סמסטר אביב תשפ"ב

אהוד (אודי) פראוור הצטרף למכון ירושלים כמנהל צוות חברה ואוכלוסיות ביוני 2021, לאחר קריירה ענפה בשירות הציבורי. פראוור החל את דרכו הציבורית בחיל החינוך שם כיהן במגוון תפקידים, האחרון שבהם כסגן קצין חינוך ראשי. לאחר שהשתחרר מהצבא בדרגת אל"מ, שימש פראוור כשליח חינוך מרכזי של הסוכנות היהודית בצפון אמריקה וכמנהל הגימנסיה העברית בירושלים. בשנת 2004 מונה לסגן ראש המועצה לביטחון לאומי וריכז את עבודת המל"ל בנושאים הקשורים בחוסן לאומי ובירושלים. במסגרת תפקיד זה היה פראוור בין השותפים להקמת רשות השירות הלאומי-אזרחי. בשנת 2006 הפכה היחידה שתחת ניהולו במועצה לביטחון לאומי, לאגף במשרד ראש הממשלה, ופראוור מונה לתפקיד ראש האגף לתכנון מדיניות. לימים, האגף שינה שמו ופראוור מונה לסמנכ"ל ממשל וחברה במשרד ראש הממשלה. במסגרת 12 שנות עבודתו במשרד ראש הממשלה, השפיע על גישת התכנון של הממשלה, עסק בהטמעת מתודולוגיות של שיתוף ציבור, פיתח את מנגנוני המדידה של הפעילות הממשלתית, ריכז את עבודת הממשלה עם ערבים אזרחי ישראל ועם האוכלוסייה הבדואית, ריכז את עבודת הממשלה עם יוצאי אתיופיה, עסק בהבניית ממשק היחסים בין הממשלה למגזר השלישי, וניהל היבטי משילות בתהליך הצטרפות ישראל לארגון  ה- OECD. בשנים 2017-2018 שימש פראוור כממלא מקום נציב שירות המדינה. לאחר פרישתו משירות המדינה שימש כיו"ר מועצת מרכז שז"ר וכעמית בכיר בארגון מעוז.  פראוור הוא בעל תואר בוגר בחינוך והיסטוריה של עם ישראל ותואר מוסמך בחינוך, שניהם מהאוניברסיטה העברית בירושלים. הוא תושב מבשרת ציון, נשוי ללאה ואב לשלושה.

סיגל אלון היא פרופסור במחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה וראש מכון ב.י. כהן  למחקרי דעת קהל באוניברסיטת תל-אביב. עבודתה מתמקדת בחשיפת הדינמיקה והתהליכים ההיסטוריים העומדים בבסיס אי-השוויון הסוציואקונומי, המגדרי, והגזעי-אתני בשוק העבודה ובהשכלה גבוהה, ובמידה בה מדיניות ציבורית מצמצמת אי-שוויון זה. הפרספקטיבה של פרופ' אלון היא אינטרדיסציפלינרית ומשלבת רעיונות ושיטות מחקר מסוציולוגיה, כלכלה, דמוגרפיה ופסיכולוגיה. פרופ' אלון הייתה עמית מחקר ב Russell Sage Foundation , The Center for Advanced Study in the Behavioral Sciences at Stanford University, בפרינסטון, ובאוניברסיטת וויסקונסין. מאמריה התפרסמו בכתבי עת מובילים בסוציולוגיה, כלכלה, וחינוך ומחקריה מומנו ע"י קרנות אמריקאיות וישראליות מובילות. מחקרה פורץ הדרך בנושא העדפה מתקנת התפרסם בסדרה של מאמרים ובספר  Race Class and Affirmative Action אשר עורר ענין רב באקדמיה וזכה לתהודה בפסיקות של ביהמ"ש העליון בארה"ב ולהתייחסות נרחבת במדיה האמריקאית. מחקרה הנוכחי של אלון עוסק בעתיד העבודה בעידן הקורונה.  קישור לאתר של סיגל כאן. הגשת מועמדות לפוסטדוק שלה.

Ellen Schrecker is an American historian and author who has written extensively about McCarthyism and American higher education. Her latest book, The Lost Promise: American Universities in the 1960s (University of Chicago Press, 2021) provides the first comprehensive analysis of American higher education’s most turbulent decade. Her previous publications include No Ivory Tower (1986), The Age of McCarthyism: A Brief History with Documents (3d ed. 2017), Many Are the Crimes: McCarthyism in America (1998), and The Lost Soul of Higher Education (2010) as well as articles in The Nation, the Chronicle of Higher Education, and elsewhere. A professor emerita of history at Yeshiva University, she also edited Academe, the magazine of the American Association of University Professors, and wrote a Chinese cookbook. Website: https://www.ellenschrecker.com/

פרופ' שרה גורי-רוזנבליט היא פרופ' מן המניין במחלקה לחינוך ולפסיכולוגיה באוניברסיטה הפתוחה. היא סיימה בשנת 1984 דוקטורט בחינוך באוניברסיטת סטנפורד ומאז היא חברת סגל  בכיר באוניברסיטה הפתוחה. בין השנים 1984 עד 2013 אף הייתה מרצה אורחת בפקולטה לרפואה בחוג לסיעוד באוניברסיטת תל אביב. במהלך שנות עבודתה באוניברסיטה הפתוחה כיהנה כראש המחלקה לחינוך ולפסיכולוגיה, דיקן פיתוח וטכנולוגיות למידה ומשנה לנשיא/ה לעניינים אקדמיים.  תחומי המחקר שלה מתמקדים  במחקר השוואתי של מערכות השכלה גבוהה, טכנולוגיות דיגיטליות והוראה מרחוק. פרופ' גורי-רוזנבליט כתבה וערכה ספרים רבים בתחומים אלה, לצד עשרות מאמרים, ערכים באנציקלופדיות ופרקים בספרים. היא הוזמנה (וממשיכה להיות מוזמנת) כנואמת מרכזית (keynote) בעשרות כנסים בינלאומיים ברחבי העולם ובישראל. בעשורים האחרונים היא הייתה חברה בגופים בינלאומיים רבים, כגון הוועדה המדעית של אירופה וצפון אמריקה בפורום של יונסקו לחינוך גבוה, מחקר וידע, תכנית הדגל של פולברייט New Century Scholars, שכוללת שלושים חוקרים מובילים בעולם בתחום ההשכלה הגבוהה, פורום מומחי בולוניה באיחוד האירופי, קרן המדע של אירופה ועוד. כיום היא חברה ב – University of the Future Network , שמורכבת מעשרים חוקרים של מערכות השכלה גבוהה מ – 18 מדינות בעולם, היא חברה בוועדת המומחים של סימפוזיון הדוקטורנטים במסגרת של European Distance and E-learning Network (EDEN), שמלווה דוקטורנטים מאוניברסיטאות במדינות אירופה, שעבודות המחקר שלהם נוגעות בהיבטים שונים של שילוב טכנולוגיות דיגיטליות במערכות חינוך גבוה, וחברה בוועדת המעריכים של Rockefeller Foundation Bellagio Center Program.

אמיר אנגל מכהן כראש החוג לשפה וספרות גרמנית באוניברסיטה העברית. הוא למד פילוסופיה, ספרות ולימודי תרבות באוניברסיטה העברית ואחר כך השלים את עבודת הדוקטורט שלו במחלקה לגרמנית של אוניברסיטת סטנפורד, קליפורניה. בתום הלימודים  הוא חקר ולימד באוניברסיטת גתה שבפרנקפורט אם מיין בגרמניה. נושאי ההתעניינות העיקריים שלו כוללים את הרומנטיקה הגרמנית וספרות ותרבות של אחרי-מלחמת העולם השנייה, תיאוריות של הסמל, ספרות ופילוסופיה והיסטוריה תרבותית של גרמניה במאה העשרים. כמו כן הוא עוסק בהעברה בין תרבותית וחקר את התרבות היהודית גרמנית. אמיר כתב ספר על גרשום שלום ופרסם מאמרים על חנה ארנדט, פאול צלאן, מרטין בובר, יעקב טאובס, שלמה מיימון ואחרים.  

ד"ר דורון טימור הוא חוקר ב"יד טבנקין" וב"מכון לחקר הקיבוץ" באוניברסיטת חיפה ומלמד באוניברסיטה הפתוחה. עוסק בתרבות סטודנטים בישראל ובעולם ובחקר קהילות שיתופיות וקיבוצים. מאמרו על התחזקות הסטודנטים חברי הליכוד בשנות ה-60 וה-70 פורסם באחרונה בכתב העת "Israel Studies". עבודת הדוקטורט שלו בהנחיית ד"ר אורי כהן מאוניברסיטת תל-אביב עסקה בתרבות סטודנטים בישראל בעשור השלישי למדינה.

Giliberto Capano is a Professor of Public Policy at the University of Bologna, Italy. He has been the director of the Italian Centre for Research on Universities and Higher Education Systems (2015-2021) and is the editor of Policy & Society. He specializes in public administration, public policy analysis, and comparative higher education. His research focuses on governance dynamics and performance in higher education and education, policy design and policy change, policy instruments’ impact, the social role of political science, the policy impact of Covid-19, and leadership as an embedded function of policymaking.  His recent books are: Changing Governance in Universities: Italian Higher Education in Comparative Perspective (co-authored with M. Regini and M. Turri; Palgrave, 2016);  A modern Guide to Public Policy (co-edited with M. Howlett, Edward Elgar,  2020); Convergence and Diversity in the Governance of Higher Education (co-edited with D. Jarvis, Cambridge University Press, 2020).

ההרצאה, שתתמקד בווידאו קליפ "Money" של הזמרת קארדי בי מ-2018 תתמקד בתמורות המפליגות שעברה האימהות במאה ה-21. באמצעות השימוש במונח "יאמי מאמי" נבדוק מתי אימהות הפכה כה אופנתית בעולם ההיפ הופ, וכיצד עירום ומיניות משתלבות בתפיסות העכשוויות של אימהות.

פרופ' גל ונטורה היא היסטוריונית של אמנות המתמחה בהיסטוריה תרבותית של צרפת במאה ה-19. לאחר סיום עבודת הדוקטורט, אותו כתבה באוניברסיטה העברית, היא שימשה כחברת סגל במחלקה לתרבות חזותית וחומרית באקדמיה בצלאל. לאחר שעברה לחוג לתולדות האמנות באוניברסיטה העברית ב-2015, היא הנחתה עשרים ואחד מאסטרנטים וחמישה דוקטורים צעירים וצעירות במנעד נושאים רחב הקשור לתרבות חזותית מודרנית ועכשווית. מחקרה מתמקד בנקודות ההשקה בין ההיסטוריה של הרפואה ובין תרבות חזותית וחומרית, ועוסק בילדות, אימהות, הנקה, כאב ומוות. ספרה האחרון, שעוסק בהיסטוריה של שנת תינוקות, בוחן בעזרת יצירות אמנות, כרזות, איורים רפואיים, עריסות, פיג'מות, כתבי פטנטים, כתבי רופאים, חוקים, ספרות יפה ועוד, את המודרניזציה והמדיקליזציה של השינה, ובוחן מתי, כיצד ומדוע הפכו הורים מערביים לסוכני שינה האחראים של שנת ילדיהם.

ענת לשניק היא דוקטורנטית בחוג לתקשורת ומדיה באוניברסיטת קולורדו, בולדר. עבודת הדוקטורט שלה עוסקת באופנים שבהם מוסדות כוח מדיניים מסתגלים לסביבה הויזואלית החדשה תוך אימוץ שיח המזוהה עם צדק וזכויות אדם. ללשניק תואר ראשון מהחוג לתקשורת במכללת ספיר ותואר שני מהחוג לתקשורת באוניברסיטת חיפה. במסגרת תואר הMA , כתבה לשניק עבודת תזה העוסקת בניתוח דיוני המחיקה בויקיפדיה העברית ומאמר המבוסס על פרק מתוכה התפרסם בכתב העת New Media & Society (2022). כמו כן, מאמרים נוספים שלה רואים אור בימים אלו ב International Journal of Communication וMedia Culture & Society. לשניק הציגה את מחקריה בכנסים בישראל ובחו"ל ונבחרה לייצג את קהילת המחקר הבינלאומית (international liaison) של מחלקת התקשורת הויזואלית בארגון ה ICA.    

ארנה רז הצטרפה לניהול קבוצת הפייסבוק של האקדמיה, בשנת 2017. יש לה דוקטורט בספרות אנגלית מהאוניברסיטה העברית.  כיום היא בעיקר אקטיביסטית רשת, כותבת  ומתרגמת.

ההרצאה, שתתמקד בווידאו קליפ "This Is America" של השחקן והזמר צ'יילדיש גאמבינו מ-2018 לצד "God's Plan" של דרייק מאותה שנה, תבחן את התמורות ביחס לכסף בתרבות המערב, ותעסוק בעזרת דיון במונח אמפתיה בהבדל בין צדקה ובין צדק חברתי.

פרופ' גל ונטורה היא היסטוריונית של אמנות המתמחה בהיסטוריה תרבותית של צרפת במאה ה-19. לאחר סיום עבודת הדוקטורט, אותו כתבה באוניברסיטה העברית, היא שימשה כחברת סגל במחלקה לתרבות חזותית וחומרית באקדמיה בצלאל. לאחר שעברה לחוג לתולדות האמנות באוניברסיטה העברית ב-2015, היא הנחתה עשרים ואחד מאסטרנטים וחמישה דוקטורים צעירים וצעירות במנעד נושאים רחב הקשור לתרבות חזותית מודרנית ועכשווית. מחקרה מתמקד בנקודות ההשקה בין ההיסטוריה של הרפואה ובין תרבות חזותית וחומרית, ועוסק בילדות, אימהות, הנקה, כאב ומוות. ספרה האחרון, שעוסק בהיסטוריה של שנת תינוקות, בוחן בעזרת יצירות אמנות, כרזות, איורים רפואיים, עריסות, פיג'מות, כתבי פטנטים, כתבי רופאים, חוקים, ספרות יפה ועוד, את המודרניזציה והמדיקליזציה של השינה, ובוחן מתי, כיצד ומדוע הפכו הורים מערביים לסוכני שינה האחראים של שנת ילדיהם.

הספר "מגוונים את מגדל השן, דור ראשון להשכלה אקדמית", (פרדס, 2022)  מביא את סיפורה המגוון של החברה הישראלית דרך הסיפורים האישיים של ארבעים וארבעה בנות ובני דור ראשון להשכלה אקדמית בארץ. הספר, בעריכת מוטי גיגי, סיגל נגר-רון ותמי רזי מאפשר דיון באתיקה, בפסיכולוגיה ובסוציולוגיה הפוליטית של קטגוריית הדור הראשון להשכלה אקדמית בעת הזאת, בגבולותיה, יתרונותיה וחסרונותיה וכמובן בהתנגדות לה.  נדון עם העורכים במוטיבציה, במשמעות ובהשלכות של הסיפורים שהם פורסים בפנינו ונבקש מהם להביא את סיפור הספר כפרויקט אקדמי-אקטיביסטי מצד אחד וכסיפור אישי וקבוצתי מהצד השני.

פרופ' אדווין סרוסי, מרצה בחוג למוסיקולוגיה ומנהל המרכז לחקר המוסיקה היהודית באוניברסיטה העברית. עלה ארצה בשנת 1971 והחל את לימודיו באוניברסיטה העברית. תחומי המחקר בהם התמחה הינם מוסיקה יהודית ומוסיקה ישראלית. בתחום המוסיקה הים-תיכונית נחשב סרוסי לחלוץ המחקר האקדמי.  חתן פרס ישראל לשנת תשע"ח. פרופ' סרוסי פרסם שבעה ספרים ועשרות מאמרים מדעיים על המוזיקה בחברות היהודיות הספרדיות והמזרחיות עם דגש על מסורות צפון אפריקאיות, האימפריה העות'מאנית וקהילות ספרדיות-פורטוגזיות במערב אירופה. חיבוריו עוסקים בקשת מוזיקלית רחבה, שבה כלולים בין היתר המוזיקה של יהודי מרוקו שבה התמחה, דרך מוזיקה של קהילת יהודי וינה ועד פיוטי ר' ישראל נג'ארה. בנוסף פרסם מאמרים על הזמר העברי והמוזיקה הפופולרית הישראלית. כתעם מוטי רגב ספר בשם "מוזיקה פופולרית ותרבות לאומית בישראל" (הוצאת אוניברסיטת קליפורניה, 2004), שתורגם על ידי הוצאת האוניברסיטה הפתוחה. בשנת 2000 עבר אל האוניברסיטה העברית ומאז הוא מנהל את המרכז לחקר המוזיקה שם. הוא מלמד אתנו-מוזיקולוגיה, מוזיקת עולם, תאוריה ומתודולוגיה בחקר מסורות שבע"פ ומוזיקה פופולרית. בשנים 2009–2013 הוא יסד וניהל את בית הספר לאמנויות באוניברסיטה העברית. מחקריו מתמקדים בתרבות המוזיקלית בארצות הים-התיכון והמזרח-התיכון, ביחסי-הגומלין בין התרבות היהודית והאסלאמית (בעיקר בסוגות מוזיקה אמנותית) ובמוזיקה פופולרית בישראל. הוא חוקר תהליכי הכלאה, תפוצות, לאומנות וטראנס-לאומיות. הוא שם דגש על תפקיד הפרט בעיצוב תרבות עממית ופופולרית, על רשתות חברתיות ועל השפעת קבלת המוזיקה וצריכתה בגיבוש התרבות המוזיקלית. לצד פעילותו האקדמית והוא פעיל גם בזירה המוזיקלית בישראל ובחו"ל כיועץ בפסטיבלי מוזיקה, כחבר בוועדות ממלכתיות בנושאי מוזיקה ואמנות וכמפיק תוכניות מוזיקליות.

פרופ' ברק מדינה מכהן  בתפקיד רקטור האוניברסיטה העברית מאז 2017. הוא מחזיק בקתדרה לזכויות האדם על-שם השופט חיים ה. כהן ז"ל בפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית בירושלים. הוא כיהן כדיקן הפקולטה למשפטים (2009 עד 2012). פרופ' מדינה הוא בעל תארי בוגר במשפטים ובכלכלה ומוסמך בכלכלה, כולם באוניברסיטת תל-אביב, תואר מוסמך במשפטים באוניברסיטת הרווארד ודוקטור בכלכלה באוניברסיטה העברית. הוא כיהן כפרופסור אורח בבתי-הספר למשפטים של אוניברסיטת קולומביה בניו-יורק ואוניברסיטת קליפורניה בברקלי.

תחומי ההוראה והמחקר העיקריים של פרופ' מדינה הם משפט חוקתי וניתוח כלכלי של המשפט. מחקריו עוסקים בבחינה נורמטיבית, השוואתית ופוזיטיבית של הזכות לשוויון, חופש הביטוי, ביקורת שיפוטית, חוקתיות ועוד. הוא המחבר של שבעה ספרים, ובהם: הספר המרכזי על המשפט החוקתי של מדינת ישראל (עם אמנון רובינשטיין) והספר משפט, כלכלה ומוסר (עם אייל זמיר). ספרו האחרון הוא מונוגרפיה בת כאלף עמודים שעוסקת בדיני זכויות האדם בישראל.

ח'אלד אבו ראס, הוא חוקר בעל תואר דוקטור בלימודי האסלאם ובספרות הערבית באוניברסיטת בר אילן. נושא עבודת הדוקטורט היה השיח' הסוּפִי הירושלמי מוחמד הַאשִׁם אל־בַּעְ'דַאדִי (מ' 1995). מחקר זה נכתב בהנחייתם של פרופ' בנימין אברהמוב במחלקה לערבית ופרופ' אברהם אלקיים במחלקה לפילוסופיה יהודית. כמו כן ד"ר אבו ראס כתב עבודת גמר בנושא ההידמות לאל במשנתו של אל־עַ'זַאלִי. עבודה זו זכתה לתהודה רחבה והוא הוזמן להרצות עליה בכנס מדעי בין–לאומי במרוקו. ד"ר אבו ראס עבר השכלה דתית וחניכה צוּפית–רוחנית על ידי השיח' הצוּפִי מֻחַמַּד הַאשִׁם אל־בַּעְ'דַאדִי, והשיח' הסוּפי עַבְּד אל־סַּלַאם מַנַאצרַה, שהוא ראש האחווה הצוּפית של טַּרִיקַת אל־סַּלַאם אל־קַאדִרִיַּה בצפון הארץ. ד"ר אבו ראס מעביר שיעורים במסגד אל־אִימָאן בכפר עילוט ליד נצרת בתחום החניכה הרוחנית–סוּפית לפי ספרו של אִבְּן עַטַאא' אַלְלַה אל־אִסְכַּנְדַרִי, אמרות החוכמה (אל־חִכַּם אל־עַטַאאִיַּה). ד"ר אבו ראס משמש כמרצה לשפה וספרות הערבית במכללת קיי בבאר שבע, ומכללת סכנין להכשרת עובדי הוראה. ד״ר אבו ראס מלמד פילוסופיה אסלאמית בימי הביניים, והסוּפִיּוּת – המיסטיקה האסלאמית במחלקה לפילוסופיה יהודית באוניברסיטת בר אילן. ד״ר אבו ראס עמית מחקר בתוכנית הפוסט-דוקטורט של מרכז דוד הרטמן.

תכנית המענקים ע"ש מארי ס. קירי של האיחוד האירופי, היא תכנית מענקי המחקר הנדיבה, החכמה והגדולה ביותר בעולם. התוכנית פתוחה לכל התחומים המדעיים וכוללת מספר מסגרות:

א. נסיעה לפוסט דוקטורט באירופה (לבעלי דוקטורט, ועד שמונה שנים לאחר קבלת הדוקטורט)

ב. פוסטדוקטורט מחוץ לאירופה במרכזי מחקר מובילים בכל העולם, עם חובת חזרה לאירופה (כולל ישראל) (לבעלי דוקטורט, ועד שמונה שנים לאחר קבלת הדוקטורט)

ג. מענקים לחוקרים צעירים המעוניינים להגיע לארץ לשנה או שנתיים (לתשומת הלב של חברי סגל המעוניינים לארח פוסט דוקטורנטים)

ד. המענקים מאפשרים גם תמיכה בישראלים הנקלטים במשרה או בפוסט בארץ לאחר שהות בחו"ל (צריך להיות בחו"ל שנתיים משלושת השנים שלפני מועד ההגשה)

כדי להצליח בתוכנית יש ללמוד את "שפת" מענקי המחקר האירופאית, הרציונל ולהיות מסוגלים לכתוב הצעת מחקר ברמה גבוהה. מפגשים קודמים באתר מעברים במודלה של מענקי מחקר. קישור כאן.

פרופ' פרץ לביא הצטרף לפקולטה לרפואה בטכניון בשנת 1975 והקים את המעבדה לחקר השינה ואת המעבדה הראשונה בישראל לאבחון הפרעות בשינה. הוא אחד מחלוצי המחקר בעולם בתחום של חקר השינה והפרעותיה. ב-1993 הוא התמנה כמחזיק הקתדרה לפסיכיאטריה ביולוגית ע"ש אנדרה בלרד, ב-1995 קיבל את פרס הרשל ריץ' על הצטיינות במחקר, ב-2001 את פרס אלקלס של קרן קיימת על מחקריו בשינה וברפואת שינה, ב-2004 את פרס אוניברסיטת פיזה הניתן לחוקר האירופי המצטיין בחקר השינה, ובשנת 2006 את פרס א.מ.ת ברפואה ואת פרס האגודה האמריקאית לחקר השינה עבור חדשנות במחקר. משנת 2006 ועד כניסתו לתפקיד נשיא הטכניון הוא שימש כעורכו הראשי של Journal of Sleep Research, אחד משני העיתונים המדעיים המובילים בחקר השינה. פרץ שימש במספר רב של תפקידים אדמיניסטרטיביים בטכניון. בשנים 1982-3, ו-1986-90 הוא כיהן כראש המרכז הבין-פקולטי למחקר בבטיחות בעבודה והנדסת גורמי אנוש, וב-1985-1993 כראש היחידה לביולוגיה של ההתנהגות בפקולטה לרפואה. בשנים 1999-1993 כדיקן הפקולטה לרפואה, ובשנים 2008-2001 כסגן נשיא הטכניון לפיתוח משאבים ולקשרי חוץ. בשנת 2009 נבחר לנשיא הטכניון, ב-2013 נבחר לתקופת כהונה שניה, ובשנת 2017 לתקופת כהונה שלישית, ובכך היה לנשיא הראשון בהיסטוריה של הטכניון שנבחר ליותר משתי תקופות כהונה. על תרומתו למדע, לחינוך ולעולם האקדמי וקשרי הטכניון עם אוניברסיטאות צרפתיות, ממשלת צרפת העניקה לו את אות האביר הקומנדר במסדר הצרפתי Ordre des Palmes Académiques. המסדר, שנוסד על ידי נפוליאון בשנת 1808, מעניק את האות לאישים בולטים מהאקדמיה ומעולמות התרבות והחינוך על הצטיינות אקדמית ועל תרומה משמעותית למדע, לחינוך ולעולם האקדמי.

Karl Gustafsson is Associate Professor of International Relations at Stockholm University and Senior Research Fellow at the Swedish Institute of International Affairs. He has recently published peer-reviewed journal articles in International Studies Quarterly, Contemporary Security Policy, European Journal of International Relations, Journal of International Relations and Development, International Politics.

ד"ר איתמר כהן הוא בעל תואר ראשון ושני בהנדסת מחשבים מהטכניון, ודוקטורט בהנדסת מערכות תקשורת אוניברסיטת בן-גוריון. מסיים בימים אלה שנה שנייה כפוסט-דוקטורנט בפוליטכניקו בטורינו, איטליה. 

אבי שלו  בוגר תואר ראשון  ושני בכלכלה מדרום אפריקה. בעל תואר שני בכלכלה (ללא תזה) מהאוניברסיטה החופשית של ברלין ובעל תעודת הוראה ממכללת אלקאסמי. אבי, סא"ל במילואים, שירת בחטיבת המחקר של אמ"ן ובמנהל האזרחי ביהודה ושומרון ובעזה. אבי הוא יועץ מומחה לענייני פלסטיניים בתחומים כלכליים פוליטיים וחברתיים. הוא בעל ניסיון מוכח ועשיר בקידום דיאלוג, בניהול פרויקטים ובתיאום בין ישראלים ופלסטינים בנושאים אסטרטגיים, מסחריים ומיזמי תשתיות. אבי אחראי קשרי חוץ אקדמיים במכללת באקה ובין השנים 2019 ו 2021  עבד כמורה בבית הספר ג'רוסלם סקול בבית חנינא.

ד"ר עדי לבני השלימה את הדוקטורט שלה במכון ליהדות זמננו ובחוג להיסטוריה של עם ישראל באוניברסיטה העברית ובוגרת התכנית לדוקטורנטים מצטיינים במדעי הרוח בבית ספר מנדל. עבודת הדוקטורט שלה:  University and Empire: the Hebrew University in Mandatory Palestine עוסקת בזיקות וההשפעות של האוניברסיטה מחוץ ל'יישוב'. בשנים 2016-2018 עדי ריכזה את פרויקט קטלוג הארכיון ההיסטורי של האוניברסיטה העברית ואצרה (יחד עם עדה ורדי) את התערוכה "הוראת שעה: האוניברסיטה העברית המלומדים היהודים והפרידה מאירופה".

גב' תם רופא עובדת כעורכת אקדמית במדעי הרוח והחברה כבר מעל 15 שנה. בעלת תארים בספרות, פילוסופיה והיסטוריה, היא לימדה קורסי מבוא בקריאה ביקורתית וכתיבה אקדמית, ליוותה תלמידי מחקר בתהליך כתיבה של תזות, ועזרה לעשרות חוקרים בעלי תארים מתקדמים לפרסם מאמרים בכתבי עת בינ"ל.

ד"ר ורד ציוני קורן היא מרצה ומדריכה פדגוגית בבית הספר לחינוך ובמחלקה להכשרת מורים באוניברסיטה העברית. מחקרה עוסק בחינוך מכיל ובאלימות בית ספרית.

פרופ' יהוא מורן הוא ראש המחלקה לאקולוגיה, אבולוציה והתנהגות במכון למדעי החיים על שם סילברמן באוניברסיטה העברית. בעל תואר ראשון (ביולוגיה), שני (ביוכימיה) ודוקטורט (מחקר שהתמקד באבולוציה של ארס בבעלי חיים) באוניברסיטת תל אביב. ב-2010 נסע לפוסטדוקטורט במחלקה לאבולוציה מולקולרית והתפתחות באוניברסיטת וינה (אוסטריה). קיבל את מלגת אלון היוקרתית לקליטה באוניברסיטה העברית. מאז 2014 מוביל קבוצת מחקר באוניברסיטה העברית שמתמקדת באבולוציה של מורכבות. בשנת 2015 זכה ב-ERC Starting Grant וב-2020 ב-ERC Consolidator Grant. 

גב' סמדר הירש אחראית תחום מדעי החברה במנהלת הישראלית לתוכניות המחקר והחדשנות של האיחוד האירופי.

ד"ר יניב דובר הוא חבר סגל בבית הספר למנהל עסקים וחבר המכון לחקר הרציונליות באוניברסיטה העברית משנת 2015. עשה דוקטורט בינתחומי במנהל עסקים ופיזיקה באוניברסיטה העברית, אחר כך היה פוסט דוקטורנט ב- Yale University לשנתיים. אחרי הפוסט דוקטורט הפך לחבר סגל ב- Dartmouth College בארה"ב. בשלב הזה החליט לחזור לישראל משיקולים אישיים ומשפחתיים. עוסק בעיקר במחקר של התנהגות קולקטיבית, רשתות חברתיות, דינמיקות חברתיות ושיווק דיגיטלי והתפשטות של מידע והתנהגות בקבוצות. משתמש במודלים סטטיסטיים\אקונומטריים בכדי לחקור בסיסי נתונים גדולים. גוגל סקולאר – יניב דובר.

פרופ' שהם חשן-הלל היא מרצה בכירה בהתמחות להתנהגות ארגונית בבית הספר למנהל עסקים וחברה במרכז פדרמן לחקר הרציונליות באוניברסיטה העברית. במחקרה היא מתמקדת בתהליכי קבלת החלטות בארגונים ובהקשרים חברתיים. חשן-הלל היא ראש המעבדה לקבלת החלטות.

חשן-הלל קיבלה את הדוקטורט שלה בפסיכולוגיה חברתית מהאוניברסיטה העברית, והמשיכה לפוסט דוקטורט עם מלגת רוטשילד, במרכז לחקר החלטות בבית הספר למנהל עסקים Booth של אוניברסיטת שיקגו.

פרופ' חשן-הלל זכתה בפרס "Abe Gray" על מצוינות מחקרית, וזכתה במספר לא מבוטל של מענקי מחקר, ביניהם מענק מהקרן הגרמנית ישראלית (GIF), מענק מחקר מהקרן הלאומית למדע (ISF) ומענק אקדמאי מהקרן ״Joy Ventures״. עבודותיה מתפרסמות בכתבי עת מובילים ומצוטטות לעיתים קרובות בעיתונות, כולל בעיתון הארץ, Forbes, CNN, דה מרקר ועוד.  היא מלמדת את הקורסים: האומנות והמדע של המשא ומתן; קבלת החלטות: אינטואיציה, אסטרטגיה ומה שביניהן; תיאוריה ומעשה במשא ומתן; וסמינר בקבלת החלטות בהקשרים חברתיים.

תכנית המענקים ע"ש מארי ס. קירי של האיחוד האירופי, היא תכנית מענקי המחקר הנדיבה, החכמה והגדולה ביותר בעולם. התוכנית פתוחה לכל התחומים המדעיים וכוללת מספר מסגרות:

א. נסיעה לפוסט דוקטורט באירופה (לבעלי דוקטורט, ועד שמונה שנים לאחר קבלת הדוקטורט)

ב. פוסטדוקטורט מחוץ לאירופה במרכזי מחקר מובילים בכל העולם, עם חובת חזרה לאירופה (כולל ישראל) (לבעלי דוקטורט, ועד שמונה שנים לאחר קבלת הדוקטורט)

ג. מענקים לחוקרים צעירים המעוניינים להגיע לארץ לשנה או שנתיים (לתשומת הלב של חברי סגל המעוניינים לארח פוסט דוקטורנטים)

ד. המענקים מאפשרים גם תמיכה בישראלים הנקלטים במשרה או בפוסט בארץ לאחר שהות בחו"ל (צריך להיות בחו"ל שנתיים משלושת השנים שלפני מועד ההגשה)

כדי להצליח בתוכנית יש ללמוד את "שפת" מענקי המחקר האירופאית, הרציונל ולהיות מסוגלים לכתוב הצעת מחקר ברמה גבוהה. מפגשים קודמים באתר מעברים במודלה של מענקי מחקר. קישור כאן.

המלצה:  פרויקט קודו של תמר אלמוג מארגן קבוצת תמיכה (בתשלום) ליוצאים לפוסטדוקטורט בכלל ולמגישי מארי קירי בפרט. פרטים כאן.  אנחנו מפרסמים את הפרויקט וממליצים עליו מתוך אמונה בחשיבותו ואיננו חלק מהניהול או התמיכה בו.