סמסטר קיץ תשפ"א

ההוליווד של אסיה: יפן כמעצמת תרבות

מפגש עם פרופסור ניסים אוטמזגין, יום ראשון ה-4 ביולי 2021. המפגש הוקלט וזמין לצפייה.

המחקרים שלי עוסקים בשאלות הגדולות של חקר תרבות: כיצד תרבות נוצרת, כיצד היא מועברת, וכיצד היא מתקבלת, וזאת מתוך הסתכלות בתרבות העכשווית ביפן ובמזרח אסיה. אני חוקר את המנגנונים התרבותיים, החברתיים, הכלכליים והפוליטיים האחראיים לכך, תוך תשומת לב מיוחדת למחקר הנשען על ידע אמפירי רחב. בהרצאה אדבר על המחקר שהתחלתי בו את דרכי האקדמית שעסק בתפוצת התרבות היפנית במזרח אסיה ובהפיכתה של יפן ממדינה המזוהה עם כלכלה ותעשייה מפותחת למדינה בעלת עצמה תרבותית חוצה-גבולות. כחלק ממחקר רחב זה, שהיתי קרוב לשנתיים באיסוף חומרים בהונג קונג, סינגפור, בנגקוק, טאיפיי וסאול (בנוסף לשלוש שנים ביפן), בחנתי את מסלול היצירה והתפוצה של התרבות הפופולארית היפנית באסיה (בעיקר מוסיקה, אנימציה וסרטים), את מדיניות הממשלה היפנית כלפי תעשיות התרבות, ואת ההשפעה של תפוצת התרבות הפופולארית על תהליכי רגיונליזציה אזוריות( בצפון מזרח ודרום מזרח אסיה).

---

Hybrid governmentality logics: Hura CCTV project, a case study

with Anna Lichinitzer. Monday July 5^th, 2021. Meeting video available here

The seven planed Bedouins cities that have been established in the Negev 30 years ago were the subject for some Geo-political research. Issues of society and space in forced sedentretion context have shed light on theoretical paradigms, private- public spheres, municipal decision process, and city planning. A political-historical line of events that gave birth to this special settlement has been also the focus for research about the Israeli- Palestinian conflict and its dispute over land.

This work aspires to implement the Panoptic Analysis model by Michel Foucault (1975) on a CCTV project in the Local Municipality of Hura. Stating the year 2012 as a starting point for the project, this research analyses the rudimentary steps that have been taken before and after the establishment of the city control center, and the implementation of over 600 CCTV cameras across Hura's roads and institutions.

The Projections and Aspirations held by both municipality figures and Residents are emphasized in this research, to add tier to the paradigms of surveillance theory and neo-colonial studies. By examining the layout of cameras spread, and the narrative about their presence in the forced sedentary Bedouin space, this work wishes to describe their multi-layered roll as a tool intended not only to achieve legal governmentality and development. In addition to their formal roll, field work findings indicate a desire for cultural determination in the global-local fight that is being held in Hura. A surveillance technology is expected to replace human rolls, such as protecting the lives of the residents, and society boundaries. This study also seeks to uncover the opposite rope strokes that apply in this space, with one side acting to exert liberal, universal, and individual values, and the other side fighting for the preservation of the tribe and its long-standing traditions.

---

ציוני דרך בהתפתחות ההשכלה הגבוהה בישראל

מפגש עם פרופ' עמי וולנסקי. יום שני ה-5 ביולי 2021. המפגש הוקלט וזמין לצפייה.

המאבק על חוק המועצה להשכלה גבוהה; מי יחלק את התקציב הציבורי – המחלוקת על הקמת ות"ת; הרפורמה בחינוך העל יסודי; השלכות הרפורמה והמחלוקת על פתיחת שערי ההשכלה הגבוהה; התפתחות תרבות "קיצורי הדרך" לתואר אקדמי; ההשלכה של פתיחת השערים על בעלי תואר שלישי; "העשור  האבוד" והשלכותיו.

---

ההתקרבות המשפטית של שטחי יהודה ושומרון למערכת המשפט הישראלי: ניתוח, הצגת בעיות ומתווה לשיפור

מפגש עם דוד ברלינר. יום שלישי, ה-6 ביולי 2021. המפגש הוקלט וזמין לצפייה.

התקיים מפגש חוזר ביום שלישי, ה-29 באוגוסט, 2021. המפגש הוקלט וזמין לצפייה.

הסבך הפוליטי, החברתי והמשפטי במסגרתו פועל השלטון הצבאי (ישראלי) באזור, לצד הזיקה הגיאוגרפית, המשפטית, החברתית וההיסטורית של ישראל לשטחי יו"ש, הביאו לקשרי גומלין ייחודיים ומורכבים בין מערכת המשפט ביו"ש למערכת המשפט בישראל. מוטיב מרכזי ביחסי גומלין אלו הוא תהליך של התקרבות בין שתי מערכות המשפט, במסגרתו מערכת המשפט הישראלית פורסת את חסותה על שטחי יו"ש, ומערכת המשפט ביו"ש מקרבת עצמה אל כנפיה הסוככות והמחבקות של מערכת המשפט הישראלית. תהליך התקרבות זה מתרחש במישור הנורמטיבי, המשפטי והמוסדי, והינו בעל משמעויות נורמטיביות ופרקטיות כאחד.

לצד תהליך ההתקרבות אותו מקדמות מערכות המשפט, הן דואגות לשמר על ההבחנה העקרונית בין שתי המערכות, באופן שעומד לעיתים בסתירה למגמת ההתקרבות, ומעמיק את מורכבות הסבך הנורמטיבי והמשפטי ביחס לאזור. "ריקוד ההתקרבות" – במסגרתו השלטונות מקדמים התקרבות משפטית בין יו"ש לישראל, ומנגד דואגים לשמר הבחנה נורמטיבית בין שתי המערכות, עומד במרכזה של עבודת המחקר שלי לדוקטורט.

לטעמי חלק נכבד מההסבר לריקוד ההתקרבות נחשף באמצעות בחינת האינטרסים של השחקנים בזירה השלטונית, ודרכי קבלת ההחלטות שלהם. המחקר יראה כי אמנם כל מערכות השלטון מעוניינות בתהליך ההתקרבות, אך לצד זאת יש להן אינטרסים חזקים שתהליך ההתקרבות לא יושלם (אלא יישאר בגדר "תהליך").

בנוסף, המחקר יעמוד על הפערים שיצר ריקוד ההתקרבות בין המישור הנורמטיבי וההצהרתי לבין הפרקטיקה המשפטית, ויציג את הבעיות המשפטיות והחברתיות שפערים אלו יצרו (כדוגמת: פסיקות סותרות של בתי המשפט בסוגיות מהותיות, ופגיעה בוודאות המשפטית של הנזקקים לשירותי מערכת המשפט). לאור זאת המחקר יציע מנגנון לצמצום הפערים והבעיות כאמור. המנגנון הוא נתינת מקום רחב יותר לשאלות פרגמטיות בנוגע לתוצאות הצפויות וליעילות ההליך, בדיונים על הסדרים משפטיים שונים. בתוך כך, המחקר יסקור מספר דוגמאות בהן הגישה שתוצג ממקסמת פתרונות לבעיות שיתוארו בו.

---

ידיים מגואלות ודגלים לבנים: הזיארה הבדואית וטריטוריה קדושה בנגב

מפגש עם דניאל זוהר. יום רביעי, ה-7 ביולי 2021. המפגש אינו זמין לצפייה.

עבודתי עוסקת בקברי-קדושים (אַוְלִיָאא) בדואיים בצפון-הנגב, בממדיהם החומריים ובטקסים הנערכים בהם. כבר בימים הראשונים לעבודתי האתנוגרפית, שדה-המחקר הציב בפניי שורת-פרדוקסים אפיסטמולוגיים, שהמריצו אותי לפתח עבורם הסברים תאורטיים. פרדוקס מרכזי נוגע לעובדה שמצד אחד, הקדוש הקבור באתר מתואר כמושא-הטקס והתפילה, כ"מתווך" שמיימי. ומצד שני, "אין כוח אלא לאללה" – האל האחד והיחיד שמחליט ויודע את סדרי-העולם. אם הקבור באתר הוא אדם "כמוני-כמוך", כפי שמצהירים עולי-הרגל (זַאאִרִין) הבדואיים, כיצד ניתן להקריב לו קורבן ולהעניק לו מנחות? בראיונות שקיימתי עם עולי-הרגל על דתם הנחווית (lived religion), למדתי שפרדוקס זה ואחרים מעסיקים אותם לא פחות שהם מעסיקים אותי.

פרדוקסים אלה משוקעים בלב-עבודתי, כחלק מהעיסוק במשמעות של הקדוש, בביטויו כטריטוריה קדושה, וכן בזִיַארָה(ביקור, עלייה לרגל) לאתרים אלה. כדי להתמודד עם החידות שהציב בפניי האתר הקדוש, ביקשתי לפתח שאלת-מחקר שנוגעת למערכת-היחסים שבין טקסיוּת לבין חומריוּת ולממדים המרחביים של האתר הקדוש. זאת מתוך השערה שהמפגש בין מרכיבים אלה טומן בחובו תשובות לשאלותיי. שאלת-המחקר בעבודתי היא, אפוא: כיצד התהליך הטקסי של הזיארה הבדואית בנגב מחבר בין מרחב, חומר, טריטוריה וקדושה?

על-מנת לבחון את שאלת-המחקר, הרחבתי את סל-הכלים המתודולוגי שלי מעבר לתצפיות ולראיונות. בעבודתי יישמתי מגוון-שיטות שמאפשרות העמקה בניתוח-הממצאים, ביניהן צילום והסרטה, סקרים ומדידות, ניתוח-מדיה, עבודה ארכיונית, וניתוח-תרבות חומרית. הממצאים שחשפתי עד-כה מעלים טקסים מגוונים, שחלקם טרם תועדו ברקורד האתנוגרפי (e.g. Canaan 1927; Geertz 1968; Gellner 1969; Bille 2013). בעבודתי אראה שטקסי-הזיארה עשויים לארוך דקות ספורות או לחלופין שעות ארוכות; ושהפרקטיקות שבהם מגוונות – הדלקת-נרות, הבערת-קטורת, קשירת-בדים על הקבר, הקרבת-קורבן, טבילת-הידיים בדם-הקורבן וטביעתן על הקבר, וסעודת-מצווה. המטרה הרשמית של הטקסים היא בקשת בקשות אישיות, חומריות בעיקרן: בריאות טובה, פוריות, פרנסה וזיווג. לצד-זאת, אטען כי מטרה עיקרית לא-פחות של טקסי-הזיארה היא חיבור האדם והאדמה, החומר והרוח, הקודש והחול; בשונה ממחקרים שהתמקדו בהיבטים הפונקציונליים (Marx 1977) או הפסיכולוגיים שלהם (בר-צבי, אבו-רביעה וקרסל 1998). בסופו של דבר, אראה בעבודתי כיצד החידה-עצמה עשויה להפוך לפתרונה: בחינת-הקשרים המחברים את המרכיבים האניגמטיים שבזיארה הבדואית (טקס, חומר, קדושה וטריטוריה) מאפשרת להתמודד עם השאלות המורכבות שעולות מהם.

---

על פי הדיבור: פרפורמנס וסיפר אצל יצחק גרינברג, עובדיה יוסף וישעיהו ליבוביץ'

מפגש עם נטע שרם. יום חמישי ה-8 ביולי 2021. המפגש הוקלט וזמין לצפייה.

דמיינו שעליכם לקבץ את כל כתבי ניטשה להוצאה חגיגית, האם תכללו חשבונית מכבסה שנמצאה במחברתו? תרגיל זה, שהציג פוקו בהקשריו שלו, קורא להגמיש את הגבול בין מה שנכנס לשיח הפרשני ובין מה שנותר מחוצה לו. החשבונית של ניטשה עלולה לעניין היסטוריון נמרץ אך היא לא תיחשב ראויה לעיון פילוסופי. אם בעבר, דבר שבעל־פה היה "זניח, דיבור שמסתלק, שצף ועובר" וככזה חוקרים לא יכלו להעמיק בו, הרי שהמהפכה הטכנולוגית התגברה על מכשול ארעיות הטקסט שבעל־פה. למרות זאת, סוגות בעלות היסטוריה קצרה יותר מן הכתב – הקלטות קוליות ואורקוליות – נותרו במידה רבה מחוץ למגדל השן של מחקרים בהגות מודרנית. במקום לשמור אמונים לתעדוף הכתוב על פני הדבור, מחקר זה מתייחס לטקסט הדיגיטלי כזירה מרובדת. אבקש להראות כיצד תורת הפרפורמנס שנולדה מן התיאטרון והנרטולוגיה מן הספרות, חושפים בטקסטים דבורים של הוגי יהדות זמננו תובנות שלא נגישות למחקר הטקסטואלי לבדו. מקרי הבוחן שלי הם ישעיהו ליבוביץ, ייץ גרינברג, ועובדיה יוסף ועלי להצדיק בחירה בלתי שגרתית זו: (1) כוחם בפניה אל ציבור רחב; (2) עושר החומרים המוקלטים שיש בנמצא; וכן, (3) ההבדלים העצומים בסגנוּן דבריהם. בדברי אראה כי בטקסט הדבור ליבוביץ מתפקד כרציונליסט אירוני, יוסף כמספר יודע־כל שעושה פארודיה, וגרינברג כדובר סובייקטיבי וסאטיריקן. חותמים פרפורמטיביים אלו, מסוגלים לענות על לקונות שחוקרים קודמים כבר העלו על הכתב ולהסביר את מקומם של השלושה בהיסטוריה האינטלקטואלית, הפוליטית והחברתית של יהדות זמננו. כמו כן, השוואה בין השלושה מעלה קשרי עומק בין השקפת עולם ובין המנעד הפרפורמטיבי והנרטולוגי בהם נוקטים הדוברים.

---

השפעת המשפט על עיצוב הורות של זוגות חרדים עם מוגבלות

מפגש עם חיה גרשוני. יום ראשון ה-11 ביולי 2021. המפגש הוקלט וזמין לצפייה.

המחקר עוסק בהורות של זוגות חרדים עם מוגבלות, מתוך המסגרת התיאורטית של  משפט ומוגבלות. המחקר מתבצע לקראת תואר שלישי בפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב, בהנחיית פרופ' נטע זיו ופרופ' דפנה הקר.  הורות נתפסת לכאורה כמתנהלת מחוץ למערכת המשפט, אולם הנחת המוצא של עבודה זו הינה שהמשפט משפיע על עיצוב ההורות, ובמיוחד על הורותם של אנשים עם מוגבלות, הורות שמטבע הדברים מלווה בחשד ובפיקוח חברתי ומדינתי מתמיד. במסגרת פיקוח זה, הורים חרדים עם מוגבלות מושפעים משתי מערכות נורמטיביות – המשפט האזרחי וההלכה היהודית, הכוללת גם נורמות קהילתיות לא פורמליות.   שאלת המחקר היא כיצד מכוננת הפרקטיקה של הורות של אנשים עם מוגבלות בקהילה החרדית, ומה חלקן של המערכות הנורמטיביות – האזרחיות, והדתיות – והתפיסות החברתיות הנגזרות מהן בהכוונה ועיצוב של הורות זו.  המחקר הינו מחקר איכותני פוסט סטרוקטורליסטי, המבוסס על ראיונות עומק של הורים עם מוגבלות ובני משפחתם וכן של רבנים ואנשי מקצוע. לצד ניתוח מקורות עבריים וכן חקיקה ופסיקה אזרחית. מתוך סיפורי המרואיינים זיהיתי שלושה אופנים של מערכת יחסי גומלין בין הורות עם מוגבלות לבין שתי המערכות הנורמטיביות – (1) הסדרת הורות נאותה, (2) הנגשת ההורות ו- (3) הכרה ומתן לגיטימציה להורות שונה. הסדרת ההורות כוללת קריטריונים להערכה ופיקוח על ביצוע נאות של תפקידים הוריים; הנגשת ההורות משמעה הפעלת גורמים המסייעים ומשלימים את החסרים בהורות באמצעות בני משפחה, קהילה וגופים פורמליים כמו רווחה, חינוך, בריאות ומערכת המשפט; הכרה ומתן  לגיטימציה לסטנדרטים שונים של הורות נעשית הן באמצעות הכרה במתכונת הורות השונה מהמקובל והן  באמצעות הגמשה ופרשנות שונה של הנורמות.

ניתוח ביקורתי של יחסי גומלין בין משפט להורות עם מוגבלות בקהילה החרדית, תאפשר עיון מחודש בסוגיות שונות. דוגמת הזכות להורות של אנשים עם מוגבלות, אחריות מדינתית, קהילתית ומשפחתית ומעמדן של מערכות נורמטיביות במערכות יחסים המתנהלות לאורן.

---

גורמי הצמיחה של אוניברסיטת אריאל בשומרון, 1982–2019

מפגש עם נעמה גביש מילר. יום רביעי ה-14 ביולי 2021. המפגש הוקלט וזמין לצפייה.

המחקר משרטט את סיפור התפתחותה של אוניברסיטת אריאל בשומרון, סיפור היסטורי שטרם סופר. לשם כך הוא נשען על מקורות שונים כדוגמת מסמכים ועיתונים, ומשתמש בראיונות כדי להעמיק את נקודת המבט בנוגע להתרחשות ההיסטורית.   הסיפור נבחן באמצעות שלוש מערכות יחסים שעיצבו והשפיעו על צמיחת המוסד. מערכת היחסים עם מערכת ההשכלה הגבוהה הישראלית, מערכת היחסים עם המרחב הגאוגרפי תרבותי קרי תנועת ההתיישבות בשומרון, ומערכת היחסים עם מוסדות השלטון והגופים הפוליטיים. בנוסף בודק המחקר מהם הקשרים הפנימים בין מערכות יחסים אלה וכיצד הן השפיעו זו על זו.  אוניברסיטת אריאל הוכרזה ככזו לאחר ארבעים שנה שבהן לא הוקמה אוניברסיטה חדשה בישראל. כוחו של מחקר זה בכך שהוא עוסק בתהליכים משמעותיים הנוגעים בליבה הפועם של מדינת ישראל, הן ביחס למערכת ההשכלה הגבוהה והן ביחס לעתידם של שטחי יהודה ושומרון. הכרות עם סיפור זה מהווה תשתית לדיון עמוק בנוגע לשאלות העולות ממנו. המחקר נעשה בהנחייתם של פרופ' יוסי גולדשטיין ופרופ' מרים ביליג.

---

על רגשות ואקדמיה

מפגש עם ד"ר רבקה נריה בן-שחר. יום רביעי ה-14 ביולי 2021. המפגש הוקלט וזמין לצפייה.

בעוד השיח האקדמי המקובל עוסק בעיקר במחקרים, פרסומים, מאמרים וספרים, מתחת לפני השטח רוחשים היבטים נוספים. לא רק מידות טובות ורעות, אלא גם רגשות חיוביים ושליליים. קנאה, שנאה ובושה מתקיימות במקביל עם שמחה, סיפוק ושייכות. כעובדת סוציאלית לשעבר אני חושבת ששיח פתוח על רגשות באקדמיה יכול להציג, להנכיח, לתאר ולבסוף גם לקבל את הרגשות המגוונים הללו. אור השמש, מסתבר, הוא לא רק חומר החיטוי הטוב ביותר בעולם המשפט, אלא גם בעולם האקדמי.

---

תוכנית המענקים של מארי קירי לפוסטדוקטורט, מפגש למתקדמים

מפגש עם גב' סמדר הירש. יום רביעי ה-14 ביולי 2021. המפגש הוקלט וזמין לצפייה.

אני שמח לצרף את ההזמנה למפגש הדרכה עם גב' סמדר הירש על תוכנית המענקים הטובה בעולם לפיתוח מקצועי.  תוכנית זאת, הידועה גם בשם מארי קירי, מעניקה עד שנתיים של אפשרות להתפתחות מקצועית בכל מדינה בעולם. תוכנית המענקים פתוחה לישראלים ולא ישראלים היוצאים מן הארץ או חוזרים אליה. היא מעניקה דמי מחקר, דמי ניידות ואפילו דמי משפחה. היא גם נעשית בקנה מידה שמאפשר אימפקט אמיתי על איכות המדע. אין שום העדפה לנושא או דיסציפלינה כזאת או אחרת. התוכנית פתוח לכולם. מרכיבים חשובים הם איכות ההצעה, המציע והגיון ההשתלמות במקום הקולט. כמובן שצריך מקום קולט איכותי ובעל מוניטין בתחום המחקר והתאמה משמעותית לצרכי הפיתוח המקצועי של המבקש.

תוכנית מארי קירי הינה תוכנית פוסט דוקטורט.

הסבר על סוגי המענקים בתוכנית מארי-קירי

לקול הקורא של התוכנית (לשנת 2021).

המפגש שלנו מיועד למתקדמים. כלומר אלו שכבר יודעים את עובדות הבסיס, הכינו שיעורי בית וצפו בתכני מפגשים בשנים קודמות. התוכנית מתחדשת אז כדאי להסתמך על הידע האחרון כפי שיוצג בפגישה וזמין דרך הקול הקורא.   חשוב לומר שניתן לחזור עם המענק מחוץ לארץ. בחלק מהמוסדות החזרה עם מארי קירי מלווה בעסקה של קליטה לתקן. הרבה תלוי במוסד הקולט. הפרויקט מקודם במסגרת פרויקט מעברים לפיתוח מקצועי-אישי לקראת סיום הדוקטורנט.

הוא מבקש לקדם חשיבה לטווח רחוק על בינוי קריירה:

א. בעידן שבו הדוקטורט והפוסטדוקטורט אינם רק כלים לפיתוח קריירה אקדמית 

ב. בעידן שבו הציפיות מדוקטורנטים לבינלאומיות ולפיתוח אישי רק הולכות וגוברות.

ג. בעידן בו הגישה המובילה באירופה היא גישה הוליסטית לתחום המחקר והגברת שת"פ בין האקדמיה לגופים לא אקדמיים.

---

מדעי הרוח במעברים,  מפגש עם סיו"ר מל"ג, פרופ' אדו פרלמן

יום ראשון ה-17 ביולי 2021. המפגש הוקלט וזמין לצפייה.

---

Allies and Rivals: German-American Exchange dn the Rise of the Modern Research University

Emily J. Levine. Monday, July 19th, 2020. meeting video available here.

During the nineteenth century, nearly ten thousand Americans traveled to Germany to study in universities renowned for their research and teaching. By the mid-twentieth century, American institutions led the world. How did America become the center of higher education excellence? And what does that story reveal about who will lead in the twenty-first century?  Allies and Rivals is the first history of the ascent of American higher education told through the lens of German-American exchange. In a series of compelling portraits of such leaders as Wilhelm von Humboldt, Martha Carey Thomas, and W.E.B. Du Bois, Emily J. Levine shows how academic innovators on both sides of the Atlantic competed and collaborated to shape the research university. Even as nations sought world dominance through scholarship, universities retained values apart from politics and economics. Open borders enabled Americans to unite the English college and German Ph.D. to create the modern research university, a hybrid replicated the world over.  In a captivating narrative spanning one hundred years, Levine upends notions of the university as a timeless ideal, restoring universities to their rightful place in history. In so doing she reveals that innovation in the twentieth century was rooted in international cooperation— a crucial lesson that bears remembering today.

Emily Levine is an Associate Professor of Education and (by courtesy) History at Stanford University. Previously she was Associate Professor of Modern European History at the University of North Carolina- Greensboro. Dr. Levine received her Ph.D. in History and the Humanities at Stanford and her BA from Yale, where she later returned as an Andrew W. Mellon Postdoctoral Fellow. She is the author of Dreamland of Humanists: Warburg, Cassirer, Panofsky, and the Hamburg School (University of Chicago Press, 2013), which was awarded the Herbert Baxter Adams Prize by the American Historical Association for the best book in European history from 1815 through the 20th Century. Levine has published in The New York Times, the LA Review of Books, Foreign Policy, The Chronicle of Higher Education, and Inside Higher Ed, as well as in top scholarly journals. Her new book Allies and Rivals: German-American Exchange and the Rise of the Modern Research University, which was supported by fellowships from the National Humanities Center and the Alexander von Humboldt Foundation, is forthcoming from the University of Chicago Press in July 2021. 

---

כתיבה אקדמית קולחת, בהירה ורהוטה- יש בנמצא??

מפגש עם ד"ר שרון שנהב והגב' מרים ארז, עורכות לשוניות דוברות אנגלית. המפגש יערך באנגלית ביום רביעי ה-21 ביולי 2021. בהנחיית ד"ר ורד ציוני קורן. המפגש הוקלט וזמין לצפייה.

נשוחח עם ד"ר שרון שנהב והגב' מרים ארז, נשמע מפיהן ואף נשאל שאלות. ד"ר שרון שנהב תשתף מניסיונה בעבודה עם סטודנטים ופקולטות, תציף בעיות מילוליות ולשוניות רווחות בקרב תלמידי מחקר ותספק טיפים לכתיבה אקדמית, בהירה וקולחת.  הגב' מרים ארז תציג מניסיונה בתחום ותענה על שאלות.

  

Sharon Shenhav (PhD) is an English-language Academic Editor and Hebrew to English Academic Translator. She has vast experience working with faculty members, post-docs, doctoral students, and master’s students across academic fields in ensuring that their document is written at a high standard, is clear and well-organized, and is free of errors. As an academic herself, Dr. Shenhav has first-hand experience with conducting research, getting published, peer-reviewing manuscripts, and advising. She has completed two post-doc positions (IDC Herzliya & University of California, Irvine) and received her PhD in Psychology from the University of California, Irvine.

Miriam Erez Language Services, Translating & editing since 1998, Academic material; US English; BA University of Missouri

ד"ר ורד ציוני קורן, היא אשת חינוך מיוחד. מחקרה עוסק באלימות בני נוער ובבריונות בית ספרית. ורד מלמדת במחלקה ללימודי הוראה ומכשירה סטודנטים להוראת החינוך המיוחד, רכזת התוכנית "אקדמיה כיתה- שילוב סטודנטים מצטיינים בהוראה" ומנחה פדגוגית של השתלמויות מורים. כל זאת בבית הספר לחינוך באוניברסיטה העברית בירושלים.

---

על מדעי הרוח

מפגש עם פרופ' רחל גלי צינמון, דיקנית הפקולטה למדעי הרוח, אוניברסיטת תל-אביב, יום רביעי ה-28 ביולי 2021. המפגש הוקלט וזמין לצפייה.

מפגש עם דקאנית הפקולטה למדעי הרוח באוניברסיטת תל-אביב. במהלך המפגש נשוחח על האתגרים של מדעי הרוח כפי שהם נראים מזווית ראייתה. בין היתר, על תפיסת האקדמיה כמוסד להכשרה מקצועית, על מחויבות האקדמיה לחברה, על תהליכי למידה מתמשכים לאורך החיים ועל הוראה ולמידה מחוץ לגבולות האקדמיה.

---

להכיר את תכנית "לימוד בחברותא" באוניברסיטה העברית

מפגש עם מיה לקר, דוקטורנטית בחוג לפסיכולוגיה ויעל גולן, דוקטורנטית בחוג לבלשנות, ראשות הקבוצה "הבעות רגש בהקשרים משתנים", תמר טאוב, דוקטורנטית בבית הספר לעבודה סוציאלית ולרווחה חברתית ואחת מראשות הקבוצה "לימודי ביקורת מוגבלות", מאיה אניסמן, דוקטורנטית בחוג לפסיכולוגיה ואחת מראשות הקבוצה "קבלת החלטות: ממניעים למדיניות", יו"ר התכנית פרופ' עמית פינצ'בסקי ורכזת התכנית, הדוקטורנטית, הדר לוי-לנדסברג. יום שלישי, ה-10 באוגוסט 2021. המפגש הוקלט וזמין לצפייה.

מטרת התכנית "לימוד בחברותא" היא לספק לתלמידי ולתלמידות מחקר מצע לדיון וחשיבה אודות סוגיות תיאורטיות, מתודולוגיות ואתיות משותפות בפורום תומך ואינטרדיסציפלינרי. התכנית מעודדת שיתופי פעולה בין המשתתפים/ות והפקת תוצרים אקדמיים משותפים כגון אסופות מאמרים או מושבים בכנסים רלוונטיים. בשנת הלימודים תשפ"א, פעלו במסגרת התכנית 18 קבוצות דיון תוססות בהן משתתפים ומשתתפות מהפקולטות למדעי החברה, מדעי הרוח, מדעי הטבע, המכון למדעי החיים, חקלאות, עבודה סוציאלית וחינוך, וכן ממוסדות אקדמיים נוספים בארץ ובעולם.

המפגש מיועד לתלמידי ולתלמידות מחקר המעוניינים/ות ללמוד על התכנית ולהשתתף בפעילות בשנת הלימודים תשפ"ב, וכן לאנשי ונשות סגל המעוניינים/ות להטמיע את מודל התכנית באוניברסיטאות אחרות.

---

מיעוט באקדמיה – קשיים, אתגרים, והזדמנויות (מפגש שני)

בהשתתפות ד"ר רבקה נריה-בן שחר, ד"ר ביאטה שייחטוביץ', גב' סאוסן ח׳יר, ד״ר איילת רובבשי שטרית. יום רביעי, ה-18 באוגוסט, 2021.

איך ניתן להתמודד עם חווית המיעוט באקדמיה? איך למנף את עצמנו מהבדידות כדי ליצר קשרים? האם ניתן לנצל את הרגע הפגיע ואת הדעות הקדומות כדי ללמוד וללמד? בעקבות סדרת הרצאות ברשת מעברים התכנסו קומץ חוקרות וסטודנטיות לתארים מתקדמים בכדי לדון, לשתף ולשוחח על החוויות שלהן כמיעוט מהיבטים שונים. נדבר על האתגרים שבדרך, על היכרויות משמעויות שנוצרו הודות למיעוט. על האומץ להפוך את הפגיעות שבמיעוט לעוצמה אישית ומקצועית. וגם על התובנות מעצבות העתיד שנבעו מהחוויות הללו

ד"ר רבקה נריה-בן שחר היא מרצה בכירה וחברת סגל במחלקה לתקשורת במכללה האקדמית ספיר. חוקרת דת, מגדר ותקשורת, ופרסמה שורה של מאמרים העוסקים בנושאים אלו. עבודת הדוקטורט שלה נערכה באוניברסיטה העברית בירושלים, בנושא: "הנשים החרדיות ותקשורת ההמונים בישראל: דפוסי חשיפה ואופני קריאה". מלגת פולברייט לפוסט דוקטורט בשילוב מלגה ממכון הדסה ברנדייס אפשרה לה לחקור ריטואלים שנשים יוצרות ומחדשות לעצמן. מחקריה האחרונים עוסקים בהשוואה בין נשים מהאמיש לנשים חרדיות.

ד"ר ביאטה שייחטוביץ' היא מרצה בחוג ללימודי הערבית והאסלאם באוניברסיטת תל אביב. מחקרה עוסק בתאוריה הדקדוקית הערבית של ימי הביניים. הדוקטורט שלה, אותו היא סיימה ב-2016, עסק בRadi al-Din al-Astarabadhi, מדקדק בן המאה ה-13. ספרה הראשון, העוסק במינוח האופייני לאותו המדקדק, יצא לאור ב-2018. ספר נוסף, אסופת מאמרים שביאטה הייתה שותפה לעריכתו, יצא לאור ב-2020. בימים אלו ביאטה עובדת על פרויקט מחקרי גדול העוסק במינוח הבלשני הערבי בגישה אינטרדיסציפלינרית. פרויקט זה ממומן על ידי מענק אישי של הקרן הלאומית למדע. ביאטה מלמדת קורסים הקשורים ללשון הערבית ומשמשת כאחראית על קידום הוראת השפה הערבית בחוג שלה. במסגרת תפקידה זה, מרכזת פרויקט גדול של קורסי ערבית בסיסית עבור קהילת האוניברסיטה, וכן מרכזת פרויקט חונכות עבור סטודנטים מתקשים בחוג שלה.

גב' סאוסן ח׳יר היא דוקטורנטית במסלול לתואר כפול מביה״ס למדעי הפסיכולוגיה באוניברסיטת חיפה והחוג לחקר הדתות באוניברסיטת Abo Akademi בפינלנד.  נושא עבודת הדוקטורט שלה הינו ״פרופילי הערכים והדתיות בקרב סטודנטים דרוזים ומוסלמים בישראל במפגש בין מסורת למודרניזציה״, בהנחיית פרופ׳ יוחנן אשל וד״ר נורית נוביס דויטש מאוניברסיטת חיפה ופרופ׳ Peter Nynas וד״ר Sofia Sjo מאוניברסיטת אובו אקדמי, פינלנד.  עבודת הדוקטורט  מתבססת על פרויקט המחקרYoung Adults and Religion in a Global Perspective (YARG)  שנערך ב-13 מדינות ברחבי העולם בין השנים 2015- 2019 והתיימר לחקור את הישויות הדתיות ופרופילי הערכים של מתבגרים צעירים ממבט חוצה תרבויות.  בהתבסס על נתוני המחקר, ח׳יר הייתה שותפה למספר פרסומים אקדמיים המתייחסים בהיבט השוואתי לנתוני המדגמים הדרוזי ו/או המוסלמי בארץ ישראל, גם אל מול נתוני מדגמים לא ישראלים. היא הציגה את עבודתה המחקרית בין השנים 2017- 2020 במספר כנסים אקדמיים באירופה וארה״ב.

כיום, מעבר לדוקטורט, היא מובילה ביחד עם קולגות מישראל, פינלנד וטורקיה מחקר בנושא ״הקשרים בין יצירת משמעות, רווחה נפשית ותחושת סוכנות בצל מגפת הקורונה״.  בשנת 2017 ח׳יר זכתה במלגת לבציון לדוקטורנטים מצטיינים מהפריפריה, ושלוש שנים ברציפות עד 2020 זכתה במענק מחקר תחרותי מאוניברסיטת אובו אקדמי, שכלל גם מעבר למשך חצי שנה לפינלנד עם שתי בנותיה במהלך 2019.  ח׳יר הינה מרצה מתנדבת בפורומים סטודנטיאליים – בעיקר מרצה על דרכי התמודדות יעילה עם חרדת בחינות והכנת מצגת מוצלחת לכנס אקדמי, ובפורומים נשיים- בהם היא מדברת על השילוב של קריירה/ אקדמיה ואימהות. 

ד״ר איילת רובבשי שטרית היא מרצה וחוקרת אורחת במחלקה למדע המדינה באוניברסיטת קליפורניה, אירוויין (UCI). תחומי העניין המחקריים שלה מתמקדים בחקר בתי מחוקקים במבט השוואתי, חקר מוסדות פוליטיים ופוליטיקה ישראלית. ד״ר רובבשי שטרית היא בוגרת תואר שני ושלישי במדע המדינה ותואר שני בקרימינולוגיה בהצטיינות יתרה מהאוניברסיטה העברית בירושלים. עבודת הדוקטורט שלה עוסקת בהצבעת אי-אמון קונסטרוקטיבי ככלי פיקוח של פרלמנטים וכלי ייצוב עבור ממשלות.

---

טרנסג'נדרים וטרנסג'נדריות באקדמיה

מפגש עם פרופ' איריס רחמימוב. יום חמישי ה-26 באוגוסט. המפגש הוקלט וזמין לצפייה.

האקדמיה הישראלית נפתחת. יחד עם החברה ואולי לפניה. נשוחח עם ההיסטוריונית הטרנסג'נדרית איריס רחמימוב על כתיבת היסטוריה טרנסג'נדרית מקומית, על החוויה החברתית  והמקצועית הטרנסג'נדרית בכלל ועל הסיפור האישי שלה כפרופסורית טרנסג'נדרית באקדמיה הישראלית. 

---

How Does Personal Experience Shape Attitudes Towards Restrictive Government Policies? Lessons from the Covid-19 Pandemic

with Clareta Treger, Department of Political Science; The Edmond J. Safra Center for Ethics, Tel Aviv University. sunday, august 29^th, 2021.

The COVID-19 pandemic exposed millions worldwide to extreme health and economic shocks. In order to contain the pandemic, governments employed various policies, which differed in their level of coercion, from mere nudges and recommendations to strict personal and national limitations, such as lockdowns, quarantines, and shutdowns of economic sectors. However, successful crisis containment and prevention also depends on public support for such policies and compliance with them. Using original survey data collected in Israel in January 2021, this study explores how risk perceptions and actual health or economic exposure to the coronavirus affected support for corona-related policies. Contingent on personal experience and risk perceptions, how supportive were individuals of coercive policies aimed to protect them and the public? Did Corona-induced deterioration in personal health or employment status led to more support for policies aimed to contain the virus? I find that actual exposure (e.g., getting sick or losing one’s job) had only a limited effect on support for the policies. However, the results indicate that what shapes support are concerns regarding COVID-19 health implications (but not economic or emotional consequences). These findings suggest that risk perceptions, regardless of actual exposure, are strong determinants of public preferences for restrictive crisis policies. 

---

"יודע צדיק נפש בהמתו" : היבטים אתיים וסמבוליים של סיפורי בעלי חיים מן מסורת העממית היהודית-הספרדית והאשכנזית

מפגש עם חניתה בריבו, יום ראשון, ה-29 באוגוסט 2021. המפגש הוקלט וזמין לצפייה.

הרצאה זאת מציעה מחקר משווה ראשון מסוגו אודות היבטים אתיים וסמבוליים של סיפורי בעלי חיים מן המסורת העממית היהודית-ספרדית והאשכנזית שהועלו על הכתב במאה העשרים. סיפור בעלי חיים הוא סיפור שעלילתו מתרחשת בעולמם של בעלי חיים שהוא ריאליסטי, אם כי אינו עולמם של בני האדם. גם כאשר בין הדמויות הפועלות בסיפור נמצא בן אדם (אחד או יותר) והוא אף משמש כגיבורו העיקרי של הסיפור, אין שינוי במהותו של העולם הזר שאליו נקלע אדם זה. האדם משתלב בעולם לא – לו, של בעלי חיים, גם מפני שהוא מתאים את עצמו אליו: מבין את שפתו ומדבר בה, נוהג לפי החוקים המקובלים בו וכיו"ב. מטרת המחקר היא לבחון כיצד השיח האתי של מחברי התנ"ך השפיע על השיח האתי כלפי בעלי חיים בקורפוס הסיפורים מן המסורת העממית של היהודים-הספרדים ושל האשכנזים.סיפורי בעלי חיים רבים המופיעים בקאנון המקראי, המשמש מצע תרבותי משותף ויסוד הזכרון ההיסטורי והתרבותי של הקבוצות האתניות של עם ישראל,  מקורם בסיפורת עממית. טענה זאת, מאפשרת לראות בסיפורי בעלי חיים בתנ"ך סיפורים בעלי יסודות עממים קדומים שהשפיעו על הסיפורת העממית המאוחרת. הדמיון בין סיפורי בעלי חיים בתנ"ך ובין סיפורי בעלי חיים יהודים-ספרדים ואשכנזים מעיד על הגישה האנתרופוצנטרית שבה נוקט התנ"ך כמו גם המספרים העממיים היהודים-ספרדים והאשכנזים. השוני בין סיפורי בעלי חיים במקרא לבין ספורי בעלי חיים בקורפוס הסיפורים היהודים-ספרדים והאשכנזים מלמד על הבדל ביחסם של המספרים כלפי בעלי החיים. בעוד יחסו של המספר המקראי כלפי בעלי החיים הוא בדרך כלל הומוגני ומייעד לבעלי החיים תפקיד סמלי ועקבי, הרי שיחסם של המספרים היהודים-ספרדים והאשכזים כלפי בעלי החיים הוא הטרוגני ותפקידם של בעלי החיים, כמו גם יחסם של המספרים, אינו קבוע ומשתנה.