סמסטר קורונה תש״פ

 אריאל כנפו-נעם הוא פרופסור לפסיכולוגיה ההתפתחותית במחלקה לפסיכולוגיה באוניברסיטה העברית בירושלים. לאחר לימודי דוקטורט בפסיכולוגיה באוניברסיטה העברית בירושלים, היה בתר-דוקטורנט בפסיכולוגיה חינוכית במחלקה לחינוך באוניברסיטת בן-גוריון בנגב ובגנטיקה התנהגותית במרכז למחקר חברתי, גנטי והתפתחותי במכון לפסיכיאטרייה באוניברסיטת לונדון. תחומי המחקר העיקריים שלו הם התפתחות הבדלים בין-אישיים באמפתיה, התנהגות פרו-חברתית והתפתחות ערכים, מתוך התמקדות בהשפעות של תורשה והורות על התפתחות ילדים ובהשפעה של ילדים על הוריהם. המטרה היא לשלב גנטיקה התנהגותית וגישות בפסיכולוגיה חברתית ואישיותית תוך נקיטה של נקודת מבט התפתחותית על מנת לספק תמונה מקיפה של התפתחות הילד. הוא חוקר את התפתחותה של אמפתיה כתכונה אישיותית בעזרת מספר מחקרי אורך.

פרופסור כריסטיאן באדן חוקר של שיח פוליטי, עם עניין מיוחד בבנייה השיתופית של משמעות: כיצד יוצרות חברות אמונות וערכים משותפים, כיצד נובעים סכסוכים מפרשנויות שונות, וכיצד נרטיבים ציבוריים מתפתחים לאורך זמן? במסגרת פרויקטMarie Curie (במימון האיחוד האירופי), אני חוקר כיצד פרשנויות ספציפיות מהדהדות בשיח הציבורי ומעצבות את הבנתם וציפיותיהם של אנשים. כריס חבר בפרויקט המחקר הבינלאומי INFOCORE, במימון האיחוד האירופי, אשר בוחן את התפקידים השונים שהתקשורת ממלאת בסכסוכים אלימים. במסגרת INFOCORE,  כריס מרכז את אסטרטגית ניתוח התוכן של הפרויקט, המאפשרת לעקוב אחר משמעויות דקות בסוגים שונים של דיונים, סכסוכים והקשרים תקשורתיים. כריס מתעניין גם בחיבור בין גישות איכותניות וכמותיות לניתוח טקסטים תקשורתיים, ובכלל זה ניתוח של רשתות תקשורת (חברתיות וסמנטיות). כריס מלמד קורסים העוסקים במחלוקות פוליטיות, סוגיות של הגמוניה וגיוון, תעמולה וההבנה הציבורית של סכסוכים. תחומי הוראה נוספים של כריס כוללים לוגיקה ומתודולוגיה של מחקר, ובפרט אסטרטגיות של חקר רשתות.

Joel S. Migdal is a visiting professor at the Hebrew University of Jerusalem. He is also the Robert F. Philip Professor of International Studies in the University of Washington’s Henry M. Jackson School of International Studies. Dr. Migdal was formerly associate professor of Government at Harvard University and senior lecturer at Tel-Aviv University. Dr. Migdal is the founding chair of the University of Washington‘s International Studies Program. In 1993, he received the University of Washington’s Distinguished Teaching Award; in 1994, the Washington State Governor’s Writers Award; in 2006, the Marsha L. Landolt Distinguished Graduate Mentor Award; and, in 2008, the Provost Distinguished Lectureship.

ד"ר יופי תירוש היא חברת סגל באוניברסיטת תל אביב וראש בית הספר למשפטים במכללה האקדמית ספיר. ד"ר תירוש היא חוקרת בתחומי זכויות אדם, משפט, חברה ותרבות. מומחית לדיני איסור אפליה, משפט ואוכל, גוף במשפט, אפליה על בסיס משקל גוף ודיני עבודה. ד"ר תירוש צויינה כאחת החוקרות המשפיעות ביותר בדירוג השנתי של דה-מרקר

יוסף ג'בארין הוא תיאורטקן בתחום התכנון העירוני. הוא סגן דיקן למחקר בפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים בטכניון. הוא סיים את לימודיו בטכניון ובאוניברסיטת הארווארד (Harvard University) בארה"ב. הוא לימד ב-MIT והיה מרצה אורח ב- Aga Khan Program for Islamic Architectur ב-MIT. המחקר של ג'בארין עוסק בקשרים בין התיאוריות העירוניות והפרקטיקות של ערים ומדינות בהקשר של תכנון ופיתוח עירוני ולאומי. הוא עוסק בפיתוח תיאורטי בנושא קיימות עירונית, קבוצות, צדק עירוני וזכויות בתחומי התכנון. בין המושגים שהוא פיתח: מרחבי אימון (spaces of trust), מרחבי סיכון (spaces of risk) ואי-פורמאליות מתנגדת (insurgent informality). ספרו האחרון, The Risk City, עסק בתכנון ובמוכנות של ערי עולם בהתמודדות עם שינוי האקלים.

פרופ' תמר אלאור, היא אנתרופולוגית באוניברסיטה העברית, במחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה. עבודתה המרכזית חיברה בין מיגדר, תרבות, דת וידע.  שלוש אתנוגרפיות רחבות היקף שכתבה, עסקו בחקר נשים דתיות, וכיסו את שלושת הקהילות החרדיות והדתיות המרכזיות בישראל. משנת 2008 עוסקת אלאור בחקר תרבות חומרית וסגנון בישראל. ספרה האחרון – סנדלים: אנתרופולוגיה של סגנון ישראלי , יצא לאור בדצמבר 2014. תערוכה בנושא זה הוצגה  במוזיאון ארץ ישראל בקיץ  2018. בארבע השנים האחרונות היא מנהלת מחקר אנתרופולוגי/ארכיאולוגי בתמיכת ה ISF במטמנת הזבל הראשונה של העיר תל אביב. בחורף 2021 תתקיים תערוכה במוזיאון העיצוב בחולון שתציג חלק ממצאי מחקר זה

עבודתה של  אלישבע באומגרטן מתמקדת בהיסטוריה החברתית של יהודי אשכנז בימי הביניים. מחקריה עוסקים במשפחה, במגדר ובחיי יום בקרב הקהילות היהודיות בגרמניה ובצפון צרפת תוך השוואה בין חיי היהודים לאלה של שכניהם הנוצריים. ספרה הראשון עסק בהורים, ילדים וחיי משפחה יהודיים במאות השתים-עשרה והשלוש-עשרה לספירה והתפרסם בהוצאת אוניברסיטת פרינסטון באנגלית (2004) ובמרכז זלמן שזר בעברית (תשס"ו). ספרה השני, הבוחן את העשייה הדתית היומיומית של גברים ונשים יהודיים ומשווה אותם לשכניהם הנוצריםה פורסם דרך הוצאת אוניברסיטת פנסילווניה, (2014). לאחרונה עוסקת באומגרטן בהיסטוריה החברתית של נישואין יהודיים בימי הביניים. מאמריה האחרים עוסקים בטקסי חיים, סיפורים, מיילדות ותרבות חומרית בימי הביניים. אלישבע הגיעה לאוניברסיטה העברית ב-2013 אחרי שתים עשרה שנות עבודה באוניברסיטת בר אילן במחלקה לתולדות ישראל ובתכנית ללימודי מגדר. מאז שהגיעה לירושלים שמשה כראש פרויקט לימוד ב"חברותא" –  קבוצות לימוד לדוקטורנטים (2016-2014) והייתה יועצת BA בחוג להיסטוריה של עם ישראל ויהדות זמננו (תשע"ד-תשע"ה) זכתה ב 2015 במענק ה ERC  לפרויקט המחקר שלה: Beyond the Elite: Jewish Daily Life in Medieval Europe (2016-2021) ובפרס מיכאל ברונו לחוקרים צעירים מבטיחים לשנת 2016.

ד"ר רבקה נריה-בן שחר היא מרצה בכירה וחברת סגל במחלקה לתקשורת במכללה האקדמית ספיר. חוקרת דת, מגדר ותקשורת, ופרסמה שורה של מאמרים העוסקים בנושאים אלו. עבודת הדוקטורט שלה נערכה באוניברסיטה העברית בירושלים, בנושא: "הנשים החרדיות ותקשורת ההמונים בישראל: דפוסי חשיפה ואופני קריאה". מלגת פולברייט לפוסט דוקטורט בשילוב מלגה ממכון הדסה ברנדייס אפשרה לה לחקור ריטואלים שנשים יוצרות ומחדשות לעצמן. מחקריה האחרונים עוסקים בהשוואה בין נשים מהאמיש לנשים חרדיות.

כל הזמן אתם מרגישים שאתם לא מספיק? לא מספיק חכמים. לא מספיק חרוצים ובוודאי לא מספיק טובים כדי לפתח קריירה? אז איך מתמודדים עם השיח המריטוקרטי של האקדמיה? בדיאלוג פתוח אנסה להשיב על כל השאלות שקשורות לתהליכי הסלקציה שהמערכת האקדמית עושה ואיך להתמודד איתם – גם מעשית וגם נפשית.   

כנסים הם מנוף מרכזי לקידום המחקר והקריירה שלנו. בהרצאה נבחן מתי יש להתחיל? לאן שולחים? איך מגדילים סיכויי קבלה? מימון? איך להתכונן לכנס? כיצד להציג? ומה עושים בכנס עצמו ובסופו? 

פרופ' יוסי דהאן הוא פרופסור חבר במרכז האקדמי במשפט ולעסקים ומנהל חטיבת זכויות האדם. פרופ' דהאן הוא מחברם של הספרים תיאוריות של צדק חברתי (האוניברסיטה הפתוחה, 2013) צדק חינוכי הפרטה ומטרות החינוך (מוסד ון ליר והקיבוץ המאוחד, 2018). הוא גם עורכם של הספרים להמציא אומה, יחד עם הנרי וסרמן (האוניברסיטה הפתוחה, 2006), Global Justice and International Labour Rights. (Cambridge University Press 2016)  יחד עם חנה לרנר ופאינה מילמן-סיון. תחומי המחקר ופרסומיו של פרופ' דהאן הם בתחומים הבאים: דיני עבודה, פילוסופיה פוליטית, משפט וחברה, זכויות אדם ופילוסופיה של חינוך. פרופ' דהאן הוא ממייסדי מרכז אדוה לחקר החברה בישראל ומשמש כיושב ראש הוועד המנהל של מרכז אדוה. הוא ממייסדי ועורכי אתר העוקץ, חבר הוועד המנהל של המרכז האקדמי למשפט ועסקים, חבר הוועד המנהל של העמותה לצדק סביבתי וחבר מועצת מערכת של כתב העת "תיאוריה וביקורת". פרופ' דהאן שימש כעמית מחקר במרכז לחקר צדק חברתי באוניברסיטת אוקספורד באנגליה ועמית מחקר במרכז טאוב באוניברסיטת ניו יורק.

דוד לוי-פאור (באנגלית: David Levi-Faur; נולד ב-6 במאי 1961) הוא פרופסור מן המניין למדע המדינה ומדיניות ציבורית באוניברסיטה העברית בירושלים, החל משנת 2014 הוא משמש בתור ראש בית הספר ע"ש פדרמן למדיניות ציבורית וממשל באוניברסיטה העברית בירושלים. לוי-פאור הוא עורך-שותף ומייסד שותף בשני המגזינים האקדמאים: "Regulation & Governance – Wiley Online Library" ו-"Jerusalem Papers on Regulation & Governance". פרופ' דוד לוי-פאור הוא היוזם והיו"ר של מעברים.

תמר אלמוג היא  בוגרת תואר ראשון בפסיכולוגיה ובתכנית אופקים, תכנית המצטיינים של אוני' חיפה. תמר עבדה במכון ברוקדייל- ג'וינט ישראל. בוגרת תואר שני בגלוקל- פיתוח בינלאומי באוניברסיטה העברית. בעלת רקע בעבודה מול יזמים באשוקה הודו. כיום יזמת חברתית והמובילה של קודו.

Joel S. Migdal is a visiting professor at the Hebrew University of Jerusalem. He is also the Robert F. Philip Professor of International Studies in the University of Washington’s Henry M. Jackson School of International Studies. Dr. Migdal was formerly associate professor of Government at Harvard University and senior lecturer at Tel-Aviv University. Dr. Migdal is the founding chair of the University of Washington‘s International Studies Program. In 1993, he received the University of Washington’s Distinguished Teaching Award; in 1994, the Washington State Governor’s Writers Award; in 2006, the Marsha L. Landolt Distinguished Graduate Mentor Award; and, in 2008, the Provost Distinguished Lectureship.

מירי קורנמן אילוז, מנהלת מרכז הקריירה באוניברסיטה העברית, בוגרת תואר שני במדיניות ציבורית באוניברסיטה העברית ובעלת ניסיון רב בתחום פיתוח קריירה ותעסוקה. אורלי וייסר היא דוקטורנטית בפקולטה להנדסת תעשיה וניהול באוניברסיטת בן גוריון, בשיתוף מעבדת המדיה והמידע באוניברסיטה הפתוחה. אורלי חוקרת מיומנויות של ניתוח נתונים ועובדת כמנהלת בסיסי נתונים (DBA) בחברות הייטק. ד"ר רולי רוזן היא אנתרופולוגית ופעילה חברתית, בוגרת המחלקה לאנתרופולוגיה באוניברסיטת חיפה. בעבר ניהלה את תכנית חיפה עיר משותפת בארגון שתי"ל והדוקטורט שלה עסק במודלים של ניהול ערים ומרחבים מרובי תרבויות. לימדה מחקר איכותני וכתיבה מדעית בביה"ס לסיעוד באוניברסיטת חיפה וכיום עוסקת בליווי דוקטורנטים ומסטרנטים בכתיבת עבודות המחקר שלהם. קישור לצילום המפגש כאן.  קישור לדף הפייסבוק של מכרז הקריירה באוניברסיטה העברית.  קישור לעמוד פייסבוק של מרכז התעסוקה לאקדמאים וסטודנטים בירושלים (יש להם המון סדנאות מעולות בחודשיים הקרובים). קישור למצגת המפגש.  קישור לקובץ אתרים וקבוצות לחיפוש עבודה (גיליון אקסל),  וקישור לפורמט קורות חיים בסיסי.

ד"ר יופי תירוש היא חברת סגל באוניברסיטת תל אביב וראש בית הספר למשפטים במכללה האקדמית ספיר. ד"ר תירוש חוקרת בתחומי זכויות אדם, משפט, חברה ותרבות. מומחית לדיני איסור אפליה, משפט ואוכל, גוף במשפט, אפליה על בסיס משקל גוף ודיני עבודה. ד"ר תירוש צויינה כאחת החוקרות המשפיעות ביותר בדירוג השנתי של דה-מרקר

פרופ' –חבר אילת ברעם צברי, חברת  סגל בפקולטה לחינוך למדע וטכנולוגיה בטכניון. פעם עיתונאית, היום חוקרת. איילת תמיד מנסה לתמוך בחוקרים שרוצים לדבר עם הציבור הרחב.

פרופ' (אמריטוס) דוד אבניר, המכון לכימיה, קיבל את כל השכלתו האקדמית באוניברסיטה העברית, בה מילא שורה ארוכה של תפקידים וביניהם ראש הרשות לתלמידי מחקר במדעים הניסויים. במסגרת תפקידו עמל עם רבים אחרים על ניסוח אמנת יחסי המנחה-מונחה שהיא ייחודית בנוף האקדמי בארץ. פעילותו המחקרית מגוונת וכוללת כימיה של חומרים וסימטריה במדעי הטבע. עבודותיו מצוטטות בהרחבה – עד כה מעל  30000 ציטוטים בספרות המדעית. פרופ' אבניר הוא חתן פרס המצוינות של החברה הישראלית לכימיה. לקריאה נוספת: ויקיפדיה   

אתה סטודנט לתואר שני או שאת לומדת לתואר לדוקטורט במדעי הרוח, ותמיד תהיתם אם תוכלו להפוך את תחום העניין שלכם לקריירה. במשך שנים אתם שומעים מרצים, ומשתוקקים למצוא את עצמיכם שם – בצד השני של הפודיום. בהרצאה זו נדבר על האסטרטגיה שתאפשר לכם למקסמם את סיכוייכם לקריירה אקדמית במדעי הרוח: תנאי הסף, אפיקי רכישת הידע, מיקסום היכולת המחקרית, יחסי אנוש, ולבסוף – הגשת תיקים והתמודדות עם ועדות מינויים.

עובדים מוצלחים מקודמים ומתקבעים בסופו של דבר, בתפקיד הראשון שאותו הם לא מבצעים כהלכה. לדעתי, עקרון זה אופטימי מידי. רובנו מתקבעים הרבה לפני שמיצינו את הפוטנציאל שלנו. בהרצאה אציע שיטות שבהם אני מנסה להימנע מהתקבעות. כיוון שנראה שהשגתי יותר ממה שסביר להשיג בהינתן הפוטנציאל שלי, יתכן שיש ערך בשיטות אלו.

קבוצת חברותא – הקבוצה מוקדשת להיבטים טכנולוגיים, מדעיים, משפטיים, כלכליים וכו' הנוגעים לבינה המלאכותית המקיפה אותנו בשנים האחרונות. מטרת הקבוצה לפתח פורום של שיח ותמיכה הדדית לתלמידי מחקר בתחום זה ובתחומים משיקים. אנו מצפים לכולם, החל מחוקרים בתחומי מדעי המחשב וההנדסה ועד למשפטים, פסיכולוגיה אומנות, ארכיאולוגיה. כולם מוזמנים.  כרגע נקבעו  4 מפגשים ע"מ לבנות את הקהילה. אם נצליח, נעבור למפגשים קבועים על בסיס דו-שבועי.  מפגש יארך 60 דקות ויכלול התייחסות ושיח עם המשתתפים בנושאי הבינה המלאכותית והרלוונטיות למחקרם.

בעידן בו מדיה חברתית הפכה לחלק בלתי נפרד מחיינו, והאינטרנט משקף את המציאות, נולד ערוץ חדש – הספרה המקוונת, היכן שבכוחו של מיתוג עצמי לעשות את כל ההבדל ולהעצים את השפעת המחקר (להגדיל את מספר הציטוטים, להשפיע על התעשייה ועוד). כיצד חוקרים סוללים את דרכם על ידי שימוש בכלי מדיה חברתית? מהם כלי המדיה החברתית המובילים שחוקרים פשוט לא יכולים להרשות לעצמם להתעלם מהם באקדמיה ומחוצה לה? כמה זמן לוקח לבנות תדמית אקדמית מקצועית ברשת האינטרנט? בהרצאה נענה על שאלות אלו ונלמד כיצד לרתום את כוחה של המדיה החברתית לטובת קידום עצמי מקצועי.

פרופ' פירן זכה בשני מענקים חשובים אלו ושימש בעבר כיו"ר אחת מוועדות השיפוט. בשיתוף איסרד, מרכז הקישור הישראלי לתוכנית המחקר של האיחוד האירופאי. הסרטון אינו זמין לצפיה.

פרופ' פירן הוא  חתן פרס אמת. עוד על פועלו ניתן לקרוא כאן. 

  ד"ר יעלה להב-רז חוקרת את תעשיית המין הישראלית. כרגע פוסט-דוקטורנטית באוניברסיטת לסטר הבריטית. הפוסט ממומן על ידי הקרן הלאומית למדע (תוכנית מדעי החברה). יעלה מזמינה שאלות ופתוחה לייעץ בכתובת האמייל הזאת.

ד"ר יואב באומן מכהן כמנכ"ל אקדמיקס ביו. הוא הקים וניהל שלוש חברות הזנק אשר עוסקות ביצירת טכנולוגיות ופלטפורמות אינטרנט העוסקות בהאצת שיתופי פעולה בין אקדמיה ותעשיה, בהנגשת מידע אקדמי ובמסחור קניין רוחני. ד"ר באומן הוא בעל דוקטורט מהאוניברסיטה העברית ומומחה בתחומי המטגנומיקה, וירולוגיה והאימינולוגיה. הוא בעל הכרות רחבה מאוד של תעשיית הביומד בישראל ובעולם, ובתפר המסחרי בין האקדמיה לתעשייה. חברת אקדמיקס ביו  מפתחת פלטפורמה מבוססת למידת מכונה בעלת יכולות לניתוח טקסט חופשי הסורקת ומנתחת מיליוני מאמרים מדעיים ומאגרי מידע נוספים.הפלטפורמה מאפשרת לחברות לאתר חוקרים המתאימים לשיתוף פעולה מרחבי העולם על בסיס יכולות מחקריות ותחומי המחקר והפיתוחים שלהם יחד עם קומבינטוריקה של מגוון מדדים ליצירת התאמה מושלמת לדרישת החברה.

Joel S. Migdal is a visiting professor at the Hebrew University of Jerusalem. He is also the Robert F. Philip Professor of International Studies in the University of Washington’s Henry M. Jackson School of International Studies. Dr. Migdal was formerly associate professor of Government at Harvard University and senior lecturer at Tel-Aviv University. Dr. Migdal is the founding chair of the University of Washington‘s International Studies Program. In 1993, he received the University of Washington’s Distinguished Teaching Award; in 1994, the Washington State Governor’s Writers Award; in 2006, the Marsha L. Landolt Distinguished Graduate Mentor Award; and, in 2008, the Provost Distinguished Lectureship.

דוד לוי-פאור (באנגלית: David Levi-Faur; נולד ב-6 במאי 1961) הוא פרופסור מן המניין למדע המדינה ומדיניות ציבורית באוניברסיטה העברית בירושלים, החל משנת 2014 משמש בתור ראש בית הספר ע"ש פדרמן למדיניות ציבורית וממשל באוניברסיטה העברית בירושלים. לוי-פאור הוא עורך-שותף ומייסד שותף בשני המגזינים האקדמאים: "Regulation & Governance – Wiley Online Library" ו-"Jerusalem Papers on Regulation & Governance". פרופ' דוד לוי-פאור הוא היוזם והיו"ר של מעברים.

ד"ר איילת אבן-עזרא היא מרצה בכירה בחוג להיסטוריה כללית באוניברסיטה העברית. היא מתמחה בהיסטוריה אינטלקטואלית ודתית של ימי הביניים (1100-1500), ובפרט בהיסטוריה של מוסד האוניברסיטה ושל דרכי החשיבה המעוצבות בו. ספרה הראשון עסק בביסוס זהותם המקצועית של תיאולוגים באוניברסיטת פריז לנוכח סוכני ידע אחרים של האלוהי, ובפרט בדיון התיאולוגי אודות אקסטזה. ספרה השני עסק בהיסטוריה קוגניטיבית ובהרגלם של תלמידים ומורים באוניברסיטאות של ימי הביניים לצייר דיאגרמות עץ בשולי ספריהם. מחקרה הנוכחי עוסק בפרשנות מילולית ואלגורית כאסטרטגיות תרבותיות ובחשיבה כמשחק.