תכלול מדיניות, למה בגין לא דפק על השולחן

מפגש עם מר אהוד (אודי) פראוור, יום ראשון, ה-6 במרץ 2022, משעה 18:00 עד 19:00. המפגש הוקלט וזמין לצפייה.

מעברים ובית הספר ע"ש פדרמן למדיניות ציבורית וממשל מארחים הרצאה ושיחה על תכלול מדיניות. מר פראוור יסקור את המבנה החוקתי היוצר בתורו את שאלת התכלול. לאחר מכן יובאו נתונים מתוך מבקר המדינה ומדו״ח השופט מצא, על המורכבויות והקשיים הנובעים מהמבנה. החלק השני של ההרצאה יסקור מנגנונים מאפשרי תכלול והצלחתם.

אהוד (אודי) פראוור הצטרף למכון ירושלים כמנהל צוות חברה ואוכלוסיות ביוני 2021, לאחר קריירה ענפה בשירות הציבורי. פראוור החל את דרכו הציבורית בחיל החינוך שם כיהן במגוון תפקידים, האחרון שבהם כסגן קצין חינוך ראשי. לאחר שהשתחרר מהצבא בדרגת אל"מ, שימש פראוור כשליח חינוך מרכזי של הסוכנות היהודית בצפון אמריקה וכמנהל הגימנסיה העברית בירושלים. בשנת 2004 מונה לסגן ראש המועצה לביטחון לאומי וריכז את עבודת המל"ל בנושאים הקשורים בחוסן לאומי ובירושלים. במסגרת תפקיד זה היה פראוור בין השותפים להקמת רשות השירות הלאומי-אזרחי. בשנת 2006 הפכה היחידה שתחת ניהולו במועצה לביטחון לאומי, לאגף במשרד ראש הממשלה, ופראוור מונה לתפקיד ראש האגף לתכנון מדיניות. לימים, האגף שינה שמו ופראוור מונה לסמנכ"ל ממשל וחברה במשרד ראש הממשלה. במסגרת 12 שנות עבודתו במשרד ראש הממשלה, השפיע על גישת התכנון של הממשלה, עסק בהטמעת מתודולוגיות של שיתוף ציבור, פיתח את מנגנוני המדידה של הפעילות הממשלתית, ריכז את עבודת הממשלה עם ערבים אזרחי ישראל ועם האוכלוסייה הבדואית, ריכז את עבודת הממשלה עם יוצאי אתיופיה, עסק בהבניית ממשק היחסים בין הממשלה למגזר השלישי, וניהל היבטי משילות בתהליך הצטרפות ישראל לארגון  ה- OECD. בשנים 2017-2018 שימש פראוור כממלא מקום נציב שירות המדינה. לאחר פרישתו משירות המדינה שימש כיו"ר מועצת מרכז שז"ר וכעמית בכיר בארגון מעוז.  פראוור הוא בעל תואר בוגר בחינוך והיסטוריה של עם ישראל ותואר מוסמך בחינוך, שניהם מהאוניברסיטה העברית בירושלים. הוא תושב מבשרת ציון, נשוי ללאה ואב לשלושה.


תובנות מסקר תלמידי ותלמידות מחקר בישראל

מפגש עם פרופ' סיגל אלון. יום שני, ה-7 במרץ 2022, משעה 14:00 עד 15:00. המפגש הוקלט וזמין לצפייה.

פרופ' אלון תציג את מחקרה המבוסס על סקר דוקטורנטים/ות  בישראל שנערך בין החודשים מאי ויולי 2020.   שתי שאלות מחקר עמדו במוקד:  מה נדרש על מנת להביא למימוש הפוטנציאל למצוינות אקדמית ואיך מבטיחים שוויון הזדמנויות במימוש הפוטנציאל האקדמי ותרגומו למצוינות אקדמית. ממצאי המחקר חושפים בין היתר את האתגרים האקדמיים והכלכליים איתם מתמודדים הדוקטורנטים בישראל. קשיים של זמן, ידע ומיומנויות. קשיים הקשורים בביטחון עצמי נמוך ובדידות מצד אחד ורצון עז לשפר כישורים מצד שני. הנשאלים מעריכים מאוד את המנחות/ים שלהן אבל מציינים את חוסר הפניות שלהם שפוגע בטיפוח הקריירה והסוציאליזציה האקדמית שלהם. הצירים המרכזיים לבחינת סוגיות אלו הם דמוגרפיים (גיל, מגדר, דור להשכלה גבוהה) ומבניים (תחום, מסגרת העבודה באוניברסיטה (לבד או מעבדה/קבוצה). 

סיגל אלון היא פרופסור במחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה וראש מכון ב.י. כהן  למחקרי דעת קהל באוניברסיטת תל-אביב. עבודתה מתמקדת בחשיפת הדינמיקה והתהליכים ההיסטוריים העומדים בבסיס אי-השוויון הסוציואקונומי, המגדרי, והגזעי-אתני בשוק העבודה ובהשכלה גבוהה, ובמידה בה מדיניות ציבורית מצמצמת אי-שוויון זה. הפרספקטיבה של פרופ' אלון היא אינטרדיסציפלינרית ומשלבת רעיונות ושיטות מחקר מסוציולוגיה, כלכלה, דמוגרפיה ופסיכולוגיה. פרופ' אלון הייתה עמית מחקר ב Russell Sage Foundation , The Center for Advanced Study in the Behavioral Sciences at Stanford University, בפרינסטון, ובאוניברסיטת וויסקונסין. מאמריה התפרסמו בכתבי עת מובילים בסוציולוגיה, כלכלה, וחינוך ומחקריה מומנו ע"י קרנות אמריקאיות וישראליות מובילות. מחקרה פורץ הדרך בנושא העדפה מתקנת התפרסם בסדרה של מאמרים ובספר  Race Class and Affirmative Action אשר עורר ענין רב באקדמיה וזכה לתהודה בפסיקות של ביהמ"ש העליון בארה"ב ולהתייחסות נרחבת במדיה האמריקאית. מחקרה הנוכחי של אלון עוסק בעתיד העבודה בעידן הקורונה.  קישור לאתר של סיגל כאן. הגשת מועמדות לפוסטדוק שלה.


Politics and the University in the 1960s: The Lost American Promise

Ellen Schrecker, Thursday, March 10th, 2022, 18.00-19.00 Jerusalem time; 11.00-12.00 AM EST. Meeting video available here.

The 1950s through the early 1970s are widely seen as the Golden Age of American higher education when universities—well funded and considered essential for national security, economic growth, and social mobility—embraced an egalitarian mission. Swelling in size, schools attracted new types of students and professors, including radicals who challenged their calcified traditions. But that halcyon moment soon came to a painful and confusing end, with consequences that haunt us to this day.

Ellen Schrecker explores that transformation, showing how the universities’ explosive growth intersected with the turmoil of the 1960s to create an unprecedented crisis where dissent over racial and class inequality and the Vietnam War disrupted many a campus. Torn by internal power struggles and demonized by conservative voices, universities never fully recovered, resulting in decades of underfunding and today’s woefully inequitable system of higher education.

Ellen Schrecker is an American historian and author who has written extensively about McCarthyism and American higher education. Her latest book, The Lost Promise: American Universities in the 1960s (University of Chicago Press, 2021) provides the first comprehensive analysis of American higher education’s most turbulent decade. Her previous publications include No Ivory Tower (1986), The Age of McCarthyism: A Brief History with Documents (3d ed. 2017), Many Are the Crimes: McCarthyism in America (1998), and The Lost Soul of Higher Education (2010) as well as articles in The Nation, the Chronicle of Higher Education, and elsewhere. A professor emerita of history at Yeshiva University, she also edited Academe, the magazine of the American Association of University Professors, and wrote a Chinese cookbook. Website: https://www.ellenschrecker.com/


אוניברסיטאות פתוחות: עבר חדשני, הווה מאתגר ועתיד פוטנציאלי

מפגש עם , שרה גורי-רוזנבליט. יום שני ה-14 במרץ ,2022 משעה 18:00 עד 19:00. המפגש הוקלט וזמין לצפייה.

יש כיום כשישים אוניברסיטאות המלמדות מרחוק ברחבי עולם. האוניברסיטאות הפתוחות, שהוקמו בהשפעת האוניברסיטה הפתוחה בבריטניה (שנוסדה בשנת 1969) סימלו עידן חדש בהוראה מרחוק באקדמיה. חלקן היו חדשניות ונועזות ביותר ואימצו מאפיינים דוגמת – קבלה פתוחה, קליטה של מספרים גדולים של סטודנטים (המגיעים אף למיליונים),עבודת צוות בהכנת קורסים, שילוב טכנולוגיות מתקדמות בתהליכי הוראה/למידה, גמישות רבה בתנאי סיום תארים ועוד. עם צמיחת הטכנולוגיות הדיגיטליות, הגבולות הברורים בין אוניברסיטאות קמפוס לאוניברסיטאות המלמדות מרחוק היטשטשו, וחלק מהמאפיינים החדשניים של האוניברסיטאות הפתוחות אומצו על ידי אוניברסיטאות קמפוס רבות. האוניברסיטאות הפתוחות מתמודדות כיום עם אתגרים רבים, הכוללים:  הגדרה מחדש של אוכלוסיות היעד שלהן, שינוי התשתית הטכנולוגית והמבנה הלוגיסטי שלהן, שינוי מהותי של תפקידי הסגל ותחרות גוברת על מקורות מימון למחקר ולהוראה. בספרות הרלוונטית מתוארים תרחישים שונים של עתיד האוניברסיטאות הפתוחות, שיידונו בהרצאה.

פרופ' שרה גורי-רוזנבליט היא פרופ' מן המניין במחלקה לחינוך ולפסיכולוגיה באוניברסיטה הפתוחה. היא סיימה בשנת 1984 דוקטורט בחינוך באוניברסיטת סטנפורד ומאז היא חברת סגל  בכיר באוניברסיטה הפתוחה. בין השנים 1984 עד 2013 אף הייתה מרצה אורחת בפקולטה לרפואה בחוג לסיעוד באוניברסיטת תל אביב. במהלך שנות עבודתה באוניברסיטה הפתוחה כיהנה כראש המחלקה לחינוך ולפסיכולוגיה, דיקן פיתוח וטכנולוגיות למידה ומשנה לנשיא/ה לעניינים אקדמיים.  תחומי המחקר שלה מתמקדים  במחקר השוואתי של מערכות השכלה גבוהה, טכנולוגיות דיגיטליות והוראה מרחוק. פרופ' גורי-רוזנבליט כתבה וערכה ספרים רבים בתחומים אלה, לצד עשרות מאמרים, ערכים באנציקלופדיות ופרקים בספרים. היא הוזמנה (וממשיכה להיות מוזמנת) כנואמת מרכזית (keynote) בעשרות כנסים בינלאומיים ברחבי העולם ובישראל. בעשורים האחרונים היא הייתה חברה בגופים בינלאומיים רבים, כגון הוועדה המדעית של אירופה וצפון אמריקה בפורום של יונסקו לחינוך גבוה, מחקר וידע, תכנית הדגל של פולברייט New Century Scholars, שכוללת שלושים חוקרים מובילים בעולם בתחום ההשכלה הגבוהה, פורום מומחי בולוניה באיחוד האירופי, קרן המדע של אירופה ועוד. כיום היא חברה ב – University of the Future Network , שמורכבת מעשרים חוקרים של מערכות השכלה גבוהה מ – 18 מדינות בעולם, היא חברה בוועדת המומחים של סימפוזיון הדוקטורנטים במסגרת של European Distance and E-learning Network (EDEN), שמלווה דוקטורנטים מאוניברסיטאות במדינות אירופה, שעבודות המחקר שלהם נוגעות בהיבטים שונים של שילוב טכנולוגיות דיגיטליות במערכות חינוך גבוה, וחברה בוועדת המעריכים של Rockefeller Foundation Bellagio Center Program.


מדוקטורט לספר

מפגש עם עם ד"ר אמיר אנגל, יום חמישי, ה-24 במרץ, משעה 13:00 עד 14:00. המפגש הוקלט וזמין לצפייה.

מה הדומה ומה השונה ומה כדאי לדעת בתהליך של הפיכת עבודת מחקר לספר. בהרצאה הזו אסקור את ההבדלים העקרים בין עבודת מחקר אקדמית לספר. מתוך כך אבקש לשים דגש מיוחד על אותם הדברים אותם יש לקחת בחשבון במהלך הדוקטורט על מנת להפוך את העבודה לספר. לא פחות חשוב מכך, אנסה לעמוד על אותם דברים מהם שאינם דורשים תשומת לב מאלה שעדיין כותבים את עבודת הדוקטורט שלהם.  

אמיר אנגל מכהן כראש החוג לשפה וספרות גרמנית באוניברסיטה העברית. הוא למד פילוסופיה, ספרות ולימודי תרבות באוניברסיטה העברית ואחר כך השלים את עבודת הדוקטורט שלו במחלקה לגרמנית של אוניברסיטת סטנפורד, קליפורניה. בתום הלימודים  הוא חקר ולימד באוניברסיטת גתה שבפרנקפורט אם מיין בגרמניה. נושאי ההתעניינות העיקריים שלו כוללים את הרומנטיקה הגרמנית וספרות ותרבות של אחרי-מלחמת העולם השנייה, תיאוריות של הסמל, ספרות ופילוסופיה והיסטוריה תרבותית של גרמניה במאה העשרים. כמו כן הוא עוסק בהעברה בין תרבותית וחקר את התרבות היהודית גרמנית. אמיר כתב ספר על גרשום שלום ופרסם מאמרים על חנה ארנדט, פאול צלאן, מרטין בובר, יעקב טאובס, שלמה מיימון ואחרים.  


תרבות סטודנטים בישראל בשנות ה-60 וה-70: מקונפורמיזם ממלכתי לחדשנות תרבותית ומחאה חברתית

מפגש עם ד"ר דורון טימור, יום שני ה-28 במרץ 2022, משעה 18:00 עד 19:00. המפגש הוקלט וזמין לצפייה.

ההרצאה עוסקת בסטודנטים בישראל, שהפכו בעשור השלישי למדינה לקבוצה מרכזית בחברה שהשפיעה על שינויים מרכזיים שהתקיימו בה, הן בזירה הפוליטית והן בזירה התרבותית. הסטודנטים הושפעו מתרבות הסטודנטים שהתפתחה בקמפוסים רבים בעולם המערבי כחלק מ"תרבות הנגד" והתאפיינה באופי אופוזיציוני ואידיאליסטי שכלל תביעה לשינוי המרחב הציבורי ולכינונה של חברה מוסרית, וגיבשו תרבות מקומית ייחודית שהתאפיינה בתסיסה פוליטית ובתביעה לסדר אזרחי חדש. הם ביקרו את הנהגת המדינה בטענה שזו הפסיקה לפעול למען טובת הכלל, היו שותפים ליצירה תרבותית חדשה ותבעו השפעה גדולה יותר על ניהול האוניברסיטאות. בתקופה זו הסטודנטים זנחו בהדרגה את גישת "הקונפורמיזם הממלכתי" שהתפתחה על ידם בשנות ה-50 ובראשית שנות ה-60 והתאפיינה בהתגייסות למען מה שהוגדר כמשימות הלאומיות של המדינה הצעירה – וגיבשו תרבות סטודנטיאלית דינאמית, ביקורתית וחדשנית. בזירה הפוליטית, הביקורת כלפי מפא"י ונציגיה באגודות הסטודנטים באה לידי ביטוי בתמיכה הולכת וגוברת בתנועת ה"חרות" ובנציגיה בקמפוסים. כתוצאה מכך, תאי הסטודנטים של "חרות" גרפו ניצחונות סוחפים בבחירות לאגודות הסטודנטים ולהתאחדות הסטודנטים הארצית, שהיו ניצחונותיה הפוליטיים הראשונים של התנועה. מובילי הניצחונות הללו, ביניהם אהוד אולמרט, רוני מילוא ולימור לבנת, הפכו במהרה ל"צעירי הליכוד" ושימשו תפקיד מרכזי במהפך הפוליטי שהתרחש בבחירות לכנסת התשיעית במאי 1977. במקביל, התחזקה התמיכה בתנועה שנתפסה ככזו שמייצגת ישראליות חדשה, עדכנית ומוסרית, שעשויה להחליף את המודל המיושן והמסואב בהובלת תנועת העבודה. בזירה התרבותית, הסטודנטים תרמו רבות לפיתוחה של הכתיבה הסאטירית בעיתונות הישראלית. החלוץ בתחום היה חנוך לוין, שכתב את "דף האחוריים" בעיתון הסטודנטים של אוניברסיטת תל-אביב, ותקף בחריפות את הממסד בסוגיות חברתיות ומדיניות. בעקבותיו, פורסמו מדורי סאטירה בכל עיתוני הסטודנטים כשבין הכותבים היו קובי ניב, אפרים סידון, ב. מיכאל ויעקב רוטבליט. חלקם, המשיכו בפועלם גם לאחר תקופת לימודיהם וייסדו את חבורת "ניקוי ראש". במקביל, התפתחה "תרבות נגד" ישראלית שכללה הקמת להקות רוק ותביעה לפתיחות תרבותית שכללה שימוש בסמים. סוגיה תרבותית חשובה נוספת שנידונה במחקר היא תרומתם של הסטודנטים להיווצרות תרבות שכול אלטרנטיבית לאחר מלחמת יום הכיפורים שהיוותה את נקודת השיא במשבר האמון של הסטודנטים בממסד וזאת לאחר שחרף התגייסותם הרבה של סטודנטים לשירות המילואים והאבדות הרבות שספגו, נפתחה שנת הלימודים בעוד אלפים רבים נמצאים בשירות פעיל בסיני.

ד"ר דורון טימור הוא חוקר ב"יד טבנקין" וב"מכון לחקר הקיבוץ" באוניברסיטת חיפה ומלמד באוניברסיטה הפתוחה. עוסק בתרבות סטודנטים בישראל ובעולם ובחקר קהילות שיתופיות וקיבוצים. מאמרו על התחזקות הסטודנטים חברי הליכוד בשנות ה-60 וה-70 פורסם באחרונה בכתב העת "Israel Studies". עבודת הדוקטורט שלו בהנחיית ד"ר אורי כהן מאוניברסיטת תל-אביב עסקה בתרבות סטודנטים בישראל בעשור השלישי למדינה.


The Governance Mantra in Higher Education Policies: Ideas and Instruments

Giliberto Capano, Wednesday, March 30th, 2022, 16.00-17.00 Jerusalem; 15.00-16.00 CET; 14.00-15.00 GMT. Meeting video available here.

Governance in higher education has undergone substantial shifts in recent decades. It has been a long process of reforms of the ideas and policy instruments adopted to push universities towards behaving in a strategic way and thus to be more accountable to the socio-economic. These reforms have been assessed in different ways, such as by emphasizing the shift to the more supervisory role of the State, the increasing privatization and marketization following the neoliberal paradigm, or the overall process of re-regulation.  Thus the landscape of systemic and institutional governance is significantly changed although it is not completely clear whether and how the expected goals have been completely reached, while it emerges that the actual situation is characterized by a prevailing mix of ideas and instruments.

Giliberto Capano is a Professor of Public Policy at the University of Bologna, Italy. He has been the director of the Italian Centre for Research on Universities and Higher Education Systems (2015-2021) and is the editor of Policy & Society. He specializes in public administration, public policy analysis, and comparative higher education. His research focuses on governance dynamics and performance in higher education and education, policy design and policy change, policy instruments’ impact, the social role of political science, the policy impact of Covid-19, and leadership as an embedded function of policymaking.  His recent books are: Changing Governance in Universities: Italian Higher Education in Comparative Perspective (co-authored with M. Regini and M. Turri; Palgrave, 2016);  A modern Guide to Public Policy (co-edited with M. Howlett, Edward Elgar,  2020); Convergence and Diversity in the Governance of Higher Education (co-edited with D. Jarvis, Cambridge University Press, 2020).


עלייתה של היאמי מאמי בתרבות העכשווית

מפגש עם פרופ' גל ונטורה. יום חמישי, ה-31 במרץ 2022,  משעה 14:00 עד 15:00. המפגש הוקלט וזמין לצפייה.

ההרצאה, שתתמקד בווידאו קליפ "Money" של הזמרת קארדי בי מ-2018 תתמקד בתמורות המפליגות שעברה האימהות במאה ה-21. באמצעות השימוש במונח "יאמי מאמי" נבדוק מתי אימהות הפכה כה אופנתית בעולם ההיפ הופ, וכיצד עירום ומיניות משתלבות בתפיסות העכשוויות של אימהות.

פרופ' גל ונטורה היא היסטוריונית של אמנות המתמחה בהיסטוריה תרבותית של צרפת במאה ה-19. לאחר סיום עבודת הדוקטורט, אותו כתבה באוניברסיטה העברית, היא שימשה כחברת סגל במחלקה לתרבות חזותית וחומרית באקדמיה בצלאל. לאחר שעברה לחוג לתולדות האמנות באוניברסיטה העברית ב-2015, היא הנחתה עשרים ואחד מאסטרנטים וחמישה דוקטורים צעירים וצעירות במנעד נושאים רחב הקשור לתרבות חזותית מודרנית ועכשווית. מחקרה מתמקד בנקודות ההשקה בין ההיסטוריה של הרפואה ובין תרבות חזותית וחומרית, ועוסק בילדות, אימהות, הנקה, כאב ומוות. ספרה האחרון, שעוסק בהיסטוריה של שנת תינוקות, בוחן בעזרת יצירות אמנות, כרזות, איורים רפואיים, עריסות, פיג'מות, כתבי פטנטים, כתבי רופאים, חוקים, ספרות יפה ועוד, את המודרניזציה והמדיקליזציה של השינה, ובוחן מתי, כיצד ומדוע הפכו הורים מערביים לסוכני שינה האחראים של שנת ילדיהם.


"וויקיפדיה צריכה לשקף את הלכי הרוח של הלאום שבשפתו היא נכתבת": משא ומתן בין מקומיות לגלובליות בדיוני המחיקה בוויקיפדיה העברית

מפגש עם ענת לשניק. יום ראשון,ה-3 באפריל, 2022, משעה 17:00 עד 18:00. בהנחיית ארנה רז. מפגש עם פרופ' סיגל אלון. יום שני, ה-7 במרץ 2022, משעה 14:00 עד 15:00. המפגש הוקלט וזמין לצפייה.

מדיניות המחיקה בוויקיפדיה והדיונים המתנהלים סביב ההחלטות הנוגעות להכללה או לאי ההכללה של ערכים ממנה, מעלים שאלות רחבות בנוגע לגבולותיה של האנציקלופדיה המקוונת. מחקר זה עוסק בניתוח דיונים שהתקיימו אודות ערכים שהועמדו למחיקה מהויקיפדיה העברית, תוך התייחסות לתפיסות העורכים לגבי הידע ה"ראוי" וה"לא ראוי" להיכלל בה. המחקר מראה כיצד דיוני המחיקה משקפים משא ומתן בין האתוס הגלובלי המוצהר של וויקיפדיה לבין אידיאולוגיות לאומיות מקומיות שבו משקלן של האחרונות דומיננטי יותר בדרך כלל. 

ענת לשניק היא דוקטורנטית בחוג לתקשורת ומדיה באוניברסיטת קולורדו, בולדר. עבודת הדוקטורט שלה עוסקת באופנים שבהם מוסדות כוח מדיניים מסתגלים לסביבה הויזואלית החדשה תוך אימוץ שיח המזוהה עם צדק וזכויות אדם. ללשניק תואר ראשון מהחוג לתקשורת במכללת ספיר ותואר שני מהחוג לתקשורת באוניברסיטת חיפה. במסגרת תואר הMA , כתבה לשניק עבודת תזה העוסקת בניתוח דיוני המחיקה בויקיפדיה העברית ומאמר המבוסס על פרק מתוכה התפרסם בכתב העת New Media & Society (2022). כמו כן, מאמרים נוספים שלה רואים אור בימים אלו ב International Journal of Communication וMedia Culture & Society. לשניק הציגה את מחקריה בכנסים בישראל ובחו"ל ונבחרה לייצג את קהילת המחקר הבינלאומית (international liaison) של מחלקת התקשורת הויזואלית בארגון ה ICA.    

ארנה רז הצטרפה לניהול קבוצת הפייסבוק של האקדמיה, בשנת 2017. יש לה דוקטורט בספרות אנגלית מהאוניברסיטה העברית.  כיום היא בעיקר אקטיביסטית רשת, כותבת  ומתרגמת.


מאון להון: כסף בתרבות ובמוסיקה פופולרית

מפגש עם פרופ' גל ונטורה. יום חמישי, ה-7 באפריל 2022, משעה 14:00 עד 15:00. המפגש הוקלט וזמין לצפייה.

ההרצאה, שתתמקד בווידאו קליפ "This Is America" של השחקן והזמר צ'יילדיש גאמבינו מ-2018 לצד "God's Plan" של דרייק מאותה שנה, תבחן את התמורות ביחס לכסף בתרבות המערב, ותעסוק בעזרת דיון במונח אמפתיה בהבדל בין צדקה ובין צדק חברתי.

פרופ' גל ונטורה היא היסטוריונית של אמנות המתמחה בהיסטוריה תרבותית של צרפת במאה ה-19. לאחר סיום עבודת הדוקטורט, אותו כתבה באוניברסיטה העברית, היא שימשה כחברת סגל במחלקה לתרבות חזותית וחומרית באקדמיה בצלאל. לאחר שעברה לחוג לתולדות האמנות באוניברסיטה העברית ב-2015, היא הנחתה עשרים ואחד מאסטרנטים וחמישה דוקטורים צעירים וצעירות במנעד נושאים רחב הקשור לתרבות חזותית מודרנית ועכשווית. מחקרה מתמקד בנקודות ההשקה בין ההיסטוריה של הרפואה ובין תרבות חזותית וחומרית, ועוסק בילדות, אימהות, הנקה, כאב ומוות. ספרה האחרון, שעוסק בהיסטוריה של שנת תינוקות, בוחן בעזרת יצירות אמנות, כרזות, איורים רפואיים, עריסות, פיג'מות, כתבי פטנטים, כתבי רופאים, חוקים, ספרות יפה ועוד, את המודרניזציה והמדיקליזציה של השינה, ובוחן מתי, כיצד ומדוע הפכו הורים מערביים לסוכני שינה האחראים של שנת ילדיהם.


דור ראשון להשכלה אקדמית, אתיקה, פסיכולוגיה וסוציולוגיה פוליטית בחברה הישראלית

מפגש עם ד"ר מוטי גיגי, ד"ר סיגל נגר-רון וד"ר תמר רזי.יום חמישי, ה-7 באפריל 2022. משעה  18:00 עד 19:00. בהנחיית אופיר אגאי ופרופ' דוד לוי-פאור. המפגש הוקלט וזמין לצפיה.

הספר "מגוונים את מגדל השן, דור ראשון להשכלה אקדמית", (פרדס, 2022)  מביא את סיפורה המגוון של החברה הישראלית דרך הסיפורים האישיים של ארבעים וארבעה בנות ובני דור ראשון להשכלה אקדמית בארץ. הספר, בעריכת מוטי גיגי, סיגל נגר-רון ותמי רזי מאפשר דיון באתיקה, בפסיכולוגיה ובסוציולוגיה הפוליטית של קטגוריית הדור הראשון להשכלה אקדמית בעת הזאת, בגבולותיה, יתרונותיה וחסרונותיה וכמובן בהתנגדות לה.  נדון עם העורכים במוטיבציה, במשמעות ובהשלכות של הסיפורים שהם פורסים בפנינו ונבקש מהם להביא את סיפור הספר כפרויקט אקדמי-אקטיביסטי מצד אחד וכסיפור אישי וקבוצתי מהצד השני.

ד"ר מוטי גיגי הוא סוציולוג, ראש בית הספר לתקשורת במכללה האקדמית ספיר. חוקר יחסי עיירות פיתוח קיבוצים, מערכת ההשכלה הגבוהה, יחסי מרכז פריפריה כמו גם חוקר מחקרי עיתונות סביב שביתות, חוק הלאום וצעירים. כיהן כיו"ר ארגון הסגל האקדמי. יליד שדרות ודור ראשון להשכלה גבוהה.

ד"ר סיגל נגר-רון היא סוציולוגית ואקטיביסטית פמיניסטית-מזרחית. חברת הסגל הבכיר במכללה האקדמית ספיר. חוקרת הצטלבויות של אתניות, מגדר, מעמד ומרחב בישראל. בין השנים 2014-2017 עמדה בראש המחלקה ללימודים רב-תחומיים ברוח וחברה, וכיום יו"ר הפורום הפמיניסטי של המכללה האקדמית ספיר. גדלה בשכונה ד' בבאר שבע. נשואה ליורם ואמא לעמרי ועדו.

ד"ר תמר רזי היא היסטוריונית וחברת הסגל הבכיר במכללה האקדמית ספיר.חוקרת היסטוריה של השוליים החברתיים בתקופת המנדט, היסטוריה של ילדות ומגדר בעבר עמדה בראש המחלקה ללימודים רב-תחומיים ברוח וחברה ובראשות היחידה לקידום ההוראה והלמידה והייתה בין המייסדות של ארגון הסגל הסגל האקדמי במכללה האקדמית ספיר. ילידת ירושלים ודור שלישי להשכלה גבוהה.


ארבע קושיות ועוד אחת

מפגש מעברים על מוזיקה ומסורת לפסח עם פרופ' אדווין סרוסי, מנהל המרכז לחקר המוסיקה היהודית באוניברסיטה העברית. יום חמישי, ה-14 באפריל 2022, משעה 18:00 עד 19:00. המפגש הוקלט וזמין לצפיה.

את ההגדה של פסח אנו אמורים "להגיד", אך לרוב אנו מזמרים אותה. ממתי החלו לזמר במקום "להגיד" את ההגדה? אלו כלים עומדים לרשותנו כדי להתחקות אחרי ההתפתחות המוזיקלית של ההגדה על בסיס עובדות? נלמד פרק בחקר המסורות המוזיקליות היהודיות באמצעות קטע אחד, אהוב ומוכר, מתוך ההגדה של פסח.

פרופ' אדווין סרוסי, מרצה בחוג למוסיקולוגיה ומנהל המרכז לחקר המוסיקה היהודית באוניברסיטה העברית. עלה ארצה בשנת 1971 והחל את לימודיו באוניברסיטה העברית. תחומי המחקר בהם התמחה הינם מוסיקה יהודית ומוסיקה ישראלית. בתחום המוסיקה הים-תיכונית נחשב סרוסי לחלוץ המחקר האקדמי.  חתן פרס ישראל לשנת תשע"ח. פרופ' סרוסי פרסם שבעה ספרים ועשרות מאמרים מדעיים על המוזיקה בחברות היהודיות הספרדיות והמזרחיות עם דגש על מסורות צפון אפריקאיות, האימפריה העות'מאנית וקהילות ספרדיות-פורטוגזיות במערב אירופה. חיבוריו עוסקים בקשת מוזיקלית רחבה, שבה כלולים בין היתר המוזיקה של יהודי מרוקו שבה התמחה, דרך מוזיקה של קהילת יהודי וינה ועד פיוטי ר' ישראל נג'ארה. בנוסף פרסם מאמרים על הזמר העברי והמוזיקה הפופולרית הישראלית. כתעם מוטי רגב ספר בשם "מוזיקה פופולרית ותרבות לאומית בישראל" (הוצאת אוניברסיטת קליפורניה, 2004), שתורגם על ידי הוצאת האוניברסיטה הפתוחה. בשנת 2000 עבר אל האוניברסיטה העברית ומאז הוא מנהל את המרכז לחקר המוזיקה שם. הוא מלמד אתנו-מוזיקולוגיה, מוזיקת עולם, תאוריה ומתודולוגיה בחקר מסורות שבע"פ ומוזיקה פופולרית. בשנים 2009–2013 הוא יסד וניהל את בית הספר לאמנויות באוניברסיטה העברית. מחקריו מתמקדים בתרבות המוזיקלית בארצות הים-התיכון והמזרח-התיכון, ביחסי-הגומלין בין התרבות היהודית והאסלאמית (בעיקר בסוגות מוזיקה אמנותית) ובמוזיקה פופולרית בישראל. הוא חוקר תהליכי הכלאה, תפוצות, לאומנות וטראנס-לאומיות. הוא שם דגש על תפקיד הפרט בעיצוב תרבות עממית ופופולרית, על רשתות חברתיות ועל השפעת קבלת המוזיקה וצריכתה בגיבוש התרבות המוזיקלית. לצד פעילותו האקדמית והוא פעיל גם בזירה המוזיקלית בישראל ובחו"ל כיועץ בפסטיבלי מוזיקה, כחבר בוועדות ממלכתיות בנושאי מוזיקה ואמנות וכמפיק תוכניות מוזיקליות.


סוגיות בניהול אקדמי

מפגש עם רקטור האוניברסיטה העברית, פרופ' ברק מדינה, בסמסטר האחרון לכהונתו. יום ראשון, ה-1 במאי 2022, משעה 16:00 עד 17:00. המפגש הוקלט וזמין לצפייה.

נשוחח עם פרופ' מדינה על סוגיות עקרוניות בניהול אקדמי של אוניברסיטאות בכלל והאוניברסיטה העברית בפרט.  נשאל על הישגים, כישלונות, דברים שעוד צריך לעשות ובכלל איך הכהונה שינתה, אם בכלל, את התפיסה שלו את האקדמיה בכלל ואת האוניברסיטה העברית בפרט. נבקש ממנו לדבר בגילוי לב ונבקש להשתמש בהזדמנות כדי לתרום לתרבות פתוחה יותר סביב שאלות של ניהול אקדמי.  כמובן שנדבר על תלמידי ותלמידות מחקר ונתחבט יחד אתו בשאלה כיצד לשמור על הקיים תוך כדי חידוש והתחדשות. המשתתפים מוזמנים לשאול שאלות הן באמצעות המנחים והן ישירות במהלך המפגש.

פרופ' ברק מדינה מכהן  בתפקיד רקטור האוניברסיטה העברית מאז 2017. הוא מחזיק בקתדרה לזכויות האדם על-שם השופט חיים ה. כהן ז"ל בפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית בירושלים. הוא כיהן כדיקן הפקולטה למשפטים (2009 עד 2012). פרופ' מדינה הוא בעל תארי בוגר במשפטים ובכלכלה ומוסמך בכלכלה, כולם באוניברסיטת תל-אביב, תואר מוסמך במשפטים באוניברסיטת הרווארד ודוקטור בכלכלה באוניברסיטה העברית. הוא כיהן כפרופסור אורח בבתי-הספר למשפטים של אוניברסיטת קולומביה בניו-יורק ואוניברסיטת קליפורניה בברקלי.

תחומי ההוראה והמחקר העיקריים של פרופ' מדינה הם משפט חוקתי וניתוח כלכלי של המשפט. מחקריו עוסקים בבחינה נורמטיבית, השוואתית ופוזיטיבית של הזכות לשוויון, חופש הביטוי, ביקורת שיפוטית, חוקתיות ועוד. הוא המחבר של שבעה ספרים, ובהם: הספר המרכזי על המשפט החוקתי של מדינת ישראל (עם אמנון רובינשטיין) והספר משפט, כלכלה ומוסר (עם אייל זמיר). ספרו האחרון הוא מונוגרפיה בת כאלף עמודים שעוסקת בדיני זכויות האדם בישראל.


״מִצווה עליכם לצום״: היבטים דתיים וחברתיים בחודש רמדאן

מפגש עם ד"ר ח'אלד אבו ראס, יום ראשון, 1 במאי 2022, בין השעות 18.00 ל-19.00. המפגש הוקלט וזמין לצפייה.

חודש ראמדן ועיד אל־פטר אינם רק מועדים מוסלמיים, הם גם מועדים ישראלים.  כדי להכיר אותם אנחנו מארחים ד"ר ד"ר ח'אלד אבו ראס, במפגש נעסוק במצווה השלישית באסלאם, מצוות הצום. הלכות הצום, הצום בהווה, מנהגים מיוחדים בחודש רמדאן. משמעות הצום, הצום הפנימי וצום האיברים. הצום והסולידריות החברתית: הצום והצדקה. הצום כצוהר להידברות עם בני הדתות האחרות. 

ח'אלד אבו ראס, הוא חוקר בעל תואר דוקטור בלימודי האסלאם ובספרות הערבית באוניברסיטת בר אילן. נושא עבודת הדוקטורט היה השיח' הסוּפִי הירושלמי מוחמד הַאשִׁם אל־בַּעְ'דַאדִי (מ' 1995). מחקר זה נכתב בהנחייתם של פרופ' בנימין אברהמוב במחלקה לערבית ופרופ' אברהם אלקיים במחלקה לפילוסופיה יהודית. כמו כן ד"ר אבו ראס כתב עבודת גמר בנושא ההידמות לאל במשנתו של אל־עַ'זַאלִי. עבודה זו זכתה לתהודה רחבה והוא הוזמן להרצות עליה בכנס מדעי בין–לאומי במרוקו. ד"ר אבו ראס עבר השכלה דתית וחניכה צוּפית–רוחנית על ידי השיח' הצוּפִי מֻחַמַּד הַאשִׁם אל־בַּעְ'דַאדִי, והשיח' הסוּפי עַבְּד אל־סַּלַאם מַנַאצרַה, שהוא ראש האחווה הצוּפית של טַּרִיקַת אל־סַּלַאם אל־קַאדִרִיַּה בצפון הארץ. ד"ר אבו ראס מעביר שיעורים במסגד אל־אִימָאן בכפר עילוט ליד נצרת בתחום החניכה הרוחנית–סוּפית לפי ספרו של אִבְּן עַטַאא' אַלְלַה אל־אִסְכַּנְדַרִי, אמרות החוכמה (אל־חִכַּם אל־עַטַאאִיַּה). ד"ר אבו ראס משמש כמרצה לשפה וספרות הערבית במכללת קיי בבאר שבע, ומכללת סכנין להכשרת עובדי הוראה. ד״ר אבו ראס מלמד פילוסופיה אסלאמית בימי הביניים, והסוּפִיּוּת – המיסטיקה האסלאמית במחלקה לפילוסופיה יהודית באוניברסיטת בר אילן. ד״ר אבו ראס עמית מחקר בתוכנית הפוסט-דוקטורט של מרכז דוד הרטמן.


תוכנית המענקים של מארי סקוודובסקה-קירי

מפגש הסבר עם גב' סמדר הירש מ- ISERD (המנהלת הישראלית לתכניות המחקר והחדשנות של האיחוד האירופי).  המפגש ייערך ביום שני ה-2 במאי משעה 16:00 עד 17:00. המפגש הוקלט וזמין לצפייה.

תכנית המענקים ע"ש מארי ס. קירי של האיחוד האירופי, היא תכנית מענקי המחקר הנדיבה, החכמה והגדולה ביותר בעולם. התוכנית פתוחה לכל התחומים המדעיים וכוללת מספר מסגרות:

א. נסיעה לפוסט דוקטורט באירופה (לבעלי דוקטורט, ועד שמונה שנים לאחר קבלת הדוקטורט)

ב. פוסטדוקטורט מחוץ לאירופה במרכזי מחקר מובילים בכל העולם, עם חובת חזרה לאירופה (כולל ישראל) (לבעלי דוקטורט, ועד שמונה שנים לאחר קבלת הדוקטורט)

ג. מענקים לחוקרים צעירים המעוניינים להגיע לארץ לשנה או שנתיים (לתשומת הלב של חברי סגל המעוניינים לארח פוסט דוקטורנטים)

ד. המענקים מאפשרים גם תמיכה בישראלים הנקלטים במשרה או בפוסט בארץ לאחר שהות בחו"ל (צריך להיות בחו"ל שנתיים משלושת השנים שלפני מועד ההגשה)

כדי להצליח בתוכנית יש ללמוד את "שפת" מענקי המחקר האירופאית, הרציונל ולהיות מסוגלים לכתוב הצעת מחקר ברמה גבוהה. מפגשים קודמים באתר מעברים במודלה של מענקי מחקר. קישור כאן.


אבני דרך בהקמת הטכניון העברי בחיפה

מפגש עם פרופ' פרץ לביא, נשיא הטכניון לשעבר. יום שני ה16 במאי 2022, משעה 18:00 עד 19:00. המפגש הוקלט וזמין לצפייה.

הרעיון  להקים מוסד יהודי לחינוך טכנולוגי גבוה עלה באופן בלתי תלוי במספר מקומות: ב-1902 בקונגרס היהודי החמישי בבאזל, בסיומו של הכינוס הראשון של המורים היהודים בפלשתינה שהתקיים בזיכרון יעקב ב-1903, ועל ידי פאול נתן, אשר הקים בברלין את תנועת עזרה של יהודי גרמניה כמשקל נגד לתנועת אליאנס של יהודי צרפת. היה זה דווקא העסקן היהודי הלא־ציוני ד״ר פאול נתן, אשר יזם את הקמתו של ה'טכניקום' על מורדות הכרמל בחיפה, בעזרת תרומה של מאה אלף רובל ממשפחת ויסוצקי במוסקבה ותרומה נוספת של הבנקאי היהודי מניו-יורק יעקב שיף. ליד הטכניקום תוכנן בית ספר תיכון להכשרת תלמידים למכון הטכנולוגי. אבן הפינה לבניין הטכניקום הונחה ב-1912. שנה לאחר מכן פרצה מלחמת השפות כאשר ד"ר פאול נתן ואנשי עזרה עמדו על כך ששפת ההוראה תהייה גרמנית ואילו החברים הציונים בקורטוריון, חבר הנאמנים של המוסד, עמדו על כך ששפת ההוראה תהייה עברית. החלטתם החד צדדית של אנשי עזרה ששפת ההוראה בבית הספר התיכון ליד הטכניקום תהייה גרמנית גרמה לפרישתם של החברים הציונים מהקורטוריון ולמשבר עמוק ביחסים. פריצתה של מלחמת העולם הראשונה באוגוסט 1914 שינתה את התמונה. בניין הטכניקום נתפס על ידי הצבא התורכי ולאחר מכן על ידי הצבא הבריטי, ובסיום המלחמה אגודת עזרה פשטה את הרגל ונכסיה בחיפה נקנו על ידי ההסתדרות הציונית. הצבא הבריטי החזיק בבנייני הטכניון מאז כיבוש חיפה מידי הטורקים ועד 1921. מיד לאחר פינויו הושלמה הבנייה ובט"ו בשבט 1924 בטכס חגיגי בו נאם מנחם אוסישקין החלו הלימודים בטכניקום עם 17 סטודנטים. ערב הפתיחה, בחר 'ועד הלשון' בעצתם של ביאליק ואחד העם בשם 'תכניון'. שתי המחלקות הראשונות שנפתחו היו 'בנייה וסלילה', לימים הפקולטה להנדסה אזרחית, וארכיטקטורה. בשנת הפתיחה גם נתנו שעורי ערב למסגרים, נגרים, חשמלאים ומפעילי טלגרף וטלפון. מאה שנים מאוחר יותר, הטכניון נמנה על האוניברסיטאות המובילות בעולם, ולעשרות אלפי בוגריו תרומה אדירה לבניינה, לכלכלתה ולבטחונה של המדינה.

פרופ' פרץ לביא הצטרף לפקולטה לרפואה בטכניון בשנת 1975 והקים את המעבדה לחקר השינה ואת המעבדה הראשונה בישראל לאבחון הפרעות בשינה. הוא אחד מחלוצי המחקר בעולם בתחום של חקר השינה והפרעותיה. ב-1993 הוא התמנה כמחזיק הקתדרה לפסיכיאטריה ביולוגית ע"ש אנדרה בלרד, ב-1995 קיבל את פרס הרשל ריץ' על הצטיינות במחקר, ב-2001 את פרס אלקלס של קרן קיימת על מחקריו בשינה וברפואת שינה, ב-2004 את פרס אוניברסיטת פיזה הניתן לחוקר האירופי המצטיין בחקר השינה, ובשנת 2006 את פרס א.מ.ת ברפואה ואת פרס האגודה האמריקאית לחקר השינה עבור חדשנות במחקר. משנת 2006 ועד כניסתו לתפקיד נשיא הטכניון הוא שימש כעורכו הראשי של Journal of Sleep Research, אחד משני העיתונים המדעיים המובילים בחקר השינה. פרץ שימש במספר רב של תפקידים אדמיניסטרטיביים בטכניון. בשנים 1982-3, ו-1986-90 הוא כיהן כראש המרכז הבין-פקולטי למחקר בבטיחות בעבודה והנדסת גורמי אנוש, וב-1985-1993 כראש היחידה לביולוגיה של ההתנהגות בפקולטה לרפואה. בשנים 1999-1993 כדיקן הפקולטה לרפואה, ובשנים 2008-2001 כסגן נשיא הטכניון לפיתוח משאבים ולקשרי חוץ. בשנת 2009 נבחר לנשיא הטכניון, ב-2013 נבחר לתקופת כהונה שניה, ובשנת 2017 לתקופת כהונה שלישית, ובכך היה לנשיא הראשון בהיסטוריה של הטכניון שנבחר ליותר משתי תקופות כהונה. על תרומתו למדע, לחינוך ולעולם האקדמי וקשרי הטכניון עם אוניברסיטאות צרפתיות, ממשלת צרפת העניקה לו את אות האביר הקומנדר במסדר הצרפתי Ordre des Palmes Académiques. המסדר, שנוסד על ידי נפוליאון בשנת 1808, מעניק את האות לאישים בולטים מהאקדמיה ומעולמות התרבות והחינוך על הצטיינות אקדמית ועל תרומה משמעותית למדע, לחינוך ולעולם האקדמי.


Writing and publishing peer reviewed journal articles

Karl Gustafsson. Thursday, 26th May, 12.00-13.00 GMT;  13.00-14.00 CET; 14.00-15.00 Jerusalem. Meeting video available here.

It is often pointed out how important publishing, in particular peer-reviewed journal articles, has become for having an academic career. Despite such statements, courses on how to write and publish peer-reviewed journal articles are still relatively rare. Students are typically trained in the use of advanced methods but are seemingly expected to learn the craft of writing and publishing through trial and error. Dissatisfied with this state of affairs, the speaker developed a course for Ph.D. students on writing and publishing peer-reviewed journal articles. In this talk, he draws on his experiences from teaching the course. It first discusses some of the general advice provided in the literature on academic writing and publishing, for example how to develop routines for writing and the importance of revising texts. It then moves on to the more specific issue of how short texts, such as abstracts and introductions, can be used to plan the rest of the text. 

Karl Gustafsson is Associate Professor of International Relations at Stockholm University and Senior Research Fellow at the Swedish Institute of International Affairs. He has recently published peer-reviewed journal articles in International Studies Quarterly, Contemporary Security Policy, European Journal of International Relations, Journal of International Relations and Development, International Politics.


פוסט-דוק בחו"ל – הצד הארגוני

מפגש עם ד"ר איתמר כהן. יום שני ה-30 במאי 2022, משעה 16:00 עד 17:00. המפגש הוקלט וזמין לצפייה.

נסיעה משפחתית לפוסט-דוק בחו"ל ללא היערכות מתאימה עלולה לגרום לתסכול רב: בזבוז של שעות עבודה רבות על התמודדות עם ביורוקרטיה מתישה של קבלת אישורי שהייה, עבודה וביטוח בריאות מקומי; חיפוש דירה, והתקשרות עם ספקי שירותים (מים, חימום, טלפון, אינטרנט, בנק); וקשיי התאקלמות של בן הזוג, שבדרך כלל לא יכול לעבוד בעבודה הרגילה שלו, ושל הילדים, שצריכים להתרגל לשפה זרה. לכל אלה נוסף קושי כלכלי, הנובע מכך שבדרך כלל מקור ההכנסה היחיד הוא מלגה, שרחוקה מלענות על הצרכים. הכנה טובה תעזור להתגבר על הקשיים, ולהפוך את הפוסט-דוק בחו"ל ממטרד הכרחי בדרך למשרה אקדמית, לחוויה משפחתית מהנה ומגבשת. במפגש נתמקד בצדדים המעשיים של המעבר:  

ד"ר איתמר כהן הוא בעל תואר ראשון ושני בהנדסת מחשבים מהטכניון, ודוקטורט בהנדסת מערכות תקשורת אוניברסיטת בן-גוריון. מסיים בימים אלה שנה שנייה כפוסט-דוקטורנט בפוליטכניקו בטורינו, איטליה. 


אקדמיה בבאקה אל-גרביה

מפגש עם מר אבי שלו, מחבר הספר יומן אל-קאסמי, יום שני ה-30 במאי 2022, משעה 18:00 עד 19:00. המפגש הוקלט וזמין לצפייה.

בתום 24 שנות שירות בחטיבת המחקר של אמ"ן ובמנהל האזרחי בשטחים סגן אלוף אבי שלו פורש מהצבא ומחליט לחצות את הקווים ולגלות את העולם הערבי מזווית אחרת. במקום להשתלב בעסקים או בשירות הציבורי כמקובל, הוא נרשם ללימודים במכללה האסלאמית בעיירה באקה אלגרביה ויוצא למסע היכרות עם חברה קרובה-רחוקה. כסטודנט היהודי הראשון במכללת אל-קאסמי הוא נחשף לפריפריה הפחות מוכרת של החברה הישראלית. יחד עמו אנו מתוודעים אל הצעירים והצעירות הערבים הלומדים איתו ודרכם אנו לומדים במבט ישיר ובגובה העיניים על הקשיים של ערביי ישראל ועל הכוחות, התקוות, הכעסים, החלומות, דילמות הזהות והיחס האמביוולנטי לישראל.  יומן אל-קאסמי מזמין את הקורא להצטרף למסע אישי מרתק של קצין צה"ל במיל' המבקש להכיר את התרבות והשפה של שכיננו הדומים והשונים כל כך. הספר חושף את קוראיו למציאות מורכבת רב ממדית הנמצאת מעבר להרי החושך כאן לצידנו. המפגש מוליד שאלות ומציף כאבים, פערים, תמיהות ותקוות על המוכר והזר שבתוכנו.

אבי שלו  בוגר תואר ראשון  ושני בכלכלה מדרום אפריקה. בעל תואר שני בכלכלה (ללא תזה) מהאוניברסיטה החופשית של ברלין ובעל תעודת הוראה ממכללת אלקאסמי. אבי, סא"ל במילואים, שירת בחטיבת המחקר של אמ"ן ובמנהל האזרחי ביהודה ושומרון ובעזה. אבי הוא יועץ מומחה לענייני פלסטיניים בתחומים כלכליים פוליטיים וחברתיים. הוא בעל ניסיון מוכח ועשיר בקידום דיאלוג, בניהול פרויקטים ובתיאום בין ישראלים ופלסטינים בנושאים אסטרטגיים, מסחריים ומיזמי תשתיות. אבי אחראי קשרי חוץ אקדמיים במכללת באקה ובין השנים 2019 ו 2021  עבד כמורה בבית הספר ג'רוסלם סקול בבית חנינא.


האוניברסיטה העברית והממסד: תקצוב ציבורי וחופש אקדמי בישראל הצעירה

מפגש עם ד"ר עדי לבני, יום רביעי ה15 ביוני 2022, משעה 18:00 עד 19:00. המפגש הוקלט וזמין לצפייה.

בשנות החמישים הוגדרה מחדש מערכת היחסים בין האוניברסיטה העברית לבין הממסד הפוליטי. בבסיסה עמד חוזה בלתי כתוב (אותו אני מכנה "משוואת התקצוב") לפיו האוניברסיטה תתגייס למשימות בניין האומה, והמדינה, מצידה, תקח אחריות על תקציב המוסד. כיצד השפיעה משוואת התקצוב על החופש האקדמי? אילו השלכות, אם בכלל, היו לה על עיצוב מערכת היחסים בין האקדמיה לבין הממשלה בטווח הארוך? ההרצאה תעסוק בשאלות אלו ואחרות.

ד"ר עדי לבני השלימה את הדוקטורט שלה במכון ליהדות זמננו ובחוג להיסטוריה של עם ישראל באוניברסיטה העברית ובוגרת התכנית לדוקטורנטים מצטיינים במדעי הרוח בבית ספר מנדל. עבודת הדוקטורט שלה:  University and Empire: the Hebrew University in Mandatory Palestine עוסקת בזיקות וההשפעות של האוניברסיטה מחוץ ל'יישוב'. בשנים 2016-2018 עדי ריכזה את פרויקט קטלוג הארכיון ההיסטורי של האוניברסיטה העברית ואצרה (יחד עם עדה ורדי) את התערוכה "הוראת שעה: האוניברסיטה העברית המלומדים היהודים והפרידה מאירופה".


כתיבת פרקי דיון: מהי המטרה של פרק הדיון ואיך כותבים דיון 'טוב' שמגשים את המטרה הזו?

מפגש עם גב' תם רופא, מנחה ויוזמת ד"ר ורד ציוני קורן. יום רביעי ה-14 ביוני 2022, משעה 18:00 עד 19:00. המפגש הוקלט וזמין לצפייה.

פרק הדיון הוא אולי האתגר הגדול ביותר בכל פרויקט כתיבה אקדמי – בין אם זהו מאמר קצר או תזה ארוכה. בהרצאה זו אנסה לענות על שאלות נפוצות של סטודנטים הניגשים לכתוב או לתקן את פרק הדיון, ולתת כלים שיעזרו לכם לעשות סדר במחשבות ולהחליט החלטות כמו – מה להכניס? מה להוציא? איך כדאי לארגן את הרעיונות?
השאלה הגדולה בה תעסוק ההרצאה היא: מהו תפקידו של פרק הדיון בתוך המכלול של העבודה כולה? מה הוא אמור לעשות ומה צריך לקרות (בפרק עצמו ובפרקים שלפניו) כדי שהוא יוכל לעשות את זה? כדי לענות על השאלה הגדולה הזו, נתמודד עם תתי-שאלות חשובות, כמו: מה ההבדל בין תכנים של דיון לתכנים של מבוא? איך מחליטים מה להכניס לדיון ומה לסקירת הספרות? מהי מערכת היחסים בין פרק הדיון לבין פרק התוצאות? במילים אחרות: מה קורה בדיון ששונה ממה שקורה בכל חלקי העבודה האחרים הללו, ואיך כותבים דיון שלא סתם חוזר על מה שכבר כתבנו?

גב' תם רופא עובדת כעורכת אקדמית במדעי הרוח והחברה כבר מעל 15 שנה. בעלת תארים בספרות, פילוסופיה והיסטוריה, היא לימדה קורסי מבוא בקריאה ביקורתית וכתיבה אקדמית, ליוותה תלמידי מחקר בתהליך כתיבה של תזות, ועזרה לעשרות חוקרים בעלי תארים מתקדמים לפרסם מאמרים בכתבי עת בינ"ל.

ד"ר ורד ציוני קורן היא מרצה ומדריכה פדגוגית בבית הספר לחינוך ובמחלקה להכשרת מורים באוניברסיטה העברית. מחקרה עוסק בחינוך מכיל ובאלימות בית ספרית.


איך לבחור את המנחה והיעד הנכונים עבורך בפוסטדוק במדעי החיים

מפגש עם פרופ' יהוא מורן. יום ראשון ה-19 ביוני 2022, משעה 14:00 עד 14:30. המפגש הוקלט וזמין לצפייה.

אתמקד במאפיינים שמומלץ לקחת בחשבון עבור בעלי דוקטורט במדעי החיים המחפשים מעבדה בחו"ל לבצע בה פוסטדוקטורט במטרה לפתח בעתיד קריירה אקדמית עצמאית. בכוונתי גם לסקור בקצרה נושאים כגון איזון בין חיים פרטיים לעבודה, יציבות כלכלית ואושר משפחתי שבעבר היה פחות נהוג להתייחס אליהם בבחירת מעבדה מארחת אבל כיום נחשבים לנושאים משמעותיים שיכולים להשפיע רבות על סיכויי ההצלחה בתקופת הפוסטדוק.

פרופ' יהוא מורן הוא ראש המחלקה לאקולוגיה, אבולוציה והתנהגות במכון למדעי החיים על שם סילברמן באוניברסיטה העברית. בעל תואר ראשון (ביולוגיה), שני (ביוכימיה) ודוקטורט (מחקר שהתמקד באבולוציה של ארס בבעלי חיים) באוניברסיטת תל אביב. ב-2010 נסע לפוסטדוקטורט במחלקה לאבולוציה מולקולרית והתפתחות באוניברסיטת וינה (אוסטריה). קיבל את מלגת אלון היוקרתית לקליטה באוניברסיטה העברית. מאז 2014 מוביל קבוצת מחקר באוניברסיטה העברית שמתמקדת באבולוציה של מורכבות. בשנת 2015 זכה ב-ERC Starting Grant וב-2020 ב-ERC Consolidator Grant. 


מציאת מנחה לפוסטדוק בכלל ולמארי קירי בפרט

מפגש עם גב' סמדר הירש. יום ראשון ה-19 ביוני 2022, משעה 14:30 עד 15:00. המפגש הוקלט וזמין לצפייה.

נושאי השיחה:

  1. העתיד שלכם בידיים טובות – טיפים למציאת מנחה אידיאלי.ת
  2. היכן אפשר למצוא מידע על חוקרים.ות מובילים.ות היכולים.ות לשמש מנחים.ות?
  3. בחירת מנחה אידיאלי.ת?
  4. טיפים לפניה אפקטיבית למנחה פוטנציאלי.ת

גב' סמדר הירש אחראית תחום מדעי החברה במנהלת הישראלית לתוכניות המחקר והחדשנות של האיחוד האירופי.


שוקלות.ים לעשות פוסט דוקטורט? נקודות למחשבה על חוויית הפוסט ומשמעותו

מפגש עם ד"ר יניב דובר. יום ראשון ה-19 ביוני 2022, משעה 15:00 עד 15:30. המפגש הוקלט וזמין לצפייה.

ד"ר יניב דובר הוא חבר סגל בבית הספר למנהל עסקים וחבר המכון לחקר הרציונליות באוניברסיטה העברית משנת 2015. עשה דוקטורט בינתחומי במנהל עסקים ופיזיקה באוניברסיטה העברית, אחר כך היה פוסט דוקטורנט ב- Yale University לשנתיים. אחרי הפוסט דוקטורט הפך לחבר סגל ב- Dartmouth College בארה"ב. בשלב הזה החליט לחזור לישראל משיקולים אישיים ומשפחתיים. עוסק בעיקר במחקר של התנהגות קולקטיבית, רשתות חברתיות, דינמיקות חברתיות ושיווק דיגיטלי והתפשטות של מידע והתנהגות בקבוצות. משתמש במודלים סטטיסטיים\אקונומטריים בכדי לחקור בסיסי נתונים גדולים. גוגל סקולאר – יניב דובר.


פרה-פוסט: קבלת החלטות לקראת פוסט דוקטורט

מפגש עם פרופ' שהם חשן-הלל. יום ראשון ה-19 ביוני 2022, משעה 15:30 עד 16:00. המפגש הוקלט וזמין לצפייה.

עצות מהחיים לקראת בחירת מקום לפוסט, מנחה לפוסט, מימון לפוסט, אורך הפוסט, והכנות משפחתיות לפוסט.

פרופ' שהם חשן-הלל היא מרצה בכירה בהתמחות להתנהגות ארגונית בבית הספר למנהל עסקים וחברה במרכז פדרמן לחקר הרציונליות באוניברסיטה העברית. במחקרה היא מתמקדת בתהליכי קבלת החלטות בארגונים ובהקשרים חברתיים. חשן-הלל היא ראש המעבדה לקבלת החלטות.

חשן-הלל קיבלה את הדוקטורט שלה בפסיכולוגיה חברתית מהאוניברסיטה העברית, והמשיכה לפוסט דוקטורט עם מלגת רוטשילד, במרכז לחקר החלטות בבית הספר למנהל עסקים Booth של אוניברסיטת שיקגו.

פרופ' חשן-הלל זכתה בפרס "Abe Gray" על מצוינות מחקרית, וזכתה במספר לא מבוטל של מענקי מחקר, ביניהם מענק מהקרן הגרמנית ישראלית (GIF), מענק מחקר מהקרן הלאומית למדע (ISF) ומענק אקדמאי מהקרן ״Joy Ventures״. עבודותיה מתפרסמות בכתבי עת מובילים ומצוטטות לעיתים קרובות בעיתונות, כולל בעיתון הארץ, Forbes, CNN, דה מרקר ועוד.  היא מלמדת את הקורסים: האומנות והמדע של המשא ומתן; קבלת החלטות: אינטואיציה, אסטרטגיה ומה שביניהן; תיאוריה ומעשה במשא ומתן; וסמינר בקבלת החלטות בהקשרים חברתיים.


מפגש הצעה למענק מארי קירי

מפגש עם גב' סמדר הירש מ-ISERD (המנהלת הישראלית לתכניות המחקר והחדשנות של האיחוד האירופי). יום חמישי ה-21 ביולי 2022, משעה 14:00 עד 15:00. המפגש הוקלט וזמין לצפייה.

בעקבות הקול הקורא של תוכנית המענקים של מארי סקוודובסקה-קירי, אנחנו מזמינים אתכם/ן למפגש הצעה למענק. נכיר את נבכי ההצעה ורבדיה, נתמקד בז'ארגון ובמאפייניה הייחודיים וניתן טיפים לכתיבת הצעה מותאמת אישית לפי כללי ההגשה המחייבים.

ראו כאן את מצגת המפגש.

ראו כאן את ספרון ההדרכה המעודכן לתוכנית.

תכנית המענקים ע"ש מארי ס. קירי של האיחוד האירופי, היא תכנית מענקי המחקר הנדיבה, החכמה והגדולה ביותר בעולם. התוכנית פתוחה לכל התחומים המדעיים וכוללת מספר מסגרות:

א. נסיעה לפוסט דוקטורט באירופה (לבעלי דוקטורט, ועד שמונה שנים לאחר קבלת הדוקטורט)

ב. פוסטדוקטורט מחוץ לאירופה במרכזי מחקר מובילים בכל העולם, עם חובת חזרה לאירופה (כולל ישראל) (לבעלי דוקטורט, ועד שמונה שנים לאחר קבלת הדוקטורט)

ג. מענקים לחוקרים צעירים המעוניינים להגיע לארץ לשנה או שנתיים (לתשומת הלב של חברי סגל המעוניינים לארח פוסט דוקטורנטים)

ד. המענקים מאפשרים גם תמיכה בישראלים הנקלטים במשרה או בפוסט בארץ לאחר שהות בחו"ל (צריך להיות בחו"ל שנתיים משלושת השנים שלפני מועד ההגשה)

כדי להצליח בתוכנית יש ללמוד את "שפת" מענקי המחקר האירופאית, הרציונל ולהיות מסוגלים לכתוב הצעת מחקר ברמה גבוהה. מפגשים קודמים באתר מעברים במודלה של מענקי מחקר. קישור כאן.

המלצה:  פרויקט קודו של תמר אלמוג מארגן קבוצת תמיכה (בתשלום) ליוצאים לפוסטדוקטורט בכלל ולמגישי מארי קירי בפרט. פרטים כאן.  אנחנו מפרסמים את הפרויקט וממליצים עליו מתוך אמונה בחשיבותו ואיננו חלק מהניהול או התמיכה בו.

המלצה: פרויקט קודו של תמר אלמוג מארגן קבוצת תמיכה (בתשלום) ליוצאים לפוסטדוקטורט בכלל ולמגישי מארי קירי בפרט. פרטים כאן. אנחנו מפרסמים את הפרויקט וממליצים עליו מתוך אמונה בחשיבותו ואיננו חלק מהניהול או התמיכה בו.