כי הדיון באפשרות להשפיע על האקדמיה הינו רלבנטי ביותר (שלא לומר קריטי), למשתתפי התוכנית "מעברים". מאות שנים מרתק המושג "עוצמה" פעילים חברתיים, הוגים וחוקרים במדעי הרוח והחברה. לעומת זאת, "העצמה"' כפרקטיקה וכמושג אקדמי הגיחה לעולם לפני פחות מחמישים שנה. בהרצאה זו נדון במשמעות של שני מושגים אלה ובאפשרויות יישומם במוסד האקדמי.
ד"ר אלישבע סדן היא עובדת סוציאלית קהילתית ואמריטה של בית הספר לעבודה סוציאלית ולרווחה חברתית באוניברסיטה העברית. בעשרים שנותיה באקדמיה לימדה וחקרה וכתבה אודות עבודה קהילתית, תכנון קהילתי, העצמה ושיתוף הציבור. כתבה את העצמה ותכנון קהילתי: תיאוריה ופרקטיקה של פתרונות חברתיים אנושיים (1997); השתתפות: הדרך שלך להשפיע (2003) (עם א. צ'רצ'מן) ועבודה קהילתית: שיטות לשינוי חברתי (2009).
ממידע לידע: ניהול מידע מחקרי וכלים מלווי מחקר
מפגש עם אוראל ב. עמנו. יום ראשון ה-25 באפריל 2021. יוזמת ומנחה: גב' אורלי וייסר, אוניברסיטת בן גוריון. המפגש הוקלט וזמין לצפייה.
המפגש עוסק בהצגה, ארגון וניהול של מידע מחקרי באופן דיגיטלי. המפגש יוצא מנקודת הנחה שפרויקט המחקר כולל בתוכו עבודה רב מוקדית שוטפת שלעתים נפרסת (ומתפספסת) על פני פלטפורמות שונות. מטרתו, אם כך, היא לאפשר ארגון של פרויקט המחקר מ"מבט על" דרך חשיפה לכלים לניהול ידע מחקרי. במהלך המפגש נתייחס לנקודות הבאות: ניהול ויצירת גאנט משימות, ארגון תקציבי מחקר ומענקים, מעקב ותקשורת שוטפת עם קולגות וע. מחקר, שיבוץ מועדי הגשה וכן שמירת קישורים, מחשבות ורעיונות במקום אחד. המפגש מיועד לחוקרים/ות וותיקים/ות וצעירים/ות כאחד/ת ואינו דורש הכרות עם תוכנה כלשהי או ידע בתכנות.
להלן רשימת הכלים שהוצגו במהלך המפגש: Roam Research, Obsidian, Evernote, Notion, וOneNote (מגיע עם Microsoft Office ו- Windows 10: קישור מפנה, קישור מלא)
הדגמות של הכלים שהוצגו יועלו לערוץ TopDOCjourney
אוראל ב. עמנו הוא מתכנת ודוקטורנט במחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה באוניברסיטה העברית בירושלים. מחקריו עוסקים בתפיסות של מדע בתוך ומחוץ לאקדמיה דרך המרוץ אחר העצמה אישית בהיבטים טכנולוגיים, סוציו-פסיכולוגיים וסמיוטיים (חקר סימנים ומערכות סימנים). בעבודתו, משלב אוראל מחקר איכותני וכמותני עם כלים דיגיטליים ועוסק בהתאמה דיגיטלית תלוית הקשר (Digital Optimization by Context) דרך סיוע לחוקרים/ות למצוא את הכלים המתאימים ביותר עבורם/ן.
מוזמנים/ות ליצור קשר OrelB.Amano@mail.huji.ac.il
תפתח עלינו מצפון ברכתה וטובתה של תרבות הרוח, ממכון לאוניברסיטה – שנות ההקמה של אוניברסיטת חיפה
מפגש עם ד"ר אסף זלצר. יום שני, ה-26 באפריל 2021. בהנחיית ד"ר צור שלו. המפגש הוקלט וזמין לצפייה.
קצת אחרי ייסודה של אוניברסיטת תל אביב ובמקביל להקמתה של האוניברסיטה בבאר שבע נוסד בחיפה מוסד להשכלה גבוהה – 'האוניברסיטה העברית בירושלים – המכון אוניברסיטאי של חיפה'. בהמשך לחזונם של אנשי חיפה, שפעלו החל מראשית שנות החמישים לקדם את ההשכלה בעיר ובצפונה של הארץ, הפך המכון כעבור פחות מעשור לאוניברסיטה עצמאית על פסגת הכרמל (1972). בהרצאה אציג קווי יסוד להכרת דמותה של אוניברסיטת חיפה בעשורים הראשונים לפעילותה. בנוסף להצגת הסיבות והנסיבות להקמתה יידונו ההיבטים הגאוגרפיים והאדריכליים וכמובן שאלת היחסים עם 'אוניברסיטת האם'. ההרצאה תתמקד בהקמתן של הפקולטות למדעי הרוח והחברה והתפתחותן בשנות ההקמה.
ד"ר אסף זלצר, חבר סגל בחוג ללימודי ישראל. רכש את השכלתו באוניברסיטה העברית בירושלים שם החל לעסוק בהיסטוריה של הקמפוס בהר הצופים. בהמשך היה מעורב בפרויקט תולדות האוניברסיטה וכתב וערך את הכרך הרביעי בספרי האוניברסיטה (כרך האישים). היה מעורב בהקמתם של ייצוגים ויזולאיים בקמפוס העוסקים בהיסטוריה של האוניברסיטה שהבולטים בהם: ציורי קיר (קרמיים) בכניסה לקמפוסים (ביחד עם האוצרת מיכל מור); תערוכה על טקס הפתיחה של האוניברסיטה בשנת 1925 ועוד. לאחר ההגירה מרצון לאוניברסיטה חיפה החל בשנה האחרונה לקדם את המחקר על תולדות אוניברסיטת חיפה.
מפגש הכרות עם תוכנת קוולטריקס
מפגש עם גב' קלרטה טרגר, יום שלישי ה-4 במאי 2021.
תוכנת Qualtrics היא תוכנה מצוינת לבניית סקרים מקוונים ברמות תחכום שונות. המפגש נועד להציג אותה ואת הפונקציות השונות שיש בה, בדגש על הכלים הבסיסיים יותר. המפגש יתבסס על הדגמה שלי בתוך המערכת. המטרה היא שבסוף המפגש אנשים ירגישו שהם יכולים להיכנס לתוכנה הזו, לבנות סקר, לשלוח אותו ולייצא את הנתונים. המפגש אינו מניח ידע מוקדם עם התוכנה, ומיועד לאנשים שכלל לא מכירים את התוכנה או בעלי הכרות בסיסית בלבד (גם מי שמכירים כמובן מוזמנים).
קלרטה טרגר היא דוקטורנטית בבית הספר למדע המדינה, ממשל ויחסים בינ"ל באוניברסיטת תל אביב ועמיתת מחקר במרכז אדמונד י. ספרא לאתיקה באוניברסיטת תל אביב. חוקרת דעת קהל והתנהגות בוחרים באמצעות סקרים וניסויים. הדוקטורט שלה עוסק בעמדות כלפי מדיניות ממשלתית פטרנליסטית לעומת הינדים. כמו כן עובדת בפרויקט מחקר הבחירות של ישראל, כעוזרת מחקר של פרופ' מיכל שמיר.
מצב מדעי הרוח ומדיניות ההשכלה הגבוהה
מפגש עם פרופ' מלכה רפפורט חובב, יום רביעי, ה-5 במאי 2021. המפגש הוקלט וזמין לצפייה. החלום של מלכה.
הבנת תהליכי מדיניות ומעורבות בהם היא חלק מתכונות האזרחות הטובה, בחיים בכלל ובאקדמיה בפרט. במפגש זה, נכיר את פרופ' מלכה רפפורט חובב. נתחיל עם שאלות ועצות על פיתוח קריירה מחקרית ואז נתקדם לשאלות סביב האזרחות האקדמית שלה דרך מעורבות בקידום המחקר במדעי הרוח. נדבר על בעיות ואתגרים בהקשר של צרכי המחקר, על התאמות נדרשות בתקצוב ות"ת, על הממשל של אקדמיה-חינוך ושוק העבודה, על הבירוקרטיזציה של ההערכה והקריירה האקדמית, על תפקוד מעמד המנהלים והמוסדות האקדמיים וכמובן כמובן על קידום מדעי הרוח בישראל ובכלל.
פרופסור מלכה רפפורט חובב היא פרופ' לבלשנות באוניברסיטה העברית. היא כיהנה כראש בית הספר למדעי הלשון, חברה מייסדת ומנהלת לשעבר של המרכז לשפה לוגיקה וקוגניצה וראש בית ספר רוטברג לתלמידי חו"ל ובתפקיד זה הקימה את תכנית סדארה, המכינה הקדם אקדמאית לתושבי מזרח ירושלים. היא חברה מייסדת של האגודה הישראלית לבלשנות תיאורטית וחברת ות"ת לשעבר. בפעילותה בות"ת יזמה את הקמתה וניהלה את הוועדה העליונה למדעי הרוח. הייתה אחראית לתכנון ותקצוב לימודי העשרה במוסדות המתוקצבים. היתה חברה גם בוועדות לקידום נשים באקדמיה וקידום ההשכלה הגבוהה בחברה החרדית.
איסוף נתונים במחקר מקוון
מפגש עם אוראל ב. עמנו. יום ראשון ה-09 במאי 2021. יוזמת ומנחה: גב' אורלי וייסר, אוניברסיטת בן גוריון. המפגש הוקלט וזמין לצפייה.
תגובות, לייקים ושיתופים הם חלק בלתי נפרד מהחיים ברשתות חברתיות מקוונות. אך מה עושים איתם מבחינה מחקרית? במהלך המפגש נסקור סוגי מחקר דיגיטלי, ניחשף לכלים לאיסוף (כריית) מידע מקוון מרשתות חברתיות מקוונות שונות (כדוגמת Facebook, YouTube ו-Twitter) וניגע בהיבטים אתיים ואבטחת מידע. במקביל, תעשה הכרות עם מושגים מעולם המונחים הדיגיטלי כגון חקר חוויית משתמש (UX), בניית פרסונה, ניתוח סנטימנטים וזיהוי מקוון של מגמות חברתיות. לאורך המפגש יינתן דגש על הפן הסדנאי של חילוץ מידע ושילובו במחקר כהכנה לקידוד וניתוח ראשוני. המפגש מיועד לחוקרים/ות וותיקים/ות וצעירים/ות כאחד/ת ואינו דורש הכרות עם תוכנה כלשהי או ידע בתכנות.
אוראל ב. עמנו הוא מתכנת ודוקטורנט במחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה באוניברסיטה העברית בירושלים. מחקריו עוסקים בתפיסות של מדע בתוך ומחוץ לאקדמיה דרך המרוץ אחר העצמה אישית בהיבטים טכנולוגיים, סוציו-פסיכולוגיים וסמיוטיים (חקר סימנים ומערכות סימנים). בעבודתו, משלב אוראל מחקר איכותני וכמותני עם כלים דיגיטליים ועוסק בהתאמה דיגיטלית תלוית הקשר (Digital Optimization by Context) דרך סיוע לחוקרים/ות למצוא את הכלים המתאימים ביותר עבורם/ן.
מוזמנים/ות ליצור קשר OrelB.Amano@mail.huji.ac.il
מוסד האוניברסיטה: מבט היסטורי ועולמי
מפגש עם פרופ׳ גילי דרורי. יום שני, ה-10 במאי 2021. המפגש הוקלט וזמין לצפייה.
ההשכלה הגבוהה והמדע שלנו כאן ועכשיו, שהיקנו לישראל גאווה לאומית ומוניטין עולמי כמעצמת ידע ופיתוח, משוקעים בהיסטוריה ארוכה של מוסד האוניברסיטה ובשדה עולמי רחב היקף של האקדמיה. מהם שורשיה של האוניברסיטה ומהם גילגוליו של מוסד האוניברסיטה לאורך אלף השנים מאז היווסדה של האוניברסיטה הראשונה בשנת 1088? כיצד התרחבותה של האקדמיה בעולם, בעיקר מאז תחילת המאה ה-20, השפיעה על מגוון האוניברסיטאות ומאפייניהם ברחבי העולם היום? ומה מקומן של האוניברסיטאות והמכללות בישראל של ימינו בהקשר ההסטורי והעולמי הזה? בשיחה זו נשתמש במונחים סוציולוגיים של גלוקליזציה, זהות וארגון בכדי לבחון מהי האוניברסיטה של המאה ה-21 ומהי אוניברסיטה ישראלית.
פרופסור גילי דרורי היא סוציולוגית, חברת סגל המחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה וראשת פורום אירופה באוניברסיטה העברית. את השכלתה האקדמית כסוציולוגית רכשה באוניברסיטת תל אביב (בוגר, בשילוב עם מדע המדינה, ומוסמך) ובאוניברסיטת סטאנפורד (דוקטורט, 1997). מחקריה מתמקדים רובם ככולם בסוציולוגיה עולמית: חקר הגלובליזציה וניתוח השלכותיו של תהליך גורף זה על מדינות, ארגונים ובעיקר על רעיונות ותפיסות. בין התופעות והתהליכים העולמיים והבינלאומיים אותם היא חוקרת, לרוב בשיטות מחקר המכונות כמותניות, נכללים הנושאים: אקדמיה וחינוך; ארגון וניהול; זכויות אדם; אי-שיוויון מקוון; רב-תרבותיות; מדע, טכנולוגיה וחדשנות. בנוסף, גילי דרורי כותבת על התיאוריה המוסדית, תיאוריית החברה העולמית, שחקנות, ומימשלות. מאז הצטרפותה לסגל האוניברסיטה העברית בשנת 2011, גילי דרורי מלמדת קורסים בנושאי גלובליזציה, חקר ארגונים, חדשנות ויזמות, וניהול עולמי, לצד קורסי הכנה למחקר מתקדם. במהלך הקריירה האקדמית שלה, לימדה גילי דרורי במשך עשור באוניברסיטת סטאנפורד ושימשה כראשת תוכנית המצוינות ללימודי יחסים בינלאומיים בסטאנפורד. בשנים 2018-2020 כיהנה כנשיאת האגודה הסוציולוגית הישראלית וכעת היא מכהנת כעמיתה בכירה ב Martin Buber Society of Fellows.
אתיקה במחקר והוראה אקדמיים: עקרונות וסוגיות
מפגש עם פרופסור יצחק (יאני) נבו, אוניברסיטת בן גוריון בנגב. יום רביעי ה-19 במאי 2021. בהנחיית פרופ' יוסף ג'אברין, הפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים בטכניון. המפגש הוקלט וזמין לצפייה.
בשיחה זו אבחין בין ההיבט הפנימי וההיבט החיצוני באתיקה אקדמית. בהיבט הפנימי האתיקה האקדמית עוסקת בהגדרת יעד הפעילות האקדמית, "הטוב" אותו מכוונת פעילות זו להשיג (בין במחקר ובין בהוראה), ובבירור התנאים הנדרשים, ברמת הפרט, ברמת המוסדות וברמה הציבורית, למימושו של יעד זה. בהקשר זה נדון במקומה של האמת בהגדרת הטוב האקדמי, להבדיל מהגדרות שימושיות יותר של יעדי הפעילות, וכן במקומה של החרות האקדמית בהשגת יעדי האקדמיה. מקיומו של היבט פנימי לאתיקה האקדמית עולה שאלת הצורך בקודים אתיים ספציפיים לאקדמיה, והתועלת או הנזק שביצירת קודיפיקציה מתאימה. בהיבט החיצוני עוסקת האתיקה האקדמית בהשלכות החברתיות, הציבוריות, הסביבתיות והפסיכולוגיות של הפעילות האקדמית, הן בתחום המחקר והן בתחום ההוראה, והמגבלות האתיות שהשלכות אלה מטילות על העיסוק האקדמי. מחקר והוראה אקדמיים מערבים תהליכים רבי עוצמה שהשפעתם מעבר לאקדמיה, לטוב ולרע, דורשת גם ריסון ובקרה, וככל שרסנים אלה יבואו מתוך האקדמיה עצמה כך ייטב לה מבחינת יכולתה לקיים את יעדיה הכוללים. אציג סוגיות ומקרים בשני היבטים אלה של האתיקה האקדמית. לא אציג מסקנה אחת מחייבת ביחס לסוגיות ומקרים אלה, אלא דרכים להתלבטות ולהתמודדות שרבים חווים תוך כדי עיסוקיהם האקדמיים.
פרופ' נבו מזה כמה חודשים גימלאי המחלקה לפילוסופיה של אוניברסיטת בן-גוריון בנגב. בין תחומי התמחותו: פילוסופיה אנליטית (ויטגנשטיין, קוויין, פאטנם, רורטי), פרגמטיזם אמריקאי (גיימס, דיואי), פילוסופיה פוליטית וחברתית (רולס) ואתיקה יישומית. בתחומים אלו פרופ' נבו פרסם את מאמריו. ספרו, "אזמל שקהה", עוסק בביקורת יומרת הפילוסופיה האנליטית ל"סילוק" המטפיזיקה מתחום העיון באמצעות ביקורת השפה. בשנים האחרונות עסק רבות בנושאים של אתיקה ואקדמיה גם בהקשר המוסדי באב"ג.
תוכנית המאה למדעי הרוח
מפגש עם פרופ' חביבה פדיה, יום חמישי ה-20 במאי 2021. המפגש הוקלט וזמין לצפייה.
בונוס: פרופ' חביבה פדיה קוראת משירה.
המפגש הוא חלק מסידרת מפגשים בנושא מדעי הרוח. הראשון עם פרופ' אבנר בן-זקן (כיצד הפכו מדעי הרוח לטכניים) בקישור זה. השני עם פרופ' מלכה חובב (מצב מדיניות הרוח). מפגשים נוספים כולל מפגש פתוח יאורגנו ככל שיהיה עניין. תגובות והצעות יתקבלו באהבה ובהערכה.
הבנת תהליכי מדיניות ומעורבות בהם היא חלק מתכונות האזרחות הטובה, בחיים בכלל ובאקדמיה בפרט. במפגש זה, נשוחח עם פרופ' חביבה פדיה, חברת המל"ג העומדת בראש הוועדה לקידום מדעי הרוח בישראל (ועדת מל"ג ות"ת). בימים אלה אושרה ותוקצבה התוכנית שהגישה ועדת פדיה. תוכנית המאה לקידום מדעי הרוח (מאה= 100 מיליון וההצעדה אל נכון למאה העשרים ואחת). מנדט הועדה בתוקף עד מרץ 22. נדבר על האתגרים של מדעי הרוח, על הדרכים האפשריות לקידום התחום, על הישגי הוועדה, על המכשולים הצפויים בדרך ליישום מוצלח של ההמלצות ועל הצעדים הנוספים שדרושים לקידום מדעי הרוח. נסכם בשאלות אישיות על התפתחותה המקצועית של חביבה פדיה ואם היא תסכים גם נבקש ממנה לקרוא אחד משיריה.
פרופסור חביבה פדיה היא הוגת דעות, חוקרת יהדות, מיסטיקה, קבלה וחסידות, עוסקת בכתיבה מסאית של ביקורת ותרבות, יוצרת בתחום התיאטרון והמוזיקה ומשוררת. היא עורכת בקביעות סדרות אקדמיות וערבי שירה ותרבות; כותבת בקביעות מסות ומאמרים הזוכים להדים נרחבים. מלבד עבודתה האקדמית במחלקה להיסטוריה של עם ישראל ותפקידה כראש מרכז אליישר לחקר יהדות ספרד והמזרח באוניברסיטת בן גוריון היא מרצה ומלמדת במוסדות ובאירועים שונים בכל רחבי הארץ ומקבלת הזמנות רבות לכתיבה ולהוראה.
כמשוררת, חביבה הוגדרה על ידי העורכת והמתרגמת הלית ישורון, בראיון לדב אלבוים ('חוצה ישראל'), ככותבת 'השירה הגדולה ביותר בישראל כיום'; היא כונתה על ידי המשורר והמתרגם רמי סערי כ'אמילי דיקנסון הישראלית' (Poetry International Web), ועל ידי המשוררת ומבקרת הספרות פרופ' חמוטל בר יוסף כ'אחד הגילויים העזים, המרוכזים והאותנטיים ביותר של החוויה המיסטית בספרות הישראלית' ('הארץ'); 'שירתה של חביבה פדיה', כותב הסופר והמבקר דרור בורשטיין, 'גדולה מחביבה פדיה עשרות מונים, כי המשוררת עטופה בשירה הזו ובעולם הזה כאילו הייתה השירה מעילים' ('העיר'). ועוד על השירים: 'אני קורא בהם כנוגע בזהב פרווים וכזהב הסגור ועוד מחכים לי עורקי זהב בעמודים הבאים' (עמוס עוז); 'מופת של כתיבה לירית… בלשון רב קולית ומרובדת היא פורצת דרך חדשה בשירה העברית' (נימוקי השופטים, פרס נשיא המדינה). פיטר קול המשורר והמתרגם כלל אותה באנתולוגיה שלו של השירה הישראלית מראשיתה כמבטאת את השירה החדשה החותמת את הספר.
Humboldt and the Modern German University
Johan Östling. Wedensday, May 26th, 2021. meeting video available here. questions video available here
This lecture is about the idea of the university in modern Germany. The key issue is how the Humboldtian tradition was transformed and gave direction to the debates. Drawing on recent studies that have shown that the Humboldtian tradition was an invention of the late 19th century, Östling investigates in what ways Humboldt’s ideas have been appropriated for various purposes in different historical contexts and epochs. His presentation concentrates on three significant periods of reform: the immediate postwar period in the late 1940s; the Federal Republic in the 1960s; and the Bologna Process in the 2000s.
Johan Östling is a historian and Wallenberg Academy Fellow at the Department of History, Lund University. He is the director of the Lund Centre for the History of Knowledge (LUCK). Östling’s research encompasses various aspects of modern European history, in particular, the history of knowledge, intellectual history, and the history of the university. His recent publications include Humboldt and the modern German University (2018), Circulation of Knowledge (2018), Forms of Knowledge (2020), and Histories of Knowledge in Postwar Scandinavia (2020).
אוניברסיטת המחקר העכשווית: משמעות ומשמעת, ייעוד ושיעבוד
מפגש עם פרופ' שי לביא (מכון ון-ליר ואונ' תל-אביב) וד"ר ח'אלד פוראני (אונ' תל-אביב ומכון ון ליר). יום רביעי, ה-2 ביוני 2021. המפגש הוקלט וזמין לצפייה.
מימין לשמאל: פרופ' שי לביא, ראש מכון ון ליר בירושלים, הוא פרופסור בפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב וראש (משותף) של מרכז מינרבה לחקר בינתחומי של סוף החיים. למד לתואר ראשון ושני במשפטים ובסוציולוגיה באוניברסיטת תל אביב, ולתואר שלישי במשפטים באוניברסיטת ברקלי, קליפורניה. תחום התמחותו הוא סוציולוגיה של המשפט ותיאוריה משפטית, והוא חוקר שאלות ביו-אתיות מנקודת מבט היסטורית ועכשווית ומתמקד בשימוש בטכנולוגיות בראשית החיים ובסופם. הוא עוסק גם במחקר השוואתי בין גרמניה, טורקיה וישראל בסוגיות הנוגעות לרגולציה משפטית של הגוף ולמתח בין דת לחילוניות. פרופ' לביא מכהן בוועדת הלסינקי העליונה לניסויים רפואיים בבני אדם של משרד הבריאות. ספרו על סוף החיים, The Modern Art of Dying: A History of Euthanasia in the United States, זכה בפרס הספר הטוב של השנה מטעם האגודה האמריקנית לסוציולוגיה. פרופ' לביא זכה במלגת פולברייט, בפרס צלטנר לחוקר צעיר במשפטים, במענק להקמת מרכז מינרבה לחקר בינתחומי של סוף החיים ובמענק מחקר מקרן GIF לחקר ביו-אתיקה וחברה בישראל, בטורקיה ובגרמניה. כיהן כמרצה אורח באוניברסיטת קורנל, באוניברסיטת טורונטו, בישיבה יוניברסיטי בניו יורק ובאוניברסיטת הומבולדט בברלין.
ד"ר ח'אלד פוראני הוא מרצה בכיר בחוג לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה באוניברסיטת תל אביב. עם תחומי מחקרו נמנים תיאוריה חברתית, מודרניות, שפה וספרות, תיאולוגיה, חילוניות, פלסטין, וההיסטוריה של האנתרופולוגיה. הוא פירסם מאמרים בכתבי עת מהשורה הראשונה. ספרו האתנוגרפי, Silencing the Sea: Secular Rhythms in Palestinian Poetry ראה אור ב-2012 בהוצאת אוניברסיטת סטנפורד; וספרו Redeeming Anthropology: A Theological Critique of a Modern Science, הבוחן את מערכת היחסים בין אנתרופולוגיה לתיאולוגיה, ראה אור ב-2019 בהוצאת אוניברסיטת אוקספורד. במחקריו ד"ר פוראני מבקש לשער מה עשויה להניב ביקורת פלסטינית על מושג הריבונות המודרני. במכון ון ליר ד"ר פוראני עומד בראש שתי קבוצות דיון ומחקר: האחת, "חממה ביקורתית", נועדה לספק מרחב תמיכה אינטלקטואלית ומעשית לסטודנטים פלסטינים לתארים מתקדמים במדעי הרוח והחברה באוניברסיטאות ישראליות; האחרת, "הערבית ואתגר המחשבה", מבקשת לשחזר ולחשוף דרכים שבהן השפה הערבית יכולה לפעול, ככלי להעברת חוכמה ניידת וחוצת תרבויות, לעידוד חשיבה נוקבת למרות חשכת המצב הקולוניאלי בזמננו.
המתמטיקה בישראל: מבט לעבר ולעתיד
מפגש עם פרופ' אלכס לובצקי. יום שני, ה-7 ביוני 2021. המפגש הוקלט וזמין לצפייה.
המתמטיקה בישראל הייתה ועודנה אחד ממוקדי ההצטיינות של האקדמיה בישראל, ואולי אפילו "היהלום שבכתר". נסקור בקצרה את תולדות המחקר המתמטי בישראל על חוזקותיו אבל גם חולשותיו. ננסה להבין מה הביא למצוינות זו ואיך ניתן לשמרה ולחזקה. מעניין במיוחד מה ניתן ללמוד ממנה לטובת דיסציפלינות אחרות באקדמיה הישראלית.
פרופ' אלכס לובוצקי הוא חבר סגל במכון איינשטיין למתמטיקה, האוניברסיטה העברית. נולד ב- 1956 ברמת-גן. בזמן לימודי התיכון התחיל תואר ראשון במתמטיקה באוניברסיטת בר-אילן, אותו סיים שנה לאחר קבלת תעודת הבגרות והמשיך במסלול ישיר לדוקטורט, אותו סיים בגיל 23. לאחר 5 שנות שירות צבאי, הצטרף לסגל המכון למתמטיקה באוניברסיטה העברית, בגיל 29 הפך לפרופסור חבר ו-4 שנים אחר כך לפרופסור מן המניין. לובוצקי כתב למעלה מ-150 מאמרים ו-4 ספרים, שימש כפרופסור אורח במוסדות רבים בעולם (אוניברסיטת קולומביה, Yale, סטנפורד, שיקגו, ETH והמכון ללימודים מתקדמים בפרינסטון). הוא זכה לפרסים ישראליים ובינלאומיים רבים, וביניהם: פרס ישראל, דוקטורט כבוד מאוניברסיטת שיקגו, חבר האקדמיה הישראלית והאקדמיה האמריקאית למדעים, קיבל מענק ERC שלוש פעמים, כל פעם ל-5 שנים, ועוד. לובוצקי היה והינו פעיל בזירה הציבורית באקדמיה ומחוצה לה, שמש בעבר כחבר כנסת וכנשיא האיגוד הישראלי למתמטיקה. נמנה על ראשוני המתיישבים באפרת בגוש עציון, נשוי, אב ל-6 וסב (גאה) ל-24 נכדים.
בית ברל, סיפורה של מכללה
מפגש עם פרופסור יצחק גרינברג. יום שני, ה-21 ביוני 2021. המפגש הוקלט וזמין לצפייה.
השיחה תעסוק במשמעות הזיקה בין מוסד אקדמי לבין זרוע מפלגתית, בהשלכותיה ובתוצריה, כפי שבאו לכלל ביטוי במכללת בית ברל, אשר נוסדה על ידי קרן ברל כצנלסון – זרוע אדמיניסטרטיבית וכספית של מפלגת העבודה – והייתה בבעלותה. מדובר בזיקה שהיו גלומים בה מתח והתנגשות בין שתי מגמות סותרות. מצד אחד, גורם פוליטי שאינטרסים ושיקולים מפלגתיים אמורים להנחות אותו; ומצד שני, מוסד אקדמי שמעצם מהותו מושתת על חשיבה ביקורתית ועל פלורליזם וחופש אקדמי.
יצחק גרינברג הוא פרופסור אמירטוס במכללה האקדמית בית ברל. מחקריו עוסקים בזיקה בין אידיאולוגיה כלכלה ופוליטיקה ביישוב העברי בארץ ישראל ובמדינת ישראל. מספריו: "אנטומיה של משבר ידוע מראש: קריסת חברת העובדים בשנות השמונים" (2004),"פנחס ספיר: ביוגרפיה כלכלית פוליטית 1975-1949" (2011), "זלמן ארן: פוליטיקאי כאינטלקטואל" (2018). ספרו: "אקדמיה ותנועה פוליטית: מכללת בית ברל 1990-1970" עתיד לראות אור בשנת 2021.
"מישהו יכול להמליץ על עורך/ת לשונית טוב/ה??"
מפגש על בחירה מושכלת ונכונה לעריכה לשונית. בחירה שבסופה נהיה מרוצים מהתוצאה. עם ד"ר יוני בוקסמן והגב' תם רופא, עורכים לשוניים ועם ד"ר ורד ציוני קורן, מנחה ויוזמת המפגש. יום שלישי. המפגש הוקלט וזמין לצפייה.
ד"ר יוני בוקסמן: איך לחשוב על עריכה לשונית?
תם רופא: איך לעבוד עם עורך לשוני?
כיצד ניתן לבחור עורך/ת לשוני/ת טוב/ה שבסוף התהליך נהיה מרוצים מהתוצאה? ולא נחוש כי מחקרנו ירד לטימיון? ושהכול "אבד בתרגום"? כיצד נוכל לזהות מבעוד מועד, ואולי אף טרם תחילת העבודה המשותפת, כי העורך הנ"ל לא מתאים עבורנו ועבור המחקר שלנו מכל סיבה שהיא? מהו טווח התעריף הרווח בשוק וכיצד הוא נקבע? כיצד ניתן להוזיל עלויות? ועוד לא אמרנו מילה על כמה יקר כל התענוג הזה! ועל כך שבחוגים רבים באוניברסיטאות רבות בארץ אין כל תקציב שמור עבור תלמידי מחקר לעבודות מסוג זה ושלמעשה ההוצאה הכספית (שלעיתים היא עצומה) נופלת על כתפי הדוקטורנט/ית. האם ניתן לעשות משהו בנידון? על כל זאת ועוד נדון במפגש.
ד"ר יוני בוקסמן הוא ד"ר לביולוגיה ועורך אקדמי, בעיקר בתחום מדעי החברה (אך לא רק). עוזר הוראה לפרופ' ראובן בוקסמן בקורס הבינלאומי Communicating Science.
הגב' תם רופא היא בעלת תארים בספרות, פילוסופיה והיסטוריה, עובדת כעורכת אקדמית במדעי הרוח והחברה במשך 15 שנה. גב' רופא לימדה קורסי מבוא בקריאה ביקורתית וכתיבה אקדמית, ליוותה תלמידי מחקר בתהליך כתיבה של תזות, ועזרה לעשרות חוקרים בעלי תארים מתקדמים לפרסם מאמרים בכתבי עת בינ"ל.
ד"ר ורד ציוני קורן, היא אשת חינוך מיוחד, מחקרה עוסק באלימות בני נוער ובבריונות בית ספרית. ורד מלמדת במחלקה ללימודי הוראה ומכשירה סטודנטים להוראת החינוך המיוחד, רכזת התוכנית "אקדמיה כיתה- שילוב סטודנטים מצטיינים בהוראה" ומנחה פדגוגית של השתלמויות מורים. כל זאת בבית הספר לחינוך באוניברסיטה העברית בירושלים.
מיעוט באקדמיה – קשיים, אתגרים, והזדמנויות
בהשתתפות ד"ר רבקה נריה-בן שחר, ד"ר סארה אבו-כף, ד"ר ביאטה שייחטוביץ', גב' סאוסן ח׳יר, ד״ר איילת רובבשי שטרית. יום רביעי ה-23 ביוני 2021. בהנחיית קרן לוי. המפגש הוקלט וזמין לצפייה.
מה המשמעות של חווית המיעוט באקדמיה? מה היא החוויה של להיות בקבוצת מיעוט ואיך מתמודדים איתה? האם עמדת המיעוט קובעת את המסלול שלנו, או שהמסלול שלנו הופך אותנו למיעוט? בעקבות סדרת הרצאות ברשת מעברים התכנסו קומץ חוקרות וסטודנטיות לתארים מתקדמים בכדי לדון, לשתף ולשוחח על חוויותיהן כמיעוט מהיבטים שונים. נדבר על האתגרים שבדרך, על האומץ לפרוץ, על המחיר שבבדידות בדרך להישגים. וגם, על המשיכה הטבעית לאנשים נוספים המהווים מיעוט ועל העושר והצמיחה שנובעים מהיכרויות אלו.
ד"ר רבקה נריה-בן שחר היא מרצה בכירה וחברת סגל במחלקה לתקשורת במכללה האקדמית ספיר. חוקרת דת, מגדר ותקשורת, ופרסמה שורה של מאמרים העוסקים בנושאים אלו. עבודת הדוקטורט שלה נערכה באוניברסיטה העברית בירושלים, בנושא: "הנשים החרדיות ותקשורת ההמונים בישראל: דפוסי חשיפה ואופני קריאה". מלגת פולברייט לפוסט דוקטורט בשילוב מלגה ממכון הדסה ברנדייס אפשרה לה לחקור ריטואלים שנשים יוצרות ומחדשות לעצמן. מחקריה האחרונים עוסקים בהשוואה בין נשים מהאמיש לנשים חרדיות.
ד"ר סארה אבו-כף, מרצה בכירה וחוקרת בתחום הפסיכולוגיה הבין-תרבותית, ראש התוכנית לניהול וישוב סכסוכים באוניברסיטת בן-גוריון בנגב. את לימודי הדוקטורט שלה היא סיימה באוניברסיטת בן-גוריון והשלימה את לימודי הפוסט דוקטורט באוניברסיטת הרווארד, ארצות הברית, במחלקה לאנתרופולוגיה. הפרויקטים המחקרים שלה עוסקים במקורות שונים של לחצים, משאבים ואסטרטגיות של התמודדות, דרכי ניהול קונפליקטים והקשר שלהם לערוצי מצוקה שונים בקרב אנשים מרקעים תרבותיים שונים בחברה הישראלית. ד"ר אבו-כף זכתה בשורה של פרסים ומלגות יוקרתיות; מלגת פולברייט (2011) לפוסט דוקטורט, מלגת מעוף(2013) למרצים ערבים מצטיינים, נכללה ברשימת ארבעים הצעירים המבטיחים של עיתון "דה מרקר", ובשנת 2014, נבחרה לרשימה של 11 נשים מתחומי המדע השונים במזרח התיכון וצפון אפריקה ונכנסה ל "היכל התהילה של נשים במדע " שבחסות שגרירות ארצות הברית ברבת-עמון (ירדן) , כאות כבוד והכרה לתרומתן בתחומי המדע. ב-2016 אבו-כף זכתה בפרס ההשכלה הגבוהה בישראל מטעם המועצה להשכלה גבוהה בקטגוריית חבר הסגל הצעיר. באמצעות העבודה בתווך בין תיאוריה , מחקר ופרקטיקה, היא מנסה להבין טוב יותר בעיות בבריאות הנפש וגם לפתח תוכניות התערבות מותאמות תרבותית. ד"ר אבו–כף מונתה בעבר לחברה בוועדה הממלכתית לסל התרופות וכיום היא חברה בוועדת ההיגוי של האגודה לשירותים פסיכולוגים רב תרבותיים. היא יזמה ופיתחה תוכניות התערבות להתמודדות עם לחצים אקדמיים ולהפחתת תופעת הנשירה בקרב סטודנטים ערבים ובדואים במוסדות להשכלה גבוהה.
ד"ר ביאטה שייחטוביץ' היא מרצה בחוג ללימודי הערבית והאסלאם באוניברסיטת תל אביב. מחקרה עוסק בתאוריה הדקדוקית הערבית של ימי הביניים. הדוקטורט שלה, אותו היא סיימה ב-2016, עסק בRadi al-Din al-Astarabadhi, מדקדק בן המאה ה-13. ספרה הראשון, העוסק במינוח האופייני לאותו המדקדק, יצא לאור ב-2018. ספר נוסף, אסופת מאמרים שביאטה הייתה שותפה לעריכתו, יצא לאור ב-2020. בימים אלו ביאטה עובדת על פרויקט מחקרי גדול העוסק במינוח הבלשני הערבי בגישה אינטרדיסציפלינרית. פרויקט זה ממומן על ידי מענק אישי של הקרן הלאומית למדע. ביאטה מלמדת קורסים הקשורים ללשון הערבית ומשמשת כאחראית על קידום הוראת השפה הערבית בחוג שלה. במסגרת תפקידה זה, מרכזת פרויקט גדול של קורסי ערבית בסיסית עבור קהילת האוניברסיטה, וכן מרכזת פרויקט חונכות עבור סטודנטים מתקשים בחוג שלה.
גב' סאוסן ח׳יר היא דוקטורנטית במסלול לתואר כפול מביה״ס למדעי הפסיכולוגיה באוניברסיטת חיפה והחוג לחקר הדתות באוניברסיטת Abo Akademi בפינלנד. נושא עבודת הדוקטורט שלה הינו ״פרופילי הערכים והדתיות בקרב סטודנטים דרוזים ומוסלמים בישראל במפגש בין מסורת למודרניזציה״, בהנחיית פרופ׳ יוחנן אשל וד״ר נורית נוביס דויטש מאוניברסיטת חיפה ופרופ׳ Peter Nynas וד״ר Sofia Sjo מאוניברסיטת אובו אקדמי, פינלנד. עבודת הדוקטורט מתבססת על פרויקט המחקרYoung Adults and Religion in a Global Perspective (YARG) שנערך ב-13 מדינות ברחבי העולם בין השנים 2015- 2019 והתיימר לחקור את הישויות הדתיות ופרופילי הערכים של מתבגרים צעירים ממבט חוצה תרבויות. בהתבסס על נתוני המחקר, ח׳יר הייתה שותפה למספר פרסומים אקדמיים המתייחסים בהיבט השוואתי לנתוני המדגמים הדרוזי ו/או המוסלמי בארץ ישראל, גם אל מול נתוני מדגמים לא ישראלים. היא הציגה את עבודתה המחקרית בין השנים 2017- 2020 במספר כנסים אקדמיים באירופה וארה״ב.
כיום, מעבר לדוקטורט, היא מובילה ביחד עם קולגות מישראל, פינלנד וטורקיה מחקר בנושא ״הקשרים בין יצירת משמעות, רווחה נפשית ותחושת סוכנות בצל מגפת הקורונה״. בשנת 2017 ח׳יר זכתה במלגת לבציון לדוקטורנטים מצטיינים מהפריפריה, ושלוש שנים ברציפות עד 2020 זכתה במענק מחקר תחרותי מאוניברסיטת אובו אקדמי, שכלל גם מעבר למשך חצי שנה לפינלנד עם שתי בנותיה במהלך 2019. ח׳יר הינה מרצה מתנדבת בפורומים סטודנטיאליים – בעיקר מרצה על דרכי התמודדות יעילה עם חרדת בחינות והכנת מצגת מוצלחת לכנס אקדמי, ובפורומים נשיים- בהם היא מדברת על השילוב של קריירה/ אקדמיה ואימהות.
ד״ר איילת רובבשי שטרית היא מרצה וחוקרת אורחת במחלקה למדע המדינה באוניברסיטת קליפורניה, אירוויין (UCI). תחומי העניין המחקריים שלה מתמקדים בחקר בתי מחוקקים במבט השוואתי, חקר מוסדות פוליטיים ופוליטיקה ישראלית. ד״ר רובבשי שטרית היא בוגרת תואר שני ושלישי במדע המדינה ותואר שני בקרימינולוגיה בהצטיינות יתרה מהאוניברסיטה העברית בירושלים. עבודת הדוקטורט שלה עוסקת בהצבעת אי-אמון קונסטרוקטיבי ככלי פיקוח של פרלמנטים וכלי ייצוב עבור ממשלות.
כיצד ליצור מצגת מוצלחת לכנס אקדמי?
מפגש עם גב' סאוסן ח'יר, יום חמישי, ה-24 ביוני 2021. בהנחיית גב' אורלי וייסר. המפגש הוקלט וזמין לצפייה.
ההרצאה תעסוק בהיבטים הלוגיסטיים לבניית מצגת יעילה לכנס אקדמי. כזו שתאפשר לכם להעביר את המסר בצורה חדה וברורה תוך עמידה בטווח הזמנים העומד לרשותכם. נתייחס בעיקר להיבטים של המצגת עצמה מבחינת מבנה, תוכן ופורמט, וכן להיבטים הקשורים אליכם כמציגים- עמידה מול קהל, מה מומלץ ומה לא בקונטקסט של כנס אקדמי והתמודדות עם חרדה מפני קהל. לבסוף, נתייחס לנושא של נטוורקינג בכנס אקדמי, ולשאלות כלליות כמו איך בוחרים כנס ואפשרויות מימון. ההרצאה מיועדת לסטודנטים לתואר שני ולדוקטורנטים, העומדים להציג בכנסים אקדמיים בחו״ל או בארץ, וגם למי שמתכוון להציג בסמינרי מחקר פקולטיים.
סאוסן ח׳יר היא דוקטורנטית לתואר דוקטורט כפול מהחוג לפסיכולוגיה באוניברסיטת חיפה והחוג לחקר הדתות באוניברסיטת Abo Akademi בפינלנד. נושא עבודת הדוקטורט שלה הינו ״פרופילי הערכים והדתיות בקרב סטודנטים דרוזים ומוסלמים בישראל במפגש בין מסורת למודרניזציה״. העבודה מונחית ע״י פרופ׳ יוחנן אשל וד״ר נורית נוביס דויטש מאוניברסיטת חיפה, ו- פרופ׳ Peter Nynas וד״ר Sofia Sjo מאוניברסיטת אובו אקדמי, והיא מתבססת על פרוייקט המחקר (Young Adults and Religion in a Global Perspective (YARG שנערך ב 13 מדינות ברחבי העולם בין השנים 2015- 2019 והתיימר לחקור את הישויות הדתיות ופרופילי הערכים של מתבגרים צעירים ממבט חוצה תרבויות.
בהתבסס על נתוני ה- YARG סאוסן הייתה שותפה למספר פרסומים אקדמיים שמתייחסים בהיבט השוואתי לנתוני המדגמים הדרוזי ו/או המוסלמי בארץ ישראל, גם אל מול נתוני מדגמים לא ישראלים. היא הציגה את עבודתה המחקרית בין השנים 2017- 2021 במספר כנסים אקדמיים וסמינרי מחקר באירופה, ארה״ב ובישראל.
סאוסן הינה מלגאית מטעם הות״ת – מלגת לבציון לדוקטורנטים מצטיינים מהפריפריה, ובין השנים 2017 -2021 זכתה במספר מענקי מחקר תחרותיים מאוניברסיטת אובו אקדמי, שכללו גם רילוקיישן למשך חצי שנה לפינלנד עם שתי בנותיה במהלך 2019. כיום, מעבר לדוקטורט, היא מובילה ביחד עם ד״ר נורית נוביס דויטש מאוניברסיטת חיפה, וקולגות מפינלנד וטורקיה, מחקר בנושא יצירת משמעות ותחושת סוכנות בצל מגפת הקורונה, אותו היא יזמה בשיאו של הסגר הראשון למשבר הקורונה. סאוסן מרצה מתנדבת בפורומים סטודנטיאליים – בעיקר מרצה על דרכי התמודדות יעילה עם חרדת מבחנים, הצגה יעילה בכנסים אקדמיים, והגשת בקשות למענקי מחקר ומלגות; ובפורומים נשיים- בהם היא מדברת על השילוב של קריירה, אקדמיה ואמהות.
מידותיו של האנושי
מפגש עם פרופ' תמר אלאור. יום רביעי ה-30 ביוני 2021. המפגש הוקלט וזמין לצפיה.
האנתרופולוגיה כרוכה אחר האנושי. ככזו היא בולשת אחריו באזורי המחיה המגוונים שלו, כבר מאה וחמישים שנים. הפיות שעמדו סביב עריסתה עם לידתה בסוף המאה התשע עשרה, בירכו את האנתרופולוגיה וקיללו אותה כמקובל באגדות. "עליך למצוא, לתאר ולהסביר את המשותף לכל בני האדם באשר הם, ועליך למצוא, לתאר ולהסביר את השונות העצומה והגיוון האדיר המאפיינים את אורחות חייהם". המסע למציאת מידותיו של האנושי זכה להתייחסות ישירה מצומצמת ביותר בתחום האנתרופולוגיה. זאת למרות שהכל בעצם השתתפו בו. מיכאל לנדמן, מלומד ממוצא שוויצרי, שלימד באחרית ימיו באוניברסיטת חיפה, ניסח אנתרופולוגיה פילוסופית שנגעה ישירות בסוגיית מידותיו של האנושי. בין היתר כתב כך:
האם האנתרופולוגיה מבקשת למצוא סימני היכר שיופיעו בהכרח אצל כל בני האדם בעבר, בהווה ובעתיד ובכל התרבויות? האם היא מחפשת אבן בוחן שתאפשר לנו לקבוע אם יצור מסויים הוא בגדר אדם? או שמא אין זו אלא שאלה טרומית והמטרה האמתית היא לגלות את אפשרויותיה הנעלות ביותר של האנושות, שאמנם לא כל אדם ואף לא כל תרבות מוכשרים להגשימן, אבל רק בהן הגרעין הפנימי ביותר של מהות האדם מגיע להתגלמותו האמתית והשלמה?
מתוך: מיכאל לנדמן האדם בעיני עצמו. אנתרופולוגיה עיונית. ספרית פועלים, 1980
פרופ' תמר אלאור, היא אנתרופולוגית באוניברסיטה העברית, במחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה. עבודתה המרכזית חיברה בין מיגדר, תרבות, דת וידע. שלוש אתנוגרפיות רחבות היקף שכתבה, עסקו בחקר נשים דתיות, וכיסו את שלושת הקהילות החרדיות והדתיות המרכזיות בישראל. משנת 2008 עוסקת אלאור בחקר תרבות חומרית וסגנון בישראל. ספרה האחרון – סנדלים: אנתרופולוגיה של סגנון ישראלי , יצא לאור בדצמבר 2014. תערוכה בנושא זה הוצגה במוזיאון ארץ ישראל בקיץ 2018. בארבע השנים האחרונות היא מנהלת מחקר אנתרופולוגי/ארכיאולוגי בתמיכת ה-ISF במטמנת הזבל הראשונה של העיר תל אביב. בחורף 2021 תתקיים תערוכה במוזיאון העיצוב בחולון שתציג חלק ממצאי מחקר זה.
