סמסטר חורף תשפ"ב

יסודות ופקולטות עיוניות באוניברסיטה העברית

מפגש עם ד"ר יהודית דורי דסטון וד"ר מרים סמט. יום שני, ה-4 באוקטובר 2021, משעה 18:00 עד 19:30.

המחלקה לחינוך ובית הספר לחינוך באוניברסיטה העברית, 1948 – 1968: המחלקה לחינוך באוניברסיטה העברית, מאז היווסדה בשנת 1935 ובמשך העשורים הראשונים של מדינת ישראל, נעה בין מתן שירות למדינה על ידי הכשרת בעלי תפקידים במערכת החינוך ובין היותה חוד החנית של המחקר וההשכלה הגבוהה בתחומי החינוך. תנועה זו התבררה במהלך עשרים השנים הראשונות של ישראל כניסיון לאחוז את החבל בשני קצותיו, שכן שאלת זכות הקיום של המחלקה ובית הספר לחינוך כחוג אוניברסיטאי המציע לימודים לקראת תארים אקדמיים עלתה שוב ושוב על הפרק. בדומה למחלקות אחרות של האוניברסיטה, שהיו מעורבות בתהליכי עיצוב וביסוס תחומים שלמים במדינה הצעירה, ניתנה למחלקה לחינוך, אשר היתה בעלת ותק של יותר מעשור בעת הקמת המדינה, הזדמנות להשפיע על מערכת החינוך ולתרום להתמודדות עם אתגריה המרכזיים, בעיקר באמצעות רשת הקשרים של אנשיה שרובם פעלו בכמה זירות חינוכיות במקביל על מנת לשפר את החינוך בישראל. ואולם מערך נסיבות הביא לגיבושו של מקצוע ההוראה כבעל מוניטין פחות ביחס למקצועות דורשי הסמכה אחרים שנלמדו גם הם באוניברסיטה העברית כדוגמת עריכת דין או רפואה. שלושת האתגרים המשמעותיים ביותר במערכת החינוך במהלך שני העשורים הראשונים היו: המחסור במורים, הרמה הירודה של ההכשרה להוראה בבתי ספר יסודיים והיווצרותם של פערים משמעותיים ברמת ההשכלה בקרב האוכלוסייה.

הקמת הפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית, 1950-1948: בראשית שנת 1948 נהגתה בידי מורי האוניברסיטה ומשפטנים בכירים בפלשתינה תכנית להקמת הפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית, אשר התממשה לכדי ייסוד הפקולטה כשנה ומחצה לאחר מכן. את הקמתה של הפקולטה למשפטים באוניברסיטה דווקא בתקופה זו יש להבין בתוך הקשרן של ההתפתחויות ההיסטוריות. ערב ההכרזה על הקמת מדינת ישראל, הפכה האוניברסיטה למוסד המרכזי שעתיד היה לספק הכשרה אקדמית לפקידיה של המדינה הצעירה. הקשר בין ייסודה של הפקולטה למשפטים באוניברסיטה לבין הקמת המדינה היה אפוא גלוי ומוחשי כבר בראשית הדרך. שאיפותיהם של משפטנים באוניברסיטה ובמוסדות הישוב, ובהן השאיפה להכשיר במהירות וביעילות עורכי דין שישתלבו בתפקידים המשפטיים הרבים במוסדות המדינה וכן השאיפה לחזק את הריבונות היהודית במדינת ישראל ובפרט בעיר ירושלים, השפיעו באופן מכריע על קבלת החלטות חשובות בנוגע לייסודה של הפקולטה, מיקומה ותכני הלימוד בה. שתי הסוגיות המרכזיות שהן תולדה ישירה של הקשר בין הקמת הפקולטה להקמת המדינה, ואשר העסיקו כל העת את המייסדים, היו שאלת הריבונות היהודית וביטוייה בתהליך הקמת הפקולטה; ולצד זאת, המתח בין התכלית של פיתוח המחקר האקדמי לתכלית של הכשרה מקצועית, והתרומה הצפויה של כל אחת מהן לאוניברסיטה מצד אחד ולמדינת ישראל מצד אחר.

---

Voices of complacent from Harvard?: Revisiting Academic Conventions

שאננות בהרווארד? חושבים מחדש על מוסכמות במרחב האקדמי.

Professors Galia Sabar and David Levi-Faur in a talk with Prof. Brian Rosenberg from the Harvard Graduate School of Education. Thursday, October 7th 2021; 11.00 AM EDT; 18.00 Israel Time, 17.00 CET. Meeting video available here

פרופ׳ גליה צבר ופרופ׳ דוד לוי -פאור בשיחה עם פרופ׳ בראיין רוזנברג, אוניברסיטת הרווארד. יום חמישי, ה-7 באוקטובר 2021, בשעה 18:00. המפגש הוקלט וזמין לצפייה.

לקריאת מאמרו של פרופ׳ רוזנברג:Is Harvard Complacent

CONSIDER THIS IRONY: Harvard and other elite American research universities, so crucial to innovation in almost every area of our lives, find it almost impossible to innovate within their own operations and embedded assumptions. They regularly transform everything from healthcare to public policy to our understanding of the universe, yet they are either unable or disinclined to transform themselves in any profound way. It is easier for Harvard to help develop a vaccine to fight COVID-19 than to alter its own departmental structure or teaching model.

This is not an exaggeration.

The question is not whether these universities in their current state are performing a profoundly important social function (they are). Rather, it is whether they could perform their specifically educative function more effectively if they were willing to examine seriously assumptions as central as the primacy of departments, the positive correlation between research productivity and teaching, and the traditional academic calendar. Each of these subjects is commonly thought of as a “third rail”—particularly by administrators who want to keep their jobs. The problem is that higher education, especially in its most rarified form, has more third rails than a rail yard.

Imagine putting aside fidelity to the status quo and thinking instead about impact: that is, imagine if even the wealthiest and most selective universities were willing to step back and look hard at the effectiveness of their current work. Higher education should in its ideal form lead to more economic security for more people, a more equitable and innovative society, and a well-functioning democracy: in the words of Harvard’s mission statement, it should prepare “citizens and citizen-leaders.” This is a mission of great import, one that deserves scrutiny at least as constant and careful as the scrutiny that the university’s many scholars and scientists exercise within their disciplines. Those disciplines are steadily changing in response to new knowledge and new insights.

Are our best universities?

---

פיתוח האישיות המחקרית

סמינר עם פרופ' אריאל כנפו-נעם מהמחלקה לפסיכולוגיה באוניברסיטה העברית,  יום ראשון, ה-10 באוקטובר 2021, משעה 16:00 עד 17:00. המפגש הוקלט וזמין לצפייה.

---

Veritas: A conversation with author Ariel Sabar about a bizarre academic scandal at Harvard

Monday 11^th October 2021, 19.00 to 20.00 Israel time; 12.00 PM EDT (noon); 18.00 CET; Professors Yitzhak Hen and David Levi-Faur will interview Ariel about his book and the larger ramifications for academic ethics. Meeting video available here.

Ariel Sabar is an award-winning journalist whose work has appeared in The New York Times, The Atlantic, Smithsonian Magazine, Harper's, The Washington Post, and The Wall Street Journal. He has reported from Africa, Europe, Scandinavia, and the Middle East. His debut book, My Father's Paradise: A Son's Search for his Jewish Past in Kurdish Iraq, won the National Book Critics Circle Award, one of the most prestigious prizes in American letters. Veritas was a finalist for the Edgar Award for best true-crime book of the year and for the Investigative Reporters & Editors Book Award. Sabar graduated magna cum laude from Brown University and lives with his family in Washington, DC. For more details, visit his website at www.arielsabar.com.

Professor Yitzhak Hen is an historian of western Europe and the Mediterranean in Late Antiquity and the early Middle Ages at the Hebrew University of Jerusalem. His research focuses on the social, cultural and intellectual history of the post-Roman Barbarian kingdoms of the early medieval West; Western Liturgy; early medieval Latin Paleography and Codicology.

---

הוגנות מגדרית באקדמיה: חידושים מאוניברסיטת חיפה

פרופ' חנה הרצוג משוחחת עם פרופ' שולמית אלמוג וד"ר גל אמיר שיציגו את נייר העמדה החדש של מערך המגדר באוניברסיטת חיפה.  יום חמישי ה-14 באוקטובר 2021,  משעה 18:00 עד 19:00. המפגש הוקלט וזמין לצפיה.

רקע: נייר העמדה החדש של אוניברסיטת חיפה כולל דיון בספרות האקדמית הרלוונטית מהארץ והעולם ומתמקד בהליך ההוגנות המגדרית המיטבי. "הוגנות מגדרית" הוא מונח המבטא שאיפה לחברה המתנהלת בהתאם לתפיסה המכירה באי-השוויון ההיסטורי בין גברים לנשים, ומחויבת לפעול בצורה נחושה ומושכלת לצורך מיגורו. יעד העל של המערך להוגנות מגדרית, אותו מבקש נייר עמדה זה לקדם, הוא הטמעת חשיבה מגדרית (gender mainstreaming), שמשמעותה בפועל היא שילוב נושא ההשלכות המגדריות כפקטור רלוונטי בכל ההחלטות, הפעולות והתוכניות באוניברסיטה. השגת יעד זה מצריכה הקצאת תקציבים הולמים והרתמות כלל מוסדית להליך מתמשך של ניטור ושיפור, שנייר עמדה זה מסמן את ראשיתו.  לקריאת המסמך ראו קישור זה.

פרופ' שולמית אלמוג היא פרופסור מן המניין בפקולטה למשפטים באוניברסיטת חיפה. היא יועצת נשיא אוניברסיטת חיפה, ממונה על קידום הוגנות מגדרית ומנהלת משותפת של הפורום למשפט, מגדר ומדיניות חברתית. פרופ' אלמוג ייסדה את חקר המשפט והספרות בישראל, ומחקריה עוסקים בו, ואף במשפט וקולנוע, משפט ותרבות ובזכויות נשים וילדים. היא פרסמה ספרים ועשרות מאמרים בישראל, באירופה, בארצות הברית ובקנדה. במקביל לעבודתה האקדמית היא פעילה בהקשר למספר נושאים בעלי חשיבות ציבורית, מופיעה לפני ועדות הכנסת העוסקות במעמד נשים וילדים, חברה בועדות ציבוריות ומסייעת בניסוח הצעות חוק. ספרה החדש -"משהו רוחני זורם כביכול"-  שנכתב יחד עם יאיר אלדן (הוצאת כרמל), בוחן באופן ביקורתי תפיסות שגורות הקשורות למגדר ולהבדלים שמקובל לסמן בין גבריות לנשיות. 

פרופ' חנה הרצוג היא פרופסור מן המניין (אמריטה) לסוציולוגיה באוניברסיטת תל-אביב, ממקימות התכנית ללימודי נשים ומגדר וכלת פרס אמת-2018. היא פרסמה מאמרים רבים בתחומי התמחותה: סוציולוגיה פוליטית-היסטורית, אי-שוויון אתני, לאומי ומגדרי, גזענות, מגדר ידע ופוליטיקה ומתודולוגיה איכותנית ופמיניסטית. פרופ' הרצוג מנהלת שותפה של "שוות" לקידום נשים בזירה הציבורית במכון ון ליר ושל "יודעת", מרכז ידע דיגיטלי בנושא נשים ומגדר בישראל. לקחה חלק בועדות שונות לקידום שוויון מגדרי ביניהן, ועדת שגב (2007) שבחנה את שירות הנשים בצה"ל והמליצה על שרות מתגייסים על בסיס יכולותיהם ותכונותיהם ולא מינם,  ועדה לבחינה מגדרית של תקציב המדינה שהמליצה על הטמעת חשיבה מגדרית במדיניות התקצוב (2014), שמשה ראשת הוועדה לקידום נשים באקדמיה במשרד המדע.

ד"ר גל אמיר מאוניברסיטת חיפה הוא חוקר היסטוריה משפטית של המעברים השלטוניים בארץ ישראל במאה ה-20. עיקר מחקרו ונושא עבודת התזה ועבודת הדוקטורט, הוא הסדר העדה הדתית (שיטת המילת) הקובע סמכות לבתי דין דתיים בענייני המעמד האישי. כמו כן פרסם, בשיתוף עם פרופסור שולמית אלמוג, מספר מאמרים בנושאים של פמיניזם משפטי, כגון ניתוח פילוסופי ומשפטי של תופעת #MeToo. כיום כותב, בשיתוף עם ד"ר נעמה בן זאב, על עורכי הדין הפלסטינים שפעלו במדינת ישראל בשנות החמישים והשישים. גל אמיר הוא עמית מחקר בפקולטה למשפטים ובמרכז היהודי-ערבי באוניברסיטת חיפה וחבר פורום ההיסטוריוניות במרכז למחקר פמיניסטי ב"אשה לאשה".

---

צמיחתה של אוניברסיטת תל-אביב: ממאבק הקמה להטמעה

מפגש עם ד"ר אורי כהן,  יום שני ה-18 באוקטובר 2021, משעה 19:00 עד 20:00. המפגש הוקלט וזמין לצפייה.

ההרצאה תעסוק בתהליך הבניית אוניברסיטה בתל אביב מראשית שנות השלושים ועד לתחילת שנות השבעים של המאה ה-20.  ראשית אפתח בהתפתחות בית הספר הגבוה למשפט וכלכלה בתל אביב בשאיפתו לקבלת לגיטימציה אקדמית מהשלטון המנדטורי הבריטי ומהאוניברסיטה העברית. שנית, אדון בהתפתחויות האקדמיות והפוליטיות סביב העיר תל אביב, במיוחד בשנות החמישים ובתקופתו של חיים לבנון כראש העיר שדחף להקמת אוניברסיטה. שלישית, אתמקד בתהליכים האקדמיים שאיחדו בין בית הספר הגבוה למשפט ולכלכלה, למכונים האוניברסיטאיים ולהקמת המוסד בשנת 1956. רביעית, תעלה סוגיית האוניברסיטה העברית והתנגדותה העזה להקמת אוניברסיטה עצמאית בתל אביב. חמישית, תקופת נשיאותו של ג'ורג' וייז באוניברסיטת תל אביב והדרכים להפיכתה למוסד אקדמי מוביל.

---

"אוקספורד עברי בנגב": שורשי הקמתה של אוניברסיטת בן גוריון

פרופ' יאני נבו, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב. יום שני ה-1 בנובמבר 2021, משעה 20:00-19:00. המפגש הוקלט וזמין לצפייה.

---

איך גורמים למדינה שלמה לעטות מסכות פנים?

מפגש עם פרופ' דורון טייכמן ופרופ' איל זמיר. יום שלישי ה-1 בדצמבר, 2021 משעה 19:00 עד 20:30. המפגש הוקלט וזמין לצפייה.

בצמד מאמרים, פרופ' דורון טייכמן ופרופ' איל זמיר בוחנים את הממשק שבין כלכלה התנהגותית ובין גיבוש המענה המשפטי למגפת הקורונה בישראל.

המאמר הראשון בצמד מנתח את תהליכי קבלת ההחלטות של קובעי המדיניות בישראל בנושא זה מנקודת מבט התנהגותית. המאמר סוקר את האתגרים שנִצבו בפני הממשלה ואת הצעדים המשפטיים שננקטו בישראל בתגובה למגפה, ומציג מסגרת עיונית לדיון בהחלטות שלטוניות מנקודת מבט התנהגותית. בהמשך, המאמר בוחן כיצד שורה של תופעות פסיכולוגיות עשויות היו להשפיע על קבלת ההחלטות השלטוניות בישראל בזמן המגפה.

המאמר השני מנתח כיצד ניתן לעשות שימוש בתובנות מתחום הכלכלה ההתנהגותית על מנת להביא לשינוי ההתנהגות אותו מנסה המדינה לקדם מראשית המגפה. על מנת לבחון שאלה זו, המאמר מציג מסגרת עיונית שבמרכזה האבחנה בין ציוויים (חובות עשה ואל תעשה המגובות בסנקציה) לבין הנדים (כלי רגולציה שמשפיעים על החלטות של פרטים באמצעות תובנות התנהגותיות וזאת מבלי לשלול מהפרטים את חופש הבחירה). על פי המסגרת העיונית המוצגת, במהלך מגפה על מעצבי מדיניות לבסס את מדיניותם על ציוויים ולא על הנדים. יחד עם זאת, הנדים יכולים להשתלב בתגובה המשפטית למגפה כתחליפים לציוויים במצבים שבהם לא ניתן להשתמש בציוויים, או כאמצעי משלים שנועד להגביר את הציות לציוויים. לאחר הצגת המסגרת העיונית, המאמר סוקר שורה של דוגמאות לשימוש בתובנות התנהגותיות במסגרת גיבוש התגובה המשפטית למגפת הקורונה בישראל.

פרופ' דורון טייכמן מחזיק בקתדרה ע"ש יעקב י. ברמן, בפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית בירושלים, ומתמחה בדיני עונשין ובניתוח ההתנהגותי של המשפט. מחקריו ראו אור בכתבי עת מובילים, וספרו (שנכתב יחד עם פרופ' איל זמיר), כלכלה התנהגותית והמשפט, התפרסם לאחרונה בהוצאות אוקספורד. פרופ' טייכמן מלמד דרך קבע במוסדות מובילים כדוגמת אוניברסיטת קולומביה, אוניברסיטת ציריך, ואוניברסיטת מישיגן.

איל זמיר הוא פרופסור מן המניין בפקולטה למשפטים של האוניברסיטה העברית, שבה כיהן כדיקן בין השנים 2002 ו-2005. תחומי המחקר שלו כוללים תיאוריה של דיני חוזים, ניתוח כלכלי והתנהגותי של המשפט, משפט ואתיקה נורמטיבית, ומחקר משפטי אמפירי. הוא פרסם או ערך 17 ספרים (ארבעת האחרונים בהוצאת אוקספורד) ו-75 מאמרים ופרקים בספרים, לרבות בכתבי עת כמו Columbia Law Review, University of Chicago Law Review, Journal of Legal studies, Public Administration Review, and Organizational Behavior & Human Decision Processes. הוא ביקר, בין היתר, בבתי-הספר למשפטים של הארוורד, ייל , NYU, פנסילבניה, ג'ורג'טאון ו-UCLA. פרופ' זמיר זכה בפרסים אחדים, לרבות פרס צלטנר לחוקר בכיר ופרס השופט שניאור זלמן חשין למצוינות אקדמית.

---

ים המלח מנקודת מבט של תכנון אזורי

מפגש עם מוטי קפלן. הרצאה בבית הספר למדיניות ציבורית,  יום  שני ה-6 בדצמבר 2021. המפגש הוקלט וזמין לצפייה.

---

German and Austrian Universities in Historical and Contemporary Perspective: Mythos Humboldt

Prof. Mitchell G. Ash, University of Vienna, Thursday, December 16th, 2021, 15.00 pm CET; 16.00 pm Jerusalem time. Meeting video available here.

For many years it has been routine to use the name of Wilhelm von Humboldt, the primary founder of the University of Berlin in 1810, as a label for "the German university“ and the University of Berlin in turn as "the mother of all research universities“ (Charles McClelland 2018). Such references to Humboldt are mythical in a specific sense – they point to an origin story that helps establish what is now called "corporate identity“. In these remarks I attempt to sketch out a rather different story, in three parts. In part one I suggest that the University of Berlin had many founders and that the German (and Austrian) research university actually emerged in the second half of the 19th century – with results that would have surprised Humboldt.  In part two I will briefly discuss the mythical apotheosis of "Humboldt“ around the turn of the twentieth century, the betrayal of this mythical ideal in the Nazi era, and the two versions of "Humboldt“ that emerged in West and East Germany after 1945. Finally, I will sketch the paradoxical situation of German (and Austrian) universities in the late 20th and early 21st centuries: The name "Humboldt“ became an all-purpose label just when the ideal he advanced – the unity of teaching and research – was becoming increasingly dysfunctional in the context of mass higher education. "Humboldt the undead“ continues to walk the Earth, because today’s "entrepreneurial“ university has no inspiring ideal to replace it. Whether current catchwords like "gender balance,“ "diversity,“ or "globality“ can resolve this dilemma remains to be seen. 

---

סחר בבני אדם – מבט גלובלי ולוקאלי

מפגש עם פרופ' הילה שמיר, אוניברסיטת תל-אביב. במסגרת המפגשים על מענקי הדגל של האי.אר.סי. הילה תציג את הפרויקט, תענה על שאלות ותספר על האתגרים סביב ההגשה, ההתמודדות והביצוע של פרויקט המחקר שלה. יום ראשון, ה-19 בדצמבר 2021, משעה 14:00 עד 15:00. המפגש הוקלט וזמין לצפייה.

TraffLab (ERC) is a five-year interdisciplinary research project, led by Prof. Hila Shamir, at the Tel Aviv University Faculty of Law, that pursues a theoretical, methodological, and normative paradigm shift in the research and policy on human trafficking. The project moves away from the currently predominant approach to trafficking, which focuses on criminal law, border control, and human rights, toward a labor-based approach that targets the structure of labor markets that are prone to severely exploitative labor practices. The project aims to transform the way trafficking is researched and, as a result, the way anti-trafficking policy is devised, by unsettling and replacing three prevailing assumptions in existing work on anti-trafficking: first, challenging assumptions about agency and victimhood – shifting the perspective to the potential agency of workers; second, re-conceptualizing exploitation in the context of trafficking – from an exceptional crime to a phenomenon that is paradigmatic of precarious labor market practices in a globalized economy; third, shifting attention from the individuated anti-trafficking instruments of criminal law, border control, and human rights toward the structural, labor-market-based means of reducing vulnerability to exploitation. The case studies include a qualitative analysis of innovative measures – not traditionally, but increasingly, thought of as being related to anti-trafficking– which are employed in different jurisdictions. The research focuses mostly on initiatives in migrant-receiving countries where exploitation of workers occurs. We focus on four main legal tools that when put together, cover private and public, local and global, labor and capital, to map the matrix of labor-based interventions in the sphere of human trafficking. We believe that the insights from these case studies will enable the creation of an enhanced and improved anti-trafficking tool kit. The four legal tools we examine are bilateral labor agreements, national protective legislation, unionization and alt-labor, and corporate responsibility.

---

נכסים קריפטוגרפים: אתגרים רגולטורים

מפגש עם ד"ר רועי שטיין. הרצאת אורח במסגרת הקורס "רגולציה וממשל של טכנולוגיות חדשות" בהנחיית פרופ' דוד לוי-פאור, האוניברסיטה העברית בירושלים. יום שני ה-3 בינואר,2022 משעה 17:00 עד 18:30. המפגש הוקלט וזמין לצפייה.

ההרצאה תכלול סקירה של ההתפתחויות האחרונות בתחום שוק הקריפטו – סוגי נכסים ושירותים פיננסיים, משמעויות מבחינת מבנה המערכת הפיננסית הנוכחית, והגדרת הסיכון היציבותי.

---

מדעי החברה באוניברסיטה העברית 1968-1948

מפגש עם פרופ' קובי מצר, יום שני ה-10 בינואר 2022, משעה 19:00 עד 20:00. המפגש הוקלט וזמין לצפייה.

מחשבות ראשונות על מיסוד אפשרי של מדעי החברה באוניברסיטה עלו בה כבר בשנות השלושים של המאה שעברה, והחלו לרקום עור וגידים בשנת 1944 עם מינוייה של ועדת סנאט ייעודית לתכנון הקמתה של המחלקה למדעי החברה במסגרת הפקולטה למדעי הרוח. המחלקה הוקמה ב-1949, כשחודשו הלימודים באוניברסיטה לאחר מלחמת העצמאות, ובמועד זה גם נפתחו הלימודים בחוגים שהרכיבו אותה. נקודת הציון הבאה בסיפור היתה הפרדת ההוראה והמחקר במדעי החברה מהפקולטה למדעי הרוח בשנת 1953 וארגונם במסגרת חדשה – "בית הספר לכלכלה ולמדעי החברה ע"ש אליעזר קפלן – הפקולטה למדעי החברה". מסגרת זו נועדה, בין השאר, להנציח את זכרו של אליעזר קפלן, שר האוצר הראשון של מדינת ישראל.

חשוב להדגיש עם זאת, כי הסדרי העבודה בין הפקולטה למדעי הרוח לפקולטה החדשה למדעי החברה שקבע הסנאט, חייבו את כינונה של ועדת הוראה משותפת לשתי הפקולטות, כמו כן הם חייבו את המועצות שלהן לדון במשותף בכל הנושאים הלימודיים של חוגיהן. חמש עשרה שנים נוספות תחלופנה, לפני שהפקולטה למדעי החברה תנותק לחלוטין מאחותה הבכירה בהחלטת סנאט האוניברסיטה, ותצא בשנת 1968 לעצמאות ארגונית ואקדמית מלאה, בדומה לשאר הפקולטות באוניברסיטה.

סיפורם של שני העשורים, שבהם הפכו מדעי החברה באוניברסיטה העברית ממקבצי קורסים תחומיים לפקולטה עצמאית מרובת מחלקות, מעלה כמה סוגיות מעניינות בהקשרים תוך אוניברסיטאיים וחיצוניים, שאליהן אתייחס בדיון. בהן: תפיסת האוניברסיטה את משימותיה בשירות היישוב והמדינה הצעירה באמצעות הוראה, מחקר והכשרה בתחומים היישומיים של מדעי החברה והמינהל; משמעות המעורבות של גופים ישראליים חיצוניים, שלטוניים ואחרים, באוניברסיטה, שדוגמת בית הספר ע"ש קפלן משמשת מקרה בוחן רלוונטי לדיון בה; השפעת מדעי החברה שעוצבו בשנות מלחמת העולם השנייה וברבע המאה שאחריה באקדמיה המערבית (בעיקר האמריקנית ובמידה מסוימת גם הבריטית), על התפתחותם של מדעי החברה והמינהל באוניברסיטה העברית של אותה תקופה.

נושא הזיקה לאקדמיה האמריקנית מוביל את הדיון באופן טבעי לעניין האחרון שבו אעסוק: התבוננות משווה בדפוסי ההתנהלות האקדמית של המחלקות לכלכלה ולסוציולוגיה, שהיו שתי המחלקות המרכזיות של הפקולטה למדעי החברה בשני העשורים שבהם מתמקדת שיחתנו.

---

מוטי קפלן על תמ"א אחת

"מעברים" ובית הספר למדיניות ציבורית באוניברסיטה העברית מארחים את מוטי קפלן, האיש מאחרי תמ"א אחת. תוכנית המכלילה ומאחדת את כל תכניות המתאר הארציות בצורה פשוטה ובהירה. המפגש מתקיים במלות שנתיים לאישור התוכנית בממשלה.  בהנחיית פרופ' ערן רזין ופרופ' דוד לוי-פאור.  יום חמישי ה-13 בינואר 2022, משעה 16:00 עד 17:00. המפגש הוקלט וזמין לצפייה.

תמ"א אחת נערכה על פי החלטת הממשלה (2012): "תכניות המתאר הארציות, נעדרות בהירות, כוללות סתירות…". ולפיכך: "להביא לתכנית אחת, שתאחד את כלל תכניות המתאר…לשפה פשוטה ובהירה". בראש התכנית עומד פרק כללי ובו עקרונות, הגדרות וסדרי-תכנון, המשותפים לכל פרקי התכנון הארצי. התכנית מאחדת תכניות מתאר ארציות, בנושאי שטחים פתוחים: יערות, שמורות-טבע, נחלים, חופים… ובנושאי תשתיות: מים, אנרגיה, דרכים… שפת התכנית פשוטה וקלה, שווה-לכל-נפש, נמנעת מפרטים ונוקטת כללים אשר ניתן להסיק מהם, ולהשליכם על מקרים פרטניים. תמ"א אחת מתווה שביל-זהב בתכנון הארצי – המשלב צרכי פיתוח ושימור. אישורה מסמן בגרות ובשלות בשיח-התכנוני, הקשבה הדדית, גישור והשלמה בין מתחים. התכנית הוסיפה למעלה מ-700 אלף דונם שטחים פתוחים מוגנים, בתמיכת משרדי השיכון, האנרגיה והתחבורה. במקביל נמתחו תשתיות ארציות, בתמיכת הארגונים הירוקים. וכולם כאחד שמו לנגד-עיניהם את צרכי המדינה בכללה, ולא-דווקא את התחום עליו הם אמונים. תמ"א אחת התנחלה לא רק על דפים וניירות, אלא גם ובעיקר – בתודעה. בשנות עריכתה נטלו בה חלק עשרות מתכננים, שנחשפו לשפתה ולדרכה. תכניות הנהגות היום במוסדות-התכנון, מאמצות את שפתה – בהירה ותמציתית, כל אלו עשויים להקנות למערכת התכנון הישראלית פנים חדשות ורוח חדשה. תמ"א אחת אושרה בישיבת הממשלה ב-12.1.2020. ראו כאן קישור למאמרו של מוטי קפלן בנושא.

---

אבטחת מידע: הצפנה ושמירת מידע באקדמיה

מפגש עם אלכס רויטברג יום שני, ה-17 בינואר 2022, משעה 14:00 עד 14:45. המפגש הוקלט וזמין לצפייה.

---

טכנולוגיה, קורונה ומדיניות

מפגש עם ד"ר תהילה אלטשולר שוורץ. ה-18 בינואר, 2022. המפגש הוקלט וזמין לצפייה.

---

סוגיות בהתכוננות לקריירה אקדמית

מפגש עם פרופ' שלהבת עטר-שוורץ, בית הספר לעבודה סוציאלית באוניברסיטה העברית. יום רביעי, ה-19 בינואר 2022, משעה 16:00 עד 17:00. המפגש הוקלט וזמין לצפייה.

במפגש נדבר על התכווננות משלב התואר השני לקריירה אקדמית הן מבחינת פרסומים והמאמצים להכנת תיק אקדמי מוצלח, הן מבחינת נטוורקינג, יחסים בינאישיים, עבודה במהלך לימודי הדוקטורט, פוסט דוקטורט ועוד. שלהבת תספר מנסיונה על ההשתלבות בעולם זה, כולל היתרונות, האתגרים והמאמצים הכרוכים בהשתלבות בעולם האקדמיה.

---

Preventing the Next NSO Scandal

Tomer Ganon, Calcalist, – The journalist who broke the stories about the Israeli Police use of private surveillance software. January 24th, 2022, 20.00 ist. Moderator: Omer Shiloni, Research Student, Federmann School of Public Policy and Governance, Hebrew University. Meeting video available here.

panel members:  Prof. Milton L. Mueller, program director, masters of science in cybersecurity policy, School of Public policy, Georgia Tech. Dr. Bill Marczk, senior research Fellow, Citizen Lab, University of Toronto. Dr. Tehilla Shwartz Altshuler, senior fellow, Israel Democracy Institute. Dr. Dmitry Epstein, Department of Communication and the Federmann School of Public Policy and Government, Hebrew University. Adv. Dana Yeffe, clinical director of the Clinic of International Human Rights, Hebrew University. and A senior official from the Israeli Privacy Protection Authority (tentative)

---

ייסוד התכנית ל'לימודי יסוד' לקראת תואר בוגר במדעי הרוח באוניברסיטה העברית (1937 – 1953)

מפגש עם ד"ר אסף זלצר, אוניברסיטת חיפה. יום שישי ה-24 בינואר, 2022. המפגש הוקלט וזמין לצפייה.

האוניברסיטה העברית הוקמה כאוניברסיטה של מכוני מחקר וזאת על רקע המחלוקת בדבר אופיו הרצוי של המוסד הנבנה בירושלים. כבר בשנים הראשונות לפעילותן של המכונים התעורר שיח באוניברסיטה בדבר הצורך בהכשרת הסטודנטים למחקר. בעקבות דיונים במוסדות האוניברסיטה בחו"ל הוחלט לייסד תכניות לימודים לתואר שני. הקשיים בהם נתקלו הסטודנטים לתואר זה עוררו דיון בפקולטה למדעי הרוח כבר מהמחצית השנייה של שנות ה-30 על השינויים הרצויים במתכונת ההוראה במוסד. בין המתדיניים בלטה דמותו של פרופ' חיים יהודה רות (הרקטור) שביחד עם עמיתיו ביקש להוביל את האוניברסיטה לאמץ את המודל האנגלי – אמריקאי של לימודים לקראת תואר ראשון. רק בסוף שנות ה- 40 לאחר דיונים רבים אישרו מוסדות האוניברסיטה לפקולטה למדעי הרוח לייסד תכנית לימודים ללימודי יסוד. יישומה של התכנית נקבע למעשה רק לאחר הקמת המדינה. בהרצאה יוצגו, הסיבות ליצירת המסגרת החדשה לתואר והקשיים בגיבוש המסגרת הרצויה, יבחן הקשר בין ייסוד התכנית לקשרים המתהווים עם המדינה (שאך זה נולדה) ויחשפו תכני ההוראה. בסיום ההרצאה תידון השאלה – מדוע נעלמו 'לימודי היסוד' ונשאר ה – B.A בתחומי דעת.

---

?The Interview: What You Need to Know

Joel Migdal, Wednesday, January 26^th, 2022, 14:00-15:00.

Successful interviewing for fellowships, jobs, and more demands preparation, careful, execution, and follow-up. In this lecture, Migdal will cover how to get ready beforehand, what to expect during the interview itself, and what to do during and after the interview.

---

בריאת העולם של ליל נאס X: ציטוטים בתרבות עכשווית.

מפגש עם פרופ' גל ונטורה. יום חמישי, ה-27 בינואר 2022,  משעה 14:00 עד 15:00. המפגש הוקלט וזמין לצפייה.

---

ניהול סיסמאות במחשב האישי

מפגש עם אלכס רויטברג. יום ראשון,  ה-30 בינואר 2022, משעה 16:00 עד 16:30. המפגש הוקלט וזמין לצפיה.

מעוניינים לדעת איך  לנהל סיסמאות באופן נכון במחשב האישי, מדוע כדאי ליצור סיסמאות שונות לכל אתר אליו נרשמים ואיך מנהלים סיסמאות רבות ללא כאב ראש? אם כן הצטרפו אלינו לשיחת הדרכה עם מר אלכס רויטברג , מנהל אבטחת מידע באגף למחשוב, תקשורת ומידע באוניברסיטה העברית. במהלך ההדרכה יוצגו כלים חינמיים לניהול סיסמאות.

האתרים והתוכנות שידובר עליהם בשיחה:

sites to check mails for leakhttps://haveibeenpwned.com/
Identity Leak Checker (hpi.de)
https://monitor.firefox.com/

The Guru of privacy – Michael Bazzellhttps://inteltechniques.com/links.html
podcast – https://inteltechniques.com/podcast.htmlhttps://www.amazon.com/Michael-Bazzell/e/B007GNUI92?ref=sr_ntt_srch_lnk_1&qid=1643548176&sr=8-1

Pass managershttps://bitwarden.com/
https://keepassxc.org/
firefox with primary passwordhttps://support.mozilla.org/en-US/kb/use-primary-password-protect-stored-logins#:~:text=%20To%20define%20a%20primary%20password%3A%20%201,letter.%206%20One%20or%20more%20digits.%20See%20More.

Hardware Token (to work with keepassxc, among other things it can do)https://www.yubico.com/products/yubikey-5-overview/

---

מדימונה לירושלים ובחזרה (דרך קיוטו)

מפגש עם פרופ' ניסים אוטמזגין, יום שלישי, ה-1 בפברואר 2022, משעה 14:00 עד 15:00. המפגש הוקלט וזמין לצפייה.

נפגוש את פרופ' ניסים אוטמזגין לשיחה אישית.  נשאל אותו על דרכו האקדמית והאישית.  מבית הספר בדימונה, דרך השירות הצבאי, לימודי התואר הראשון והשני באוניברסיטה העברית. הגיחה ללימודי דוקטורט ביפן, החזרה לארץ ושמירת הקשר עם שדה המחקר. על החוויות האקדמיות כבן דור ראשון להשכלה גבוהה. על מה שטוב ומה שפחות טוב באקדמיה בכלל ובמדעי הרוח בפרט. על דברים שהוא מנסה לאמץ מהאקדמיה היפנית לאקדמיה הישראלית (שיטת הסמינר היפנית הדוגלת באינטרקציה ממושכת יותר עם התלמידים), והחיבור שלו מחדש למזרחיות (דרך תכנית לחקר יהדות ספרד והמזרח). בשיחה ישתתפו קולגות וגם תלמידות מחקר של ניסים. ואני מקווה שבסוף המפגש לא רק נכיר יותר טוב את ניסים אלא גם את האקדמיה בכלל.  לקראת סוף המפגש נשאל אתכם כיצד הסיפור האישי והאקדמי של ניסים מעיר ומאיר היבטים בהתפתחות האקדמית שלכם/ן.

---

אוניברסיטאות לעתיד טוב יותר?

פרופ' ג'ון סקסטון, לשעבר נשיא אוניברסיטת ניו-יורק (NYU)  ודיקן בית הספר למשפטים, יתארח לשיחה עם ד"ר תניא ציון-וולדקס מבית הספר לחינוך באוניברסיטה העברית. יום חמישי, ה-17 בפברואר 2022, משעה 16:00 עד 17:00 שעון ישראל. המפגש הוקלט וזמין לצפייה.

---

מיקומן של האוניברסיטאות במרחב העירוני: חקר המקרה של האוניברסיטה העברית ואוניברסיטת חיפה

מפגש עם ד"ר אסף זלצר, אוניברסיטת חיפה. יום שני, ה-28 בפברואר, 2022, בשעה 18:00. המפגש הוקלט וזמין לצפייה.

משחר ייסודן היו האוניברסיטאות מוסדות עירוניים. במרוצת השניים נוצרו כמה דפוסים מרחביים למיקומן של האוניברסיטאות בערים ואלו אומצו או נדחו עת שועתקו האוניברסיטאות בין יבשות ומדינות. מתוך דיאלוג עם המחקר הקיים בנוגע למיקומן של האוניברסיטאות באירופה ובארה"ב תתמקד ההרצאה בחשיפת גורמי האיתור והמיקום של האוניברסיטאות בישראל. ההרצאה תתמקד בסיפורן של האוניברסיטה העברית ואוניברסיטת חיפה ותשתמש בסיפורן של האוניברסיטאות האחרות על מנת לתאר ולהדגיש סוגיות מרכזיות. שני המוסדות בהם תתמקד ההרצאה נדדו מסיבות שונות במרחב העירוני. נדידתם, אופיים האקדמי ונוכחותם הפיזית (המבנה ותכנון הקמפוס) המשתנה יאפשרו לקבוע ולהעריך את מידת הקשר בין האוניברסיטאות הישראליות לערים בהם שכנו. 

---